האם זה היה שווה?
אולי היה עדיף להיות כאלהים חיים, אבל אדם בחיים האלה לא יכול.
אבל להיות בלי דעת, זה לא היה שווה. עדיף לדעת ולא לחיות מאשר לא לדעת ו(לדמיין ש)לחיות.
הרבי מקאצק אמר שיש להיזהר מאד לא לזלזל בדעת, למרות שהוא מראה לנו חסרוננו. "כי אתה הדעת מאסת ואמאס גם אותך". זה מוכר יותר בגירסא החריפה "יוסיף דעת אע"פ שיוסיף מכאוב", אבל במקור זה ההקשר.
כלומר הוא אומר, הדיל השתלם. אם אי אפשר להשתוות לאלהים בחיים, לפחות נשתווה אליו בדעת. אכן מהות הדעת הזה הוא שאנחנו לא חיים כאלהים, ולכן יש יצר האומר שזה לא היה שווה שעדיף להיות ילד, אבל אז היינו רחוקים מאלוהים בשניים.
"חטא" עץ הדעת היה מוכרח. הפרשנות שלו כטעות הוא בעצמו החטא.