שמעתי שיחה של ר' מאטל זילבר ור' איטשע מאיר מורגנשטרן
הם מסכימים שניהם ש'מתלמידי יותר מכולם' עניינו, שהרבי יש לו הרבה מידות טובות, אבל מידת אמונת חכמים קשה שיהיה לו שהרי הוא מכיר את עצמו. אז התלמידים בזה שהם מאמינים בו הם עוזרים לו להשלים את המידה הזו.
במילים אחרות הם באמונתם בו עושים שהרבי יהיה רבי.
ואני חשבתי שיש גם ענין הפוך, ובשביל זה כנראה לא מספיקים התלמידים. שהרבי שהוא מוכשר ותמיד נמצא כמה צעדים קדימה מכולם, הרי התלמידים שלו לא יכולים לעזור לו אף פעם להתקדם כי אפילו הדברים הטיפשיים מבחינתו הם נורא חכמים מבחינתם. ובשביל זה צריך כל רבי לגילוי אליהו או רוח כלשהו עליונה עליו, כי רק רוח זה יכול לבקר את הרבי וכך לקדם אותו הלאה.
וכך אמר רשב"י בזוהר שכאשר שמע כרוז קורא 'שמעון' ידע שהוא הקב"ה בעצמו כי אין מישהו אחר שיקרא לו בשמו הפרטי.
וכן אמר האריז"ל שהיה לומד עם אליהו ועיקר תפקיד אליהו היה לומר לו שכאן עוד יכול להעמיק יותר להגיע לפירוש יותר נכון..
ברור לנו שהתלמידים שלו לא היו ברמה להגיד את זה, ולכן הוא נזקק ללמוד עם אליהו.