Wednesday, August 12, 2015 • כ״ז אב תשע״ה
עכשיו התור שלי לשאול מה לטאהשע רבי עם החומש..
שניה יש לי כבר רמז
שהרי כתוב וזבחת פסח צאן ובקר, ומי לנו מרא דצאן ובקר בדור הזה אם לא האדמו״ר זצ״ל
אני לא יודע מה עוד מכר, אבל הסעודות שנתנו שם זה חד בדרא…
Thursday, August 13, 2015 • כ״ח אב תשע״ה
טוב משה רבינו היה צריך לבוא יותר מהר באמת.. אעשה תשובה בלנ מחר. .
Wednesday, March 06, 2019 • כ״ט אדר א׳ תשע״ט
מעניין
מסתמא אם עשו חג עשו עם כל המשפחה איזה טעם יש ללכת לחגוג לבד זה לא אומן 😀
אבל החיוב רק על הזכרים לעלות
לא תמיד אפשר לעשות חג כראוי אז לפחות הוא
כמו שרואים אצל חנה כשהיה לה ילדים קטנים לא עלתה
לכאורה קבעו לפי התקופה באמת
לא צריך לוח קבוע מראש אפשר להסתכל מתי נעשה אביב ואז שולחים שליחים להודיע שהפסח בעוד שבועיים
Sunday, October 02, 2022 • ז׳ תשרי תשפ״ג
עשה שבתך חול ווכ הוא הדרכה לעני, איני חושב שיש לזה השלכה על הלכות צדקה מצד הנותן
משהו לגבי קרבנות בספר דברים, אכן לא מוזכרים כמעט קרבנות בהמה אבל כן מוזכר בהרחבה קרבנות הצומח, הביכורים והמעשרות וכל קרבנות השדה. נראה שיש בזה משהו. גם מבחינה מציאותית כי במדבר לא היה להם זרע אז הקריבו בעיקר בהמה, וכן הוא מנהג הנוודים בכל מקום. אבל בארץ מיושבת אז נעשה העיקר הצומח מן השדה ולא קרבן מבהמה שנעשה טפל. ונראה שזה הפשט של המדרשים על ביטול הקרבנות חוץ ממנחה או ביכורים כי זה נחשב מצב יותר מיושב ומתוקן. ואם רוצים לדרוש שזה צמחונות וכדומה גם אפשר..
גם יש הרבה יותר דגש על אכילת הבעלים לפני ה׳
וגם יש לו פתאום מצוות של אמירה ודיבור כמו וידוי ביכורים ומעשרות, נעשה כבר התחלה של תפלות במקום קרבנות
האם קראת מה כתבתי
אם קראת אז למה הגבת למישהו שאמר משהו אחר ממה שאני כתבתי
יותר מתוקן בעיקר לפרשיות המאוחרות
גם כל עיקר הראיה שלו שלהלן כתוב ויכל משה הוא ראיה להיפך, כי אם שם כילה לדבר אז כאן לא כילה..
וכן שם בפסוק לפניו יש מילה מקבילה ל׳וילך׳, ‘ויבא משה וידבר׳.. ואותו שאלה יש לשאול איפה בא. אבל זה הכל מתחרז עם מה שאומר בפירוש בתחלת וארא ‘לא אוכל עוד לצאת ולבוא׳. יש באמירת דרשה לפני העם סוג של משמעות של ‘הליכה׳ או ‘ביאה׳ לפניהם, שזה מילה מושאלת מהנהגת מלחמה שהיתה אחד מעיקרי הנהגת משה, וגם הדרשות שלו בכל ספר דברים הם באיזשהו מובן כמו דרשות הכהן המפקד לפני המלחמה שמחזק את העם, וכמו שמודגש מאד בפרשיות האחרונות. ולכן שהוא בא לפניהם ואומר חזקו ואמצו וכו׳ זה ממש שהוא ‘הולך׳ לפניהם, כמו׳ ה׳ הולך לפניהם׳, וכן כאשר ‘בא לפניהם׳ ואומר באזניהם את השירה. זוהי הליכה זוהי ביאה. ואז כאשר סיים את כל זה אז דווקא ‘ויכל׳.. ואפשר להיפך השבעים וקומרן טעו בגלל הדומה לויכל שבסוף
משהו על כותרות. ברור שהתורה לא מסודרת בדרך שאני הייתי רוצה עם חטיבות מחולקות לחטיבות יותר קטנות וכו׳, אז לשים כותרות זה באמת סתירה, ראוי למחוק הכותרות האמצעיות ולעשות רק כותרות הכי גדולות כמו חלוקת דברים להקדמה וסיום ותורה, וכותרות הכי קטנות כמו מה כל פרשה עוסקת בו, לפעמים יש עוד רמה של סדר, אבל באופן הכי כללי ברור שהפשט אינו שהוא מסודר כפי שאנחנו היינו רוצים סדר לוגי, אלא בכוונה יש לו כמה נושאים והוא מדלג ביניהם, אז צריך לתקן את זה
זה לא סותר שעבור הלימוד אפשר לעשות כותרות אחרות וגם לצרף פרשיות ממקומות שונות בסדר אחר, לא חושב שזה אפילו חוצפה או משהו ככה אפילו חכמים למדו שלקחו כל פרשנה שעוסקת בענין אחד לפי דעתם ולמדו כאילו על סדר הסוגיות לאו דווקא על סדר החומש