ראיתי מישהו כותב, "בימים הראשונים אפילו לרוצחים היה השגחה, השם דיבר אל קין ואמר לו קול דמי אחיך צועקים, ודיבר אל אבימלך בחלום ואמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת, ודיבר אל לבן והזהיר אותו השמר לך מדבר אל יעקב, והנה היום אפילו הצדיקים העושים מצוות כל היום אין השם מדבר איתם, איזה הסתר פנים".
ואני חשבתי, באמת אלהים כבר לא בא? אני בטוח שגם היום מי שרוצח מישהו או שמתכנן רצח או שחטף אשה בלי ספק בלילה בא אליו האלהים ואומר לו הלו מה אתה עושה. לפעמים הוא בא בהקיץ ולפעמים הוא בא בחלום ולפעמים הוא בא ברמיזה ולפעמים בחידה. איך אני יודע? כי למרות שלא רצחתי אף אחד הוא בא אלי בלילה לספר לי על דברים רעים ברורים שעשיתי. וזה גם כתוב בתורה. ויבא אלהים אל יחיא סינוואר ויאמר לו הלו מה אתה חושב למי אתה עוזר ככה, הנך מת. זה קרה קראתי על זה בעיתונים.
באמת, יותר קל שאלהים יבא לרשעים מאשר לצדיקים. אני זוכר בבירור איך בא אלי להגיד לי על משהו אחד, זה היה חטא. ולא שמתי לב מקודם שזה היה חטא אבל באמת זה היה חטא ברור. האם עשיתי פעם דבר טוב שהוא טוב בבירור כמו שאותו דבר היה חטא? ספק, כן לפעמים מקבל אנכי דרישת שלום שזה היה טוב אבל גם על פי רוב אני כבר יודע מקודם שאני מנסה לעשות דבר טוב ואין צריך שאלהים יבוא בחלום להגיד את זה.
זה שאלהים בא לא פותר את כל הבעיות, בכלל יש לו שיטה שהוא לא חייב לנקות את הבלגן שאתה עשית. הוא יודע שאתה כבר יודע לבד. הוא בא אל אבימלך ואומר לו ואבימלך אומר תודה באמת שהערת לי, נו מה אעשה. אז הוא עונה לו מה פירוש מה לעשות, השב את אשך האיש. אוקיי ואז תוריד ממנו את העונש, לא יודע, זה כבר בעיה שלך עם אברהם, תדבר איתו הוא נביא אולי תסתדרו ביניכם. הוא בא אל יהושע ואומר לו נכשלתם כי חטא ישראל, ואז יהושע שואל נו מה לעשות לתקן, עונה לו האלהים וכי אני המשגיח שלך, אתה המנהיג אתה תדע מה לעשות.
סוקרטס מספר על הדיימון שלו שמדריך אותו. דבר שלא שמים לב מספיק, שהדיימון אף פעם לא אומר לו מה כן לעשות. רק כשהוא בא לעשות דבר רע הוא מעיר אותו לא לעשות את זה. סוקרטס היה חכם ואליו בא האלהים עוד בטרם עשה משהו רע. כלומר היה נוהג להקשיב כל פעם בטרם המעשה לראות אם ידבר האלהים אליו על שיעשה. אבל לרוב בני אדם בא האל אחר המעשה לספר להם שעשו משהו רע.
הקדושת לוי אומר למה אין חג על כל מיני נצחונות שנעשו? כי הרשעים בסיפור לא היו ראויים שנעשה מהם חג. והוא מונה באיזה זכות נעשה חג על היוונים ועל המן ועל פרעה. שהם היו בני שם חם ויפת, ובכל אחד מהם נקודה שכאשר גילינו שהיא לא נכונה עשינו חג. זה היה פשוט, הלכנו לישון אחרי הניצחון וראינו שאכן לא היה בדבר חטא. לא כל מלחמה זה ככה ולא על כל דבר ראוי שנעשה יום טוב.