אסופה של כל מה שכתבתי על שירת האזינו בקבוצות הלימוד ובשיחות בוואטסאפ, מתשע״ה ועד השבוע, לפי סדר הזמנים. בימים שבהם למדנו את הפרק בקבוצה (929, קבוצת לימוד התנ״ך וקבוצת לימוד פרשת השבוע) מובא הדיון כולו, כולל דברי המשתתפים; בשאר המקומות מובאים דבריי בלבד, בלשונם כפי שנכתבו.
2015–2018
דברים לב ב־929 — הלימוד המלא
2015-09-03 · קבוצת 929
כל הדיון בקבוצה ביום לימוד הפרק. הושמטו לשון הפרק שהודבקה, תרגום אנגלי שהודבק, ושיחה על ארגון מסיבת סיום התורה.
משתתף: Probably the most poetic parsha in the Torah. Such beauty all around
משתתף: כ׳פארשטיי נישט קיין ווארט
משתתף: וואס מיינט פסוק ה׳?
משתתף: This pusek seems like a rhetorical and even cynical exchange. In order to understand the flow of the parsha, we need some context of what’s going on. It seems that the people have gripes about the way God treated them, so they cry out: the problem is His, not ours
משתתף: שחת לו= the mess is his
לא בניו =not theirs
משתתף: עניין הפרשה שה׳ זועם על ישראל וכמעט מאבדם, רק בדקה אחרונה עושה יו טורן מפני מה יאמרו הגויים, וסובב אחר כך איך שינקום בהם, הוא לדעתי very comicle,
ומצאנו זה גם בטענות משה, חמה יאמרו הגויים.
זעט אויס דאס איז גאט׳ס שוואכקייט. וואס “יענער” וועט זאגן.
משתתף: The prophet immediately retorts:
מומם= it IS their shortcomings
דור עיקש ופתלתול=that ungrateful generation
משתתף: The idea that god and his people have a father child trelationship is common in the old testament? It gained cloud in Jesus’ time. He called god father, first figuratively and only later it was taken literally. Reb Akiva recited Avinu Malkeinu
משתתף: Clout
משתתף: Verses 8 and 9 are also very difficult to understand. Here’s my take on it:
The poet starts from the very beginning. He tries to put forth the case for God’s grace and goodness vs the people’s stubborn refusal to appreciate it all
So the story begins with a general nagging question:
How for God’s sake did his chosen nation start out as a landless wandering ragtag group, when all other nations were already firmly ensconced in their respective lands?
So here’s the storyline:
בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם:
When all the nations settled in
יצב גבולות עמים למספר בני ישראל:
The borders of these nations blocked the settlement of the multitudes of Israel (meaning: they were left landless [what a disgrace. Huff, huff..]).
But NO, cries the poet:
כי חלק ה עמו:
His chosen nation has a special role. They are God’s own. (Or it can mean: God put them aside his very own plot)
Now the poet harkens back to those wandering times, where that special relationship was cemented:
ימצאהו בארץ מדבר…
משתתף: עליון הנחיל כל הגוים. יהוה לקח לו יעקב לעמו.
משתתף: יהוה אלוה המדבר. אליהו ברח אליו לחורב ויהוה מסיני בא. הוא מצא את ישראל מסובבים במדבר, ואימץ לו לעם
משתתף: Hershy, right. The storyline is still the same. A ragtag group, with no land, overshadowed by their land-holding neighbors, wanders aimlessly in the wilderness, being picked up by God as his own
משתתף: ZL 👍🏾
יצחק: מסכנים
משתתף: Kugel has a whole drusha on this.
בהנחל “עליון” גוים… כי חלק “יהוה” עמו יעקב חבל נחלתו.
Elyon being the supreme God El Elyon, Yahweh was still at that time a member of Elyons court. He was Jacob’s God. This is a remnant from a time before yahweh was upgraded as supreme God and old and the same with El.
משתתף: 32 Listen, you heavens, and I will speak;
hear, you earth, the words of my mouth.
2 Let my teaching fall like rain
and my words descend like dew,
like showers on new grass,
like abundant rain on tender plants.
3 I will proclaim the name of the Lord.
Oh, praise the greatness of our God!
4 He is the Rock, his works are perfect,
and all his ways are just.
A faithful God who does no wrong,
upright and just is he.
5 They are corrupt and not his children;
to their shame they are a warped and crooked generation.
6 Is this the way you repay theLord,
you foolish and unwise people?
Is he not your Father, your Creator,[a]
who made you and formed you?
7 Remember the days of old;
consider the generations long past.
Ask your father and he will tell you,
your elders, and they will explain to you.
8 When the Most High gave the nations their inheritance,
when he divided all mankind,
he set up boundaries for the peoples
according to the number of the sons of Israel.[b]
9 For the Lord’s portion is his people,
Jacob his allotted inheritance.
10 In a desert land he found him,
in a barren and howling waste.
He shielded him and cared for him;
he guarded him as the apple of his eye,
11 like an eagle that stirs up its nest
and hovers over its young,
that spreads its wings to catch them
and carries them aloft.
12 The Lord alone led him;
no foreign god was with him.
13 He made him ride on the heights of the land
and fed him with the fruit of the fields.
He nourished him with honey from the rock,
and with oil from the flinty crag,
14 with curds and milk from herd and flock
and with fattened lambs and goats,
with choice rams of Bashan
and the finest kernels of wheat.
You drank the foaming blood of the grape.
15 Jeshurun[c] grew fat and kicked;
filled with food, they became heavy and sleek.
They abandoned the God who made them
and rejected the Rock their Savior.
16 They made him jealous with their foreign gods
and angered him with their detestable idols.
17 They sacrificed to false gods,which are not God—
gods they had not known,
gods that recently appeared,
gods your ancestors did not fear.
18 You deserted the Rock, who fathered you;
you forgot the God who gave you birth.
19 The Lord saw this and rejected them
because he was angered by his sons and daughters.
20 “I will hide my face from them,” he said,
“and see what their end will be;
for they are a perverse generation,
children who are unfaithful.
21 They made me jealous by what is no god
and angered me with their worthless idols.
I will make them envious by those who are not a people;
I will make them angry by a nation that has no understanding.
22 For a fire will be kindled by my wrath,
one that burns down to the realm of the dead below.
It will devour the earth and its harvests
and set afire the foundations of the mountains.
23 “I will heap calamities on them
and spend my arrowsagainst them.
24 I will send wasting famineagainst them,
consuming pestilence and deadly plague;
I will send against them the fangs of wild beasts,
the venom of vipers that glide in the dust.
25 In the street the sword will make them childless;
in their homes terror will reign.
The young men and young women will perish,
the infants and those with gray hair.
26 I said I would scatter them
and erase their name from human memory,
27 but I dreaded the taunt of the enemy,
lest the adversary misunderstand
and say, ‘Our hand has triumphed;
the Lord has not done all this.’”
28 They are a nation without sense,
there is no discernment in them.
29 If only they were wise and would understand this
and discern what their end will be!
30 How could one man chase a thousand,
or two put ten thousand to flight,
unless their Rock had sold them,
unless the Lord had given them up?
31 For their rock is not like our Rock,
as even our enemies concede.
32 Their vine comes from the vine of Sodom
and from the fields of Gomorrah.
Their grapes are filled with poison,
and their clusters with bitterness.
33 Their wine is the venom of serpents,
the deadly poison of cobras.
34 “Have I not kept this in reserve
and sealed it in my vaults?
35 It is mine to avenge; I will repay.
In due time their foot will slip;
their day of disaster is near
and their doom rushes upon them.”
36 The Lord will vindicate his people
and relent concerning his servants
when he sees their strength is gone
and no one is left, slave or free.[d]
37 He will say: “Now where are their gods,
the rock they took refuge in,
38 the gods who ate the fat of their sacrifices
and drank the wine of their drink offerings?
Let them rise up to help you!
Let them give you shelter!
39 “See now that I myself am he!
There is no god besides me.
I put to death and I bring to life,
I have wounded and I will heal,
and no one can deliver out of my hand.
40 I lift my hand to heaven and solemnly swear:
As surely as I live forever,
41 when I sharpen my flashing sword
and my hand grasps it in judgment,
I will take vengeance on my adversaries
and repay those who hate me.
42 I will make my arrows drunk with blood,
while my sword devours flesh:
the blood of the slain and the captives,
the heads of the enemy leaders.”
43 Rejoice, you nations, with his people,[e][f]
for he will avenge the blood of his servants;
he will take vengeance on his enemies
and make atonement for his land and people.
44 Moses came with Joshua[g] son of Nun and spoke all the words of this song in the hearing of the people.45 When Moses finished reciting all these words to all Israel, 46 he said to them, “Take to heart all the words I have solemnly declared to you this day, so that you may command your children to obey carefully all the words of this law. 47 They are not just idle words for you—they are your life. By them you will live long in the land you are crossing the Jordan to possess.”
Moses to Die on Mount Nebo
48 On that same day the Lord told Moses, 49 “Go up into the AbarimRange to Mount Nebo in Moab, across from Jericho, and view Canaan, the land I am giving the Israelites as their own possession.50 There on the mountain that you have climbed you will die and be gathered to your people, just as your brother Aaron died on Mount Horand was gathered to his people.51 This is because both of you broke faith with me in the presence of the Israelites at the waters of Meribah Kadesh in the Desert of Zin and because you did not uphold my holiness among the Israelites.52 Therefore, you will see the land only from a distance; you will not enter the land I am giving to the people of Israel.”
משתתף: יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, בתרגום השבים ומערות ים המלך הפסוק אומר למספר בני אל, שתואם יותר עם הנרטיב של אל עליון ויהוה.
משתתף: ברוך שכוונתי, I guessed something is wrong with the נוסח
משתתף: These dreidlech about the various names and different functions is missing the forest for the trees. The poem has a natural flow. The poet was not interested and most likely not aware of these long forgotten deistic fights. He uses an arsenal of names that at his time were likely just all referring to a single deity. צור, עליון, אל
משתתף: While you may be right about the different deities in the old primitive religion, here the poet clearly weaves a tale of how the God of Israel chose them and then abandoned them
משתתף: Or maybe, just maybe, he lived in a time when there were multiple deities and his poem reflects that?
משתתף: There’s no inter-deitic strain within the poem, except for those he views with contempt such as שדים and אלהים אחרים
משתתף: But regardless, it can work according to Hershy’s outline above just as well
משתתף: I am with ZL on this. It seems more plausible
משתתף: מי.מה זה ישורון?
משתתף: Pshee, didn’t know. Today is not your day, חמת תנינם יינם…
משתתף: When did God become a rock? Is it possible that at some point there was a monumental rock representing God, and going to/serving the rock became synonymous with going to God mobbed
משתתף: Mobbed = my keyboard substituting a question mark for mobbed…
משתתף: שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם: הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו
ע״פ רוב מפרשים הביטו “צור” כאן מרמז מרמז לאברהם, וה״בור” מרמז לשרה. האתה חושב שגם הם היו צורים ובורים באיזה זמן?
משתתף: ואילו לפי המפרשים שהכתוב מרמז לאל, אתה צריך לומר שהיה גם “בור” קדוש בזמן קדום
משתתף: Which is not hard to imagine, a ritual bath or watering hole.
משתתף: כל בית או חומה יש לה יסוד בנויה באבני מחצב או מעפר ואבנים. גם היום כשמדברים על אבות האומה אומרים: founding fathers
משתתף: ייתכן שאתה צודק, אבל לא מסתבר. המקרא מלא בביטויים פיוטיים שמרמזים לדברים דומים
משתתף: Right, just throwing it out there as a possibility.
משתתף: we all know the story behind the צור ישראל in the israeli declaration of independence, right?
משתתף: ZL, where else are Israelites called ישורון?
משתתף: ויהי בישורון מלך
משתתף: אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו
משתתף: I am trying to find the connection and the teitch
משתתף: It means upright, or righteous.
משתתף: שורש ישר
משתתף: It is an odd name though, very rarely used. Only once in נביאים. The other 3 times in this and in next parsha
משתתף: Perhaps it means צדיקים (as opposed to the entire nation) and is the same as ישרים which is used more often
תמות נפשי מות ישרים
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך
משתתף: יראו ישרים וישמחו
משתתף: thanks
משתתף: I think it’s primarily mentioned in songs and poems.
משתתף: A poet needs synonyms, they didn’t have Microsoft word for synonyms yet.
משתתף: But only used once in נביאים. They should’ve made more use of it.
It does however seem from context that while ישרים are a select group of righteous people, ישורון refers to the entire nation
משתתף: Maybe an old forgotten שבט. Moishe, that’s your prerogative😉
משתתף: 😊
משתתף: Straight up!
משתתף: 😄
משתתף: ZL, I get your cynicism, but Kugel doesn’t just draw this Elyon theory out of his fingers, it’s not like he saw a word in this parsha and decided there used to be a deity called Elyon. IIRC this is corroborated by extra biblical sources too. And many places in the bible, where עדת אל is mentioned etc.
משתתף: I agree with you that עליון might have been a locally known deity. We have had this discussion back in פרשת לך at ברוך אברם לאל עליון. My argument was just about this poem, that since this is a poem that’s clearly trying to portray God’s historic role with his chosen nation, that in this case it’s likely a poetic structure. But hey, I might be entirely wrong
משתתף: And even on this parsha, I said that it’s possible, as Hershy originally suggested, that Elyon was the one who cut up the land leaving Israel landless. It doesn’t change much the trajectory of the story
משתתף: But it’s still possible that certain verses are remnants from an earlier time, but the song itself and the final composer wasn’t aware of the original meaning.
משתתף: Very possible
משתתף: All this doesn’t change the poem much
משתתף: I had another issue which I lined out in the morning that I think is more complicated (I’ll explain in Hebrew)
רוב מפרשי המקרא פירשו “למספר בני ישראל” על דרך ע׳ אומות כנגד ע׳ בני יעקב. זה הפשט נראה אנכרוניסטי (זה דרש חז״לי טפוסי), וגם אין לזה שום קשר לתוכן.
משתתף: This song is graade probably a pretty late composition, or so they say. Exillic or post-exillic.
משתתף: But not as late as to use the Talmudic זו כנגד זו style
משתתף: No, I wrote that in continuation to our previous shmooz. Now back to your issue, you’re saying בני ישראל doesn’t belong?
משתתף: It does belong. See my peshat above
משתתף: Reb Shimon Zhelichover has the bochurim commit Haazinu to heart, saying it’s thr Jewish anthem
משתתף: Had
ישעיה נד — השבועה בשמים ובארץ
2016-06-15 · קבוצת 929
כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה זה מין ביטוי מוגזם שאומר האוהב אפילו ההרים יתבטלו אני אמשיך לאהוב אותך
ויש בזה עומק גדול
כי השם נשבע בשמים ובארץ האזינו השמים ותשמע האררץ
ומפרש רשי כמו הארץ שלעולם קיימת כן הברית שלי אתכם
אבל פה אמר אפילו ההרים ימושו והגבעות תמוטינה
שתתבטל הסדר של הארץ והברית, אז ברית שלומי לא תמוט
בהנחל עליון גוים
2016-10-13 · קבוצת 929
פרשת האזינו בהנחל עליון גוים גו. זה הכי מפורש אני חושב
אבל גם שם זה לא כמו בחזל
הושע ה — הד לפסוק ראו עתה
2016-11-24 · קבוצת 929
אני אני אטרוף ואלך אשא ואין מציל זה נשמע כמו הפסוק בהאזינו ראו עתה כי אני אני הוא מחצתי ואני ארפא אני אמות ואחיה ואין מידי מציל
תהלים עח בנוי כשירת האזינו
2017-06-08 · קבוצת 929
דור אחרון פה פירושו האחרון או שלאחריו?
זה גם בפרשת האזינו ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו אחריכם וכו׳
וכל המזמור נראה בנוי דומה לשירת האזינו
שמתחיל עם פניה אל האבות זכור ימות עולם
ומספר נסים וחטא ועתיד
חכם ונבל בשירה
2017-09-24 · קבוצת 929
ולמדתי בשירת האזינו נראה שגם השירה הזו חושבת שטוב=להיות חכם ורע =להיות טיפש.
כאילו כשהוא רוצה לצעוק על מישהו הוא צועק אתה לא חכם : הלה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.
ואז הוא מצווה על הלימוד וההבנה: בינו שנות דור ודור, והלאה כתיב יבוננהו,
וכשהוא מבזה את הע״ז אומר אלהים לא ידעום לא שערום אבותיכם (טוב זה דרש)
ולהלן בתיאור הגוים (או לחד מ״ד ברש״י זה מוסר לישראל) אומר גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה לו חכמו ישכילו זאת יבינו וכו
בקיצור לפי דעת שירת האזינו כמו לפי דעת ספר משלי העיקר הוא להיות חכם. וההיפך מחכם בהאזינו נקרא נבל.
שזה מתאים לתפיסת משלי שמי שלא לומד חכמה או הולך בדרך החכמה הוא נבל וגנב ונואף, כאילו איש שפל.
אבל יש לי ראיה עבורך מפרשת האזינו שכתוב נבל ולא חכם ועל בגוי נבל אומר רש״י אלו המינים כמ״ש אמר נבל אין אלהים נמצא המין הוא היפך החכם..
יום טוב ערליך ורמזי האזינו
2017-11-27 · קבוצת 929
אגב שמעתי היום הטייפ של יום טוב ערליך חבלי משיח.
אז יום טוב ערליך בעיני מייצג איזשהו אמונה פשוטה מאד ישנה כזאת מלא פנטזיה ומיתוס.
והוא אומר שיש הרבה תירוצים למה היה השואה אבל האמת זה כמו שכתוב בוהיה אם שמוע שאם יהיו השכלה וציונות אז יהיה שואה..
ויש לו אפילו רמזים בתוכחה והאזינו שיהיה כך.
בקיצור זה מוכיח התזה שלי שאמונה הפשוטה הישנה זה כמו שאביגדור מילר והסטמר רבי אומרים. וכל השאר סתם מודרנים מתחכמים.
יש לו עוד תיאוריה שזה חבלי משיח וגלגולים שכבר מתאים יותר לאמונה הפנטסטית שלו. ואיני יודע איך בדיוק זה מסתדר עם החלק הראשון של הוהיה אם שמוע
ספר שמודע להיותו ספר
2018-02-21 · קבוצת 929
שכחתי לכתוב בבוקר החלק השני של פרק זה מעניין שהוא מתייחס לכתיבת המגילה עצמו. זה די נדיר בתנך שהספר מודע להיותו ספר ומספר איך נכתב ואיך נשלח.
הגמרא דורשת בה דיאלוג שלם שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות וכו׳ אבל גם הפשט נראה שהספר כאילו מודע לניסיון שלו להיכנס לקנון ויש בו self reference
דברים לא בדיוק רק שירת האזינו כנראנ
צדיק וישר הוא
2018-07-24 · קבוצת 929
זה נראה שהמילה צדיק במקרא הוא לא אותו מילה כמו שאנו רגילים
אנו מוצאים אותו רק בספר בראשית על אנשים לא כאלה צדיקים
פעמיים על נח
פעמיים בתפלת אברהם על סדום הגוי גם צדיק תהרוג.. האף תספה צדיק עם רשע
ופעם אחרת בהאזינו צדיק וישר הוא
אה טוב יש עוד לא חיפשתי נכון..
אבל כולם הפשט יותר צודקים מאשר צדיקים
האזינו השמים — כמו שהשמים קיימים
2018-08-07 · קבוצת 929
משהן כמו שרשי אומר האזינו השמים כמו שהשמים קיימים לעולם
כמו שהערלה שלך נכרתת לעולם כן אתה יהודי בברית השם לעולם
שירת הים כמקבילה לשירת האזינו
2018-10-11 · קבוצת 929
והפסוק הזה כמו מספר לך, השירה הזאת, אתה יודע מתי בפעם הראשונה סיפרו אותו, בשעה שעמדו על הים.
אבל השירה הוא כמו מקביל של שירת האזינו
הוא כולל את כל הענין של העם הזה והכרתו באלהיו
כתב זאת זכרון בספר
2018-10-15 · קבוצת 929
כתוב זאת זכרון בספר – זה אחד המקומות בחומש שנראה לפי תומו שמשה לא כתב את כל הספר הזה. כי אם הוא כותב פה כל הזמן מה הכוונה שיש מצווה שיכתוב, שבעת שכתב התורה אמר לו השם שיכלול הסיפור הזה? הפשט נראה שמשה לא כתב הכל אלא דברים מיוחדים כמו עשרת הדברות שיש על זה ציווי מיוחד, וכן המסעות בפרשת מסעי, ודווקא הפרשה הזו או איזה דברים דומים לה נצטווה שיכתוב.
ואפשר לדחוק כמובן
כתוב שכתב בסוף אבל לפי הפשט זה האזינו או משנה תורה
2019
יצב גבולות עמים
2019-02-11 · קבוצת 929
הרמבן אוחז שיש משהו מהותי לארץ הזאת שהשם שולט בה ולא מלאכים והוא מפרש שלכן היא הקיאה כנענים וארץ אחרת לא אכפת לה
וזה ממש דווקא בגבולות הללו כנראה כשהשם הציב גבולות עמים הציב הגבולות הללו כפשוטו מה יהיה חלקו ומה המלאכים
אבל לנו זה נשמע קצת מוזר, השם התווכח עם השרים אם הגבול יהיה עד עצמונה או רק ליד עצמונה והחליט ככה?
יותר נשמע לי נכון כאילו למפרע שהכל בהשגחה וקורא הדורות מראש וכו׳
אבל אולי אין הבדל בין זה לזה
כי שם ה׳ אקרא הבו גודל לאלהינו
2019-02-20 · קבוצת 929
כתוב בתחילת שירת האזינו, כי שם ה׳ אקרא הבו גודל לאלהינו
אפשר שממש בא להסביר את ההתחלה הזו *הויה אלוהינו*
כי שם *הויה* אקרא הבו גודל ל *אלוהינו*
פרשת וילך — הקדמה להאזינו, השירה כעד
2019-03-27 · קבוצת 929
ואז יש עוד נבואה על העתיד כיצד הכל ילך לא טוב. משה ימות והעם יקום מן השבעה ומיד יפנה לאלהים אחרים. והשם יכעס ויעזוב אותם. עד שיכירו שהבעיה שלהם הוא שהשם עזב אותם והוא באמת עזב אותם והסתיר פניו כי הם לא רוצים אותו. זה הקריאה הפשוטה בפסוקים וכל הדרושים על ואמר על כי אין אלקי בקרבי וכו׳ הם דרושים
וזה כבר נראה הקדמה להאזינו שבו מתואר הסיפור הזה באריכות
והוא מנבא שהשירה הזו תעמוד כעד כי לא תשכח, וממילא ידעו להגיד שזה בגלל הנבואה שהיתה כבר. כי השם אומר אני כבר יודע שיש לו יצר
וכבר ידעתי שימרוד
כלומר כי לא תשכח פה בפשט הוא לא איזה הבטחה גדולה הוא פשוט אומר יבואו עליכם בדיוק מה שנבאתי לכם ותסתכלו ותראו בשירה שכך ניבאתי כי לא תשכחו את השירה
ומשמע שהשירה הזאת לא נלמדה כדי להיקרא מן הכתב. משה כתב אותה וגם לימד אותה. מה משמעות הלימוד? אולי לימד אותם גם פירוש המילות ושאר פירושים שבעל פה. או שהוא כתב לזכרון אבל עיקר הלימוד היה שיזכרו לשיר אותו בעלפה
שירה זה דבר שזוכרים זה נהיה ניגון מושר בפי העם כזה
ויכול להיות שזה עומק הנבואה פה שלא תשכח ובסוף ייזכרו ויעשו תשובה ושב וכו׳ ומל ה׳ אלהיך את לבבך. חזל קוראים לזה ביטול יצרא דעבודה זרה בתחילת בית שני ונמצא באמת התקים נבואת משה שיהיה מילת ערלת הלב. רק לא מיד אלא אחרי הרבה זמן אחרי שיגלו וישובו אל לבבם וכו׳
דברים לב ב־929 — הלימוד המלא
2019-03-28 · קבוצת 929
כל הדיון בקבוצה מהעלאת הפרק ועד המעבר לפרק לג, בלי קיצורים. הושמטה רק לשון הפרק שהודבקה.
יצחק: הנה השירה שחכיתם לה..
יצחק: צריכים יותר מיום אחד ללמוד את השירה
משתתף: כן וזה תמיד נופל בזמן החגים כשאין זמן ללמוד אותו כמו שצריך
משתתף: יום נקם ושלם.
מוזכר בהצהרת אמונה של השומרונים.
“אימנתי בך ה׳, ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גרזים בית אל וביום נקם ושלם”
משתתף: יש משהו מיוחד בשירת האזינו, שבו אנו מוצאים שה׳ מספר על עצמו. יש שני מונולוגים ארוכים, אחד מ כ עד לה ושני מ לז עד מב.
משתתף: ימצאהו בארץ מדבר, לא מדברים כאן על האבות ולא על מצרים. השם מצא אותנו במדבר.
משתתף: מפסוק כ׳ זה סיפור מה שמשה מספר, שכך אמר ה׳
משתתף: ובאמת אני מרגיש בשירה אנרגיה של מדבר. נושבת רוח קשה וחזקה.
משתתף: כן
משתתף: לאו דוקא שהקב״ה מספר על עצמו. זה רק התגובה שלו למצב העם
משתתף: מהסיום של השירה נשמע קצת שהשירה נוסדה כדי שיקראו לפני יציאה למלחמה. קודם מדברים על זה שהשם ינקם מצריו ואז מסיימים בתביעה לבנ״י וכפר אדמתו עמו, דהיינו שעמו יכפרו על הדם הישראלי שנשפך על ידי שייקמו את הנקמה.
(רק פירוש אחד לפסוק הקשה הזה. רשי למשל אומר שאדמתו ועמו היינו הך )
משתתף: מה השירה מחדשת שלא נאמר כבר בדברים?
משתתף: כל הקטע של הנקמה בגוים הוא חדש
משתתף: ובכלל שאר דברים זה אנרגיה פרוזאית, שיחת מוסר ישירה.
השירה היא ציורית כלפי מעלה, כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית…חצי אכלה בם…הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי.. אשא אל שמים ידי…
משתתף: כמה טראגי ועצוב סוף הפרק מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אחרי כ״כ הרבה שנים ועבודה לא מגיעים לראות את הסוף
משתתף: יסד גבולות עמים למספר בני ישראל.
בתרגום שבעים הגירסה למספר בני אל.
משתתף: מה מבקרי המקרא אומרים על פרשה זו שהיא כ״כ סגנון אחר מכל הפרשיות והשירים אחרים שכתובים בתורה
משתתף: איך זה שונה מהשירות האחרות?
משתתף: לחלק מהחוקרים יש הנחה שחלקי השירה בתורה הם הכי עתיקים.
משתתף: דוד התייחס לתורה לזמרה והיה עליו טענה” זמירות קראת ליה” למרות שחלקים של התורה הם שירים זה כמו הגמרא שאומרת, עקיבא מה לך אצל אגדה לך לאהלות. האגדתה והשירים זה רק תכשיטים
יצחק: אבל כאן נראה דווקא שהשירות יותר חשובות
יצחק: אותו גמרא זה לא הפשט או שזה דלא כפשט המקרא…
יצחק: זה שזה סגנון אחר זה לא קושיא בעצם זה הרי פשוט שזה שירה אז זה סגנון של שירה
יצחק: אבל החוקרים לא אוהבים נבואות לעתיד…
יצחק: רמבן
והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן תגיד כל המוצאות אותנו בביאור הזכירה תחלה החסד שעשה עמנו הקב״ה מאז שלקחנו לחלקו והזכירה הטובות שעשה לנו במדבר ואשר הנחילנו ארצות הגוים הגדולים והעצומים ורוב הטובה והעושר והכבוד אשר הנחילנו בה וכי מרוב כל טובה מרדו בה׳ לעבוד ע״ז והזכירה הכעס אשר היה מלפניו עליהם עד ששלח בהם בארצם דבר ורעב וחיה רעה וחרב ואחרי כן פזר אותם בכל רוח ופאה וידוע כי כל זה נתקיים ויהי כן ואמרה השירה כי בסוף ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם והטעם כי הם עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקב״ה כי לא ישנאו את ישראל בעבור שעשו ע״ז כהם רק בעבור שלא יעשו כמעשיהם ויעבדו את הקב״ה וישמרו את מצותיו ולא יתחתנו בהם ולא יאכלו מזבחיהם ויבוזו ע״ז שלהם ויבערו אותה ממקומותיהם וכענין שאמר (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום אם כן לשנאתו של הקב״ה יעשו בנו כל הרעות האלה והם צריו ומשנאיו ועליו להנקם מהם וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח כי בבנין בית שני לא הרנינו גוים עמו רק לעגו עליהם (נחמיה ג לד) מה היהודים האמללים עושים והיו גדוליהם עבדים בהיכל מלך בבל וכולם משועבדים לו ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה אבל לא ישבית זכרנו וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה ויכפר על חטאתינו למען שמו אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין וכך הזכירו בספרי (האזינו מג) גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא ולזה רמז הכתוב שאמר (פסוק מד) ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הזכיר “כל” להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו ואם היא קטנה בדבור כי ביאר להם עניניה הרבים ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום:
יצחק: סיום דבריו באמת מתבקש ולכן לגוים אי אפשר לקבל את זה הם אומרים וודאי נכתב יותר מאוחר… אבל לא בטוח שזה עוזר גם אם ככה
יצחק: יש אגדה כזו שהכל כתוב בשירת האזינו גם מאורעות פרטיים. אבל גם אם החלק הזה על דרך הפנימיות הפשט הפשוט של השירה הוא שזה הסיפור הכולל של הכל
יצחק: הוא לא רק סיכום של דברים הוא גם חוזר עד תחילת בראשית בהנחל עליון גוים
ומגיע עד לסוף שנקרא אחרית הימים או לעתיד לבוא או ימות המשיח
יצחק: זה מסוג הדברים שאי אפשר לכתוב אלא בשירה. זה לא שהיה אפשר לכתוב נבואה בפרוזה אבל במקרה נכתבה שירה
זה מין השגה עליונה מן הסדר הלינארי הרגיל שהוא שירה
יצחק: צריכים לדעת שבעולם העתיק שירות נאמרו תמיד לקרוא. לא היה כזה מושג של שיר שעיקרו בכתב. אם יש שירה אז כנראה שהיו משוררים bards שהיו מסתובבים בישראל בזמן העתיק ושרים את השירה הזאת
בימינו נשאר רק שירת הים בתפלה.
אבל כל השירות שבתנך היו נאמרים לעתים ידועות בציבור
יצחק: ומסתמא אם יהודי עשה שמחה או רצה לעשות חגיגה גדולה או המלך רצה לעשות איזה תזמורת הביא אנשים שיודעים לשיר עם כלי זמר ושרו את שירת האזינו
יצחק: ויכול להיות גם שהשירה הזאת קדמה למשה וכבר היו שרים אותו האבות או ישראל במצרים. זה לא מיוחד למשה כמעט
יצחק: ועכשיו זה ששירים נכתבים בלשון אניגמטית הוא לא בטעות סתם כדי לעשות רושם שאתה חכם כמו משוררים בזמננו לפעמים..
זה בגלל שזה נועד לשיר בהרבה מצבים שונים אז כותבים את זה בצורה הכי מופשטת שיהיה אפשר להתאים בנפש לכל מיני מצבים.
יצחק: כמו מזמורי תהילים שאעפ שכתוב עליהם מצבים ומאורעות של דוד רואים כבר בפשט שלהם שדוד כתב אותם בצורה יותר כללית ובאמת מן היום הראשון היו שרים אותם בבית המקדש ובבית הכנסת גם לא באותם מצבים שלשמם חיברו
יצחק: וכך אם היה כתוב השם הוציא את ישראל ממצרים והלכו במדבר סיני בעננים זה סיפור יפה אבל מה אני יכול לעשות מזה שיר
אבל אם עושים את זה הכי ציורי ומופשט ואומרים ימצאהו בארץ מדבר ובתהו אפשר לפרש את זה על כל מיני מצבים בעבר ובהווה ובנפש
יצחק: וזה לא דרש זה באמת הכוונה הראשונה אחרת היה כותב מה שהוא מתכוון..
יצחק: בשיעור שלי פרשת האזינו התעמקתי קצת בסוד השירה והמטואפורות שלו ומה פירוש עדות השמים והארץ
https://youtu.be/rlaKYrUTBQE
משתתף: 👍🏼
יצחק: השירים בזמן העתיק היו עוברים בעל פה והיו המשוררים גם עושים שינויים במילים לפי העניין.
אני לא יודע מה פה אבל אפשר שימה בפיהם יש גם גירסאות בעל פה
כמו יש כמה פסוקים בתנך שהם חזרות על פסוקים אחרים בהתאמה לפי העניין
או לפעמים בתפלה לוקחים פסוק ומשנים את הנוסח לפי העניין
משתתף: יפה. מפסוק טו וישמן ישורון ויבעט וגו׳ גם שרו כחלק מהשיר?
יצחק: מסתמא. פעם לא פחדו מbad news ולא חשבו שכל דבר צריך להיות מתוק ויפה…
יצחק: גם זה המשך אחד ובסוף כתוב נקמה
משתתף: כמה מתוק הנקמה…..
יצחק: השירים העתיקים הגדולים כולם כוללים דברים רעים טרגדיות ורוע מוסרי ואנושי
פעם הבינו שהעולם מלא רע והמשוררים לא פחדו מלהנכיח אותו גם רוע אנושי גם רוע אלוהי. גם פחד וגם יראה וגם אהבה. החכמה הוא לספר את הכל הסיפור אחד לא לנסות לעשות הכל סוכר ודבש
יצחק: אני אומר פה משהו מאד חשוב. זה לא היה נתפס שיק דיכאוני החצי הזה. זה היה מרומם. כל הרעיון שזה מדכא הוא בגלל שאנו אנשים מודרנים מוזרים שלא יודעים לא כיצד לשמוח כראוי ולא כיצד לבכות כראוי
יצחק: התנך כמו השירות של יון ושאר העולם העתיק מלא מוות כמו שהוא מלא חיים. מלא כשלון כמו שהוא מלא הצלחה. זה נתפס הכל כחלק מסיפור אחד
יצחק: זה היה real people
משתתף: יש אימרה ידוע שההיסטוריה נכתב ע״י המנצחים אף אחד לא אהב לכתוב את ההפסדים שלו ובגלל זה לא נשאר מזה כלום
משתתף: בתור רעיון יפה ומציאות כתבו אבל לא הפסדים אישיים
משתתף: אבל לכאורה בגלל המונותאיזם השירה שלנו פחות כאוטית מהיוונים והכנענים
משתתף: יפה
יצחק: חלק מהשירים הכי יפים זה של המפסידים
יצחק: לא צריך להאשים מומץנותאיזם
יצחק: התנך מונותאיסטי והסיפורים ברובו הם ככה
משתתף: למה האשמה?
יצחק: אבל כמובן אפשר להגיד שזה השפעה האלילית על התנך ובאמת ספרים שנחשבים יותר מונותאיים בו יותר משעממים .. השווה דברים מול בראשית או דברי הימים מול מלכים ..
יצחק: השיר הכי יפה בתנך הוא איכה
יצחק: וגם הגוים יש מקבילות לכך לא זוכר כרגע השמות יש שירי קינה מאד מוצלחים
יצחק: היום אף אחד לא יודע מה זה לבכות בלויה אפילו. יונה פעם הביא סרטון של קינה דיברנו על זה ..
יצחק: התחלתי לכתוב את כל זה בעד דלא ידע שלי . זה למדתי מקמפבל שמסביר למה כל המיתוסים נראים שעושים האדרה של הרוע
יצחק: נחזור לשירה עצמו.
מאפיין אחד לשוני של השירה הוא שהוא משתמש כל הזמן ביוד. בכלל האות יוד מופיעה יותר מדי בכל השירים פה בתחילת הרבה מילים ובשירים אחרים בסוף הרבה מילים…
יצחק: אבל עכפ הרבה דברים נכתבו פה במה שנראה לשון עתיד ולכאורה לא שייך לעתיד
יצחק: אז למדתי כעת בספר אחד על היחס בין עברית ללשון המקרא
שהוא טוען שמה שבלשון תנך יש עתיד בהווה ובכלל אין בו תמיד את הסדר זמנים המסודר שלנו פעל פועל יפעל. זה כי באמת המקרא יש לו תפיסת זמן אחרת ולא רק תפיסת לשון אחרת.
ולכן ויו מהפך מילה לעבר זה לא שהוא טריק שמהפך זה כי יש יותר נזילות בין עבר לעתיד בכלל ובאותו אופן שאתה מוסיף ויו קישור אתה אומר שזה היה כבר
הוא מציין מקור לזה אני צריך לעיין בזה
ואם זה נכון יש פה פתח להרבה סוד
יצחק: ולגבי שירה הרושם שלי הוא שזה שאתה כותב ימצאהו…יצרנהו.. יראה.. ידין.. כאילו הכל מתרחש פה בזמן אחד שcollapse את ההבחנה בין עבר לעתיד או אפילו מהפך אותם.
כי השירה מתאר כמו עולם שבאמת לא מתרחש בסדר הזמנים שלנו. הסיפורים שנמצאים בעולם הזה שאנו מפרשים שהשירה מתכון אליה הם רק כמו ענפים של העולם שמעבר שבו ימצאהו ויראה ויקום וכו׳.
כלומר זה שהשירה רומזת ואנחנו מנחשים הוא מתכוון לזה או לזה זה לא טריק של הסתרה. זה באמת תפיסת עולם שהוא מעביר כך. כל הדברים בעצמותם מתרחשים אי שם בעולם שמעבר לזמן ומקום. ומה שיש פה הקבלות לזה הוא כערך הקבלות פירושי השיר לרמזיו.
מקווה שאני מובן
משתתף: יפה מאוד, יצחק
משתתף: יש פירוש של רמד ואלי על איכה שעושה את כל המגילה לסיפור משמח
משתתף: יפה מאוד
משתתף: יפה
משתתף: שחת לו /לא זה בטח בגלל גרסאות בעלפה. אבל זה יפה
משתתף: איזה יפה בתוהו ילל ישומון, שומעים את יללות התניםבמרחבי הכלום. וגם אמרתי אפאיהם-אמרתי איפה הם
משתתף: פסוק למד, ממש מה תשובת השם לאיפה הוא היה בשואה, אתם לא רואים שכזה שואה רק אלוהים יכול לעשות
משתתף: כפר אדמתו עמו
כמו שברמבן העיר שלא כתוב פה תשובה, כמו שהסבירו פה בעגלה ערופה, שחייבים איזה כפרה, אומר שדם האוייבים יהיו לכפרה על עמו.
משתתף: לפעמים מונותאיסטי ולפעמים לא.
מתחיל איך שכל הארץ נתחלקה יפה לכל עמים, ולכאורה כל אלוה ברר לו את עם שלו, וה מצא לו את ישראל חן במדבר ונהיה את אלוה של ישראל. וישראל היו עם מדברי פראי, ואיך ה דאג לגופם ולנשמתם של העם שלו, יסבבנו ויבוננו, נתן לו תבונה.
גם באמצע, יזבח לשדים לא אלוה, וגם לאלהים חדשים בקרוב באו.
לבסוף, אני אני ואין אלהים עמדי.
אולי זאת אומרת רק שלישראל אין אלהים אחרים.
משתתף: מה רוצה עם יינם הבאושים של הגויים. כאילו הם טפשים כאלו בגלל שלא שותים יין טוב או משהו. הם פלילים.
משתתף: עניוועי, מתוכן השיר נלמד שלא אמרה משה בקונקסט זה. אין בה גלות ואין בה תשובה
משתתף: והגויים ההם עם נבל, לא גוי בגלל. רק איזה קבוצה של שקצים ששמים ישראל למשוסה, משהו כמו שמתואר בספר שופטים עמלקים ומדיינים עשו בימי גדעון.
משתתף: אבל השיר מתאים למסר אותו משה מחדיר הביתה. וזה שהצור תמים פעלו, וכל הרעות באות בגלל שאנחנו היינו חוטאים, אלף. לבסוף ה יתפייס ויהיה טוב
משתתף: יצחק אומר ששירים נאמרים בסגנון מעורפל כדי שיתאים לכל מצב, טוב. אבל למה כל המילים הזרים האלה? חט עושים שיר כהיום מחא מילים שם SAT test
משתתף: לא עושים, מלא מילים
משתתף: המילים הקשות האלו מורים על עתיקתו של השיר
משתתף: במקור קהל היעד היתה הטבע, האזינו השמים ותשמע הארץ, ומשה מפרש הפסוק הזה כאילו היא קריאה לעדות
משתתף: הנה שגם משה כבר היה פרשן
משתתף: שחת לו בניו מומם, לשון מום לא עושה סנס פה, ואני לא יודע טעם אחר בשורש מם, לבד משבועה שגם לא עושה סנס. דבר בכי הגיוני שנשתבש המילה והיתה לפנים משהו במובן, שחת לו בניו אמוניו
משתתף: ואמונים keyword בשיר.
ה אמץ לו יעקב לעם, וה בדד ינחנו, גם כאב וגם כבעל, כמו ותהי אומן את הדסה, ומשראל בגד באימון.
משתתף: בהים לא אמון בם
משתתף: בנים
משתתף: מזי רעב, רעב
לחומי רשף, חולי
שן בהמות, חיה רעה
תשכל חרב, חרב
קטב מרירי, דבר
שנאמר מדבר באופל יהלך מקטב ישוד צהרים
משתתף: לולי כעס אויב אגור, כביכול ה מפחד מן כעס אויב
משתתף: אם שנותי ברק חרבי
כתןב אפישהו בתנך לשון הזה לתאר מכה דטרמיניסטי, הכה ולא שנה. לט זוכר איפא זה
משתתף: בהנחיל עליון גוים, בהנחה שהוי״ה ועליון היינו הך, כתוב כאן שה׳ עליון על כל האלים/הכוחות והיינו אני אני הוא ואין מידי מציל.
משתתף: הכל על דרך משל. כמו שכתוב כוס התרעלה. הלא כמוס עמדי חתום באוצרותיי הנקמה האלטימטיבית.
משתתף: אפשר להגיד הפוך, שהפסוקים בתחילת השירה הם רק הקדמה. כמו במחזור, מסוד חכמים ונבונים…, אוחילה לאל… וכדומה.
משתתף: בדיוק חשבתי איזה סוף מיוחד משה נתן לתורה. משה שהיה המוציא והמביא, הוא זה שגילה את האל בסיני, הוא זה שסיפר עליו לעם, הוא זה שהוציא את העם ממצרים, הוליך במדבר, נתן להם את התורה, הוא זה שהנהיג,הוא זה שלימד,הוא זה שבנה את המשכן, אז כן נכון שכל הזמן הוא הולך להתייעץ עם איזה אל נעלם, אבל כמה משמעות יש לאל הזה בעיני העם, נכון שהוא רצה שבני ישראל ישמעו את קולו על ההר, אבל העם רצה את משה.ועכשיו משה כבר זקן והולך בדרך כל הארץ, הרי המיתה שלו היה יכול להיות לה המון סיבות, הוא יכל לעלות לשמיים ולהנחות את העם משם,היה יכול להיות שהאל רוצה אותו קרוב אליו, כל הסיפורים שמספרים לנו כשמתים אנשים גדולים,אבל משה מספר סיפור אחר, הוא מת כי הוא חטא, והסיפור הזה משמר את החלוקה בין אל לעבדו. יש אלוהים גדול, והוא הסיפור פה, אני סתם בן אדם שזכה לשמוע לו ולהבין אותו קצת אבל גם אני בסוף אדם וטועה, ואני הולך בגלל החיסרון שלי.
והשיר הגדול הזה שמשה שר קודם ואומר ההוויה היא זו שמצאה אתכם אבודים במדבר,היא זאת שדואגת ותדאג, והיא זאת שתעניש אתכם, אבל תשמר אתכם, גם אני נענשתי על ידה, אבל המוות שלי,זה לא סוף הסיפור, כי אני אף פעם לא הייתי הסיפור,זה תמיד היה הוא,וכמו שהוא היה איתי בשבילכם,הוא יהיה אם יהושוע,
תליית הסיפור המיוחד של העם באל,היא זאת שמשמרת את הסיפור שמשה הנחיל, השמים קיימים לעד,הארץ קיימת והאלוקים קיים לעד, הסיפור ממשיך בלעדי. הסיפור ממשיך בידי מי שגדול ממני וקדוש ממני,ואם כל הסנכרון בינינו לא הצלחתי להקדיש אותו מספיק.
טוב אני לא יודעת מה רציתי להגיד.
יצחק: יש עוד שיר אחרי זה של וזאת הברכה..
אנחנו צריכים לעשות סיום על התורה השבוע
משתתף: 👍🏼
משתתף: יפה מאוד
ישורון
2019-04-01 · קבוצת 929
ישורון זה שם שכתוב רק פה ובשירת האזינו?
אז כן. (ישעיה לא נחשב הוא קרא את זה כאן ..)
זה מעניין מאד שיהיה שם לעם שלא משומש בכלל אלא בשירים.
מה המשמעות של זה בכלל
אנחנו אומרים את המילה בתפלה רק ביום כיפור כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישרון..
(גם בלעולם יהא אדם אבל זה מאוחר יותר נראלי (
ישר אל אני מבין שקשור לאל. אבל מה ישר ון
יהושע כד — כמו משה בהאזינו
2019-05-07 · קבוצת 929
יהושע מספר להם את כל ההיסטוריה, גם דומה למשה שסיפר להם בפרשת האזינו ההיסטוריה זכור ימות עולם. לא לגמרי מובן לי התועלת שלי זה
מה לעשות העדות של משה רבינו הרבה יותר מרשים להעיד את השמים ואת הארץ
כן, אבל יכול להיות שהיו דברים בעל פה, כמו שירת האזינו עצמו למשל
הארץ כחלקו של ה׳ מדור הפלגה
2019-05-13 · קבוצת 929
יש הרבה פסוקים שהשם שוכן בציון או בירושלים אבל הם הכל אחרי, בשירת הים אולי אפשר להביא ראיה תביאמו אל הר נחלתך וזה נאמר עוד בים
או האזינו שהוא לקח את הארץ הזו לחלקו בדור הפלגה כבר
רשימות לשיעור — אדרא זוטא כשירת האזינו
2019-10-11 · הערות לעצמי
קריאת מיתת משה בטעמים של פרשת אני ישנה וליבי ער.. קול דודי דופק.. פתחתי אני לדודי.. ודודי חמק עבר.. ביקשתוהו ולא מצאתיהו..
ולא קם נביא בישראל כמשה בניגון ביקשתוהו ולא מצאתיהו
אדרא זוטא של רשב״י כמו שירת האזינו
לדבר בשפת התורה – ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו
שירת האזינו מפרשת את הסוד בשפה גלויה שאין לטעות בו
ישעיה א — שמעו שמים, וישמן ישורון
2019-10-25 · קבוצת 929
וזה נראה מתחרז גם עם פתיחת התורה את השמים ואת הארץ, וגם עם סיום ספר ישעיה כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וכו׳
יש משהו שהספר רוצה לחבוק את השמים ואת הארץ
ובן אומר גם עם שירת האזינו, כפי שרשי מביא שם, שהוא גם מין היסטוריה של הכל
חושב שהפירוש הפשוט אינו שמדבר אל השמים ואל הארץ אלא כמו שאומרים שזה ‘א הימל געשריי׳. יש כאן צעקה מן השמים ועד הארץ מה קורה כאן
יש לו קושיא טובה. בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי. הלא יש סדר כזה וישמן ישורון ויבעט וכו׳. אבל זה לא הגיוני. הרי אפילו השור דווקא מעריך את קונהו והחמור אבוס בעליו. אז מה פשר דבר זה שדווקא כאשר אני מרומם ומגדל אז פושעים בי.
באמת נראה לי שזה לא עובד ככה וישמן ישורון ויבעט
2020–2021
לא כאלה חלק יעקב
2020-02-07 · קבוצת לימוד תנ״ך
באמת פרק מעניין הוא דווקא יותר מסתדר עם הרעיון שבאמת יש איזה כח למזלות שהם העבודה זרה אלא שישראל יש להם חלק יותר עליון. לא כאלה חלק יעקב זה רפרנס לפרשת האזינו.
יחזקאל ה — מחוץ תשכל חרב, חצי אכלה בם
2020-04-24 · קבוצת לימוד תנ״ך
…זה מתאים עם הכלל הכתוב במדרש שעם כל מכה מגיעה גם דבר. כי כל פעם שיש שיבוש בסדר החיים זה גורם גם להתפשטות יתר של מחלות. ובכללות רואים פה הרבה שדבר זה משהו ששייך בתוך העיר. כי שם מתפשטת הנגיף בין אנשים. אצל הבורחים אין דבר אלא חרב ורעב לפעמים וכך כתוב בהאזינו מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה היינו כאשר מסתתרים בתוך המצור מפני האויב מתגברת האימה של הדבר, ולפיכך עצה לדבר הוא לברוח למקומות הרחוקים מן היישוב, ואפשר שכן עשו ישראל ביציאת מצרים ברחו למדבר מפני מכת בכורות..…
פסוק יג זה ככתוב בשירת האזינו חצי אכלה בם. וחזל כבר הפכו לטובה ואמרו חצי כלים והם אינם כלים וזה באמת המשמעות גם פה, זה זעם גדול אמנם אבל יש לו סוף כסדר כל זעם.
כל הפסוקים האלה, גם פרק ו׳ כולו, הם הדים לדברי התוכחה של התורה ויקרא ושירת האזינו, צריכים להתבונן משמעות זה.
כי יחזקאל בוודאי קרא את התורה, וגם בוודאי נבואתו נבואת אמת הוא לא סתם חוזר על דברי משה. אבל כל נביא מקבל השראה מכלים מסוימים ואחד הכלים הללו הוא גם הקריאה בדברי התורה. אבל הפשט הנכון שלהם למעשה צריך נבואה. כלומר אפשר לראות את כל נבואות הנביאים כולם כפירושים לתוכחות התורה, אבל הם לא סתם אומרים כמו בימינו נראה לי שזה הפשט בזה וזה עונש על זה. אלא זה נהיה אצלם נבואה חדשה שנאמרת מתוך סגנון אזהרות החומש כלומר זה היסוד שניבא משה והנה זה חל עליכם כך וכך. כאלה פירושים אנחנו גם צריכים לנביאים.
נבל — רמב״ן בהאזינו
2020-10-14 · קבוצת לימוד תנ״ך
מה זה נבל? הרמב״ן בפרשת האזינו אומר שנבל זה כפוי טובה. כמו שכתוב נבל הוא נבל שמו.
תהלים טז — כי חלק ה׳ עמו
2020-10-19 · קבוצת לימוד תנ״ך
זה הכל מהדהד את פסוקי האזינו כי חלק הויה עמו יעקב חבל נחלתו, זה התפלה שנעשה מאותו פסוק. (וגם שם יש דם ויין ונסך). ה׳ חלקי וכוסי תומיך גורלי והוא מודה שנפל לו חבל טוב ונחלה יפה – שפרה עלי
תהלים נ — פראפרזה על האזינו
2020-12-02 · קבוצת לימוד תנ״ך
שמעה עמי ואדברה זה משה שאמר כמה פעמים שמע ישראל.
ואעידה בל זה משה שאמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ
זה פראפרזה על האזינו. ואין מידי מציל
זה מזמור של כל ההיסטוריה. כמו עוד מזמורים שלו. מתחיל מבריאת העולם דיבר ויקרא ארץ ומגיע עד ימות המשיח בישע אלהים.
וגם את זה הוא למד משירת האזינו
תהלים פא — חלב חטה ודבש מצור
2021-01-26 · קבוצת לימוד תנ״ך
חלב חטה זה משירת האזינו שגם נקרא עדות זה מרפרנס לשם
וכן מצור דבש
וקטב מרירי
2021-02-02 · קבוצת לימוד תנ״ך
זה תאוריה של יום טוב ארליך יש לו שיר שלם על זה..שהקטב מרירי שנזכר בהאזינו זה הגז של השואה
בטייפ חבלי משיח , שכחתי איזה שיר
שירות נאמרו בקהל
2021-04-20 · קבוצת לימוד תנ״ך
נראה לי שפעם דיברנו פה אם זה היה טבעי פעם.. בוודאי פרעה לא היה מדבר בשירה כמו שדבריו מוצגים בתורה ואולי גם לא משה.. אז יש דברים שנכתבו לכתחילה באופן יותר תמציתי ומסוגנן מכפי שזה היה.
אבל דברים כמו שירה אני חושב שמלכתחילה נתחברו באופן זה כי ככה היה המנהג אז ואולי גם היום ששירים בציבור הם בצורה פיוטית. ואדרבה עיקר שירת הים נועד לקריאה בפה זה אף פעם לא היה יצירה ספרותית שמחקה את זה אלא להיפך מה שנרשם בפרשת בשלח הוא לזכור מה אמרו אז ולפי דעתי גם שהמשיכו לומר זאת הרבה זמן אחר כך, מה שאנחנו אומרים שירת הים בתפלה לא חידשנו זה פשט הפסוק, לא יודע באיזה הזדמנות אבל בוודאי לא פעם אחת בלבד אמרו שירה זאת אלא כל שנה בפסח למשל או סתם באסיפת בית המקדש וכדומה. וכן שירת האזינו ושאר שירות במקרא כולם היו נאמרים בקהל הרבה פעמים, אנחנו לא זוכרים מתי בדיוק אבל לכן זה כתוב ככה ומפורש שימה בפיהם וכו׳, זה היה שירה עתיקה שמספרת היסטוריה של ישראל והיו משוררים את זה מדי פעם אצל המלך או בעליה לרגל וכדומה.
חלב ודבש מסלע
2021-05-16 · צ׳אט פרטי
מה כתוב בהאזינו על חלב
אז למה הדבש ושמן זה מסלע מה המשמעות של הצור זה מזכיר צורי שדי
מזמור פא לראש השנה — חלב חטה
2021-09-06 · קבוצת לימוד תנ״ך
…ומאחר שכך מה יכולתי לעשות, ואשלחהו בשרירות ליבם. כפי הכתוב בפרשת נצבים ששם עיקר העדות והברית הזאת, שהאומר בשרירות לבי אלך יגיע לאן שדרך ליבו מוביל אותו. ומה אומר הקב״ה, לא קול ענות גבורה אלא קול ענות חלשה, בבקשה מכם, לו עמי שומע לי, הלוואי שהייתם שומעים לי, והייתי נותן לכם כל טוב, חלב חיטה ודבש מצור, שהם לשונות שירת האזינו שהוא עיקר העדות, והם הדברים שאנחנו אוכלים בראש השנה לסימן ועדות לומר הנה מונח על השולן ההבטחה שהבטיח הקב״ה לישראל לו עמי שומע לי, ותקבלו דבש וחלב חיטה.
יג.
זכינו לדעת שאין שמחת ראש השנה והפיכתו באופן מפויס איזה חידוש חסידי לאפוקי מפשט הדברים אבל אדרבה כך הציג אסף ואפילו שינה את סדר התורה בכדי להוות למזמורו אופי יותר שמח.…
האזינו בקבוצה — מעגל ההיסטוריה, בנים ועבדים
2021-09-19 · קבוצת לימוד תנ״ך
כל הדיון בקבוצה, 19–20.9.2021.
יצחק: נו..
יצחק: האזינו
יצחק: חשבתי ששירת האזינו אומר בעצם התאוריה של אבן חלדון על מעגל ההיסטוריה. שכל עם מתחילה עם תקופה מחוספסת ואז הם לוחמים חזק ונוצחים. ואז הם נהיים מדי נוחים ומפונקים עד שבא תרבות אחרת צעירה שמוכנה לעבוד קשה ומנצחת וחוזר חלילה. ולפעמים זה הכל אותו עם.
ימצאהו בארץ מדבר זה התקופה הפראית המצליחה. וישמן ישורון ויבעט זה הדקדנס. ובסוף יש איזשהו פתרון של השם אבל זה לא מובן
יצחק: משהו מאד מעניין ששמתי לב בשירת האזינו. אנחנו רגילים שאם כעבדים זה גורם לדין ואם כבנים זה גורם לאהבה. והנה שירת האזינו כותב כמעט מפורש הפוך. וירא השם וינאץ מכעס בניו ובנותיו. כי ידין ה עמו ועל עבדיו יתנחם. בעקביות זה שאנחנו חלקו כבנים הוא הגורם לכעס וזה שאנחנו גם עבדיו גורם לנחמה.
יצחק: אני צריך לעשות פרובוקציות יותר טובות פה… אבל ערב חג זה לא יעבוד… אולי כאן הזמן להגיד כל הסודות
משתתף: Wow
משתתף: יותר נעים לי כעס בתור אבא לבנו מאשר נחמות של אדון לעבדו
משתתף: בנים זה סיפור מסובך.. אם אברהם אבינו לא היה מתלונן שאליעזר זה לא מספיק.. היה בעולם עבדי השם וכאלה שלא עובדים אותו.
עכשיו הוא נתקע עם בנים ומה עושים עם בנים, הם כן בסדר והם לא בסדר, ואי אפשר לא לדאוג להם ואי אפשר לתת להם לעשות מה שהם רוצים.. בקיצור תסבוכת
משתתף: לא לומדים דניאל?
משתתף: אם שירת האזינו לא נכתבה אחרי גלות בבל כדי להסביר בדיעבד את הגלות, הרי שמדובר בחזון היסטורי עוצר נשימה. מישהו יודע, אם יש סברות של חוקרי המקרא לגבי מועד כתיבת השירה הזו?
משתתף: ולאמיתו של דבר, גם אם היא נוספה לאחר גלות בבל, זה עדיין חזון נפלא… אבל בכ״ז אותו הדבר.
משתתף: *בכ״ז לא אותו הדבר.
משתתף: לומדים פשוט הכל עמוס
משתתף: אתחיל לשים פרקים בחול המועד
אבל עד שיגיע פה חול המועד.. אפשר כמובן להתחיל ללמוד ולכתוב.
חג שמח!
יצחק: למה דווקא האזינו, הנבואות בנצבים או בחקותי נראות יותר תפורות למצב של בית שני, שירת האזינו דווקא כתוב מספיק מעורפל שיכול להיות הכוונה לכל זמן. אפשר למשל לקרוא אותו על תקופת השופטים כבר.
החוקרים כמובן אומרים הרבה דברים, לא בדקתי כעת, אבל זה בסך הכל סברות כמו שאני ואתה יכולים להגיד…מסתמא בתורה.קום מביאים סיכומים של דעותיהם על האזינו.
יצחק: (זה בכלל הטריק של שירה, כמו נוסטרדמוס, אם אתה רוצה להיות נביא הכי טוב לדבר בחידות ככה קשה להכחיש אותך.. זה דווקא סברא להקדיםא ת שירת האזינו
יצחק: נראה לי שהחוקרים סוברים ששירות על פי רוב קדומים לפרוזה שסביבם, כי זה דבר שעובר בעל פה, וכפי שמפורש במקראות סביב שירת האזינו
יצחק: אבל בהאזינו מדובר בבנים מטאופורים, בנים של האל, זה לא דווקא קשור לסיבוך זה
משתתף: אפ״ל כי בהאזינו לא נכתב נחמה לישראל שיחזרו לבנים. ה ינקום בגוים כדי שלא יאמרו ידינו רמה וכו׳. לא נכתב שה׳ ימחול לעמו ויהיה עמהם כימי קדם.
משה אומר תוכחות, לא ברכות
2021-10-01 · קבוצת לימוד תנ״ך
עוד לענין הברכה זה באמת לא האופי של משה רבינו להגיד כאלה ברכות. הוא אומר תוכחות.. שירת האזינו זה יותר מתאים למשה. זה היה התפקיד של בלעם לברך.. המדרש סופר שלשה או ארבעה פעמים בעולם שמשה רבינו אמר ברכה. על זה באמת נאמר שכאשר מזדקנים מתחילים להיות יותר טובים.. ופה הוא הגיע להיות איש האלהים.
שרי האומות — דניאל מול האזינו
2021-10-10 · קבוצת לימוד תנ״ך
יש לי שאלה גדולה. ידוע הרמבן על פי האזינו שכל העמים יש להם שרים ולא ישראל. והנה המקור הכי מפורש לשרי העמים הוא בפרק שלנו ומה נעשה שמפורש בו שיש גם לנו שר שהוא המלאך מיכאל?
(אני רואה דוחקים במפרשים שמיכאל לא ממש שר ישראל אאל מלמד זכות וכו׳, איזה מין תירוץ זה)
אני חושב שלפי הפשט מה שקורה הוא בערך כזה. ידוע שבספרים הקדומים הויה מתואר כמו אחד האלים. והוא עצמו מדבר לבני אדם וכו׳. בספרים יותר מאוחרים וכמובן גם רמוז קודם אבל לא בצורה מפורשת כמו בסוף הנבואה, נעשו שני שינויים חשובים שתלויים זה בזה. האחד שנעשה מפורש שה׳ אינו שווה כלל לשאר האלים (אני לא יודע שבתחילה כן היה שווה רק שלפחות זהו הסגנון), יש אל אמת והוא אל אלים, וכל השאר אם הם משהו בכלל הם בסך הכל כמו מלאכים. יש לי השערה שמזה הטעם הפסיקו להגות את שם הויה, כי כל עוד היה זה נתפס כשם הפרטי של האל שלנו למה שלא יהיה לו שם. אבל ברגע שהויה אינו מראה על זה אלא על עצמות האל המופשט למעלה מכל לא מתאים שיהי לו שם. אז הפסיקו להגות אותו ואמרו מי שהוגה הוא מחלל את השם. ואמנם נשאר במקדש וזה כמו המקובלים כי כן יש לעצמות ה׳ ייצוג שבו הוא נראה לפחות כמו שאר האלים אבל אפשר לטעות בזה אז לא מרבים לדבר על זה.
החילוק השני שנעשה ברור שעצמות ה׳ לא מדבר ולא עושה שום דבר והכל על ידי מלאך. כלומר זה שמפורש פה שדניאל וכן זכריה וכדו ראו נבואה על ידי מלאך לא על ידי ה׳. בעצם זה היה נקרא בספרים הקודמים שראו את ה׳. והוכחה הכי ברורה לכך שהמלאך שדי מפרוש פה ששמו גבריאל, המתואר בפרק זה, הוא כמעט שווה לתיאור האדם שראה יחזקאל שמזוהה עם ה׳ בעצמו. אלא שבסוף הנבואה נזהרו בלשונם לפי שהבינו שלא יכולים לראות עצם ה׳ אז אמרו מה שאני רואה הוא מלאך.
ועכשיו נמצא שבעוד בשפה הקדומה מתאים להגיד יש הרבה אלים (לפחות לפי הנוסח בהאזינו למספר בני אל, שהוא הכוונה עכפ לדעת רמבן) אבל הויה הוא שלנו ואנחנו חלקו. לפי השפה המאוחרת אי אפשר להגיד את זה. כי כל ההרבה האלה וודאי אינם אלים אלא מלאכים. וגם לנו יש מלאך בשמים. אבל מה שאנחנו יודעים מ׳אל אלים׳ או ‘שר שרים׳ דהיינו עצמות האל, זה לא באמת נתפס כמיוחד לנו אלא אפילו הגוים יודעים מזה וקוראים לו אלהא דאלהיא. (האמת מה שהם קראו אלהא דאלהיא לא ברור אם אפילו זה נוגע לעצמות זה יותר זאוס או אל בכנען שהיה מכונה אבי האלים אבל הוא עצמו גם אליל), ולא שייך להגיד שאנחנו חלקו. רק יותר מאוחר בזמן ראשונים התחילו להגיד דברים כאלה וצריך להבין המשמעות שם. אם המשמעות אנחנו עובדים את האל המופשט זה אפשרות אחת אבל באמת מוזר להגיד שהוא מיוחד לנו. לכאורה על פי קבלה הכוונה יותר אנחנו עובדים אותו אבל יש לאל אלים מין יצוג שמתאים לאמיתתו וזה נקרא הויה.
זה לא מדויק מה שכתבתי אבל רמז להראות את ההשתלשלות פה בשלשה או ארבעה שלבים, רק שאני רוצה להגיד שאין באמת מחלוקת בין השלבים האלה זה רק הבדלי ביטוי לאפוקי מטעויות שונות.
המשך: חלק ה׳ ומיכאל השר
2021-10-11 · קבוצת לימוד תנ״ך
אני צריך להעיר הערה אחת חשובה לגבי מה ששאלתי אתמול על השרים, נו שמישהו יעזור לי מה יהיה פה.. מי התאלוגים פה.. נכון שלכאורה מפורש פה שיש לישראל שר, אבל גם מפורש פה שמלכות ישראל מזוהה עם מלכות ה׳. והוא קורא לישראל עם קדישי עליונים ולשליחת יד של אנטיוכוס במזבח ה׳ שליחת יד בצבא העליון. אז זה לא שאין פה זכר לתאלוגיה של האזינו שחלקו של ה׳ הוא ישראל. רק שצריכים להבין איך זה עובד עם זה שיש לנו גם שר מיכאל.
נחמיה א — כסגנון האזינו
2021-10-20 · קבוצת לימוד תנ״ך
נראה לי שבפסוק ח ‘אתם תמעלו אני אפיץ אתכם׳ אין הפירוש על דרך תנאי, אם תמעלו אז אני אפיץ אלא הוא מתכוון דרך נבואה כסגנון פרשת האזינו, אחרי שאתם תמעלו ואני אפיץ אתכם, אז תשובו ואקבל תשובתכם.
למספר בני ישראל
2021-11-03 · קבוצת לימוד תנ״ך
נראה ברור שיש פה סימבוליזם ברשימה זו. הם מתכוונים להשוות כמו יוצאי מצרים שיש להם רשימה בספר שמות, ועולי הארץ שיש להם שתי רשימות בספר במדבר. ועשו רשימה של י״ב מנהיגים כמספר י״ב שבטים, זה מפורש “מספר אנשי עם ישראל”. כך נראה לי הפשט. כמו בהאזינו ‘למספר בני ישראל”. ואז שבעים משפחות (בערך, תלוי כיצד סופרים, יש קצת יותר משבעים, אבל זה לא מעכב) כמו שבעים בני יעקב הבאים מצרימה
2022–2024
שירה — דבר שבעל פה
2022-02-10 · קבוצת לימוד תנ״ך
האזינו זה היחיד שלא מתאים
אני חושב ששירות שכתוב עליהם שנכתבו זה לא בדיוק ספר כתוב, הרי מפורש שים באזני יהושע, וכן מפורש בהאזינו שימה בפיהם.
אז השירה הוא לא דבר שבכתב אלא דבר שבעל פה
לא משנה לי אם נפרד או לא, משנה לי שזה דבר שצריך להיכתב. השירה יש לו כוונה אחרת במה שנכתב
כי צריך לזכור את המילים במדויק אולי, משא״כ שאר הסיפורים לא כל כך חשוב המילים
בהפרידו; בני אל
2022-02-20 · קבוצת לימוד תנ״ך
גם בהאזינו ומקומות כאלה אם הכוונה לזה לא כתוב ‘פלג׳ אלא ‘בהפרידו׳
הוא לא מקשר לבני אלהים בפירוש אבל כך עולה אם מצרפים דבריו בפרשת אחרי ועוד מקומות בעניין כי חלק ה עמו ושבעים שרים ופירוש תהלים פב והגירסא בני אל בהאזינו…
ותמצא בפרקי רבי אליעזר אמר הקב״ה לשבעים מלאכים הסובבים כסא כבודו באו ונבלבל לשונם, והם הם בית דינו של הקב״ה שנאמר עליו וה׳ בכל מקום הוא ובית דינו.
https://www.sefaria.org/Rabbeinu_Bahya,_Bamidbar_11.16.4
ומה פירוש חלק ה׳ עמו
2022-03-01 · קבוצת לימוד תנ״ך
ומה פירוש חלק ה עמו…
אבל אז זה לא מסתדר שיהיה על זה ברית בין האל לאדם, זה משהו שהאלים יתחלקו ביניהם ..פה משמע שזה משהו שהאל עושה לאדם, אולי מין השגחה או משהו אחר
לא משמע לי פה, מה כאילו הצד השני של זה? שיהיו חילונים שאין להם אלהים..? מה יהיה אדם רגיל כאילו שאינו כהן
בחקותי — מחוץ תשכל חרב
2022-07-18 · קבוצת לימוד תנ״ך
ואז תיאספו אל הערים, אבל בערים לא יהיה יורת טוב כי יהיה שם דבר. כמו שכתוב בשירת האזינו מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה.
ויבא משה וידבר
2022-10-02 · קבוצת לימוד תנ״ך
גם כל עיקר הראיה שלו שלהלן כתוב ויכל משה הוא ראיה להיפך, כי אם שם כילה לדבר אז כאן לא כילה..
וכן שם בפסוק לפניו יש מילה מקבילה ל׳וילך׳, ‘ויבא משה וידבר׳.. ואותו שאלה יש לשאול איפה בא. אבל זה הכל מתחרז עם מה שאומר בפירוש בתחלת וארא ‘לא אוכל עוד לצאת ולבוא׳. יש באמירת דרשה לפני העם סוג של משמעות של ‘הליכה׳ או ‘ביאה׳ לפניהם, שזה מילה מושאלת מהנהגת מלחמה שהיתה אחד מעיקרי הנהגת משה, וגם הדרשות שלו בכל ספר דברים הם באיזשהו מובן כמו דרשות הכהן המפקד לפני המלחמה שמחזק את העם, וכמו שמודגש מאד בפרשיות האחרונות. ולכן שהוא בא לפניהם ואומר חזקו ואמצו וכו׳ זה ממש שהוא ‘הולך׳ לפניהם, כמו׳ ה׳ הולך לפניהם׳, וכן כאשר ‘בא לפניהם׳ ואומר באזניהם את השירה. זוהי הליכה זוהי ביאה. ואז כאשר סיים את כל זה אז דווקא ‘ויכל׳.. ואפשר להיפך השבעים וקומרן טעו בגלל הדומה לויכל שבסוף
דברים לב — הלימוד המלא
2022-10-20 · קבוצת לימוד תנ״ך
כל הדיון בקבוצה ביום לימוד הפרק.
יצחק: מה הסדר איזה פרק היום…
משתתף: פרק לב
יצחק: האזינו
זה בקיצור השירה האפית של ישראל, הוא מספר את ההיסטוריה ההרואית של ‘ישורון׳, כמו שהיה לכל עם פעם כאלה שירים. רק שיש לו גם מין תאוריה של מחזוריות ההיסטוריה. כל דבר מביא לדבר שני.
שלב א קודם היה רע והשם מצא אותנו במדבר להביא אותנו לכל טוב
שלב ב זה עצמו מביא שיהיה רע. כי מתוך שנהיה לנו מדי טוב אנחנו שוכחים את השם ואז הוא כועס עלינו ואז נהיה רע מאד
שלב ג מתוך זה שרע מאד נהיה שוב טוב, כי השם אומר בשלמא העם מגיע להם אבל מה יהיה על הכבוד שלו, הגוים לא מבינים שהוא מעניש אותם הם חושבים שהאלהיפ שלהם יותר חזקים, אז הוא חייב לעזור לנו שיהיה לנו יותר טוב בחזרה
יצחק: בעצם זה התנגדות לכל המעגליות של מה שמונה ההיסטוריה הדויטרומוניסטית. שתמיד יש לו מעגל עושים טוב השם עוזר חוטאים השם כועס שבים השם עוזר. וחוזר חלילה. כיצד נחלצים מזה. אז האזינו יש לו כבר הפתרון של יחזקאל הנביא שבסוף יצטרך לעזור לנו למען שמו
יצחק: מזל שהגוים אובדי עצות ואין בהם תבונה…אילו היה להם קצת שכל לא היה לנו תקווה ..
יצחק: (נו באמת הגוים שלמדו יותר מדאי מאתנו כבר אומרים השם כעס עלינו וזרק אותנו. צריך לשאול את משה ויחזקאל מה הוא היה עונה במצב כזה. נראה לי שזה באמת בעיה לא פשוטה. ולדעתי על זה אמרו שאסור ללמד תורה לגוים ולגלות מסתורין שלנו ושזה גורם הגלות)
משתתף: אולי היה שכל בשפע, גם אנחנו היו טובים ולא היינו נצרכים להעדר תבונה אצל הגוים…
יצחק: לכן באמת יש תנאים שרצו לפרש גוי אובד עצות על ישראל..רק לכאורה אינו הפשט
יצחק: גם מעניין שהאזינו תולה הכל במין חכמה או שכל. זה קצת מזכיר ספרות החכמה. החכמה במובן שיש חוקים כיצד העולם עובד או ההשגחה וצריך להכיר בה.
יצחק: ההיפך מחכם פה מכונה ‘נבל׳
יצחק: לגבי השדים פה כבר פירשתי באיזה שיעור באריכות שזה לא שהגוים באמת עובדים לשדים. רק זה התאלוגיה של התורה פה שכל הבני אלהים או מלאכים או כוחות שהגוים עובדים להם הם באמת לא אלים אלא שדים
יצחק: גם הערה מפעם קודמת שעוד אין לי מהלך, זה בולט פה שאצל הכעס כתוב בנים, ואצל הנחמה עבדים. וזה הפך הידוע..
יצחק: כי ידון ה כמו וכו׳. זה פסוק מצוטט בהלל בתהלים. זה עוד ראיה שזה באמת היה משירי העם ולכן שובץ גם בעוד הלל שמדבר על האל שלנו מול אלהי העמים.
נדמה לי שיש רק עוד פסוק אחד שלם בתורה שמצוטט בתהלים וגם זה פסוק בשירה, עזי וזמרת יה וכו׳ משירת הים שנמצא גם בהלל המצרי
וכן בספר ישעיה במעט שינוי
יצחק: זה מזכיר התאוריה של אבן חלדון, רק ששלו זה בלי אלהים.. שבקיצור זמנים קשים גורמים לאנשים להיות אמיצים , ואז יש זמנים טובים ונהיים שלווים ולא מתאמצים, ואז מנצחים מסכנים אחרים שנהיים אמיצים, וחוזר חלילה.
משתתף: חשבתי שהנבואות של ספר דברים, הם ההקדמה לכל סיפורי הנך.
שהם הגיעו לארץ וחטאו וקבלו הקללות וחזרו בתשובה ושבו. כך נגמרת ההסטוריה של התנך.
משתתף: נזכרתי בזה באמת כשלמדתי..
עבד ה׳ — תואר של כבוד
2022-10-26 · קבוצת לימוד תנ״ך
עכ״פ רואים בכל הפסוקים האלה ש׳עבד ה׳ זה תואר של כבוד, ולא של השפלה כאילו. משה יש לו הזכות להיקרא עבד ה׳, זה קירבה. (ולא כפי שאנחנו רגילים שעבד זה כינוי של פחיתות, כמו סתם עבד, כאילו היה יותר ראוי להגיד משהו אחר. כנראה במקומות האלה אין ל׳עבד׳ קונטציה של השפלה, כמו שיש כבר בחז״ל עבד מול שר או מול בן, הקונטציה הוא יותר של קירבה, אולי נציג קרוב שלו נקרא עבד או משהו כזה. זה גם מיישב ההערה שלי על האזינו, ששם רואים גם שעבד הוא לטובה ולא לאפוקי בן אלא כמעט להיפך. כנראה הקונטציה השתנתה מתישהו
בני בשן
2022-11-25 · קבוצת לימוד תנ״ך
1 הם גם חוזרים עם הרבה כסף, התעשרו עוד יותר. בכלל בשן הוא כבר בשירת האזינו תיאור למקום מרעה שמן. כנראה שזה באמת היה מקום מוצלח ולא בחינם רצו לבנות שם גדרות צאן וכו׳. והנה הם חוזרים אפילו עם עוד שלל וכו, יהושע מבקש מהם לחלוק את זה עם אחיהם. כלומר הרי עברו רק החלוץ רוב הציבור כבר גר בעבר הירדן וכבר פה רואים את החוק שכתוב שדוד ייסד, שראוי לחלק את השלל עם כל הציבור גם אלה שלא לחמו בפועל. ובאמת כבר נהגו כן במלחמת מדין אולי.
וחרבי תאכל בשר
2023-02-09 · קבוצת לימוד תנ״ך
וחרבי תאכל בשר, כלומר אוכלת הבשר ונשאר עצמות
ואפס עצור ועזוב
2023-05-03 · קבוצת לימוד תנ״ך
כמה לשונות מספר דברים בולטים בפרק זה – כי ראה. ואפס עצור ואפס עזוב, זה משירת האזינו (כמה פעמים בספר זה כבר חזר הביטוי שלא יהיה בביתו עצור ועזוב)
למחות את שם ישראל מתחת השמים -זה בדיוק הלשון של מחיית שם מישראל, ומחיית שמו מתחת השמים
ישעיה סג — מזכיר את שירת האזינו
2023-08-15 · קבוצת לימוד תנ״ך
איך חשבת שבאים מנצחון..
כן עם בגדים אדומים מדם..
זה מזכיר את שירת האזינו
אין עוזר והוא נוקם את הדם לבד
מעגלים בהיסטוריה
2023-09-11 · קבוצת לימוד תנ״ך
שירת האזינו. שיש מעגלים בהיסטוריה ואין הרבה לעשות לזה זה קצת דטרמיניסטי. זה נכון. רק שהיהודי חושבים תמיד שהם היוצאים מן הכלל….
רק העניין של אחדות האל הוא יוצא מהכלל באמת אבל זה לא באמת קשור להצלחה פוליטית
ההאנשה בשירה
2023-09-26 · Or Hasechel Premium Members
…ואמנם כי ישראל אינם כשאר כל האומות כפי אשר אמרנו, על כן תוכל לדעת כי ישראל עם קדושים, אין להם ללכת לפני שר ושליט אלא לו ית׳, ואין להכניס מליץ בינינו.
הערה לעצם הדיון
לגופו של הדיון על מכניסי רחמים, זה נראה לי דיון קצת אוטיסטי. הפיוטים האלה לא מתכוונים בכזה רצינות ‘לעבוד׳ או ‘לפנות׳ אל מלאכים, הם צעצועים פיוטיים שאמורים לעורר את הלב ומתבטאים בדרכים כאלה, [וראה בדברי לשירת האזינו על ההאנשה התדירה בשירים כבר במקרא הנראית סותרת למונותאיזם לפעמים] על בסיס המוסכם על הכל (כלומר כתוב בגמרא ומדררשים) שיש מלאכים המביאים את התפלות למעלה. כל הדיון עושה את הנושא הרבה יותר חמור סבר ממה שפיוט אמור להיות בכלל..
וגם, מעניין איזה סוג פייטנים חיברו פיוטים כאלה.…
זכור ימות עולם
2023-12-10 · צ׳אט פרטי
זה הרי לא הפשט של זכור ימות עולם זה מדרש מוזר…
הושע — הדי האזינו
2024-01-15 · קבוצת לימוד תנ״ך
אשא, גם בפרק הזה, אולי זה קיצור של אשא אל שמים ידי ואמרתי וכו׳, יש פה עוד הדהוד של האזינו גם בסגנון וגם בתוכן, אולי זה הכוונה שיישבע שינקם בהם
גם פרק שלקוח מהאזינו – כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃
שִׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃
נשמע כמו – שחת לו לא בניו מומם
גם זה…לו חכמו ישכילו..
השם מציב גבולות עמים
2024-02-13 · קבוצת לימוד תנ״ך
עכפ השם מציב גבולות עמים
תהלים ד — ה׳ בדד ינחנו
2024-04-14 · קבוצת לימוד תנ״ך
ככתוב וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש
וכתיב השם בדד ינחנו וגו׳ ירכיבהו וכו׳
קריאה בתשעה באב
2024-08-12 · בית ועד לחכמים – דברי תורה וחכמה
נראה שמותר לקרוא בט״ב בחומש דברים, לפחות את פרשת כי תוליד בנים (הרי קוראים את זה בט״ב זה חייב להיות מותר) ואת נבואת הגלות בפרשת נצבים (מן אתם נצבים ועד כי תשוב אל יי אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך) ואת פרשת וקם העם הזה וזנה בוילך, שהם נבואות מפורשות על החורבן. ומסתבר שגם את כל תוכחת כי תבוא וממילא תוכחת בחקותי, וכן שירת האזינו.
ואולי גם את התוכחות על המרגלים שבפרשת דברים ועל העגל שבפרשת עקב שהם שורשי החטאים.
פרשת האזינו — הלימוד המלא
2024-10-07 · לימוד פרשת השבוע
כל הדיון בקבוצה בשבוע פרשת האזינו.
משתתף: איזו שיר אפי מטורף זה האזינו
משתתף: איזה אל מטורף שאימץ אותנו לבנים.
משתתף: צריך לכתוב פירוש שלא יהרוס את היופי. הזה.
משתתף: הרמבן
אלוהים הוא צדיק וישר אז גם הבנים שלו צריכים להיות ישרים וצדיקים
אבל במקום זה הם עם מום
משתתף: ואז מה קורה הם משחיתים את השם.
וצריך להפוך את הבנים לו לבנים לא
משתתף: צריך לתאר איך הוו – הצמיח קרניים והפך לאלף
משתתף: אני חיפשתי בפייס מי כתב על זה, חשבתי ששי
אחרי זה אוחיון – אולי מצאתי מעין זה
אולי כתבו בתנך?
משהו כתב אחרי האוקטובר 7 נראה לי
על התהליך הזה שאנשים במדבר המופרעים הופכים לאנשים מבוייתים
ואז וישמן ישורון והתעצל
ושכח את האל הנורא שהביא אותם על כנפיו, ו.. והרוע המדברי מופיע
משתתף: אבל בסוף הרוע הורס את עצמו.
משתתף: זה מה שהוא כותב שמרתי את הרעל שלו אצלי להאכיל את הרשע בעצמו
יצחק: זה עניין של השנה
יצחק: זה שיר כלומר מנסה לבטא משהו שמאוד קשה לדבר
יצחק: ולכן נראה לי שכל הפירושים עוד מפספסים
יצחק: אולי התורות של אלי רוטנברג על שירים קשורים
יצחק: השאלה מתי בעצם שרים את זה
יצחק: ומה הפעולה שלו
משתתף: ממש ככה
משתתף: הפירוש המפספס שלי לפסוק אחד מהשירה המופלאה הזו (פרשת כי תבוא תלמדי, *ככה* כותבים שירת קללה!):
משתתף: ישנן מצוות רבות בתורה המצוות על זיכרון, אך רובן עוסקות בזיכרון של אירוע ספציפי כמו יציאת מצרים (מצוות רבות), בריאת העולם, מעשה עמלק, נס חנוכה וכדומה.
לא הרבה יודעים אולי כי ישנה מצוה המצווה גם על הזיכרון בכלל. מצוה זו למיטב ידיעתי אינה נמנית על מניין תרי״ג המצוות שבספרי המצוות של הראשונים, אך גם היא נפתחת בלשון הציווי “זכור” הפותחת את שאר ציוויי הזכירה בתורה, המדובר הוא במצווה “זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר” (דברים לב, ז).
דומני שלא יהא זה רחוק לטעון כי הציווי כאן הוא פשוט לזכור. את מה לזכור? הכל! את ימות-העולם ואת שנות דור-ודור. והמצוה מצווה גם על החקירה לשם הזכירה: “שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ” (שם). התרבות האנושית, כולל זו העברית, היא ביסודה ובראשית התהוותה תרבות אוראלית, תרבות של תורה שבעל-פה, והיא מעבירה את הזיכרון הלאה בעזרת עדויות של הדורות הקודמים, המעבירים את זכרונותיהם לדורות הבאים אחריהם.
לאור העיון בפסוק השירי והמקודד שהוזכר, ארצה לעמוד להלן על משמעות ציווי הזיכרון, אופיו וגם גבולותיו. “זכור ימות עולם” לעומת “בינו שנות דור ודור”. האם מדובר בחזרה על אותו המסר במילים שונות? ארצה לטעון כי יש הבדל בין ‘ימות-עולם׳ ל׳שנות דור ודור׳. לאור הבחנה שלמדתי מפי פרופ׳ הלל כהן, חוקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אטען כי ‘ימות עולם׳ הם בבחינת הזמן הגדול בעוד ‘שנות דור ודור׳ הם בבחינת הזמן הקטן. מה בין זמן לזמן? ‘הזמן הגדול׳ הוא הזמן המיתי שלנו; ההיסטוריה הגדולה והכמו-נצחית שאנו יורשים מהדורות הקודמים ושמארגנת את חיינו כאן ועכשיו. ‘הזמן הקטן׳ הוא ההיסטוריה הקונקרטית והמשתנה-ללא-הרף שאנו חיים בה כאן ועכשיו. זו מושפעת ממעשינו והחלטותינו הנוכחיים ומאינטראקציות עם מעשיהם והחלטותיהם של אחרים, בין היתר השכנים שלנו.
משתתף: בדיוק, תמיד השיר הזה יותר יפה
2025–2026
תהו יליל ישימון; אספה עלימו רעות
2025-08-29 · קבוצת לימוד תנ״ך
אז אולי זה אותו דבר כמו איוב
אבל נתנו ובהו פה זה יותר כמו “לא מוגדר” מאשר “רע” בסיסי
באמת בספר דברים קצת מהקללה הוא לחזור לתוהו ובהו, כאילו לרדת מהארץ, אותו ארץ שהוא המילה החביבה בספרים הללו כמו שדיברנו, גם כתוב בשיר האזינו על תהו יליל ישימון
ברור כאילו שיש ערבוב, ורע, קשה להתווכח עם זה, אבל אולי הנקודה לומר שזה בדיוק מה שיש לפני הבריאה, זה לא שיש בריאה מוגדרת של רע, רק מה שלא בריאה הוא רע.
רע באמת מתחיל מעץ טוב ורע, ועד אספה עלימו רעות
וילך — השירה כחיזוק ולא כאיום
2025-09-28 · לימוד פרשת השבוע
זה נראה שיש גירסא של זה שהוא בלי חטא, כי הרעיון שחטאו ומשה חטא ולכן לא ייכנסו אבל יחזקו, נראה קצת תמוה, אם החטא כבר גרם להתאחר כל כך אז בשם מה הוא כל החיזוק שהשם אתכם וכו׳?
אבל חשבתי ששירת האזינו הוא בעצם פתרון לזה, למרות שזה מוצג פה כעדות שיחטאו, בעצם הכוונה חיזוק
כמו שגם רמבן אומר שפשט האזינו הוא שהשם בצד ישראל גם כשהם חוטאים…
ולכן, בעצם כל הדרשה שהוא יודע שקם וזנה וכו׳, הכוונה פה חיזוק ולא איום
כזה, נו ברור אני יודע שתחטאו, על מנת כן אני אומר לכם שאני אתכם
וזה ברור שהסתר פנים המדובר פה הוא גם המדובר בהאזינו – אסתירה פני מהם
אבל הסוף הוא שבהכרח יתגלה כדי שהגוים לא יאמרו וכו׳
גם הענין של עדות התורה – זה התקיים אצל יאשיהו המלך ואחר כך אצל עזרא, שמצאו את התורה ונרעדו ושבו
אבל הענין של עדות השירה – מתי התקיים?
אולי לפי מה שאני אומר ששירת האזינו הוא בעצם אפילו על כיבושי יהושע כבר, או בכלל כל זמן בית ראשון שניצחו, זה לא מדבר על אותו אסון של גלות שהעדות של התורה מדבר עליו, כי שם באמת יצטרכו לעשות תשובה, אבל האזינו זה בלי קשר לתשובה
אולי גם ‘הדברים האלה׳ בסוף הולך על התורה, ‘וילך משה וידבר את הדברים האלה/’ ולא על השירה, יש בפסוקים האלה ערבוב כמעט מכוון בין התורה ובין השירה
https://www.academia.edu/87720235/Baruch_J_Schwartz_The_Torah_and_the_Song_in_Deuteronomy_31
זה בשביל מי שרוצה לחלק למקורות
או עכ״פ לראות איך אפשר ליצור כאן 4 סיפורים רציפים נפרדים. ואז להגיד שפשוט אין מוקדם ומאוחר וכראב״ע. אני זוכר שפעם שעברה שקראתי היה נראה לי מדי מפוזר ומפורד אבל נבדוק שוב
כי שם הויה אקרא
2025-10-03 · הערות לעצמי
יש 2 הזדמנויות להזכיר את השם המפורש: האחד כשמתוודים על החטא (כה״ג ביוהכ״פ), השני כשמברכים את ישראל (ברכת כהנים)
יוהכ״פ זה הוידוי. סוכות זה הברכה.
בשבת שביניהם קוראים: כי שם הויה אקרא הבו גודל לאלהינו.
שבת שלום ומבורך
פרשת האזינו — הלימוד המלא
2025-10-05 · לימוד פרשת השבוע
כל הדיון בקבוצה, 5–6.10.2025.
יצחק: ואני אקניאם בלא עם – אלה הפלסטינים, שנאמר “אין עם פלסטיני” 😀
משתתף: בדיוק. כך אמרתי לבני כשלמדנו
משתתף: בלא עם זה הפלסטינים, בגוי נבל זה איראן
יצחק: ויש אומרים: בלא עם אלה הקנאים האומרים “אין אומתנו אומה”
משתתף: הסברתי להם בשולחן שבת מה זה כי לא צורינו צורם ואויבינו פלילים
שבאמת כל הצרות שלנו זה מהאל והוא השופט שלנו, אבל הגויים חושבים שהם השופטים – ולכן הם אומרים שאנחנו עושים גנוסייד .. אבל השם יבא ויראה שהכל רשעות שלהם ..
יצחק: למעשה השירת האזינו מתאר יפה את הבעיות והוא אומר שבסוף יהיה נקמה, והגוים ירנינו אותנו
משתתף: וגם אמרתי להם שבטח הם לא הבינו מילה מהשירה , הישראלים ששמעו , וזה היה כתב חידה , וסוד גדול שאי אפשר להבין
טוב כמו שהרמב״ן אומר, שניוושע בלי תשובה רק בגלל רשעות הגויים עצמה.
וזה ההיפך מכל מה שכתוב בדברים שהכל שכר ועונש ..
יצחק: אז כן חשוב מה יאמרו הגויים…
משתתף: זה הפיתרון שזה חשוב .
יצחק: זה המעשה כבר קרה עשרות פעמים אמנם
משתתף: 👍
משתתף: כן היום כבר אין סודות:)
יצחק: דווקא יש
יצחק: לא נראה שכל הדינמקות הבסיסיות בכלל מובנות
יצחק: אפילו השחקנים הבסיסיים לא מבינים מה הם עושים
יצחק: כיצד הם נתונים למסגרות נתונות מראש
יצחק: האמונה הקצת דטרמניסטית שיש סדר בהיסטוריה במובן מסוים יותר אמת ממה שכולם חושבים
יצחק: טרמפ יכול לדבר על שלום במזרח התיכון של 3000 שנה אבל אין לו מושג מה מניע את כל ה3 אלף שנה האלה…
יצחק: אז משתמשים בו אבל הוא לא באמת שחקן
יצחק: אני גם לא חושב שביבי מבין או ראשי חמאס, אולי אנשים שקוראים תנך כבר מבינים יותר טוב
יצחק: ועדיין הכל כתוב בשירת האזינו…
יצחק: ולכן בימי קדם היו שרים את השיר הזה כל פעם שישראל יצאו לקרב מול אויב
יצחק: (מקור? אני)
בכדי להזכיר את הסיפור
יצחק: הרמב״ם אומר היו נוהגים לקרוא שירת האזינו במקום שירת הים בפסוקי דזמרה
יצחק: אולי כדאי לנסות כמה ימים
יצחק: יש את הסיפור של השירה ויש את הלשון שלה
ומסתמא צריך להבין אחד מתוך השני
יצחק: למשל ההאנשה של הכל, שהוא מאפיין של שירים, שיש להשם בנים ובנות
יצחק: זה המקום היחיד שבו כתוב שיש בנות השם!…
יצחק: ואפילו לענבים יש דם ולחיטה כליות…
משתתף: כן נכון
משתתף: כשהאלים חילקו את העולם ביניהם , לא השאירו ארץ לעם ישראל.
יצחק: איך כתוב
יצחק: זה כי אין לנו אל 😀
משתתף: כשהוא חילק את העמים
מספר בני ישראל משהו – אולי יתפספס 🙂
לכן היינו במדבר הישימון עד שהוא מצא אותנו .. משהו כזה.
יצחק: למי שייך המדבר?
משתתף: חשבתי אולי כמו הכהנים שאין להם אדמה, והם אוכלים ישירות מהשם, השם מאכיל אותם באופן אישי.. דם עתודים וענבים.
יצחק: אבל זה הנידון, שיש צד שאלהי ישראל הוא אלהי המדבר, הוא עשה לנו מקום לראשונה במדבר אז עשינו לו בית באר.
יצחק: אבל בסוף הוא תמיד קצת פחות אלהי הישוב אז זה אף, פעם לא לגמרי מתיישב
יצחק: שירת האזינו בכלל לא מכיר ביציאת מצרים הסיפור שלו מתחיל במדבר
יצחק: גם בירמיהו יש פסוקים שכך
יצחק: אולי זה מסורת אלטרנטיבית לפי המחקרים 🙂
יצחק: או איזה נקודת מבט, שמביט מן ארץ ישראל ואומר בעצם הגענו מן המדבר
יצחק: זה קצת הסיפור של סוכות שהסיפור מתחיל ממדבר, למרות שכתוב על יציאת מצרים אבל זה כמו הניגוד של פסח שהסיפור מתחיל במצרים בסוכות הסיפור מתחיל במדבר. לא שהפלא שניצחנו את פרעה אלא הפלא שניצחנו את המדבר
משתתף: הנשר בטח רומז על סוכות או הפוך
יצחק: כן אני מוסיף שיטה שלישית
יצחק: ר״א אומר ענני הכבוד ר״ע אורמ סוכות ממש ר יצחק אומר כנפי נשרים
יצחק: רק שזה הכל משל לאותו דבר 🙂
משתתף: כן
משתתף: אה נכון העננים גם במדבר
יצחק: https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2655339458146060&id=100010100943112
יצחק: הוא מסביר ענני כבוד על פי טבע..
יצחק: לא שאני מבין איך זה אמור להסביר את הסיפור..
דברים לב — הלימוד המלא
2026-05-14 · קבוצת לימוד תנ״ך
כל הדיון בקבוצה מהעלאת הפרק ועד המעבר לפרק לג.
משתתף: שירת האזינו. משה רבינו מתחנן שנשים אותה בפינו, אבל בני ישראל הקדושים לא אוהבים את הנימה המדכאת שלו, ולא נתנו לו מקום בתפילה כמו למשל שירת הים שכל אחד יודע בעל פה. ואפילו בחיידר הוא נדחק בין יום כיפור לסוכות ולא לומדים אותו ברצינות (טוב, זה בטח לא נעשה במכוון, אבל יש בזה איזה השגחה). נראה שצריך יותר לחזק ולחבק ולא להרעים בדרשות כאלו, אנחנו כולנו הרי מכירים את השואה בלי שירת האזינו.
משתתף: נכון , חבל זו נראית לי השורה הכי יפה מכל התנ״ך.
משתתף: השירה *
יצחק: ביום שלישי מתחילים נביאים? צריך לעשות שטורעם
יצחק: הרמב״ם מביא שהיו שאמרו כל יום במקום או עם שירת הים, אפשר לנהוג ככה
יצחק: ואני ניסיתי ללמוד אותה בעל פה בפרשת האזינו אולי אני עדיין זוכר
יצחק: כי חלק יי עמו
יצחק: זו שירה אפית שאין כדוגמתה בכל התורה
יצחק: אני לא חושב שהיא תוכחה ויש לי ראיה ברורה כי הדין בקללות אין מפסיקים ופה הדין דווקא להפסיק הזיו לך
יצחק: הרמב״ם אמר כי זה פורענות אבל זה בלתי הגיוני זה הרי להיפך
יצחק: האזינו הוא אהבה…הוא אומר שאין לאלהים ברירה בסוף יעזור לנו…זה די הסיפור
יצחק: אני חושב אולי ההדגשה על “כל התורה” הרסה את ההדגשה של החלקים החזקים באמת בתוכה
היהדות סובלת הרבה מ״תפסת מרובה לא תפסת “
יצחק: לדוגמא הפירוש ההלכתי ש״כתבו לכם את השירה” זה לכתוב את כל התורה…
יצחק: אני למשל חושב כל ילד יהודי צריך להכיר בעל פה את כל המקרא והמשנה
יצחק: וזה לא בלתי אפשרי אם היו פשוט מקיימים את תוכנית הלימודים של חכמינו מבלי להתחכם
יצחק: כן זילברמן… לא התרשמתי שבמקומות אחרים לומדים משהו אחר במקום, סתם מבטלים את הזמן
יצחק: אבל עדיין זה בטח רלבנטי רק לשלשים או ארבעים אחוז הכי מוכשרים
יצחק: אז למה שלא נעשה רשימה של עשרה פרקים הכי חשובים במקרא והמשנה שבאמת כולם יכירו בעל פה
יצחק: עשינו משהו כזה עם החלקים שנכנסו לתפלה בעצם….
יצחק: אבל זה מדי רנדומלי וגם הכנסה של קטע לסידור די מבטיח שלא יחשבו אפילו רגע על זה…..
משתתף: הטענה הזו תמיד הפריעה לי כשאני מדבר עם אנשים על האידאל בלימוד. הרי אם נציב אידאל כמו שאתה אומר, אז 30-40% יצליחו להכיר בעל פה את כל המקרא והמשנה, אבל גם כל השאר ידעו הרבה הרבה יותר ממה שהיו יודעים בשיטת הלימוד הנוכחית. אז זה לא נורא שלא כולם יגיעו ל-100%
יצחק: האמת יש בתי ספר שיש להם תוכניות כאלה, הבת שלי טוענת שכל שמתבגרים לא מתאים למורות/ים פשוט ללמד ניגונים וכדומה שיכירו דברים בעל פה ולכן בסוף לא זוכרים כלום….
יצחק: אבל למדה למשל ברכות יעקב אני חושב או חלקים שירים כאלה בעל פה,
יצחק: זילברמן /זכרו יש להם משהו אחד בסיסי שאין במקום אחר והוא שמרגילים את הציבור לאהוב לשנן… שמבלי המיומנות הזו אין סיכוי
יצחק: אבל רוב האנשים יש להם ממש התנגדות לזה מתאים להם רק לחקור חקירות ..אפילו בבית ספר יסודי משגעים את התלמידים עם רעיונות כשעוד לא יודעים דבר אחד…
יצחק: איך אני עושה קבוצת וואצאפ שנתחרה מי זוכר בעל פה פסוקים….
יצחק: ביום שישי כתבתי פה על האזינו אז בדקתי וכן זכרתי ומאז זה מתנגן לי בראש … הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו כו׳
יצחק: אבל עובד לי רק כי אני בעל קורא וצריך לזכור…
משתתף: זה עובד אצלנו רק בשבת כשאי אפשר לבדוק במחשב…
הילדים כל שבת יושבים עם תנ״כים ונותנים לי 2 מילים מכל מיני מקומות לבדוק אם הם יתקילו אותי
יצחק: כשאני כותב דברי תורה אני מנסה תמיד לכתוב תחלה את הפסוק בעל פה ורק אחר כך לבדוק…
משתתף: דרך אגב, יש אפליקציה בשם “חידון התנ״ך”, מאוד נחמדה למי שרוצה לבדוק את עצמו. מומלץ
משתתף: כל מיני סוגים של שאלות, כולל גם השלמת פסוקים
משתתף: הרבי מחבד כן עבד על זה. הילדים משננים מספר פסוקים ופתגמים יסודיים, והתמימים משננים חת״ת, ואני חושב שאחר לימוד חתת לשנים אפשר לזכור
יצחק: 12 פסוקים? טוב…
יצחק: משננים תניא כן, לא יודע על הח״ת…
פרשת האזינו — הלימוד המלא
2026-09-15 · לימוד פרשת השבוע
כל הדיון בקבוצה, 15–16.9.2026.
יצחק: פרשת האזינו
יצחק: השירה אוחז מאד מדברים ישנים והוא נגד דברים חדשים
יצחק: זה כל הטענה שלו זכור ימות עולם וכו׳, ומה הבעיה באלים החדשים? שהם חדשים לא שערום אבותיכם
יצחק: כל הבעיה של עבודה זרה שזה חדש אסור מן התורה
יצחק: כלומר לא זה האל שעשה לך כל הטובות וכו׳
יצחק: וזה איזה דור חדש שהוא עקש ופתלתל דור תהפוכות
יצחק: אמון היה לזכור מה היה פעם, בנים לא אמון זה מי שלא ממשיכים את המסורת
יצחק: מי יודע למה רק שירת הים והאזינו נכתבים כשירה בתורה מה עם כל שאר הקטעים שהם בבירור שירה? יש על זה פשט? דיברנו על זה פעם?
יצחק: אוקיי אני חושב שהתשובה הוא שהכתיבה כשירה (כמו נראה לי כל הלכות הכתיבה כמו הפרשיות) קשור לביצוע שנהג בזמן התקבעות המסורת בציבור, ולא להבנת הטקסט
יצחק: וככל הנראה נהגו מתמיד לשורר את שירת הים והאזינו
יצחק: והרי שיש עד היום את המנהג הזה כמו שאומרים השירה בתפלה ורמבם אומר שיש אומרים האזינו וזה נמצא בסדר מעמדות
יצחק: אבל למשל שירת בלעם – למרות שבספרי תורה של שומרוים באמת כתוב כשירה כפי הראוי!! לא היו משוררים אי פעם בבית הכנסת בציבור או משהו כזה
יצחק: וזה באמת מתועד בגמרא שביטלו קריאת פרשת בלעם..
יצחק: כלומר כתוב שרצו לקבוע וכו׳, כנראה זה פולמוס נגד מישהו שנהגו כן להגיד את זה
יצחק: וכן ברכת יעקב משה וכו׳ למרות שהם במובהק קטעים שיריים לא נהגו להגיד אותם, מסתמא במקור כן היו ביצוע אפי אבל בזמן חכמים או המסורה כבר לא ולא נשאר רק 2 אלה
יצחק: וזה מתאים עם המנהגים המוכרים לנו
יצחק: וזה אותו תירוץ למה רק ספרי אמת נכתבים כשירה עדיין במסכת סופרים ויש להם טעמי אמת, שזה הולך ביחד
יצחק: ולא כל מיני חלקים שיריים של שאר נביאים כמו רוב ישעיה שהוא ממש שירה
יצחק: וכן איכ ה
יצחק: איכה
יצחק: ובגמרא עשאה כשירה או שירה כמותה פסול – לגבי מזוזה
יצחק: מסתמא היה כזה מנהג
יצחק: כלומר כן יש במסורה שלנו פרשה אחרי כל פסוק, כי ככה ה]פסיקו את זה לפי האב
יצחק: אבל אין חלוקה פנימית בפסוקים
יצחק: ולפי הנראה לי
יצחק: מה שכתוב בגמרא שגם בבית הכנסת צריך לקרוא ‘שירת הלוים׳ (ככה בירושלמי) או ‘הזיו לך׳ שהיו אומרים במוסף שבת (ככה בבבלי) באותו חלוקה – אני לא יודע מי סיפר לרמבם שהכוונה בקריאת התורה הרגילה
יצחק: הכוונה מתי שהיו מנגנים את השירה בציבור
יצחק: וממתי ‘בבית הכנסת׳ פירושה בקריאת התורה?
יצחק: כבר אמרתי לכם מסתמא שיש לי גם ראיה ברורה מהתנך שאלו ה2 שירות היו משוררים כי בהם הפסוקים היחידים המצוטטים כצורתם בספר תהלים ואחד גם בספר ישעיה
יצחק: זה מסתמא למה אמרו שיש עשר שירות
יצחק: ויש 7 שיר חדש לעתיד לבוא
יצחק: שירה חדשה כתוב רק בסידור כי הסידור מדבר על ‘השירה הזאת׳ של הים
יצחק: משה כתב 3 דברים מיוחדים בשמותם בר״ת משה ‘מוצאיהם למסעיהם, ‘שירה׳, ‘תורה׳
יצחק: וגם עוד דברים ב׳כתב׳, ‘כל דברי ה׳ ואת המשפטים׳, ‘תמחה את זכר עמלק (אבל לא כתוב שם רק כי אמחה) ב׳ ברית בפרשת תשא
יצחק: הזי״ו ל״ך – אותיות ראשי הכתובים
יצחק: בגמרא שאמרו הזי״ו ל״ך
ר׳ אהרן גבאי במאמר יפה בירושתנו מונה 10 שיטות מה הם ראשי הכתובים הללו
והוא תמה איך אפשר שיישכח אם קראו כל השנים את זה
ואומר שנראה מוכרח שאין קפידא איזה פסוקים יהיו ראשי הכתובים אלא העיקר שיתחילו בראשים שמתחילים באותיות אלה
וצ״ע
הסתקרנתי אם יש התפזרות קבועה בשירה של פתיחת כתובים באותיות אלה
וראיתי שיש פחות או יותר
אז אולי הזיו לך הוא איזה סוד יותר עמוק שעליו השירה נבנית ולא רק חלוקת קריאת
הרי לכם תמונה של ג״ם הכתובים ואיזה מהם מתחילים באותיות אלה, לדעתי נראה ברור שיש איזה מגמה שהשירה הולכת על סדר הזיו לך בכללות
יצחק: אפשר לראות שהאותיות הפותחות ומסיימות ה וכ׳ בערך מפוזרים לאורך כל השירה, אבל השאר יש להם סדר ממש שהולך מן ז (שיש רק א ולכן אין שום מחלוקת לגביו..) אל י אל ו אל ל
משתתף: האזינו גימטריה הזיו לך (בלי א׳)
משתתף: אגב, המלה זיו לא נזכר בתנ״ך רק בספרים הארמיים. יש חודש זִו בס׳ מלכים
משתתף: יש את הגרסה בחלק מכתבי היד בסוף ישעיהו ”למען תמצו והתענגתם מזיו כבודה” 🙂
משתתף: במקום ”מזיז”
חי אנכי לעולם — עימוד החומש
2026-09-16 · צ׳אט פרטי
יש לי חקירה עבורך אם אתה עוד זוכר את החומש שלי..
אתה זוכר שיש לנו סטיילס עבור ציטוטים כן
אז יש לי בעיה כשיש פסוק שאני צריך שיהיה באותו שורה כי הוא תוך כדי משפט, אבל הוא גם סוג של ציטוט, למשל בפרשתנו
הרי כתוב פה בפירוש ואמרתי ‘חי אנכי לעולם׳.. וכו׳
אבל אני לא יכול להפסיק את הפסוק שהוא בנוי בדיוק ככה
בדברי נביאים ובתהלים זה מצוי הרבה
אני צריך לזה איזה עצה
כי זה גם כבר ציטוט הרי ‘כי אשא׳ גם השם אומר בגוף ראשון
אזכורים קצרים וקבצים
- 2015-08-13 · קבוצת 929 — ולו חכמו ישכילו שכל התורה כולה זה רק כי רצו תורה ככל הגוים
- 2016-04-16 — אם שנותי ברק חרבי
- 2017-01-25 · קבוצת 929 — וזה סוד חב״ל על דאבדין ראשי תיבות ב׳טרם ל׳דת ח׳וק, יעקב חבל נחלתו
- 2018-10-21 · קבוצת 929 — כמו פרשת האזינו (על משה המדבר בקולו)
- 2021-10-04 · קבוצת לימוד תנ״ך — אפשר כמו וישמן ישורון וכו׳ (על דניאל)
- 2022-01-24 · קבוצת לימוד תנ״ך — ציטוט מספר הליקוטים על “אשר חלב זבחימו יאכלו” (ר״ת אח״ז)
- 2022-02-10 · קבוצת לימוד תנ״ך — אני תמיד חשבתי שזה ככה בראשית נח לך לך <> וילך האזינו ברכה
- 2023-01-10 · קבוצת לימוד תנ״ך — מעניין שאין אדם שנקרא רמה או משהו כזה. פן יאמרו ידינו רמה
- 2023-10-27 · לימוד פרשת השבוע — (וראה דברינו תחלת האזינו וזאת הברכה), בתוך מאמר על לך לך
- 2024-02-21 · קבוצת לימוד תנ״ך — על במתי ארץ
- 2026-05-01 — שיעור הלכות ספר תורה פרק ח: כתיבת שירת הים ושירת האזינו אריח על גבי לבנה
קבצים וקישורים:
- 2019 — שיעור על פרשת האזינו: סוד השירה ועדות השמים והארץ
- 2023 — פלייליסט שיעורים לפרשת האזינו
- 2023 — מקרא מסודר האזינו – שירת האזינו; הקדמות לשירת האזינו; מדרש האזינו ויום הכיפורים
- 2024 — מקרא מסודר פרשת האזינו תשפ״ה
- 2025 — שירת האזינו על הסדר; מקרא מסודר האזינו תשפ״ו עם הפטרה