“כל העדה”

"כל העדה"

מסע 'כל העדה', מפרשת שמיני ועד פרשת מטות.

(תעשו חיפוש על הצירוף 'כל העדה בתורה ותראו את דלהלן)

מתקהלים פתח אהל מועד לירידת הכבוד בפרשת שמיני. וכאשר נדב ואביהו מתים אומר משה לנותרים ראשיכם אל תפרעו וכו' ועל כל העדה יקצף.
כל העדה ירגמו את המקלל.
מתקהלים פתח אהל מועד באחד לחודש השני להתילד.
מטה לוי שומרים משמרת כל העדה
כל העדה נועדים למסע המחנות בתקיעת החצוצרות.
המרגלים משיבים דבר את כל העדה, ותשא כל העדה קולם ויבכו, ואומרים למשה לו מתנו בארץ מצרים, ואומרים לרגום את יהושע וכלב באבנים, והאנשים המלינים את כל העדה מתים.
אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר.
מקריבים את המקשש אל כל העדה וכל העדה רוגמים אותו באבנים
קרח אומר כל העדה כולם קדושים, ומקהיל את כל העדה על משה ואהרן, וכבוד ה' נראה אל כל העדה, ומשה ואהרן אומרים האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
כל העדה באים אל קדש ומדבר מתה שם
כל העדה באים הר ההר ואהרן עולה לעיני כל העדה ומת וכולם רואים כי גוע אהרן.
יהושע נסמך לפני כל העדה
וחצים את המלקוח בין יוצאי הצבא ובין כל העדה

הנראה מכל זה שיש כאן הדגשה מיוחדת, ש'כל העדה' שהם יוצאי צבא המשכן, הם שכבוד השם עליהם והם שייפקדו לצבא מלחמת הארץ, הם חטיבה אחת שלימה, ומסעם בתקיעה על פי השם. ואם יש איש אחד שחוטא, אין לקצוף על כל העדה, והעדה נשארת בטהרתה ושלימותה.

השם לימד זאת למשה במקלל, שלא ידעו מה יעשה לו, ונראה שההוה אמינה היתה אולי על כל העדה יקצוף, ולכן שמרו אותו, כמשמרת כל העדה. וגילה הש שהוא לא מן העדה אבל כל העדה ירגמו אותו. ומזה למד הוא להגיד זאת להשם בפרשת קרח כי ממנו למד, ושוב קיימו בני ישראל כל זה במקלל שכבר הביאו אותו לכתחילה אל כל העדה, ואישר השם את הדין שהעדה ירגמו אותו והם יהיו נקיים.

אבל לפעמים נראה שכן כל העדה עושה שגגה, ועל כך יש פרשה שלימה, שהוא פרשת מרגלים שמלינים עליו את כל העדה. אבל גם שם אפשר לומר שמעיני העדה נעשתה לשגגה, כפי שהמצוה שבאותו פרשה מלמד, ובסך הכל יש כמה אנשים שהם הלינו את כל העדה ולא כולם אשמים. וכך נפסק הדין שהעדה יביאו פר על שגגתם אבל הנפש היינו הפרט אשר תעשה ביד רמה ונכרתה, ואילו אצל העדה אין אופציה של יד רמה בכלל.

וקרח כמעט חשב להינצל על ידי היבלעו בתוך העדה וכמעט שהצליח להקהיל את כל העדה אל המאבק שלו, אבל בסוף לימדו משה ואהרן שאיש אחד חטא ולא כולם, והוא לבד נאבד מן הקהל.

הקהל כולו ממשיך במסעו, אם אשה אחת מרים מתה ונקברת בקדש אין בעיה, כל העדה עדיין מגיעים אל התחנה הבאה בהר ההר. אם איש אחד אהרן מת שם לעיני העדה אין בעיה, לעיני העדה יש לו ממשיך אלעזר. ההמשך הזה נראה פחות מושלם. יש עוד המשך למשה עצמו שנפרד מן העדה ומת והוא יהושע העומד לפני אלעזר הכהן לעיני העדה. והנה העדה ממשיכה.

והעדה הזו היא הנכנסת לארץ. אמנם לא כולה משה אהרן ומרים מתו אבל כל העדה נכנסו. בא כל העדה האחרון ולימד שחלק היוצאים לצבא וחלק כל העדה שווה. חלק משה שנשאר במחנה במדבר וחלק כל העדה גם הוא שווה.