Tuesday, June 21, 2022 • כ״ב סיון תשפ״ב
מה שמקור אחד מתאר את הציווי ושני את הביצוע? יש כזה תאוריה?
לא ברור לי מה הנקודה בזה, מה הפירוש עריכה כאילו מה ההוה אמינא האחרת? נראה שסתם לא רגילים לחשוב על זה כספר שיש לו איזשהו מהלך בדומה לשאר ספרים אבל לא באמת יש שיטה אחרת, רק אם מישהו יגיד שכאילו המסורת מחייבת לקרוא כל פסוק בפני עצמו מבלי להבין מה קורה, כפי שרגילים אכן ללמוד בחיידר, אבל זה בטח לא באמת שום שיטה..
הטענה של עריכה מעניינת אולי רק אם נגיד שבתחילה היה הכל כתוב מסודר ואחר כך מישהו הפריד את זה, אבל גם זה לא מוכרח אפשר גם בסיפור אנושי לכתוב ככה או ככה
וגם אם הפרידו זה עצמו איני יודע יש איזה אמונה מסורתית שסדר עריכת התורה הוא מפי הגבורה? לא יודע מה ההכרח לזה. גם לפי כל הדיונים אם תורה חתומה ניתנה וכו׳ לכל הדרכים אפשר להבין שזה שאלה על הנבואה אבל למעשה משה סידר את החלקים כפי איזשהו סדר הגיוני בעיניו, או מי שלא יהיה שסידר את זה.
יש את הלשון של הרמבם שמשה היה כמו סופר מעתיק מפי הגבורה, אוקיי, אבל גם זה לא מחייב על הסדר יכול להיות הכוונה כל מילה נאמרה לו בנבואה לא שנאמר גם בסדר הזה. לא יקרה כלום אם ה׳ באמת אמר למשה פרשת לך לך לפני פרשת בראשית ואיני יודע שיש איזה הכרח להאמין ככה או ככה.
אז פה זה בעיה כי כבר שכחנו את פרשת תצוה וזה לא יפה שהכל מתאים..
אבל אני חושב בכלל שהתורה לא התכוונה שנהיה כאלה שכחנים. חשבתי על דוגמא אחרת מאד מטעה בעיני שרגילים לקרוא חומש לפי פרשיות השבוע וזה כמעט אף פעם לא מחלק את החומש בצורה עניינית. לפעמים ממש הפרשה לא מחולקת במקום הגיוני אבל גם אם החלוקה הגיונית לרוב הרי זה לא החלוקה הנכונה פרשת בראשית לא באמת מתחלקת לפי שום סדר הגיוני לבראשית נח לך לך וכו׳. אז אני חושב שאפילו אם נהיה הכי מסורתיים זה לא אומר כלום. כי אין שום הכרח שמחלק הפרשיות (גם אם לא נהיה מחוצפים כמו ההוא שאמר נו זה איזה גבאי סידר..) התכוון שככה נלמד את התורה. זה קרה בטעות. הוא בטח התכוון שנבין את זה ובגלל שהיה בטוח שכל אחד מבין את זה אז חילק לפי אילוצים טכניים שונים ולא התחשב עם הענין. כך זה מאד בולט בפרשיות וגם בסדרים שבמפורש מפסיקים שורה אחת לפני או אחרי הענין מסיבה צדדית של לסיים בטוב וכדומה, זה לא שבאמת ככה הבינו את הפרשה אדרבה. זה רק אנחנו שכאלה טיפשים שאנחנו לא לומדים כלום אז התרגלנו כאילו החומש מחולק בצורה טבעית לפרשיות וכו׳
אז צריך עיון, אולי יש כזה מושג של פשט מקומי שאפשר להבין כל פרשה מתוך עצמה. אבל ההבנה האמיתית הוא בטח רק למי שמכיר את הכל בעל פה.. אנחנו בכלל לא קוראים מספיק מיליון פעמים את הכל ישר והפוך שנוכל בכלל ללמוד משהו על כוונת התורה
בכל מקראה אחרי הכל אנחנו לומדים את הספר ולא אומרים לה מה היא צריכה להגיד, אז צריכים להבין את הסדר ולמה זה מדלג וכו׳
עכשיו שמישהו יסביר את הענין של המילואים.. אחרי כל הדיבורים מסביב
משמע מתוך הסיכום שלמעלה שזה איזה סוג קרבן חשוב להבין אותו, יש לזה גם תפקיד מיוחד וגם צורות הקרבה מיוחדים מתאימים לזה
מסקרן אותי מה הרעיון של הסל, סל המצות, סל המצות אשר לפני ה׳, כזה מעכב שיהיה סל מה הסל הזה אומר?
ולמה כולם צריכים לבוא פתח אהל מועד
אולי זה שיהיה פומבי לבחירת אהרן, שלפחות חלקית כל הסיפור הולך על זה
המילואים הם הקורונציה של אהרן וגם של המשכן עצמו אבל בטח החלק שצריך יותר הבהרה זה אהרן
וצריך שכולם יראו ויגיד להם בפירוש שככה ה׳ ציוה ושאכן נבחר במעמד כולם
ויש משהו עקרוני בזה שמשה מלביש את אהרן ומושח אותו כלומר בסוף כל הסמכות נמצא אצל משה והוא מאציל לאהרן וכו׳
אמרנו שיש ציווי ועשיה אבל יש באמת משהו שלישי פה בהתחלה, ציויי שעכשיו יעשה את העשיה. משמע שמקודם זה היה כמין ציווי תאורטי ולא היה קבוע זמן וכו׳, ועכשיו ה אומר כן תעשה את זה
זה מעניין, הכהן הוא המשיח פה
אחרי זה בנביא שמואל שעומד גם במקום משה מושח מלך
אבל במקור המשיח הוא דוקא הכהן לא המלך
בכללות המילואים זה ג דברים. הלבשת הבגדים. משיחה בשמן. והקרבת קרבנות.
שמזה יש חטאת פנימית ועולה, שזה סדר כזה של חטאת כמו ביום הכיפורים כנראה
ואז איל מילואים שנזרק דמו על איברי הכהנים, שזה טקס מיוחד לפה
אומרים שבהונות הידים ותנוך האוזן הוא מקביל לקרניים של המזבח, ד זריקות על כמו ד קצוות בולטות מהאדם כמו על ד קרני המזבח
בסוף ויקח משה משמן המשחה ומן הדם מה זה, למה עוד פעם
ויש אכילת בשר ולחם המילואים שזה עבודה בפני עצמו
וגם שישבו פתח אהל מועד שבעת ימים
שזה כאילו עוד פעם שגוף הכהנים מוקדש ביחד עם המשכן
Wednesday, June 22, 2022 • כ״ג סיון תשפ״ב
לא 4 מקומות אלא 3