Friday, August 25, 2023 • ח׳ אלול תשפ״ג
לא
תשימי איפה שאת רוצה אני רק אלמד….
הרמב״ן אומר שצריך לתת לאשת יפת תואר זמן כי אחרת זה יהיה בבחינת בני אנוסה
אבל מה יגידו המקשים, מעשה מוזר לוקחים אותה בשביה אבל לפחות שתרגיש טוב, מקפידים על כל מיני אונס שבלב אבל לא כל כל עיקר המעשה
אבל אולי באמת ככה זה העולם לא אידיאלי רק צריך זמן להתרגל לזה…
כמו אבלות רגילה
זה לאפלוגטיקנים מה אכפת לי מזה אני רוצה ללמוד
לתת למישהו אנוס לפחות לבכות זה מידות טובות, להיות או שהיו יותר או פחות טובים מאחרים זה כלום
צריכים ללמוד מזה משהו
אפילו שכם דיבר על לב הנערה
נראה לי אנחנו תמיד כאלה אומרים לאחרים טו בעד זה המציאות
אבל התורה מצאה עצה לזה, תן לההוא חודש לבכות
לא תתעמר בה תחת אשר עניתה, זה נראה לי הנקודה שמבטא את כל התיקון הזה
זה מזכיר לי דין האמה, לעם נכרי לא יוכל למכרה בבגדו בה
שהוא היה רוצה להשתמש ולזרוק אבל התורה אומרת אם אתה רוצה אין בעיה תעשה אותה לאישה נורמלית, אם אתה משנה את דעתך באמצע כבר תפסיד את כל הזכות ..
לא בדיוק זה, אלא באמת שזה דרך לעשות אותה לאשה
כמו שרמבן טוען שהפשט בכל המעשים זה לא לנוולה אלא לעזור לה להתאקלם וכו׳
בקיצור לקרב אותה
אולי גם תתאהב בו בסוף
הנציב אומר שבמלחמה הבחורים עושים מעשי גבורה למצוא חן בעיני הנערות…ולא משנה הנערות מאיזה צד
וכך ןישבה בביתך תראה איזה מוצלח הוא אולי תרצה בו
או סתם ילמדו להכיר זה את זה
זה הדרכה לדייטינג…
שאין בתורה אפשר לחשוב שכולם פשוט עשו שידוכים ..אבל פה זה דוגמא שהוא רוצה לקרב את זה הכי הרבה לחיזור נורמלי…
אולי כל אשה שמתחתנת צריכה לבכות על אביה ועל אמה 😃
הספרי אומר וחשקת – מלמד שאפילו לא היתה יפת תואר…
זה כאילו הוה אמינא שלהלכה הדין הזה הוא רק ביפה .
אבל האמת הספרי רצה ללמד איך אהבה עובדת…
תביאי..
למה עדיין אף אחד לא כתב פירוש יפה על התורה כמו הרמבן ומה אפשר לעשות לזה..
התחלתי לכתוב באופן מסודר נעצרתי פה אז שיהיהי….
פרשת יפת תואר
📎 (file attached)
וכתבתי – במשפטים אומר מוסר שצריך לעזור אפילו לשונא, לאח זה היה פשוט
וגם אפילו העני במקום לקלל את זה שלקח את העבוט מברך את זה שלא לקח…
משנה תורה
ולקחת לך לאשה. וסיום כל הסדר.. והיתה לך לאשה. נראה מזה שצדקו המפרשים שיש כאן כלל ופרט, ולקחת לך לאשה, כיצד, על ידי שתביאנה לתוך ביתך וכו׳, ואחרי כן וכו׳ והיתה לך לאשה. ועיקר משמעות הכתוב נראה כי מטרת כל המעשים הללו וכן מצוות הלא-תעשה הבא אחריהם, שהם הצד השני שלהם, הוא שהוא חייב לקחתה לו לאשה, ולא לשפחה או למין פלגש מופקרת לו. אלא אם חשקת בה שזה לגיטימי, אבל תקח אותה לך לאשה. ולכן נראה שמטרת כל המעשים הללו הם ללמד כיצד יקח אותה לו לאשה, שלא ינהוג בה מנהג אלימות למלאות תאוותו בלבד, אלא יקחנה לו לאשה.
והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים. כוונת כל הסיפור הזה נראה לי שיניחנה לנפשה, ואיני יודע אם יש עליה חיוב ממש לגלח את ראשה ולעשות את צפרניה. אבל הכוונה כמי שאומר, הנח לשבויה מעט, הרי עכשיו באה מן השביה במלחמה ובוודאי אין שם תנאים נכונים, מסתמא לא גילחה את ראשה, כיוסף בבית האסורים שהדבר הראשון שהוא עושה זה ויתגלח ויחלף שמלותיו, כי האדם בשביה אין לו פנאי ואפשרות לטפל בעצמו. וכפי שנאמר על מפיבשת “לא עשה את רגליו ולא עשה שפמו”, דהיינו לא קצץ צפרני רגליו ולא את שפמו, שכך הוא דרך האדם המזניח עצמו אם בכוונה מפני האבלות ואם מפני שהוא במאסר ושביה.
והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה. זהו הצד השני של כל המעשים שלמעלה. שאם לא חפצת בה. פירוש המילה הזו שאינו מוכן לקבל על עצמו את האחריות שיהיו כל חיובי אישות עליו, כפי שנאמר על האמה עבריה בפרשת משפטים שארה כסותה ועונתה לא יגרע. ואולי כבר יש לו אשה וזו ניתוספת וזה לו למעמסה. וכענין שנאמר להלן על היבם שעומד ואומר ‘לא חפצתי לקחתה׳, ומסביר פלוני אלמוני, ‘פן אשחית את נחלתי׳, כי כבר יש לו אשה ובית ומה לו ולכל זה, אז ושלחתה לנפשה. וגם זה הדין הוא כדין אמה עבריה, שפשוטה שהיא נמכרת לצרכי אישות של הבעל, אבל אם שלש אלה לא יעשה לה כלומר איננו מוכן להתנהג איתה כאשה כשרה לכתחילה בכל כבוד וחיובי אישות, אז לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה. כי אדם איננו סחורה שמוכרים בשוק ומעבירים לשני אם לא רוצים בה, אם הוא הכניסה לתוך ביתו לשם כל הענין הזה אם כן קיבל על עצמו שתהיה נשואה לו, אבל לא שקיבל בה כמו זכות ממונית, שאין האדם חפץ שנקנה ואין אשה נקנית כדרך שבעל חיים נקנה. ואם איננו רוצה בה הרי היא חופשית לעצמה ואין לו שום זכות בה.
📄 ../media/פרשת יפת תואר.pdf
📎 (file attached)
אבל מה פה חברותא? תביאי עוד יהודים.
אני רוצה להכניס רק יהודים שילמדו איתי
אז בעיה…
צריך לעשות תקנה שחייבים לכתוב
ואם אומרים שטויות מדי אז נזרקים…
טוב
Friday, September 06, 2024 • ג׳ אלול תשפ״ד
יכול להיות שכל מצוות פרשת השבוע הם עניינים של השופטים (כהנים מלכים נביאים)
ומי כי תצא הם דינים שלא נזכרו בהם שופטים, חלוקת הפרשיות קלעה
ראיתי אבן עזרא אומר כמוני בערך על המלך
כן
שאינו חפשי מהתורה
יש על זה כנראה דיון בתנאים מה הפירוש..
במשנה מכות
כל הפרשיות פה נשמע שמדברים על בירורים מאד פשוטים
חכמים מנסים לעשות מכל דבר כללים
אני לא בטוח למה
אבל אני חושב שזה לא הכוונה שלא צריכים שכל ישר כמו שכתוב רק החוקים הללו.
למה שיהיה כך
רק הם מנסים להגדיר לעצמם לפי המצבים שלהם מה יוצא מהסברא
מאד מוזר שבישיבה מלמדים שכל זה גזירות הכתוב
שמתי לב למשהו חדש
זה ראיה לתזה שהתורה הזו לא ניתנה בערבות מואב אלא הוא מה שניתן כבר בחורב עם איזה שיפור
וכמובן אם שטח עבר הירדן הוא כבר ארץ וחייב במצוות התלויות בה אז זה חייב להיות ככה
המדרש טרח מאד בפרשת ירחיב את גבולך ויספת שלש ערים שבפרשת ערי מקלט בשופטים, ומפרש שזה על ג ערים חדשות של קיני קניזי, אבל בוודאי זה מוזר כי היה צריך לכתוב שבסיכום יהיה תשע ערים, אבל וודאי הפשט הפשוט שזה מדבר בדיוק על ההרחבה אל מעבר לירדן ששם נוספו שלש ערים. וזה עוד מהתקופה שלפני שזה קרה
עוד דבר זה שלאורך הפרשיות מדבר על כל הדברים שקרו גם עם עמון ומואב למשל כמו ‘בצאתכם ממצרים׳. וכן בתנך הרבה פעמים ‘ביום עלותו ממצרים׳ הכוונה לכניסה לארץ, וכל הקטע של דור המדבר כמו נמחק. וזה ככה כבר בחלקים אלה של ספר דברים. נראה שזה קשור לגירסא שהיתה לפני או שמתעלמת מהעיכוב במדבר
מסתמא בתור ביקורת אפשר להמציא שהיה כזה שיטה שנכנסו מיד
אבל לא נראה לי אלא שזה ענין של נרטיב כיצד רוצים לספר
וכמו הרבה הודיות החל מכי תבא שמודים בעצם על הארץ והוא אותו השבח של יציאת מצרים
וגם נוסח ברכת המזון שלנו
ברכה שניה
מי יודע איזשהו סדר במצות של כי תצא?
יש לי משהו כזה כרגע בהתחלה, לפי סגנון הפתיחות
*לא תראה/יהיה*
הקבוצה הבאה דיני אישות זה מובן (למרות שיש עוד מצוות להלן שאולי שייכים פה)
“כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה”
זה כל כך בולט איך אין בתורה שום מילה מופשטת, היה כל כך יותר פשוט אם היה אפשר לומר ‘אם ישכב איש נערה מאורשה ברצון שניהם׳, ‘ואם אונס אותה׳, אבל פשוט אין מושג כזה, אז צריך לסרבל, אם מצאה בעיר, ולא צעקה, ואם בשדה, צעקה ואין מושיע
אפשר שפשוט עוד לא המציאו את המופשטות הזו
ואפשר שזה בכוונה בשביל לתאר איך מגיעים אל ההפשטה
מכל מקרה צריך לשים לב
לפי העקרון שהסוף עיקר אפשר להבין הפסוק על דבר אשר לא קדמו.. ואשר שכר עליך, שואלים כולם שזה מצחיק גם לא היו די נימוסיים וגם רצו להרוג את כולם, אבל זה סיפור אחד, לא התנהגו לענין אלא… אולי
אחר כך קבוצה מובנת, עם מי לא להתחתן. לא עם אשת אבא שלך (נראה שזה מספיק לספר דברים מכל העריות? או שזה כמו אב לכולם איכשהו)
גם טהרת המחנה מקרי מתאים פה איכשהו
סוג של טומאת משכב
למרות שצריך להבין הכוונה פה יש לי קונספירציות פתאום
מה פתאום מישהו יש לו מקרה לילה בדיוק במחנה.. הא מסתמא חשבתם על זה
זה דרך מאד עדינה להיות נגד כל מיני דברים שחיילים עושים..
אל תצטרכו לי מקווה בבקר בבקשה
גם הקדש והקדשה והאתנן זונה מתאים לזה, רק מה נמצא באמצע העבד שברח? אולי ברח אל מחנה המלחמה
נראה לי שידברנו כבר, 10 פעמים יש בספר ‘במקום אשר יבחר׳, תמיד זה ‘אשר יבחר השם׳. יש רק עוד אחד, ‘במקום אשר יבחר׳ העבד המסכן שברח.. למרות שזה לא אותו משמעות בדיוק. זה ממש סוג של האל המגביהי לשבת ומשפילי לראות
טומאת הערב שמש משמע פה שזה כזה ענין, קודם תצא ליום אחד מהמחנה, בערב תוכל לחזור עם טבילה
במקומות אחרים נשמע שזה הפוך, שזה תטבול אבל אחר כך תחכה עד הערב
משמע שקדש או קדשה מאומה אחרת זה לא בעיה, הבעיה הוא שזה לא עבודה מתאימה לבן/בת ישראל
רק אם נתת אתנן לזונה לפחות שלא תביא לקרבן,
מה מחיר הכלב? מסתמא משהו מיני
היבם לא רוצה להקים לאחיו שם בישראל אז הוא מקבל שם בישראל ‘בית חלוץ הנעל׳
פה יש לך א-ב א-ב מפורש
כל מצוות הפרשה הם בערך עם מי להתחתן ואיך ואיך לא לגנוב, כלומר נשים נזיקין
רק שסדר פנימי קשה למצוא בפרט לקראת הסוף
אני חושב לפי הפשט לקראת סוף ספר המצוות הכניסו כל מיני דברים ששכחו לשים במקומם כאילו
או שהם קטנים מדי ולא מגיע להם פרשה מיוחדת
ומה הבעיה בפשט כזה זה גמרא מפורשת לגבי ספר תרי עשר
מזל שיש כזה גמרא אחרת היו כל הפרומערים אומרים שחייבים להאמין שהיה נביא בשם תרי עשר שהיה לו 12 גלגולים
אפשר להמציא כל מיני סיפורים שיסבירו רצפים שונים, כמו מדרשים שמביא רשי על שילוח הקן וכו׳
בטח גאון אחד כבר מצא כיאזמוס מדויק
מה שכן לראשונה מכל התורה אני חושב שמחלק הפרשיות קלע, כלומר בזה שחילק את מצות ראה – שופטים – תצא – תבא. שיש בזה הגיון יפה שראה זה עבודה זרה ופולחן, שופטים כשמו, תצא נשים נזיקין, תבא הודיה