Monday, September 07, 2015 • כ״ג אלול תשע״ה
באמת טרגדיה
משה רבינו מת
הקושיא של חזל איך כתב זה משה מוזר כאשר ברור שהפסוקים האלה נכתבים ממבט של שנים רבות אחרי מות משה והנהגת יהושע. ואולי גם אחרי עוד נביאים רבים שלא השתוו למשה. ויתמו ימי בכי אבל..ויהושע בן נון…וישמעו אליו.. ולא קם עוד..
קודם כל זה הסיום של ספר דברים לא של התורה, וכל הספר בנוי סביב המוטיף של מיתת משה וזה דבריו לפני מיתתו
תלוי התורה של מי…
והנה אני מוצא את עצמי מדמה את היחס שלי עם אלוהי כאותו אחד שהלכה חברתו למדינת הים ונפרדה ממנו. אמרה לו אולי נחזור כשאחזור, ולא חזרה. והוא מנסה להתקשר אליה, והיא לא עונה. הוא לוקח את המכתבים שכתבה לו בעבר וקורא בהם שוב ושוב, מנסה לדלות מהם רמזים על העתיד. הולך לחבריו, שואל אותם לדעתם. מתקטנן בכל אות ובכל שורה. ואם היה שואל אדם בר דעת, היה שומע את האמת: שחבל. שהיא לא בעניין שלך. שלא סתם היא לא חוזרת ולא מתקשרת. הקריאה במכתבים שנשלחו בעבר מעידה על שהקשר התקיים בעבר. אבל היום? היום, היה אומר לו בר הדעת, חבל על המאמץ. כשאתה מדבר אליה והיא לא עונה, כשאתה מדמה לעצמך שדברים כאלה ואחרים הם סימנים שהיא שולחת, אתה בעצם מדבר על עצמך ושומע את עצמך, אבל מערכת יחסים אין כאן.
https://gizbar.wordpress.com/2015/09/05/%d7%90%…
אגב קצת קשה, הוא נותן בדיוק המראה מקום איפה נקבר אז למה לא ידע איש?
כאילו יודעים האיזור אבל לא ממש הדלת אמות?
ומהו עד היום הזה
אולי זה כי היה בארץ מואב ולא שלטו שם ישראל..
כן אבל איך קוראים את זה פה?
כלומר?
משה זה לא בני יואל אבל זה גם לא הנהגה שונה, הרי הפסוק מדגיש וישמעו בני ישראל אל יהושע ויעשו כאשר צוה השם את משה
כן זה אני מבין אבל מה הוא בא לומר, שעד היום הזה לא מצאו את קבורתו?
כל הזמן היו מחפשים אחריו וחא מצאו?
הפשט שזה דבר טוב או רע?
כן חשבתי שהפסוק הזה ראיה דווקא שיש כן ללכת לקברי צדיקים
ומאותו סיבה אין אנשים מתנבאים כמן משה אפילו שאפשר שהרי הכתוב אומר ולא קם…
ונתגלה לי מדרש עתיק ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. יקום לא נאמר אלא קם. שעתיד לקום נביא כמשה וידעו השם פנים אל פנים.
מאשי…
ידע איש, כמו ידעו השם?
למה שלא יאמינ7
חשוב לציין אמנם שהקושיא הזו מצחיקה ביותר
זה כמו הקושיא שאברהם אבינו לא יצא ידח סיפור יציאת מצרים שהרי עוד לא קרה
אז או שמי שהקשה אותו היה טמבל מטומבחץל
או שהוא מתכוון למשהו אחר
אה…הם חשבו שזה נכון..
גם מה שאתה אומר שאנחנן מצווים כי חזל הוא כבר בעייתי..אנחנו מצווים כי אנו חושבים שזה ככה
יוסי כדוגמת דברי רשרה אומרים הרבה אבל כפי שהעירו כבר פשט הדברים בדיוק הפוך.
באמת שאיני מצליח להבין מה יש למכונים רציונליסטים נגד פולחן קברי צדיקים
לא
זה דבר יפה שמכבדים הצדיקים ועושים מקום קדוש שזה דבר נצרך לכל הדתות
אבל זה שטויות לא מתפללים לצדיקים יותר מבחייהם
סתם כמה פונדמטליסטים כמו דאעש מתנגדים לזה
מונותאיזם לא אומר בורינג
זה לא יותר עבודה זרה ממצוות מעשיות ובית מקדש וכו
כבר הסביר הכוזרי ..
also believing in God isn’t rational
depending on the definition of rational
i have this suspicion that many so called rationaliatic believers are just atheists who are afraid to admit it so they try to be mekarev religion to atheism as much as possible
is asking your neighbor for milk avoda zara?
תנאי פשוט בעבודה זרה שצריך לקבל אותו באלוה, אחרת זה סתם בקשת עזרה ממי שיכול לעזור או לא. ולא שמעתי שמישהו מאמין שהמתים הם אלים
עכשיו מה זה בדיוק קבלת אלוהות אולי קשה להגדיר בדיוק אבל זה וודאי שונה ממה שחושבים על המתים
יש מאמינים באלוהות המתים אולי דווקא אבל לא פה
yes always the rambm..
הןא בעצמן לא יןדע למה נגד זה
גם מכניסי רחמים אינלי מושג מה הבעי ץה בזה
אם יש כאלה מלאכים אז הגיוני לבקש מהם
זה מתחיל רק עם הפשעטל של הרמבם על עבודה זרה
אבל אבא שלך כן חושב שהוא רציונלי רק הןא יודע האמת האןביקטיבי
והמנהג שלו נדמה לו לא ללכת לקברים
אבל מה מזלזל בזה?
נו אפאחד לא מתפלל לר שמעון
כלומר לא חושב שר שמעון אלוהים
נכון יש לו מהלכים בשמים אבא שלך לא מכחיש את זה
כמו שיש איסור לבקש כוס חלב מבן אדם
זה נובע מבלבול שמי שחיבר האני מאמין כתב ואין ראוי להתפלל לזולתו
אבל הכוונה שאין לעבוד לזולתו
וכך גם ברמבם
נו גם החובת הלבבות אוחז שפניות זה עבודה זרה
אבל זה בטח לא הפשט..
אןלי בעומק זה באמת עבודה זרה
אבל לא בהלכה
אבל באמת תאלוגית זה קושיא אם אנחנו מסכימים כמו הרמב״ם לכאןרה שיש כוחות שפועלים מה לי רוחניים מה לי גשמיים למה לרופא מותר ללכת ובפרט לפי הרמב״ם אבל לכוכב אסור ללכת
רק חייבים להגיד שגם לדעתו התנאי הוא קבלת אלוהות
שאסור עבודה זרה הוא לייחס אלוהות למשהו שאינו אלוהים
אבל לא דבר אחר
רק זה נסתר לפי הסוברים שהכח אלוהות אז שוב מהו עבודה זרה רק לא להבדיל הפרט מן הכלל
שהכל
יש קושיא שמובא בתולדות שכומר שאל את הבעשט אם הכל אלוהות אז למה אסור להיות נוצרי..
והבעשט משיב תשובה חלשה או לא ברורה
מחויב המציאות
או מה שלא יהיה ההגדרה שלך לאלוהים או עבודת אלוהים
זה לשון הגמרא אם קיבלו עלין באלוהי
מה זה
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד א
המקבלו עליו באלוה האומר לו אלי אתה. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כיון שאמר לו אלי אתה – חייב.
למה לא
אנחנו מדברים הגדרה הלכתית
לא חושב, ההלכה מאד פשוטה, מי שאומר למשהו אלי אתה הוא עובדה עז
ואם לא לא
מה זה בדיוק אלי אתה תשאל את התאלוג או המקובל
או הפילוסוף
אבל מה שזה לא יהיה זה מובחן ממכניסי רחמים או מקוויטל לר שמעון
וכי מה הכוונה שאנחנו מקבלים את השם לאלוהים, מקבלים עול מלכות שמים, גם לכל פילוסוף יש הסבר אחר, אבל זה עדייןלא reducible לבקשת עזרה או למשהו אחר
בוודאי
אלה אלהיך ישראל אשר הוציאך ממצרים
מקרא מפורש
אבל אתה לא חושב ככה מוטי אי אפשר לשחק עם השפה, אתה יודע שיש הבדל בין לקרוא למשהו אלוהים לבין לקרוא לו לונה פארק. אם לא יהיה דבר כזה אלוהים אז נחקור אבל בינתיים יש כזה דבר
זה סתם משחקי שפה שבסוף כל מילה תלוי במילה אחרת ואיפה זה מתחיל, נו תשאל את ויטגנשטיין..
אבל הם אמרו שהוא אותו האל שהוציאם ממצרים ונתן להם תורה? לא יודע
זה תלוי בכל הפשטים וכו׳
הרי המקדיש במה להשם אינו עובד עבודה זרה אלא עובר על איסור במות
הגם שכבר נסיתי להסביר פה פעם שזה אותו דבר
זה סתם לשון הרע של חזל
לא היה כך
אבל בכל אופן גם אם היה זנות אז זה עבירה של זנות מה הקשר לעבודה זרה
ואם אני חסידישע יוד שמשמאין שהשם בעיקר רוצה שאשמח ואשתה לחיים אני גם עובד עבודה זרה?
הלכתית יש מעשים שנחשבים עבודה זרה ולא דעות תאלוגיות
רק פשוט שאיפשהו צריך קבלה באלוהות, כלומר המשנה אומר יש ד עבודות שחייב עליהם גם אם לא קיבלו בפה, אבל זה עבודה זרה שאחרים עובדים אותו, ואם ביטלו אותו פטור, וכן הלאה כל פרטי הלכות עבודה זרה
יש מסכת שלימה לדייק מה נקרא עבודה זרה למה אנחנו צריכים לפלפל על פי תאלוגיות של הרמבם..
הפוער לפעור חייב שעבודתו בכך, וממילא נחשב מעשה של עבודת האל
כלומר לא הפעירה הוא הבעיה אלא העבודה
הפוער סתם הוא סתם פוער.. זה צריך להיות בית פעור עם הכשר של הכומר של פעור ..
הפוער לפעור זה דייקא שהולך למקום שמאמיני פעור מקבלים כמקום הקדוש ועושה העבודה על פי ההלכה שלהם וכו׳
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סא עמוד ב
האי שגגת מעשה דעבודה זרה היכי דמי? אי קסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו – הרי לבו לשמים. אלא דחזא אנדרטא והשתחוה לו, אי קבליה עליה באלוה – מזיד הוא, ואי לא קבליה עליה באלוה – לא כלום הוא,
אבל חייב להיות שהוא אלוהים אחר
ולא ליבו לשמים
אני מבין איכשה שאתה תולה עבודה זרה בקיום המצות
וזה לא מובן לי ככה,
אולי זה לא כוונתך
אז לדעתך אם יהיה עבודה זרה שיצווה על תריג מצוות זה לא עבודה זרה?
למה אתה חושב ששבתי צבי מוחרם כן..?
בוודאי שכן
זו משנה מפורשת
לא שחושב שאומר
על זה דיברתי למעלה שכבר הקשה הכומר לבעל שם.
אבל זה אינו עבודה זרה הלכתי שהרי אינם מקבלים משהו שאינו אלוהים כאלוהים
ואינם עובדים לפרט מן המציאות כאלהים
אבל שיטתך לא מובנת לי, כי מי שמתיר עריות הוא עבריין על שמתיר עריוות, איך מזה נהיה עובד עבודה זרה
זה שני דברים נפרדים
יכול להיות מאמין בהשם שמתיר עריות וכל התורה כולה ויכול להיות מאמין בעבודה זרה שמקיים כל המצוות איך הם קשורים
אבל להאמין בסוג אלוהים לא נכון תאלוגית זה לא עבודה זרה
לא בהלכה
אפילו אם יש תאלוגים שחושבים אולי ככה
כמו הרב שך..
זה סתם טעות בסוגית תאלוגיה, מה הקשר לעבודה זרה
נניח יש מחלוקות אם לאלוהים עשר ספירות או חמש , נראה לך הדעה השניה עובד עבודה זרה לפי הדעה האחרת שהרי מאמין באל אחר?
הרמבם באמת משתמש בהגיון הזה לגבי הגשמה אבל גם זה לא הלכה..
אפשר גם לחלק בקל בין מי שמאמין באותו אל רק חושב שיש לו תכונות אחרות לבין מי שמאמין באל שונה במהות, אפילו שתוכל לשאול פילוסופית השאלה של הספינה מתי הופך התכונה למהות
אבל זה סתם שטויות מה לעשות, זה הפשט הכי רחוק מן האמת בהלכות עבודה זרה
אין שום הלכה בכל הלכות עבודה זרה שאפילו רומז לשיטה הזו
אתה הופך כל הכופר במצוות לעובד עבודה זרה סתם מגוחך
והאומר לעץ אלי אתה אתה אתה חולק על המשנה..
גוף גם אני אומר, כי זה סתם חקירה תאלוגית זה לא אל אחר
למה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר׳ לוי בר חמא ור׳ חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים
תענית טז
https://drive.google.com/file/d/0Bw2C0Kq4sk69Y0…
Monday, April 01, 2019 • כ״ה אדר ב׳ תשע״ט
הספד מעניין לא כהתה עינו
למי זה משנה שהיה בן מאה ועשרים שנה ועוד היה בריא. תכלס עכשיו הוא מת
זה מעניין שיש שעשו מפסוק של הספד ולא קם נביא וגו יסוד תאלוגי
זה כמו שהיית עושה עיקרון מאיזה הספד שכבר מאה שנה לא היה צדיק כמו הרבי שמת
זה גם המקור להספדים שממליכים מיד את הרבי הבא ויהושע וכו׳
המלך מת יחי המלך
באמת עם הניגון של שמחת תורה זה מסתיים למופת
יש תמיד אנשים שטוענים שזה לא מכובד וצריך מקודם לבכות למיליון שנה ואסור לחשוב מה יהיה כשהרבי ימות וצריך להתקשר לרבי המת וכו׳
הפירוש כמו שאומרים ביידיש מוראדיג געוואלדיג. הפשט הוא לא מפחיד
כפי שנראה מחר ספר יהושע פשוט ממשיך את הסיפור עד שהיה אפשר לחשוב שזה ספר אחד.
משה הוא גם המקור לכל הגדולים שמתחילים את הקריירה בגיל 80 😇
הבעיה הוא שצריך לחיות עד 120 ולא כהתה עינו אחרת אין זמן לעשות כלום…
גם משה רק אחרי שמת הוא מקבל שבחים
כל החיים טענו עליו והתלוננו אבל כשמת בכו אותו שלושים יום
ככה זה החיים
דיברנו על אשריך ישראל
אבא שלי סיפר לי שהמשגיח הזקן שלו בסלבודקה ר ? טיקוצינסקי היה גם נוהג כמשה כל הזמן היה רק צועק איזה שקצים הם ובסוף הזמן עשו סיום ופתאום אמר שהם טובים ויפים ושאלו אותו אם הוא מדבר על אותו ישיבה..
אני אומר שזה מגיע לו …הוא לא דיבר בשבח ישראל עד היום האחרון אז גם לא דיברו בשבחו עד היום האחרון
אבל משה ידע את.כל התורה אז ידע כבר כל החיים שיכתבו ככה בסוף 😇
זה הסוד
וכל הדיון אם משה כתב פסוקים אחרונים הוא לא כפשוטו זה רק חקירה אם השיג משה עד שער החמישים או לא
👍
לא הבנתי מה הקשר למבקרי מקרא או לא
זה ברור שהיו קצת ביחד וקצת בנפרד ו כמו שכאן נקראים עמים בפני עצמם, ובפסוקים אחרים לא נמצא כדבר הזה. ובכללי בזמן יותר קדום היה יותר תפיסה נפרדת ובזמנים יותר מאוחרים זה התאחד יותר. וגם היה פירוד אחרי האחדות שהיה בזמן דוד ועוד. ובסוף אחרי גלות עשרת השבטים אלה שנשארו כבר לא היה תודעה של שבטים כלל. כל זה דברים מוסכמים שתמיד היה גם זה וגם זה. לא בטוח על מה יש מחלוקת. או מה לשומרונים ולזה. גם שומרונים היה סוג של תהליך עד שנפרדו אם הם אותו קבוצה של זמן המקרא וחזל אז היה זמן שהיו יותר מחוברים אבל אחרי זה נפרדו מכל מיני סיבות.
אגב מלכות ישראל לא עבדו עבודה זרה כלל. הם עבדו להויה בבית אל.
ולא ידע איש את קבורתו
מקודם ישבתי עם ר אורי הולצמן והוא הסברי שזה הענין של אין עושים נפשות לצדיקים דבריהם הם זכרונם
יש אבות שיש להם קברים, שזה לציון ההאחזות הנצחית בארץ. כמו שנחמיה אומר עיר קברות אבותי. והפסוק עושה עסק מקברי האבות לא כי הם צדיקים שצריך להתפלל שם אלא כי הם האבות והקבר מראה נחלת אבות שיש לנו אחיזה היסטורית בארץ הזאת
אבל משה הוא לא ענין של אבות הוא ענין של תורה והתורה לא שייכת שיהיה ציון של הקבר של הצדיק שלימד תורה אלא דבריהם הם זכרונם, משה נמצא בספר התורה כמו שכל ספר דברים הוא שמשה ימות וזה התורה שלו שנשארה. ממשה לא נשאר קבר נשאר תורה.
מקווה שנעשה סיום ביום חמישי ויבוא לדרוש
למעשה זה קצת מוזר הפסוק מציין מקום קבורתו ובנשימה אחת אומר שלא ידע איש קבורתו
באמת זה מקביל להרבה אחרים שהפסוק מציין למשל מצבת קבורת רחל עד היום הזה, וכאן מנוגד לזה לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. כלומר עד היום הזה הוא לא שמאז עד היום לא גילו קבורתו, אלא פירושו שכבר לא יודעים קבורתו היום.
יכול להיות שנקבר במקום קצת מבייש מול בית פעור מה עושה משה שם… אז לא מכובד לזכור את קברו שם
כמו שתסביר על כל המקומות שכתוב כך..
גם שאר הפסוקים כאן לא מספיק לומר שכתבם יהושע מיד שמת משה כי כתוב וישמעו אליו בני ישראל, משמע כל ימי יהושע, אם כן הפסוק כבר מפרספקטיבה מאוחרת לפחות בסוף ימי יהושע
גם על הפסוק ולא קם עוד נביא כמשה תוכל להקשות מי אמר…. זה פסוק שאי אפשר לכתוב אלא אחרי סוף כל הדורות לבדוק אם כבר קם נביא כמשה…
אז בעצם הפסוק הזה עוד לא נכתב לפי ההגיון הזה..
אבל אין מקשים ככה לפעמים כותבים כאילו כבר מפרספקטיבה יותר מאוחרת
ככה חזל מפרשים נראלי?
יש שחולקים על מלכות המאוחדת אבל מה זה הכל קשור. בוודאי שהיו קצת נפרדים וקצת מאוחדים אני לא מבין את החקירה יש מי שידגיש זה ויש זה
באופן רשמי מלכות ישראל בוודאי עבדו לה׳ וזה גם מה שמפורש בפסוק. בצד כולם עבדו עבודה זרה גם ביהודה עד סוף בית ראשון.
בכל מקרה לא מבין מה אתה רוצה משומרונים אין עליהם שאלה אם הם מיב שבטים השאלה הוא אם הם שומרים התורה כנכון או לא. והדיון לגביהם הרבה יותר מאוחר מענין עשרת השבטים והיה כבר קריטירונים אחרים.
יש שכל זמן יהושע היו שומעים בני ישראל אבל לא בטוח שעל פסוק זה
הרומיים זה מסתמא לא בגלל הטקס זה בגלל שהתחילו לנהוג בשררה.. לרומאים לא אכפת החלות של הסמיכה אכפת להם הסמכות בפועל…
אגב אני לא מכיר את זה שאתה אומר שאנו מקוננים על עשרת השבטים
אנו אפילו לא יודעים באיזה יום הלכו בגלות
תשעה באב הוא רק על יהודה
יש אולי איזה פסוקים וקינות אבל באופן כללי אנו די מתעלמים מהם
לא שזה מוכיח משהו לחקירה שלך
אבל כל הדיון שלך לא מובן כי אין מחלוקת שבזמן מאוחר היו עם אחד כל הטענה הוא אם הרבה זמן לפני זה היו שבטים נפרדים לגמרי או באמת באו הכל מיעקב אבל זה סתם חקירה מופשטת. זה יותר דומה לזה שאמריקה באו הרבה ממקומות נפרדים ולאט לאט נהיה זהות מאוחדת.
זה תלוי את מי תשאל… לקראת סוף הסיפור
איפה מזכירים אותם. אני מצאצאי יהודה ואני לא מכיר שאנו בכלל בוכים על גלות עשרת השבטים. זה מככב בהרבה פנטזיות כאלה שנשארו עשרת השבטים מעבר להרי חושך אבל באופן רציני הם לא חלק מהסיפור שלנו. רק בתאוריה שהיה ליעקב יב בנים וכו׳ אבל מן הזמן שנפרדו ובפרט מזמן שגלו כמעט לא היה יחס כזה
התנך עצמו הוא מאוחד…. בתוך הספר אין ספק שזה נותן רושם של אחד אין על זה שום מחלוקת.. רק המחלוקת אולי מי כתב או מתי…
נו בכזה הערות שולייים גם מזכירים משמרות כהונה לא באמת ענין גדול
אבל אתה מוכיח מתוך התנך ועל זה אין מחלוקת…
אבל אפשר לראות שבתחילה זה יותר שבטים ואז זה יותר נהיה לאחד.
וגם להיפך שיש איחוד וזה מתפרד
נו אבל זה לא עונה כלום למי שטוען שזה נכתב בזמן יותר מאוחר שזה היה הנרטיב אבל בתחילה היו נפרדים
בוודאי רואים. כמו פה שכל שבט מקבל ברכה לעצמו והם נקראים אפילו עמים נפרדים לפי פירוש רשי.
לא לפי המבקרים ח״ו לפי הפשט הפשוט
גם רואים בתחילה היה מצב כזה שהיה אפשר להיות מלחמה בין השבטים אפילו בין אותם שהיו אחרי זה מאוחדים ואחרי זה לא היה מצב כזה
כך סדר העולם. הרבה אנשים באו לאמריקה ונהיו לעם אחד אבל האינדיאנים לא נהיו לעם אחד איתם עדיין. א קשיא אויף א מעשה.
מה הקשר מבקרים פה כל הזמן. באמת בפועל בקושי היו אחד. פחות מובן לי על מה המחלוקת פה ומה הקשר למבקרים.
אתה יכול לקרוא לזה אחד או לא זה כמעט סמנטיקה
ואם אתה מאמין אתה מאמין שבשורש כולם בני יעקב ואם אתה כופר אל תאמין בזה אבל כיצד אפשר להוכיח את זה מזה שחושבים את עצמם לאחד או לא
אף אחד לא חושב שאנחנו הכנענים
Tuesday, April 02, 2019 • כ״ו אדר ב׳ תשע״ט
לא מכיר שום אחד שטוען דבר כזה אתה קצת מבלבל. כולם יודעים שהיה כנענים. היה עם כנעני וכולם מכירים אותו. היה גם בנפרד ישראלים וכולם מכירים אותו. וגם היה בנפרד או ביחד יהודה וכולם מכירים אותו. השאלה הוא מה השורש הראשון של כולם אם ישראלים גרו בכנען כל הזמן ואז החליטו להיות ביחד עם יהודה או היו בני האבות והיו במצרים וכו׳. ואם הצטרפו קבוצות שונות בזמן עתיק או לא אבל זה הכל השערות בעלמא על השורש שלפני רוב ימי התנך כלומר בערך בין האבות לזמן התנך
בשיתוף עבדו גם לבעל וכו
העגל הוא עשה להויה כך גם מפורש בפסוק
זה לא כנענים אנחנו יודעים מי היו כנענים ויש הבדל ביניהם לישראל רק אולי האבות שלהם היו אותם אבות או וואטאבר מה כל זה קשור
ישראל לחמו עם כנענים אם כמו שכתוב בספר יהושע או קצת אחרת אין על זה מחלוקת..
טוב נגיע לזה..
אלהיך ישראל הוא הויה גם העגל במדבר עשו להויה זה לא היה אל אחר
אין מי שאומר שזה היה אותו עם בזמן התנך
שניה מישהו אומר שבזמן התנך ישראל וכנען היו אותו דבר?
אבל זה משהו אחר מלהגיד שהיו אותו דבר
זה רק מחלוקת על אבות כמו שאני אומר
מזמן מסוים לא משנה מתי אבל בזמן של סוף השופטים כבר כולם מודים שיש ישראל והם שונאים של כנען..
אז מה אכפת לי אם מישהו אומר שבעצם כולם בני אב אחד ואנחנו אומרים ישראל הם מהאבות וכנענים מאבות שלהם
ומה אנחנו מוכיחים פה מזה שחמש מאות שנים אחרי זה היו ישראל ויהודה חושבים עצמם לאחד ולא שומרונים
וגם אגב אותם חוקרים הם לא ‘מבקרי מקרא׳. זה ארכיאולוגים שאומרים ככה מבקרי מקרא זה כפירה נפרדת שלא בדיוק חיים בשלום עם הפינקלשטיינים..
לא הבנתי הם עלו לרגל לבית אל.. זה לא הפשט?
בזמן של דבורה 🙂
אנחנו לא קבוצה להבדיל בין כל קבוצות הגוים..
אבל עכפ בגדול אלו שני מתודולוגיות שונות וגם יש הרבה פוליטיקה… מבקרי מקרא עוסקים בחקר הטקסט ארכאולוגיה עוסקים בחקר הארץ.
מבקרי מקרא יש בעיקר תורת התעודות ועוד כמה שיטות
ארכאולוגיה יש מחלוקת גדול בין מה שנקרא מקסימליסטים למינימליסטים והם לא מסכימים בינהים על שום דבר..
המבקרי מקרא נוטים להאמין מה שכתוב בטקסט רק לחלק שזה אמר זה וזה השני ופלפולים כאלה. ארכאווגים נוטים לזלזל בכלל בטקסט ולומר שרק מה שנמצא לו איזה אבן הוא אמת ו
על זה אמרתי א קשיא אויף א מעשה. שירת דבורה מספר על מאמץ גדול לאחד אותם אבל זה גם סתם תאוריה.
ומאז התאחדו להרבה זמן כי עשו ברית ביניהם ללחום עם הכנענים האחרים…
אני לא אומר שזה מסתבר רק שלגבי עשרת השבטים המפורש בתנך הוא שהיו כמו עמים שונים רק היחוס ליעקב מאחד אותם ועל זה הכופר יחלוק. אבל איני יודע כמה אפשר להוכיח מהתחושה כאילו שהיו אחד כי כמעט שאכן אין תחושה כזאת. אבל כמובן בזמן התנך לא היו כופרים וכן האמינו שהם כולם מזרע יעקב ולכן אחזו עצמם לעם אחד..
המבקרים טוענים שהארכאולוגים הם עמארצים ולא מבינים מספיק מקרא לדעת מה בכלל לחפור.. והארכיא
ולוגים טוענים שהמבקרים הם תמימים שחושבים שהכל אפשר ליישב על ידי פלפול בחומש ורק הם מדעיים..
והאמת הוא שאלו ואלו וכו׳…
צודק. לכאורה הפשט הפשוט וישמעו אליו הוא שקיבלו עליהם את מרות יהושע
יכול להיות גם כן בגלל שהבינו שהמעמד יעשה שררה בפועל. אבל לא היה עוזר אם היה עושה סמיכה בלי טקס.
מה זה שיהושע מלא רוח חכמה?
זה בניגוד לרוח נבואה?
Monday, October 24, 2022 • כ״ט תשרי תשפ״ג
פתאום הבנתי למה כתוב לא נס לחה, שלא יאמרו שהוא מינה את יהושע כשהיה כבר פארקאלעכט 🙂
ענייני הפרק
א – פרק זה מסיים סופית את הסאגה של מיתת משה, שנתחלק בין כמה וכמה סיפורים שונים, ובו הוא בסוף כבר רואה את הארץ ולא נכנס אליה, וכפי שאמר לו כבר כמה פעמים, לא ספרתי, צריכים לסדר את ההמשך הזה בפני עצמו ולנסות להבין אותו
ב – משה מת, לכאורה בהר בראש הפסגה, ופתאום נקבר בגיא. זה קצת צ״ע, ונראה לי שלכן כתוב בגמרא שלא ידע איש את קבורתו כי יש ספק אם הוא למעלה או למטה. אם מת בהר למה נקבר בגיא.
גם זה פסוק די מוזר, הוא נותן סימנים למקום קבורתו ואז אומר שלא ידע איש את קבורתו.
יש פירוש ידוע שזה כדי שלא יעשו פולחן על מקום קברו ולהאליה אותו (כמו שהיה נהוג במצרים) אבל אפשר גם בדיוק להיפך, שזה מין רמז שאולי משה לא באמת מת שהרי אין לו קבר.
עד היום הזה הוא גם ציון מוזר פה, בדרך כלל זה כתוב אצל דבר שנשאר לזכר עד היום כמו נגיד ‘מצבת קבורת רחל עד היום הזה׳, או מחר אצל יהושע, אבנים נמצאים בירדן עד היום הזה, תלך לשם אפילו היום תרה אותם. פה ה׳עד היום הזה׳ הוא על השלילה, עדיין לא נמצא קברו.. עד היום זה ‘אין׳ קבר.
ג – ומשה בן מאה ועשרים שנה, זה מנהג המקרא לפעמים להוסיף ציון הזמן אחר המאורע. ומשכתב הזמן כבר ציין שהוא היה בריא וחזק. בפשטות זה אמנם להגיד שלא מת מחמת חולי וזקנה אלא מחמת הגזירה.
ד – פסוקים מאד מתומצתים של מה קרה אחר מיתת משה. תמיד מעניין אותי הפסוק. ויבכו את משה שלשים יום. ויתמו ימי בכי אבל משה. זה כזה הולך לפי הסדר הכרונולוגי ומתאר מה קרה, בכו שלשים יום, וסיימו לבכות. זה לא מוסיף לנו ידע אם כ
בכו שלשים יום ממילא אחר כך זה נגמר, אבל זה כאילו מכניס אותך למקום החי של זה
ובפסוק אחד כבר יש הסיפור של שלשים יום, אתה אמור כאילו לתאר לעצמך כל ההספדים שאמרו עליו וכיצד בכו וכו׳, ואז להגיע עד סוף ל יום, ויתמו ימי בכי, גם זה נגמר מתישהו
באמת נראה לי נטשא הביא שבמנהג ארץ ישראל בפיוטי וזאת הברכה בוכים על מיתת משה ולא שמחים על סיום התורה. אני חושב שהם צודקים. הרי למה התורה מסתיימת רק כי משה מת אילו היה חי עוד כמה שנים היה לנו תורה יותר ארוכה.. חבל באמת שהוא מת זה טרגדיה, צריכים עדיין לבכות על זה
ה – ויהושע בן נון וכו׳ , פסוק זה נכתב מפרספקטיבה של אחרי כל ימות יהושע, והוא סיכום האמור גם בספר יהושע ששמעו בני ישראל אל יהושע כל ימיו כמו ששמעו אל משה. הכוונה היה מנהיג בלתי מעורער. לא שלא היה שום נדנוד הרי עכן ומסתמא היו עוד דברים, אבל שלא היה משהו כמו שאול ודוד או שני המלכויות. (ואפילו משה היה לו מתנגדים, להיות כמו משה זה לא כזה שלימות מוחלטת, אבל הכוונה שהיה הממשיך לכל הדעות)
מעניין שמלא רוח חכמה ולא רוח נבואה, אפשר בפסוקים אלה זה אותו דבר
ו – ג הפסוקים האחרונים הם ההספד של (עורך?) התורה על משה רבינו. והם בעיקר מדברים על החד-פעמיות שלו, שזה מתאים להיות ההספד שהוא סוף הספר שלו, כלומר כאן נגמר הספר כי לא נשאר לנו מאז ועד היום מי שיעשה ספרים כאלה כמו שמשה עשה.
גם בבהירות הנבואה, וגם במופתים, וגם בהנהגת ישראל (לכאורה המורא הגדול וכו׳ מדבר על ניסי המדבר, או בכלל על הנהגתו את ישראל ביד רמה)
כולם חושבים שזה העיקר של לא תהא תורה אחרת, אבל אני חושב שזה הספד כפשוטו. באמת חבל שלא היה עוד נביא בישראל כמשה. אילו היה לנו היינו נראים יותר טוב
אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה
גם לא כתוב ‘לא יהיה נביא כמשה׳, יכול להיות שעוד יהיה, מתי שנחתם ספר הזה מעיד הסופר שבינתיים לא היה
(ועכ״פ גם זה מוכיח שהפסוק הזה כתוב מפרספקטיבה של אולי מאות שנים אחרי, שאפשר לומר שמאז לא היה נביא כמשה. אני מדבר על הפרספקטיבה של הפסוק לא על מתי חובר היסטורית)