דברים ה – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, July 28, 2015 • י״ב אב תשע״ה

המקור לרעיון שלי נמצא בדברי רמבם בספר המצוות שאינו מונה אזהרות שהם רק אזהרות על קיום התורה כולה, ורמבן כבר מפרש שלא תסור אינו פשוטו על מצוות חכמים חדשים אלא על מה שיורו בפירוש התורה

עכ״פ יש לי מקור ברמבם הזה שהרבה פסוקים הם רק אזהרות נשנות על קיום התורה בכללי והגם שחזל פירשו מהם לאזהרות פרטיות אינו הפשט הפשוט לכאורה

כמו שאמרה הרבנית מליבוביץ

הפשט שלי הוא הפשוט

תכלס מה הפשט אתה הראת לדעת כי ה׳ אלוהי אין עוד

מאטי כל העובדי עז מודים שללא הסיבה ראשונה הכל יתבטל , ועדיין יש שיגידו שיש עבודה זרה

פנחס שדה אומר שאסור להתאבד כי צריך להידמות לאל והאל לא יכול להתאבד

או שהאל מקנא באנשיםשמתאבדים בגלל שהוא לא יכול

אבל על פי קבלה האל כן התאבד

אקיי נחזור לחומש..

כן צודר

התבלבתי

אבל יש גזירה שווה

זרע לבטלה..

וכל מיני המצאות אחרות

כן אז זה גופא המחלוקת..חזל מצאו הרבה כאלה, ואנחנו אומרים שזה לא הפשט

בעצם יש רמבם אחר שהתכוונתי, שורש הרביעי

ספר המצוות לרמב״ם שורש ד

השרש הרביעי שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה. הנה יבואו בתורה צוויין ואזהרות אינן בדבר רמוז אבל יכללו המצות כולם כאילו יאמר עשה כל מה שצויתיך לעשות והזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו או לא תעבור דבר ממה שצויתיך בו. ואין פנים למנות הצווי הזה מצוה בפני עצמה. שהוא לא יצוה לעשות מעשה מיוחד שיהיה מצות עשה ולא יזהיר מעשות מעשה מיוחד שיהיה מצות לא תעשה, וזה כאמרו (משפטי׳ כג) ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. וכאמרו (קדושים יט) את חקותי תשמורו, ואת משפטי תעשו (אח״מ יח) ושמרתם את משמרתי (ס״פ אח״מ) ורבים כאלה. וכבר טעו בשרש הזה גם כן עד שמנו קדושים תהיו (קדושים יט) מצוה מכלל מצות עשה. ולא ידעו כי אמרו קדושים תהיו, והתקדשתם והייתם קדושים (שם כ וסוף שמיני), הם צוויין לקיים כל התורה. כאילו יאמר היה קדוש בהיותך עושה כל מה שצויתיך בו ונזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו. ולשון ספרא קדושים תהיו פרושים תהיו. רוצה לומר הבדלו מן הדברים המגונים כלם שהזהרתי אתכם מהם. ובמכלתא (דכספא) אמרו ואנשי קדש תהיון לי איסי בן יהודה אומר כשהקדוש ברוך הוא מחדש מצוה לישראל הוא מוסיף להם קדושה. רוצה לומר כי זה הצווי אינו צווי עומד בעצמו אבל הוא נמשך אחר מצוה שנצטוו בה ומקיים הצווי ההוא יקרא קדוש. ואין הפרש בין אמרו קדושים תהיו או אילו אמר עשו מצותי. התראה שנאמר שזה מצות עשה מחוברת אל המצות הרמוז אליהם שנצטוינו לעשותם כן לא נאמר בקדושים תהיו והדומים לו שהוא מצוה כי לא צוה לעשות דבר זולת מה שידענו. ולשון ספרי (ס״פ שלח) והייתם קדושים זו קדושת מצות. הנה כבר התבאר מה שהלכנו סביבו. ומזה השרש גם כן אמרו (עקב י) ומלתם את ערלת לבבכם. רוצה לומר שיקבל וישמע כל מה שקדם זכרו מן המצות. וכן וערפכם לא תקשו עוד (שם). רוצה לומר אל תקשה את לבך ותקבל כל מה שצויתיך ולא תעבור עליו:

Tuesday, February 19, 2019 • י״ד אדר א׳ תשע״ט

מצאתי כיצד לקשר פורים קטן לפרק של היום

https://yitzchoklowy.com/moadim/purim-katan-79/

לכאורה פרק של היום סותר פרק של אתמול. לפי פרק ד כולם שמעו עשרת הדברות מפי השם ולפי פרק זה אנכי עומד ביני וביניכם להגיד לכם

וחזל חילקו בין 2 דברות ראשונות לשאר

והרמבם חילק בין קול דברים שהוא קול בעלמא לשמיעת הדבור עצמו

ועדיין צע בפשט

הפסוק הזה לא את אבותינו תמיד קשה לי הרי רק אמרנו שהדור הראשון מת

ואעפ שאפשר לדחוק שהיו ילדים אז אין זה פירוש מסתבר

וכעת נראה לי שהפשט הוא לא כפשוטו שהוא אומר שאיתם כרת את הברית. אלא להיפך משה רבינו מתרץ פה את עצמו מהקושיא שלהם הרי זה היה דור הקודם והוא אומר שכוונת הברית היתה עליהם שהרי הם חיים על האדמה ,וכמו שאמר למעלה ואתם הדבקים חיים, והרי הברית היה להיכנס לארץ וכיון שהדור הראשון לא נכנס בהכרח שהברית הוא אתם

ונמצא הרעיון שכל הנשמות היו בסיני וכדומה הוא כמעט פשט הכתוב בספר דברים.

וזה מתקשר למה שאמרתי למעלה על העברת הסמכויות

מה שמשה מדגיש פה אנכי עומד הוא לעשות רצף בין התורה שהוא מלמד לדור השני עם המעמד בדור הראשון

הוא אומר אל תחשבו שלכם יש התגלות פחותה כאילו, גם כשעמדו אבותיכם בסיני הין שומעים ממני וכן גם אתם שומעים ממני אין הבדל אלא קצת משך זמן

וזה נראה לי הפשט שכל ספק דברים שעוסק בזכרון מעמד הר סיני ושלא ישכחו הוא לומר שהדור האחרון יש לו קבלת התורה כמו הראשון בעצם

שמור את יום השבת כאשר צוך

אפשר כאשר צוך במעמד עצמו

כי פה הפסוק עובר לדבר בגוף שלישי על השם ולכן מסתבר שמשה לא מעתיק פה המילים של עשרת הדברות אלא מוסיף מילות אזהרה משלו

ועוד פירוש כאשר צוך במרה או בפרשת משפטים שראינו שיש ציווי מיוחד על השבת

Wednesday, February 20, 2019 • ט״ו אדר א׳ תשע״ט

קול גדול ולא יסף

נראה לפרש שהיה קול צלול ולא היה צריך לחזור על עצמו כדי שנדע איזה מילה אמר, ולא היה בו stutter כמו static כמו שברים תרועה אלא היה צלול וישר כמו תקיעה

Tuesday, September 13, 2022 • י״ז אלול תשפ״ב

יש מצוות של אלילים? כמו מה להרוג את הבנים ולהתחתן עם האחות? אולי…

זו התבוננות חשובה אולי תשים בנחפשה שידונו על זה, לא יודע אם יש פה מספיק פנאי לפתוח הכל.

אני חושב שצריך להתבונן מה בעצם התפקיד של עשרת הדברות , יש פה איזה גילוי על זה אני רק לא בטוח מה…

Wednesday, September 14, 2022 • י״ח אלול תשפ״ב

ואז הגמרא ראיה להיפך…

אבל הפשט לא קשור לזה.

מעניין, לא היה אפשר להדליק אש תמיד? דווקא יש באמת אש תמיד על המזבח שאמור לבוא מן השמים ..

זה קשור להסבר של למעלה.

אבל בפועל רוב האנשים שנהיו אלים נהיו כאלה דווקא אחרי שמתו… אז לא מספיק למות…