Thursday, July 30, 2015 • י״ד אב תשע״ה
כן אבל זה שטויות
חייבים לשבור פסלים
אבל שלנו
גרויסע חכמה לשבור פסלים שלהם
Friday, July 31, 2015 • ט״ו אב תשע״ה
הפטרה מאד יפה השבוע
קשקשתי קצת
https://www.facebook.com/yitzchoklowy/posts/568…
(ישעיה מ, א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם.
היה פעם נביא ישעיה, כתב ספר שלם, שלשים ותשע פרקים, מלא נבואות זעם, אמת מרה, הטיח את האמת בפני המעמד השליט, מכל מיני מגזרים ומדינות, איך מזניחים את הצדק איך לא שמים לב לעני וחלש, איך זה יביא עליהם חורבן. לא נתן שום מקום לצד אחר, תעשו את הצדק ואת האמת או מרה תהיה אחריתכם.
פתאום בוקר בהיר אחד קם ישעיה הנביא ונחה עליו רוח אחרת, הוא מתחיל לדבר דיבורים שונים לגמרי. כל כך שונים, שחכמים וחוקרים שבאו אחריו וקראו את ספרו ממאנים להאמין שמדובר באותו ישעיה. אין ספק שזה ישעיה שני הם אומרים, כל כך לא צפויה היא המהפכה הזו.
והוא מספר על הטרנספורמציה הזו, (פסוק ו) קוֹל אֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; פתאום שומע אני קול אחר, לא הקול שהייתי רגיל אליו, הקול אומר לי קרא ואני אומר מה אקרא, וכי שכח הקול את שהיה חוזר לי תדיר, כָּל-הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל-חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. אין למי לדבר, כולם חציר נבל, גם חסדם וטובתם קמל כציץ השדה.
אבל לקול רוח אחרת פעם, יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר, הָעָם. אכן, צודק אתה, האנושות זבל, אכן חציר העם, אבל בתוך קמילת האנושי נושבת רוח הויה, ולא זו בלבד, אלא שאותו רוח הוא עצמו הסיבה לקמילה, האנושות מתפוררת מפני רוח השם הנושבת בו, היא חזקה מכל טוב אנושי ושמה אותה ללעג.
יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר-אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם. אכן, סופו של דבר הכל פורח ונעלם, אבל יש דבר אחר, דבר אלוהינו יקום לעולם. אני לא לי בהכחשה. לא בוקר אחד אמרתי נעזוב עם נבואות החורבן זה בכלל לא קרה או יקרה. אני יודע היטב כי ישב חציר ונבל ציץ, גם העשבים שגדלו מעל הר ציון ששמם כבר נבלו, אבל בתוך כל זה דבר אלהינו יקום לעולם. יש דברים נסתרים יש סדר אחר, עליון, אופטימי, בתוך העשבים השוטים, והוא יישר דרך למשהו אחר.
יהי רצון שנלמד לפנות דרך השם, לפנות לנו פינה בלב אל הקול הזה ואל הרוח הזאת, לא רוח מתכחשת לחורבן, רוח אומרת בתוך כל זאת דייקא דבר אלהינו יקום לעולם.
שבת נחמה ושלום.
thanks zalman
Thursday, February 21, 2019 • ט״ז אדר א׳ תשע״ט
צריך לעשות איזה בהירות בזה
כי למעלה בספר במדבר כתוב שזה עונש אם לא תורישו
בפרשת השבוע כי תשא יש סיפור שלם שישלח מלאך
וכן בפרשת משפטים
ופה צרעה
משהו מעניין הולך פה ואיני יודע מה
ליודע אבל נראה לי מקבל מלמלאך
יכול להיות המלאך יביא צרעה או להיפך
מקביל למלאך שבפסוקים אחרים
ברגיל מפרשים שהוא מעניש כמה דורות על הרע אבל מטיב הרבה דורות על הטוב
צריך להסביר את זה עם כל ההצדקה של לשלם לדורות הבאים שכחתי כבר התזה שלי על זה..
גם יש פה פסוק מאד מפורסם כי לא מרובכם מכל העמים חשק ה בכם
זה פסוק היפך ההבטחות האחרות שיהיו גדולים ורבים
ובכלל הפרק הזה קצת דכאוני ומפסידני
הפחד הזה להתחתן עם הגוים
אומה חזקה לא מפחדת אדרבה כולם רוצים להתבולל בתוכה
פה פתאום היא קטנה ומפחדת שתתבולל בעמים
ועל זה באה כל ההצדקה של מעט מעט אגרשנו ושל לא מרבכם
אבל זה בדיעבד כזה
והגוים פה הם רבים ועצומים ממך
אני לא בדיוק יודע כיצד צריך לפרש כל זה, היה באמת תקופה שישבו ישראל בארץ והיו מועט? ממה שמובן לי אפילו בתנך שלא כבשו את כולו היו דומיננטים במקומות שגרו בהם
זה יותר מתאים לזמן הגלות שאנו מעט מכל העמים.. אבל פה זה נכתב לא על זמן הגלות אלא על זמן ישיבתם בארץ
ואם נהיה ריאלים אז נכון הישובים העתיקים של ישראל בארץ לא ענקיים, אבל גם של הכנענים והחתים אינם ענקיים..
המעצמות באזור היו מצרים ואחרי זה גם אשור, שבעה אומות אלו היו פרובנציות קטנות כמו ישראל
מסתמא הערשי יכול לתקן את ההיסטוריה שלי..
אני מתכוון שזה מקביל לזה שזה נראה downgrade מההבטחה הראשונית שה בעצמו ינחיל אותם את כולו בפצצה אחת
וכך זה נראה בפרשת השבוע שהיה עגל ואז יש יאוש מכל התוכנית הגדולה ומשה כבר רוצה למחק את הספר והשם אומר נו אשלח מלאך
מה זה הצרעה אנו לא יודעים אולי זה משהו גדול..
biological weapon..
יש פה כל מיני תאוריות
http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/cira.html
ועוד רעיונות
📄 ../media/http://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra035.pdf
” target=”_blank” style=”color: #007bff; text-decoration: underline; word-break: break-all;”>http://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra…
וגם יכול להיות שזה נבואה על זה
https://en.wikipedia.org/wiki/Hated_in_the_Nation
על זה הבאתי את הבלאק מיראר… צרעה זה דבר קטן שיכול ללכת מבעד לחרקים אי אפשר להסתתר מזה
לכן זה דימוי טוב לאימה מחדרים
מגאנס גדולים אפשר להתחבא אבל מצרעה קטנה אי אפשר
אה כן 🙂
מי שלא מתחבא לא צריך להפחיד אפשר פשוט לנצח אותו בשדה הקרב.
לחזל יש את האגדה הזו על היתוש של טיטוס שמבטא משהו דומה
אתה יכול להיות שליט של רומא אבל יתוש קטן בראש שלך גדול עליך
אני חושב שגם להיפך, ישראל הם קטנים ולא יכולים לנצח בקרב אז מנצחים עם פחד
כמו שהציונחים היו עושים רעש עם בקבובים שיחשבו ערבים שיש להם הרבה טנקים
הציונים
אני חושב שזה הפשט הפשוט, כמו שכתוב פה להומם מהומה גדולה
זה טכסיס טוב לרבים ביד מעטים
ולכן גם יכול להיות מיוחס למלאך או כח אלוכי
אלוהי
פתאום כל הגוים בורחים והם בעצמם לא בדיוק יודעים למה נכנסו לפניקה
אולי יש צרעה אולי מלאך אולי משהו אחר
אתה מתכוון לזה.. אמר ר׳ שמעון בן לקיש על שפת הירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה, שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת וגו
סוטה
חזל היה להם משהו עם זה, כמו שפירשו על לא קמה רוח באיש..
זה כזה בטוי שאיבדו את הכח גברא שלהם
כולם נהיו נשים
כן לכן אמרתי שהרטוריקה פה סותר הקודם, למעלה אמר למה אתם מקנאים בעמים מי גוי גדול וכו׳, ופה פתאום הם קטנים וצריכים להתחזק שהשם אוהב אתכם אפילו שהם מעט מאהבת אבותיהם
👍
כן לכן הכל להיפך, השמאלנים חושבים שאנו חזקים ולכן יש לקבל את כולם הימין חושב שאנחנו חלשים..
אני חושב שהדין שהולד הולך אחר האם זה רק בגלות בגאולה היה הדין שהולך אחר הזכר שהוא חזק תרבותית
פעם דיברנו על זה בשיעור שלנו..
אבל הצד הימני הוא גם בפרק פה שכאשר אתה מתגבר את את מזבחותיהם תתצון וכו׳
אני המקור 🙂
סתם כך נראה בתנך שהיו הולכים אחר הזכר כמו שמשון ושלמה ומשה שלקחו נשים נכריות ולהיפך לא מצאנו
הנקודה שלא צריך לגייר אשה זה שהיא באה לחסות תחת כנפיו בלהתחתן עם גבר יהודי זה כל הסיפור
הבנים הם תמיד של הגבר השאלה לא מתחילה בכלל
כי היא גרה בין הגוים
כאילו גם שם השאלה לא מתחילה
הבן של הגוי לא יבוא אלינו בכלל שיהיה שאלה אם הוא גוי או לא
אבל באמת בנות מואב זה מודל הפוך
וגם הביקורת על שלמה שנשיו היטו לבבו
אז יש השפעה הפוכה
כן אבל זה הגיון של אנשים חלשים שצריכים ביולוגיה. האבא יודע תמיד כשהוא שולט. כלומר השליטה שלו מספיקה.
בעולם העתיק לאף אחד לא היה אכפת מביולוגיה
הכל היה שליטה
אתן משל
היום יש באמריקה indian reservations שיש להם איזה זכויות ומנסים בכל מאמצים לשמר משהו מהעולם שלהם, וזה לא ממש עובד, אז יש להם חוקים מי יכול לקבל ממברשיפ בטרייב וצריך שיהיה לך הורים או סבים במדויק ואחרת אם אתה כבר מעורב לא יכולים לקבל אותך.
וזה בגלל שאין להם שום כח שלטוני ותרבותי, וכל מה שיש להם לשמר מעט התרבות והדת שלהם זה כולי האי ואולי שיהיו איגוד של הנכדים של הניטיב אמריקנס המקוריים
אבל לפני שש מאות שנה לא היו להם כאלה ספרי ייחוס והכל, ואם קרה שאיזה איש משבט אחר דר ביניהם הוא נהיה חלק מהם לפי החלטתם ולא היו מודאגים מספרי היוחסים כמו שהם היום. הדאגה מספרי יוחסים זה נובע כשאתה מאבד כל שליטה אחרת.
לכן אני חושב שכל דאגה לביולוגיה וספרי יחוס בא ממקום של איבוד שליטה אמיתית
אבל זה תאוריה לא חייב שיהיה כך…
אבל כן נראה היסטורית שהדין החזלי לא נהג בזמן המקרא, ולכן הרי השבטים הולכים לפי האב, כי הדין הזה נשאר מזמן המקרא כי הם אותם שבטים, וכהנים וכו׳ הכל מהאב
ולכן נראה לי שגם לעתיד כשיהיה גאולה יחזרו לנהוג כך
ויש איזה סימוכין לכך שכחתי אני צריך לחפש..
לא בימיו כבר לא היה שבטים ניכרים, עזרא הוא דוגמא טובה למישהו שאין לו שליטה אז מחפש ספרי יחוס
אבל באמת גם בימי עזרא צריך לדעת מה קרה בדיוק
שזה לא היה מציאות אמיתית
לא היו ארצות של שבטים
אפילו שהפסוק מנסה ליצור המשכיות
אבל באמת עזרא מודאג שגברים ישראלים נושאים נשים נכריות
למה הוא לא מודאג שבנות ישראליות נושאות גוים?
כי זה לא רלבנטי עבורו
שם כבר אין לו שום כח
רק כאשר גברים נושאים נשים נכריות הוא מודאג כי הם שולטים והוא חושש שיושפעו מנשותיהם כמו שלמה ומואב
אבל פעם זה היה באמת
בתחלת התנך אפילו השבטים היו מציאות יותר חזקה מכלל ישראל
לפי זה יוצא משהו אחר שהסיבה להגיד בנך מן הגויה אינו קרוי בנך זה כי זה יותר רלבנטי לחשוש ממנו
כי המצב ההיפכי לא באמת קיים
נכון כבר כתבתי כך
אבל זה באמת שני חששות שונים
התבוללות זה דבר אחד, ולהיות מושפע מעבודות וריטואלים בתוך ישראל זה דבר שני
ובאמת הפסוקים פה ובעזרא לא מודאגים מהתבוללות
אני חושב שזה סתם בלבול מודרני
הם מודאגים שיהודים כיהודים יתחילו לעבוד עבודה זרה או לנהוג במנהגים גרועים
זה לא כמו היום שאומרים העם שלנו ייעלם לתוך האומות
נגיד עוד. כשאסתר נלקחת לבית אחשורש אין הוה אמינא בפסוק באמת שהבן שלה עם אחשורש יהיה יהודי
וגם איזה נפקא מינא יש מזה, בוודאי יגדל בבית אחשורש ויעשה מה שעושים שם
זה אבידה
להיפך ספר מלכים אומר שזה גם היה בגלל הנשים של שלמה וכדומה, של בנות מואב
חזל יש להם עולם אחר ודאגות אחרות לגמרי
הספר מאשים את הנשים של שלמה בהכנסת עבודה זרה לתוך היהדות
אותו מגמה של סיפור בנות מואב
וכדומה
ונכון אפשר להיות מושפע בדרכים אחרות
וזה המשך של אותו דבר, אבל זה הכל לא השאלה שהבן לא יהיה יהודי
החשש הוא רק שיתחילו לנהוג מנהגים שלהם ובאמת החשש הזה קרה
אני רק מנסה לחלק בין שני בעיות שונות לגמרי
בעיה אחת הבן שלך יהיה גוי. וזה תלוי מה הבן שלך, אם לפי הלכה או לפי מציאות
בעיה אחרת לגמרי שתלמד לעשת כמעשי הגוים
אני חושב שבוודאי המשמעות יותר רחבה, הוא המלך ועשה בירושלים במה לכמוש וכו׳
בחזרה לפסוק פה בפירוש אתה רואה שהשאלה הוא לא אם הבן הוא גוי, כמו שכבר חזל דייקו שכתוב כי יסור את בנך נמצא הוא עדיין בנך, רק הם פירשו את זה דוקוא על בן בתך אבל אין זה הפשט
אני לא יודע את כל זה צריך הרבה יותר ללמוד
Friday, February 22, 2019 • י״ז אדר א׳ תשע״ט
מה תסביר על הסיפור של עמוני ולא עמונית? מהגמרא משמע שזה היה חידוש אבל לפי דברינו צריך להיות פשוט ככה.
אבל אולי ביאה בקהל לאו היינו נישואין אלא יותר גרות
אכן לפי הפשט תמר היתה אסורה לו אבל כנראה לא היה כזה טאבו על זה. גם אבשלום שכב את פילגשי אביו זה היה עולם יותר פראי. .
אבל זה הולך לעוד דבר שאין בתורה גרות באופן שיש אצל חזל, ולהיפך הגר שהתורה מדבר עליו לרוב הוא גוי. הגר והאזרח.
אבל אם כן צריך ליישב את זה עם לא תתחתן אז זה לא כזה פשוט, צריך לחלק לעשות גר תושב אבל עליו יש לא תתחתן? לפי ההלכה לא ברור
ובכלל הפרשה פה שאומר שיש להשמיד וכו׳ לפי ההלכה הוא לכאורה רק אם לא נענו לשלום ולא קיבלו להרחיק עבודה זרה
ואם כן איני יודע מאין האיסור להתחתן וכמדומה שיש בפירוש פוסקים שאומרים שמותר להתחתן עם גר תושב
שאלה שלי הוא לפי דברינו מה היה דין בת ישראל שנישאה לגוי מה היה דין הוולד?
על זה הרי באמת הסיפור של בן אשה ישראלית שהביא חיים ולפי הפשט הוא באמת נשאר קצת תלוי בלי מקום …
כלומר גם לפי רזל זה יוצא ככה כמו שאמרו מבית דינו של משה יצא חייב כי הוא מין בריה מוזרה ישראלי שאין לו שבט השבט שלו מצרי….ובזמן שהכל היה לפי שבטים זה היה כלום..
ולכאורה הפשט הוא כפשוטו הוא היה בן איש מצרי ואשה ישראלית זה ההגדרה שלו, הכתוב לא מנסה להכניס אותו לאחד המשבצות.
צריך באמת לשים לב שאיסור חתנות פה הוא על המחותנים לא על החתן כלה ..
בתך לא תן לבנו ובנו לא תקח לבתך
זה מתכתב עם הנוסח בסיפור של שכם
כלומר נראה שמדבר כאן על משהו מעבר ללזיין בנות מואב
זה כבר מדבר על להיות כמו לקבוצה אחת
וכך חזל מבינים שזה דווקא דרך חתנות ולא דרך זנות
שזנות עם גויה באמת היה מותר לפי חזל עד שגזרו על זה
אבל זה היפך מה שאנו אומרים….
בקיצור צריך ללמוד יותר טוב וגם אין מכל זה נפקא מינא בכלל כי מה יש לנו מזה זה לא חסידישע שידוך להתחתן עם כנעני בכל מקרה…
ואז מה בנות מואב היה באמת מותר ומה רצו מהם?
על זה הגמרא אומר שקנאים פוגעים בו ורק בפרהסיא אז מה רצו מהשאר ובקיצור כל הסיפור הזה מעורפל
הציונים באמת צריכים לאחוז ככה
הרצל
מה אנחנו היום? אזרחי המדינה היהודית שבאידאל, שאת דבר התגשמותה עלי אדמות אנו רואים כתוכן חיינו הנעלה ביותר. לו כבר התגשם מפעלנו כיום, הרי בוודאי לא נבצר מאזרח יהודי, כלומר- מאזרח המדינה היהודית הקיימת, לשאת נכריה בת חוץ לארץ. על ידי נישואין אלה היא תיהפך ליהודיה מבלי לשים לב לדתה. אם יהיו לה ילדים, הם יהיו יהודים ממילא.
אז מה רוצה הזה מחברון? אבל הוא נגד שבנות יתחתנו עם ערבים אז זה דווקא מובן ..
https://benyehuda.org/malal/malal_082.html
לא בטוח יכול להיות חוקה אחת לחושן משפט אבל לא כל דבר
הפירוש של לא תתחתן דווקא על ז אומות נראה רחוק
וכמו שאמר רשבי הרי כתוב כי יסור כל המסיר
ולא צריך לזה ייתור זה מה שהפסוק אומר ..
אבל ייתכן שבאמת רק הטעם אסוק
כבר אמרו על שלמה אני ארבה ולא אסור
ואני לא יודע אם לא תתחתן הוא חוק
יכול להיות שהוא רק הרחקה להתרחק מעבודה זרה
ותלוי לפי המציאות, בוודאי להתחתן עם עובד עבודה זרה גורם להסרה אחריו
אבל גוי שלא עובד עבודה זרה אין לגביו שום פסוק, או כנעני שהתגייר דהיינו לא עובד עז
והפירוש שלא תתחתן הוא בגירותם עוד יותר רחוק לכאורה
באמת שמות לד בפרשת השבוע ופרק זה ממש מתחרזים וצריך להבין זה מזה
חזל מוציאים הלכות מפסוקים שנכתבו כמו סיפור
אפשר לראות בפרשת כי תשא הסיפור הזה השמר לך פן תכרות ברית וכו.
ולקחת מבנותיו ווג
וקרא לך וכו׳
הפשט הוא שהעצה נגד זה הוא רק להרוג את כולם כי אחרת כך יקרה…
וזה גם הפשט בפרשה זו שמתחילה כך החרם תחרימם וממילא לא תתחתן בם …
כי יהיו מתים
הפסוק לא מתכוון כלל לעשות איסור חדש של חתנות. הפסוק מתכוון לומר שצריך להרוג את כולם כי אחרת יהיו כל מיני בעיות אחד מהם הוא חתנות
שגורמת לעבודה זרה
טוב עכשיו הגעתי לפשט האמיתי של הפסוק .
אז לילה טוב
Thursday, September 15, 2022 • י״ט אלול תשפ״ב
יש מחלוקת מפורסמת גדולה בין אריסטו לסוקרטס בזה. אריסטו אומר שחלק מחיים טובים זה גם נכסים וכו׳, בקיצור חיים נורמליים. רק שהם מאורגנים סביב לתכלית. סוקרטס ורוב ממשיכיו אפלטוניסטים סטואים ורוב ספרי המוסר שלנו סוברים שחלילה שיש בכלל קשר בין עושר ואושר.
איפה רבינו בחיי שהזכרת?
מקור יפה
Friday, September 16, 2022 • כ׳ אלול תשפ״ב
מוסר זה יפה אחרי שחזקים יותר מאחרים אז צריכים להתנהג אליהם יפה :). ובאמת ככה הולך בספר דברים, תהיו יפה למצרים כי גרים הייתם.. אבל קודם צריכים לצאת ממצרים ולעשות בהם שפטים..
Saturday, September 17, 2022 • כ״א אלול תשפ״ב
ספר דברים זה משהו, ואני לא יודע איפה אני אוחז בו..
הרבי ר׳ בונם אמר שלא צריכים ספרי מוסר אפשר לקרוא ספר דברים
מה שהתכוונתי, שלא ברור כאן שכל עשרת הדברות הוא כאן כרשימה של מצוות וחוקים. זה נראה יותר ענין של הסיפור . ולפי מה שהוא מסובב בפרק זה משמע שכל עיקר עשרת הדברים לא באו כאן אלא להגיד שישראל לא סבלו לראות ה׳ פנים בפנים ומשה היה עומד בינו וביניהם לבקשתו, ולכן נלמד מזה כל ההמשך שככה יהיה. אני מאד מסופק אם התפקיד של עשרת הדברות גם כאן וגם בפרשת יתרו היה להיות מין רשימה ממצה של חוקים הכי עיקריים, כפי שפירשתם ונוטים לפרש. אני חושב שיש לזה בעיקר תפקיד סיפורי או ייצוגי. בספר שמות אמרתי משהו שזה כמו התמונה של האל או איך שראו אותו בעצם בחורב. וכן יש משמעות כאן. שמזה פחדו בעיקר. וכן מפרש משה רבינו שם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים, הוא הופיע להראות את הקול הגדול וכו׳ ודווקא לא להגיד איזה מצוות חשובות, לא ברור איזה סיבה יהיה לזה בכלל הרי אם סומכים על משה שיגיד כל שאר הפרטים למה שלא יסמכו עליו גם זה, זה שזה מצוות כלליות זה מקרי לעיקר נקודת ההופעה
בן אמר שבעברית מקראית למדתי, כמו נתתי וכו׳, יכול להיות אני נתתי ונותן עכשיו
לא כתוב אני צויתי, כתוב הוא ציוה. רק שני הדברות הראשונות הם בגוף ראשון וזה היה הדיוק של חכמים אנכי ולא יהיה מפי הגבורה.
לפרק ז –
יש 5 ‘כי יביאך׳ בתורה, הראשון בפרשת בא שיעשו פסח , השני שם שיפדו בכורות. השלישי ואתחנן שלא ישכחו את ה׳ בגלל הבורות חצובים וכו׳. הרביעי פה. עיקרו שלא יתערבו בגוים. החמישי פרשת ראה ונתת את הברכה על הר גריזים וכו׳. מעניין אם יש איזה טעם
אני מבין את כל הדרשה של פרק ז בערך שזה סובב סביב הנקודה לא לפחד מהגוים לא להיות בנחיתות מהם. ויש כמה סוגי פחד או פחד צבאי פשוט כבסוף רבים הגוים האלה וכו׳. או פחד תרבותי שיש להם אלילים מגניבים או בנות יפות. או דמוגרפי שיש להם יותר אנשים. או אקונומי שיש להם יותר כסף. ובפרק הוא מתנגד לכל אחד מהאלה. אל תתחתן איתם הבנים שלהם לא טובות כי יסיר את בנך. אל תרחם עליהם החרם תחרים אותם ולא תכרות ברית. או פחד שאתם מעט, אז תדעו שלא מרבכם מכל העמים חשק וכו׳, מעולם לא היה הנקודה של ישראל להיות הרב מכל העמים אלא שהשם יעזור לכם אז זה שאתם מעט לא ירתיע אתכם. ואם תשמרו מצוותיו יהיה לכם טוב בתבואה וכו׳. וכן לא תחמוד הפסלים היפים שלהם אסתטית או משהו, הם תועבה
הקטע שהכי פחות נכנס כאן הוא זה שמתחיל ‘והיה עקב תשמעון׳, ולכן באמת הפסיקו פה הפרשה זה נראה ענין חדש. אבל תיכף אח:כ חוזר לענין הראשון ואכלת את על העמים כי תאמר בלבבך. ובאמת ל׳והיה עקב תשמעון׳ יש בן זוג בסוף הפרק הבא, והיה אם שכח תשכח.. עקב לא תשמעון. והייתי רוצה לסדר את הקטעים האלה בנפרד אבל באמת כבר נראה שזה סגנון של ספר דברים להתחיל משפטים ולהכניס בתוכו מאמרים מוסגרים מאד ארוכים ואז לחזור לעצמו.. ברמת המיקרו ברור שהוא עושה את זה אז אולי גם ברמת המאקרו זה סטייל מסוים..
יש לו המון סגנון כזה ואני צריך לסדרם לעצמי.. למשל בפרק ח
כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה
אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם
עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃
אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן
אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃
אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם
לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ
אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל
וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃
וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ
עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃
מ׳ארץ נחלי מים ועד ‘נחשת׳. הוא כמו שיר מוסגר על שבחי הארץ הזאת, זה קוטע את רצף המשפט שלו שאומר ה׳ מביאך אל ארץ טובה ותברך אותו על כך.
וגם בתוך השיר הארוך הזה הוא לא עושה רשימה אחת אלא כל הזמן חוזר אל ההתחלה, ארץ, ארץ, ארץ
(לכן חכמים שמים לב ואומרים כל הקרוב לארץ וכו׳, לא יודע אם הדיוק זה פשט אבל עכפ זה נכון שהוא כאילו עושה התחלה חדשה כל פעם ובעצם זה אותו משפט רק הוא חושש שכבר שכחת מה הוא אומר אז הוא מתחי לשוב..
וכן יש לו נטיה להכניס לכל שורה שניה ‘על הארץ אשר ה׳ נותן לך׳, גם במקומות שזה לא קשור, כאילו הוא לא יכול להזכיר את המילה הארץ בלי להאריך בו במשפט שלם, ולפעמים אשר נשבע לאבותיך וכו׳, ובכלל הוא ממש מדבר כמו צדיק׳ל כזה שלא יכול להגיד שני משפטים בלי להגיד ‘בעזרת ה׳, בסייעתא דשמיא הכל בעזרת ה׳, וכו׳
זה מקשה לפעמים לעקוב אחרי המשפט, וכל שכן בדרשה שלימה מאד קשה לראות לפעמים מה הוא הולך מרוב המאמרים מוסגרים שלו
וכל זה כמעט לא נמצא כלל בשאר החומשים, אם זה אומר משהו יגדי כל אחד לבד אבל נשמע שצריכים כללים נפרדים לפרש פשט ספר דברים משאר החומשים
דהיינו היה צריך להיות פרשה שנראה ככה
וְהָיָ֣ה׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה
וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם
וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗
אֶֽת־הַבְּרִית֙
וְאֶת־הַחֶ֔סֶד
אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ
וּבֵרַ֣ךְ
פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣
וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶ֠ךָ
דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִירֹֽשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ
שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ
עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃
בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים
לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃
וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כׇּל־חֹ֑לִי
וְכׇל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ
וּנְתָנָ֖ם בְּכׇל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ
וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם
הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהֹוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּאבֵד֑וּן
עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
ובאמת פרשיות המסורה תומכות בי ששמו פרשה פתוחה לפני והיה אם שכח תשכח זה לא המשך ישיר למה שבא לפניו אלא לקודם קודמיו
Sunday, September 18, 2022 • כ״ב אלול תשפ״ב
פרק ח?