Tuesday, March 26, 2019 • י״ט אדר ב׳ תשע״ט
יפה שמצאת לי פסוק 🙂
התניא באמת מניח הנחה ושואל קושיא
מעניין. גם מה הם המצוות שבפיך
אין הרבה מצוות בפה מן התורה
אבל הפשט הוא שהמצוות ידועות לך ואתה חוזר עליהם בפיך ואתה זוכר אותם בלבבך
הוא לא מתכוון כלל למצות שמקיימים בפה או בלב. הוא מתכוון שהתורה נמצאת בפה ובלב ולא צריך ללכת לחפש אותה
ואז שאתה זוכר אותם אז אתה עושה – בפיך ובלבבך לעשותו
אני עוד צריך להבין שני הפרקים האלה
מה הם רוצים ומה הם מוסיפים. זה כמו שאמרתי בהתחלה עוד דרשות של משה רבינו שמתייחסים למצבים שונים ואומרים רעיונות שונים אז צריך להבין כל אחד מהם
נחכה לך שתחזור 🙂
מדובר על קיום המצוות שידוע לך כיצד לעשות אותם על ידי התורה שבפיך ובלבבך
אבל מה המשך העניינים כיצד זה נכנס לפה אם המצות קרובות או רחוקות
אנסה להבין פרק לט עד פסוק ח זה עוד דרשה שלימה שיש לה התחלה ואמצע וסוף והוא מזכיר להם הניסים שעשה להם וכיצד הגיעו עד לפה וכיצד עדיין לא הבינו מה שהוא רוצה והא מקווה שבארץ יבינו וישמרו. זה כמו סיכום של כל המסר של ספר דברים כל הזמן
‘לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע׳ זה משהו נבואי מאד
שאר הפרק מפסוק ט ועד פסוק כח זה עוד פעם דרשה נפרדת
שנראה כמו סיכום של התוכחה ממבט של הנבואה אחרי שזה כבר קרה.
כיצד הדור האחרון שבאו עליו כל הברכה והקללה אומרים כן זה היה בגלל שעזבו את הברית והתקיים בהם התוכחה
זו נבואה מאד מעניינת
כי למשל בשואה לא התקיים ככה וכולם אמרו אנו לא יודעים למה עשה ה ככה לארץ הזאת..
אבל יש פה נבואה שיאמרו על אשר עזבו את ברית
או שזה מצוה לא רק נבואה
גם ענין שורש פורה ראש ולענה מאד מעניין. כמו שאמר הערשי. וזה נראה עוד ענין נלוווה לפה אבל הוא לא ע נין התוכהח עצמה. כי התוכחה הוא כולו לכלל כולו ופה מדובר שיש הבדלה בין קבוצה טובה לקבוצה רעה.
הוא מתייחס למצב שיש איזה קבוצה שרוצה לצאת מן הכלל. כמו שקרה בכל מיני מצבים.
ויש על זה דין מיוחד לא יאבה השם סלוח לו.
כי על הכל השם סולח אבל לא למי שאומר מה אכפת לי בשרירות ליבי אלך. כעין שהרמבם אומר שעל כופר יוצא מהכלל ואין לו סליחה.
והפסוק צריך להצדיק את זה כיצד ייתכן שמשפחה תיבדל לרעה מכל שבטי ישראל. הרי הוא רק לפני רגע אמר אתם נצבים כולכם וכל הדורות הבאים.
אז על זה התשובה שכנראה כבר אז היה בו שורש פורה ראש ולענה
למשל כמו שרזל אמרו על פסל מיכה שעבר איתם את הים
כל כפירה יש לה גניאלוגויה עד להתחלה
ואפשר שזה כמו שהרמבם אומר מי שכופר לא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני
וזה לתרץ את השאלה היייתכן להוצאי יהודי מהכלל, אז עונים על זה שכבר בהתחלה הוא לא באמת רצה, ובסוף זה התגלה.
עוד פעם הנכרי שיבוא מארץ רחוקה.
מה הפסוק הזה רוצה הנסתרות לה אלקינו איני יודע
סוף הפרק כבר נראה שאינו חוזר לקבוצה שנבדלה לרעה אלא חוזר לדבר על הכלל שנתשם מעל אדמתם וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה
כיום הזה נשמע שהפסוק הזה מדבר על זמן הגלות ממש או כמו שהגוים יאמרו הוא נכתב בזמן הגלות.. מהו כיום הזה? ו
או אולי הוא כן מתייחס לקבוצה שנבדלה לארץ אחרת כיום הזה, כמו עשרת השבטים למשל
עכשיו הפרק של היום הוא הפעם הראשונה שיש הבטחה או נבואה של גאולה בכל ספר דברים וכל התוכחה שלו
שהוא מנבא שבסוף ושבת. שזה עדיין בגלות תשובו. כמו שהיה בפורים למשל.
ואחרי זה ישוב השם את שבותך. וישוב אותך גם מקצה השמים מהודו ועד כוש.
כמו שהעירו זה משהו הביטוי הזה מקצה השמים היה צריך לומר נורמלי מקצה הארץ.. יש מישהו שהוא כזה פארווארפען אפילו על הארץ אי אפשר למצוא אותו.. מסתמא נסע בחלל עם אלון מאסק..
ואחרי זה ישוב השם אותך לארץ .
ואז ימול את לבבך ותאהב אותו באמת. לא כמו התשובה ששבתם בגלות.
איך זה עובד עם התאוריה שזה על ימי יאשיהו?
עדיין צריך להבין פרשת כי המצוה הזאת מה היה ההוה אמינא שהתורה נמצאת מעבר לים? כנגד מי הוא מתכוון?
אולי הוא כמו שאמרנו על זמן הגלת וצריך להזהיר שאפשר לקיים התורה גם בגלות לא צריך לעבור את הים או לעלות לשמים או לארץ ישראל
ועל פי קבלה קצה השמים הוא מידת היסוד.
חיים רוצה שאגיד יותר קבלה..
אם נבין הפשט מה זה עושה פה נוכל להעמיק עוד