Sunday, August 16, 2015 • א׳ אלול תשע״ה
ר מוטל יש לו פשט חמוד, ידוע הנועם אלימלך על וכי תאמרו מה נאכל שזה בדיעבד, כי לכתחילה צריך בטחון ואז לא צריך גם הבטחה, אז אותו דבר וכי תאמרו איכה נדע, מה זה השאלה הזאת כל יהודי שומע אם זה דברי השם , רק אם אתם לא במדרגה וצריכים סימן זה הסימן
כן,.. חזל עשו שזה סימן על להבא
זה מחלוקת מה הפשט שתמים תהיה
אני חושב ככה, יש מודלים שונים של מנהיג, כלומר מה הצורך של מנהיג מה התפקיד שלו. אנחנו מאד רגילים אחרי דורות של גוים אשר סביבוכתיכם שצריך מנהיג פשוט להסדיר את חיי היום יום של החברה, כאילו יש למנהיג צורך פוזטיבי לארגן דברים להדריך אותנו וכו׳. אבל אני חושב שמהמילה שופט, וכן מהתיאור של משה רבינו בפרשת יתרו ועוד מקומות, וכן בספר שופטים, נראה שההנחה שלהם היתה להיפך. שבמצב הרגיל לא צריך מנהיג שיעזור, מנהיג הוא שופט שבא לעזור כשיש בעיה או קונפליקט בין אנשים, או במצב של מלחמה עם פלשתים שצריך מישהו שיצביא את העם וכדומה. אבל סתם בשביל יום ראשון ושני ושבת למה צריך מנהיג. שכל אחד יעשה מה שהוא עושה וזהו. הבקשה למנות מלך ככל הגוים היה כזה של כבוד ואז אמר שמואל כל הפריבלגיות שהמלך יקח מכם לצורכו ולכבודו באמת לא היה לו מטרה פרקטית אלא סתם להיות פיגורהד של העם ולייצג אותו יפה עם סוסים ונשים, רק לא יותר מדי סוסים ונשים.. אבל זה באמת הבעיה שאין למוסד המלוכה מטרה אחרת ולכן הכתוב מנסה להגביל אותו.
נביא זה מין מעמד אחר שאני חושב שאין לנו מקביל שלו בתודעה הקרובה בכלל, הנביא הוא כזה צדיק שמדבר עם השם וכו׳ וכמו שזלמן לייב אומר הוא מאד חלש פוליטית וכו, כי הוא סתם כזה פרומער שיושב בפינה ומוכיח את העוילם
יוסף, אנכי אדרוש מעמו נשמע שדינו מסור בידי שמים, אבל אין לו עונש בידי אדם. מה ההלכה?
בפרשה הזו יש הסבר חדש על מוסד הנבואה, שהוא באמת נסתר מתוך ההיסטוריה. כי הרי יש כאן הבטחה מפורשת שלעולם יהיו נביאים בכלל ישראל, ולא הוא. אני חושב שאנשים כמו הכוזרי מתמודדים עם הקושיא הזו.
עכ״פ כאן יש מין סיפור שהנביא הוא סוג של המשך של מעמד מתן תורה, כאילו בזה שביקשו ואל ידבר עמנו אלוהים היינו הם בחרו לא להיות בקשר ישיר עם האל אבל שידבר דרך שליחים, וההבנה הפשוטה של הפסוק הזה זה שאם כן צריך שהשליח הזה יתמיד
ואם משה מת הרי צריך נביא חדש כמוני
כי לא המציאו עוד את הרעיון של תורת משה לא תהא מוחלפת וו
רק בנביאים האחרונים אנחנו שומעים קריאות לשמוע אל תורת משה, אבל לפני זה התפיסה היה שהנביא הוא יורש את מקומו של משה ואליו צריך לשמוע בכל דור, ככה נראה מהפרשה הזו.
האמת שבפרשת הנבואה תלוי כל היהדות עד היום ואין שמים ל
כי לכאורה יש לשאול מה באמת ההבדל, למה נביא שטועה נהרג ושופט שטועה לא קורה כלום, הכי גרוע מביא קרבן
הרי הלכה מפורש הורו בית דין לעבוד עבודה זרה מביאים פא
פר
ולמה לנביא אסור לטעות? כנראה נבואה זה משחק באש, זה אתה מדבר בשם השם, אז תיזהר לא לטעות, כי יש לדבריך הרבה יותר חומר
עכשיו לא לגמרי ברור לי איך התורה שבעל פה וסמכות החכמים נכנס לסיפור הזה
כי לכאורה בזה שהיו חכמים שהמציאו שיש תורה שבעל פה שמגיעה מאת השם וכל מיני הלכות למשה מסיני וכו׳, הרי צריכים ליהרג מדין נביא שקר
וכי מי גילה להם שהשם ככה אמר ולמה שנאמין להם
אבל בגלל שאמרו שהם שופטים ומפרשים ולא נביאים אז לא, אבל אז חיבים לחזור להגיון ולהבין שבאמת אין לדבריהם אותו חומר של דברי נביא ולכן באמת יש הדבר הזה שדרבנן יותר קל מדברי תורה אפילו שבעצם במקור אין הבדל
עוד קושיא שהיה לי תמיד
זה שאם יש הלכה שאסור ללכת למעונן וכו׳ רק כי יש לך נביא, אז היום שאין נביא חזר הדין שמותר ללכת למעונן
ובאמת ככה נהג שאול המלך
ואיך באמת זה שחכמים המציאו שאין נבואה, ומה היו עושים אם בא מישהו ואומר שהוא נביא, הרי המציאו תורה לא בשמים הוא, וכו׳, וחייבים מיתה על זה לבד שלא שומעים אל דברי נביא.
בקיצור מכל צד שתסתכל צריך להרוג החזל מדין נביא שקר או מדין עובר על דברי נביא
מספיק דרשתי מחכה להערות/וויכוחים..
כן ההלכה שעובר על דברי נביא חייב מיתה בידי שמים שנאמר אנכי אדרוש מעמו
נראה לי דיוק הפסוק בזדון דיברו הנביא , שבאמת הפסוק מנמק הסיבה להרוג הנביא שקר כי הוא עושה בזדון, אבל איל היה אפשר להוכיח שלא עשה בזדון אלא בתמים חשב שזה דבר השם אז לא נהרג
אבל זה לא מערב ההגדרות, יכול להיות במקרה שלאותו אדם יש כמה כובעים, עדיין זה סוג אחר
צריך להבחין בין הבדלת סמכויות עובדתית לבין כזו התאורטית. כולם יודעים שהרב של יועץ נישואין זה לא אותו דבר של פוסק הלכות. אפילו אם זה אותו אדם, ולפעמים זה באמת נפרד לפעמים לא.
כן ככה הסיפור.. תשאלי את המבקרים יגידו לך איך באמת היה..
a shofets kids don’t inherit his power
and what are these tablets?
התירוץ הפשוט הרי פשוט: כשהמופת מצליח אז מופת זה סימן שהרבי צדיק, כשזה לא מצליח אז אומרים אותות ומופתים באדמת בני חם..
פעם ר מנחם ארלנגר אמר לי שיש שפת אמת או משהו שיותר גדול להאמין שהאושפיזין באים לסוכה מאשר לראות אותם, אז כנראה באותו שנה שהשפ״א אמר את זה לא ראה את האושפיזין..
Monday, August 17, 2015 • ב׳ אלול תשע״ה
אני חושב שאם לא שונא הכוונה לצייר שלא התכוון, לא שזה תמיד סימן. כמובן אם אנחנו יודעים שהוא שונא אז לא ממש נאמין שבדיוק עשה לו תאונה..
מאשי התיאוריה שלך על תנור של עכנאי היה עובד אילו חכמים היו אומרים שהשם אמר להם שהם צדקו, אבל הם לא אמרו את זה. זה יותר נשמע שסתם קינאו בר אליעזר שלו היה נבואה ולהם לא היה אז המציאו חוק כזה. תמיד הרוב לא היה נביא רק יחידים.
טוב בעצם הם כן אמרו שמצאו לאליהו ואמר שהשם שמח שניצחו אותו..אבל עדיין זה לא כמו שאת אומרת לי השם אמר אחרת אלא לא אכפת לי מזה שלך יש נבואה ואפילו השם מסכים שלא צריך להיות אכפת
עדיין אני חושב שצריך להרוג אותם שלא שמעו לדברי נביא
אוהד אזרחי אומר שתנור של עכנאי הוא האסון של היהדות
מעניין באמת מה שמוישי אומר, כנראה הפשט שיש פרשיות שבהם ‘זקני עירו׳ זה השופטים, עוד לא היו שופטים יותר מסודרים
גם רואים פה שיש רק גואל הדם אין בית דין שהורג אם הוא אשם,
גם אצל כל מיני שבטים עדיין הזקנים הם מחליטם הכל
ולמען האמת, זה לא כזה גרוע..
אפשר להבחין שאיפה שכתוב זקנים שיש משפט יותר פרימטיבי, לא מושג של חוק ומשפט קרוב למושג שלנו, גם עגלה ערופה, או לשרוף בת כהן שזינתה
פעם היו לנו הרבה וויכוחים אודות הנושא של חוק וצדק במקרא, כבר לא זוכר..
אולי אם הוא שונא אז נחשוב שהתרשל בשמירת הגרזן שלו וזה קרוב למזיד
כן של חזל.. אבל זה חילוק קיים..
קיצור יש פסוק מפורש שכל מי ששונא חשוד על לרצוח את השונא שלו..לידיעת מי שטען פה שאנשים לא רוצחים.. טוב זה לגרופ השני
בחוק האזרחי יש כל מיני מדרגות של רצח
חילוק אפשרי, אתה לא מסכים לתיאוריה שלי שזה תקופות שונות?
so the zkeinim were more like the local sherriff
Sunday, March 10, 2019 • ג׳ אדר ב׳ תשע״ט
וכי יבוא הלוי וגו
פתאום אני מבין הפשט
כי בשעת היתר הבמות היתה פרנסת הכהנים מצויה בכל מקום, כל מי שהיה צריך קרבן או ברכה או משהו היה הולך ללוי המקומי והיה עושה לו את קרבנו. ולכן היו לוים גרים בכל המקומות מפוזרים כי כל מקום צריך כהן משלו לקרבנות ושאר דברים.
עכשיו שהכתוב אסר שחוטי חוץ הרי לקח את הפרנסה של כל הלוים שבכל המקומות.. לכן צריך לפרש שיעלו גם הלוים למקום המיוחד ושרת שם ויקבלו חלק
כל זה בהנחה שגם בבמות היו משרתים לוים ולא זרים, לא ברור לי
מה רשי אומר
בשבת מצאתי מאירי נפלא שמתחבר עם הדרשה שלי פה שבוע שעבר על שינוי פסק ההלכה
ר יוחנן גזר שיהא יום הנף כולו אסור שמא יבנה המקדש
שואל המאירי הרי אסור לבנות בית המקדש ביום טוב אז גם אם יבוא משיח בהכרח לא יבנו המקדש ביום טו.
ועונה שנכון זה ההלכה, אבל ר יוחנן חשש שבית דין שבזמן המשיח מרוב חיבת המקדש יטעו ויפסקו שמותר לבנות בית המקדש ביום טוב, ולפיכך גזר ר יוחנן..
כמובן שהמילה יטעו פה הוא רק לפי הפסק שלנו..
ודוק היטב
ומה אומרים המפרשים כיצד זה אפשרי, רוח הקודש?
חשבתי מעט על תפיסת המקום הקדוש פה
הייתי קורא בספרו של יוסף קמפבל
יש תפיסה בהרבה מקומות של מקום אחד מרכזי של העולם. אבן שתיה שממנו הושתת העולם.
זה בהכרח מקום אחד בלבד.
וכל התפלה וכל העבודה מכוונים למקום הזה, והתפללו אליך דרך ארצם.
וזה נראה השורש של איסור הבמות פה, שמאחר ובאו אל המנוחה ואל הנחלה מקום הכי קדוש נגלה המקום הקדוש המקורי של העולם, וסביב זה כל העבודות.
זה תפיסה אחרת של המקום הקדוש לגמרי מהתפיסה שאומרת למשל יש כל מיני מקומות קדושים כמו ספר בראשית כל מקום שעשו האבות מזבח וכדו׳. זה סוג אחר של קדושת מקום.
אגב ראיתי בשבת יש מפרשים שבית מקדש שלישי יהיה על הר אחר , לפי הפסוקים ביחזקאל.
צריך להגיד למכון המקדש חבל להסתבך עם הערבים יבנו בית המקדש בהר רמות וזהו…
פרשת נביא אקים לך נראה קצת שהנביא כן יכול לחדש מצוות. הרמבם דוחק אותו ביסודי התורה פרק ט, אבל הראיה שלו הוא רק מנביאים אחרים פה הפסוק עושה את הנביא המשך ישיר למשה בדיוק כמו שביקשו שמשה ידבר ולא השם כך הנביא
לערכנו יש בזה מין התרכזות של הפיזור
כולם גרים בכל מיני מקומות, וכשם שהזמן צריך איזה מרכז שהוא שבת, כך המקום צריך איזה מרכז ליישב דעתנו ולכוון אותו כלפי העל מקום.
וזה שכל ישראל בכל המקומות מתפללים לירושלים אפשר להסתכל על זה מלמעלה כמו תמונה נהדרת של נקודה מרכזית והרבה קווים הולכים אליו, כזה ☸ , כאילו אנחנו לא מפוזרים בין הגוים והמקומות, יש התרכזות אחת שהכל הולך למקום אחד
כך מבינים חזל שזה על השלשי לא?
במקומות אחרים כתוב מעלת נבואת משה ולא קם נביא כמשה
אבל הרמבם חיבר בין הדברים ועשה מזה קשר שהנביא לא יכול לחדש מצוה בעוד החלק הזה לא מתקשר בכתוב
אבל כותל מירון אומן זה כבר יותר מדי… צריך רק מקום אחד אחרת זה לא עובד …
אני חושב שזה גם מתאים לזמן החורבן כי זה השורש של הרעיון שאומר המקום יותר חשוב מהבית מקדש עצמו
גם בחורבנו מתפללים לקודש הקדשים, מה שאין לו הגיון לפי התפיסה האחרת, אבל אנו אומרים המקום הוא הנבחר לא הבית
בטח זה בגלל שהנוצרים מצאו הפסוק הזה אז התנגד הרמבם
מה שכן כתוב פה שיש אפשרות של הנביא שמדבר מליבו ויש גם מבחן אם הדבר לא יבוא
ואפשר להרחיב את זה איכשהו גם על מצוות
גם על הנביא מודגש שיהיה מאחיך כמו המלך
איני חושב שהפשט שזה כמו תנאי בנבואה שאין שורה כל גוי
אבל הפשט פשוט שלא יצטרכו ללוות נבואה מהמעוננים וכו׳ יהיה להם היימישע נביא
בעיני הרמבם זה עובד ככה.
הסיבה שנבואת משה גוברת על שאר נביאים הוא כי זה יותר מוכח, כי משה ראינו בעינינו והשאר רק על דרך עדות
ולכן אם יש סתירה ביניהם זה כמו סתירה בין המציאות לנביא שבוודאי שומעים לנביא
אני צריך לעשות שיעור על נצחיות התורה לפי הרמבם להראות על מה זה מבוסס..
צ״ל שבוודאי שומעים למציאות ולא לנביא
שזה הפסוק אומר פה אם הדבר לא יבוא לא דיברו השם
בגדול אצל הרמבם התורה לא יכולה להתחלף כי היא הכי צודקת ומושלמת ואי אפשר להיות אחרת ממושלם.
אה אתה מתכוון שאפשר לראות שם כל סוגי היהודים מתרכזים למקום אחד
כן זה הסיבה העיקרית להתפלל שם לפי דעתי…
ולכן איני מבין את המתנגדים לרפורמים שם…
מעביר בנו ובתו האש קוסם קסמים ..
קצת התחבר פה דבר חמור מאד עם דבר הרבה יותר קל לכאורה
להעביר בן באש מובן שזה תועבה..
אבל מה הקשר בין זה לקצת ניחוש
אבל ככה עשו הגוים אז באמת
מי סיפר לך ככה
In the early 20th century, scholarly opinion on the topic begins to be informed by the results of archaeological excavations in the Near East, notably those by R. A. S. Macalister at Gezer during 1902–1909. Macalister reported evidence of child sacrifice in Late Bronze Age Canaan. Consensus shifted towards the assumption of widespread child sacrifice in Canaan, although there were dissenting opinions.[17] French-led excavations at Carthage began in 1921, and from 1923 reported finds of a large quantity of urns containing a mixture of animal and children’s bones. René Dussaud identified a 4th-century BC stela found in Carthage as depicting a child sacrifice.[18] A temple at Amman (1400–1250 BC) excavated and reported upon by J.B. Hennessy in 1966, shows the possibility of bestial and human sacrifice by fire.[19] While evidence of child sacrifice in Canaan was the object of academic disagreement, with some scholars arguing that merely children’s cemeteries had been unearthed, in Carthage, the mixture of children’s with animal bones as well as associated epigraphic evidence involving mention of mlk led to a consensus that, at least in Carthage, child sacrifice was indeed common practice.
ככל שהבנתי פעם באמת נהגו לשרוף את הבנים, דווקא משום מה יש מפרשים שרוצים לפרש על העברה בעלמא, לפי הכתוב מעביר, אבל במפורש כתוב בפסוקים אחרים שריפה וצריך לעשות דוחקים שהם שתי עבודות וכדומה
נו, אבל המולך לפי הנראה היה שריפה באש וכמו שכתוב במפורש גם למעלה פרק יב כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם, ואת זה הכתוב קורא תועבה
יש כל מיני פלפולים ולא מובן לי למה
גם הרמבם מודה שהיו שורפים רק המולך לפי דעתו הוא אפילו לא שריפה
מכל מקום כתוב מפורש שהיו שורפים, מה אכפת לי איזה שם היו מכוונים..
רמבן
ועם כל זה הנראה בעיני מהכרע הפסוקים, כי היה הבן למאכולת האש, שהכתוב אומר וגם את בניהם העבירו באש לאכלה, ושם נאמר ובשחטם את בניהם לגלוליהם, שהיו מעבירין אותו באש עד שישרף או שימות באש, והיא שחיטתו… והזכיר בו שחיטה, אם כן מה שאמר כמשוורתא דפוריא, לומר שהיו מעבירין אותו על השלהבת פעמים רבות והוא מת בלהב האש. והנה הוא חייב בדין התורה משעת העברה הראשונה משתמשול בו האור, כגון שנתפס האש באחד מאבריו… ומצאתי שכתוב באחז וגם את בנו העביר באש כתועבות הגוים אשר הוריש ה׳ אותם מפני ישראל… אם כן ההעברה היא ההעברה באש ממש. ומה שאמר הכתוב והספרוים שורפים את בניהם לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים והיא עבודה זרה אחרת, שעבודתה לשרוף אותה לגמרי כעולה, וכן היו עושין לבעל, כמו שכתוב בירמיהו ויצאת אל גיא בן הינם, ושם כתיב ומלאו את המקום הזה דם נקיים, ובנו את במות הבעל לשרוף את בניהם באש עולות לבעל אשר לא צויתי וגו׳… מכל זה נראה, שהיו שורפין את בניהם עולות למולך והוא הבעל, ושניהם לשון קרוב מלכות ואדנות… אבל הזכיר בו הכתוב העברה, כי עיקר עבודתו בהעברה משתמשול בו האור ותקרא שריפה, כי ימותו שם, ולכך יקראו עולות… ורבותינו אמרו אף חזקיה מלך יהודה בקש אביו לעשות לו כן שישרוף אותו באש, אלא שסכתו אמו בשמן סלמנדרא. והנה אחז למולך העביר אותו, כדכתיב וגם את בנו העביר באש…
הגמרא אומרת שאפילו העברה בלי שריפה אבל את זה הרמבן מפרש שהכוונה שכבר חייב לפני שנשרף מתחילת הטקס גם לו יצויר שלא נשרף
יכול להיות שהגמרא רוצה לחלק בין זה לבין סתם קרבן שנשרף לעשות את זה למין עבודה אחרת
גם אולי קשה להאמין שהיו גם מישראל ששרפו את בניהם ממש אז מוצאים איזה פירוש אחר..
ויש קשר לפורים כי הגמרא מדמה את המולך למשוורתא לפוריא ואם מישהו רוצה לעשות איזה פשעטל עצום על זה תבוא עליו ברכהה..
מסתמא כבר עשיתי פעם אבל צריך לחפש