בעת שתיית הקפה שבת בבוקר ניגש אלי צדיק אחד ואמר 'מה שלומך', עניתי כדרכי, 'כנראה שהנני עדיין חי', אז הוא אמר 'נו מסתמא אם היית מת כבר הייתי שומע עליך הרי אני שכן וכו', הכרחתי להסכים. אז אמרתי שזה מוזר שזה שאני חי הוא יודע מתוך היסק שאילו הייתי מת מסתמא היה נודע לו על כך איכשהו.
ואז אמר שיש לו הוכחה שבזמן יעקב אבינו לא היה מדיה חברתית, שהרי אז בוודאי כבר היה שומע על הסקנדל שהיה במצרים עם עבד עברי בשם יוסף, וכל הסיפור לא היה קורה.
ואז נזכר ואמר, אבל יש לי הוכחה נגדית שכן היה, הרי כתוב 'וירא יעקב כי יש שבר במצרים', ואיפה ראה מה היה במצרים אם לא ברשת החדשות.
אז אמרתי שצריך לזכור שאמנם מה שאנחנו קוראים 'חדשות' וכל שכן חדשות-שהמצאתי-הרגע המכונה רשת חברתית הוא דבר חדש, אבל בוודאי בני אדם שמעו מה שקורה כבר אז ומן הסתם גם התעניינו בשמועות, ובאמת יש לתופעה הזו שם כבר במקרא, שנקרא 'מגיד' או 'מבשר', שאנחנו מוצאים תיאורים כמו 'ויבא הפליט ויגד', שזה במילים שלנו היה הוא שמע בחדשות.
אבל, זה נכון שבאותם הימים לא היה כזה מוסד שכל אחד יש לו לדעת את כל הקורה בעולם. זה היה ענין למלכים ששמעו את הרלבנטי להם על ידי המלאכים שלהם, או דברים יותר אישיים.
ופתאום הבנתי, שלמה שאנחנו קוראים 'להתעדכן בחדשות', קוראים במקרא ובלשון חכמים 'שאילת שלום'. כמו 'וישאלו איש לרעהו לשלום', ואנחנו מוצאים ביטוי מאד מפורט של זה בסיפור יוסף.
תמיד לא הבנתי מה הדחף הגדול לשאול בשלום שיש על זה דיונים שלמים אם להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע, אבל אם מתרגמים את זה לשאלת החדשות אז זה ברור, נכנס חבר שלא ראיתי כמה זמן אז אני שואל אותו 'השלום לו', ומה שלום הצאן, ומה שלום אביך, ומה שלום אחיך. זה לא ענין של נימוס אלא ענין של התעדכנות בהוויות החיים של מה שאתה מתעניין בו.
ואז מתבהר ההבדל, בימינו אנחנו מניחים שאם באמת קרה משהו חשוב כבר היינו שומעים עליו, יש כזו ברירת מחדל שהשמועות מתפשטות וכל אחד מקיים את מצוות העשה להתעדכן בחדשות החשובות. ולכן באמת רוב שאלות השלום מעצבנים מאד, שכן הבן-דוד שאני פוגש במסיבת החנוכה ושואל אותי לשלומי, אם החיים שלי היו מעניינים אותי אז היה כבר יודע איפה אני גר ומה אני עושה לפרנסתי וכמה ילדים יש לי. אז כנראה שזה לא מעניין אותו, אז למה הוא משגע אותי עכשיו שאספר לו, זה מין נימוס ריק.
ולכן הקושיא שכולם שואלים איך לא שמע יעקב על יוסף מניח עולם חדשותי עכשווי אבל בעולם של שאילת שלום זה לא ככה.
ואז סיימתי, ומי הראשון שבאמת הזהיר נגד שאילת-שלום של סתם, שידיעת כל החדשות מבלי סיבה טובה אף פעם לא מובילה לתוצאה טובה? ובכן, יעקב אבינו, שכן הוא אמר לילדיו 'למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח', והם מצטדקים 'שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר וכו', נו היה שיחה של שלום הוא התעניין בחדשות כנען אז סיפרנו לו, ויעקב אומר, נו הרי אמרתי לכם שאין שום דבר טוב נובע מגלילה בטוויטר שכל העולם ידע את הכל.
החזיר הצדיק אלי, ומה האמת שנקרא שבוע הבא, לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים. הכל היה כן צריך לקרות בדיוק כך.