נראה שדיני המלחמה נאמרים תוך כדי דיני הרציחה. מתחיל בפרשת ערי מקלט. (לא תסיג גבול רעך – כי מדבר פה בקביעת ערים). ודין העדים זוממים (עונש על רציחה דרך הבית דין). ואז כי תצא למלחמה וכל סדר הכהן והשבים מעורכי המלחמה והקריאה לשלום ואיסור כריתת עצים. ואז פרשת עגלה ערופה. ושוב דין אשת יפת תואר (זה הגשר בין דיני מלחמה לדיני אישות שבהמשך הפרשה). ועד לא תלין נבלתו על העץ. כל אלה הם סידור המדינה שלא יישפך בה דם נקי בשום אופן וכל הסדרים הקשורים לזה.