Monday, March 11, 2019 • ד׳ אדר ב׳ תשע״ט
מעניין מאד. לא חשבתי על זה ככה
אבל זה הכל קושיות מוזרים קצת.
באותו פסוק כתוב בנחלתך אשר תנחל לעתיד
אז התאוריה שמאחרת צריכה לומר שהמאחר לא היה מוצלח וכתב רק חצי פסוק נכון
וכבר אפשר לומר אותו דבר שמשה כתב על העתיד כאשר זה יהיה הראשונים
ממכריו על האבות מה רשי והגמרא מתכוונת?
אולי שסידרו כבר משמרות מימי משה, וזה תופס כדין מכירה זה לזה, ולפיכך אפשר גם לשנות מעט ולשכלל את המשמרות כמו שעשו בימי דוד כי זה הכל מכירות בכל מקרה לא הלכות קבועות
אבל זה בכלל נראה דרש הפשט לא ידוע
לבד ממכריו על האבות: רבו הפירושים על המלות האלה בדברי הראשונים והאחרונים, המולים והערלים, ולא אחד בהם שתהיה מלת על מתפרשת בו בדיוק ובצמצום.
שדל
Thursday, October 06, 2022 • י״א תשרי תשפ״ג
קצת הודעות של יום שלישי נמחקו לי..
עיינתי בזה עוד .לכאורה בהרבה מצוות מודגש שהם לאזרח ולגר כאחד. צריך לעיין אם אפשר ללמוד שאותם שלא מוזכרים הם לא לגר, לכאורה הדבר היחיד המוזכר בפירוש שהגר פטור ממנו הוא אכן אכילת נבלה.
ולגבי מצוות עשה – המצוה היחידה שכתוב לכאורה שהוא רק לאזרח הוא חג הסוכות, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. זה מעורר הרבה שאלה מה הפשט. ביום כיפור כתוב בפירוש שהגר גם צם.. וכן פסח בפירוש הוא גם עושה או לפחות יכול לעשות. ובכלל קרבנות הסליחה על החטא בפרשת שלח מפורש שזה גם לגרים. רק בסוכה הוא לא משתתף.. מה הענין פה.
אפשר להמציא לפי הפירוש שלי על נבלה, שסוכה גם נחשב מצוה קשה אז הגרים לא צריכים לטרוח
וגם זה לא משהו
יש את האגדה הידועה על מצוה קלה שה׳ יתן לגוים.. לא יודע. זה אגדה שדורש את הפסוק בזכריה שדווקא משמע שחג הסוכות הוא גם לגוים
ובכלל חגים מתאימים שיהיו פתוחים לכולם כפי שכתבתי, אז מה באמת הכתוב הזה כל האזרח בישראל ישבו בסוכות עושה איני יודע
אולי נאמר שזה לא שהגר לא יכול רק שיש איזה חובה מיוחדת על כל אזרח, שלא כזה חמור על הגר
צריך לדייק לא חג הסוכות, אלא במיוחד הישיבה בסוכה בפרשת אמור
יש על זה בגמרא כל מיני דרשות למעט נשים או לרבות קטנים וכדומה, לא נראה קשור לפשט
ויש אפילו דרשה ‘בישראל׳ לרבות את הגרים.. אבל הם חושבים על גרי צדק שזה לא גרי הפשט
גם חשבתי להמציא פירוש מחקרי, שגם מתאים לקבלה, שבמקור יום הכיפורים היה רק פעם ביובל, ופסוק מפורש בפרשת בהר וספרת לך.. והעברת שופר… ביום הכיפורים. וכבר שאלו הכל מה המילה הזו ביום הכיפורים כבר כתוב שזה בעשור לשביעי. אלא שזה הזמן היחיד של יום הכיפורים ובא להודיע לך פה שזה הזמן של יום הכיפורים. רק אחר כך הורחב לכל שנה ולכן הפסוק מדגיש גם בתצוה וגם באחרי שיכפר אהרן ויעשה כל העבודה הזו אחת בשנה, לא כמו שנהגו מקודם או כמו שהיה צריך להיות בעצם רק פעם בחמישים שנה. ומחקרית זה יכול להסביר למה לא רואים את יום הכיפורים נחגג בימי שלמה ועזרא, כי זה לא היה בשנת היובל ואז נהגו רק ביובל. וזה גם יסביר את המשניות והגמרות שלומדים הרבה דברים בשופר מהשוואה ליובל וזה קצת מוזר, אלא כי עיקר יום הכיפורים הוא יום הכיפורים של יובל. רק עושים איזה זכר או משהו כל שנה. אפשר להמציא מאז שהפסיקו למנות יובלות אז כל שנה עשו יום הכיפורים. וכן כתוב שנוהגים לתקוע בסוף יום הכיפורים זכר לשופר של יובל ולפי זה מובן.
מעניין אם מישהו כבר המציא את זה
זה גם מתאים בעיני באמת שיהיה יום כיפור פעם בחמישים שנה, כל שנה זה יותר מדאי, לא חוטאים כזה הרבה..
רמבן : אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים שלא תלמוד מחמשה עשר של חג המצות לחייבן בסוכה כמצה בישראל לרבות הגרים לשון רש״י (רש״י על ויקרא כ״ג:מ״ב) ובת״כ (פרק יז ט) אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כל האזרח לרבות את הגרים ועבדים משוחררים ופשוטו של מקרא על דרך הקבלה מפני שאמר הכתוב (במדבר ט יד) (תורה) חוקה אחת יהיה לכם ו לגר ולאזרח הארץ ואמר (שם טו טו) ככם כגר יהיה לפני ה׳ לא יצטרך להשיב ולהזכיר בכל מקום כל האזרח והגר ואמר כל האזרח בישראל כלומר כל אשר הוא מישראל מגדולם ועד קטנם שלא יהיה די באחד מבני הבית לדור בסוכה והשאר ישבו בבתים אבל כולם ישבו בסכות ויתכן שיאמר כל אשר כאזרח רענן בביתו להוציא מפרשי ימים והולכי על דרך:,
לא הבנתי הוא מתכוון לומר שהאזרח זה קיצור ל׳האזרח והגר׳
באמת חשבתי אולי משהו כזה, בסגנון מחקרי זה אולי טעות סופר וצריך להיות האזרח והגר.. אבל נראה אולי שהרמבן באמת טוען שזה הפשט, אבל לא לגמרי הבנתי
סוכה דווקא מתאים לעליה לרגל. שאין מקום בבתים בירושלים אז לכן צריך לבנות סוכות.
אני מעיין במילגרום. באמת יש כל מיני מחקרים שהציעו שפשוט חסר פה המילה גר
והוא עצמו יש לו המצאה אחרת, שמצות סוכה הוא חידוש של עזרא אחרי הגלות בלהלבה ובגלות לא היו גרים
זה לא אותם גרים.. הוא מסביר וחלק זה הגיוני, שאם אתה שולט אז הגיוני להביא לך גרים. אבל אם אתה בגלות אז גוים הם איום.
וגם טוען שבעזרא וכו׳ לא נמצא המילה גרים רק תמיד נקראים בני נכר
והם יכולים אולי לבוא אבל לא חייבים, בקיצור הפסוק הזה עדיין אין לו הסבר פשוט
אם היה רוצה לשלול גרים היה צריך להגיד בפירוש, זה לא דרך להגיד כל האזרח ולתת לנו לשער מה הוא רוצה בזה..
נראה לי הרמבן צודק, זה קצת דוחק אבל הדוחקים אמת.. שזה פסוק שאמור להכליל ולא לשלול
Saturday, October 08, 2022 • י״ג תשרי תשפ״ג
עיינתי עוד בשבת, לכאורה עוד מצוה אחת שיש בה החרגה מפורשת של גוים זה נשך, כתוב פעמיים לנכרי תיגוש, לנכרי תשיך. מעניין אבל שלא כתוב ‘לגר תשיך׳. וכפי שראינו אצל נבלה לכאורה נכרי וגר הם שני קטגוריות. גר זה לכאורה גר תושב מסוג כלשהו, שגר איתנו אלא שאינו חלק מאתנו ואין לו קרקע לפי המשמע ברוב ספר דברים שצריך לתת לו צדקה. ואילו נכרי הוא סתם גוי שעובר שם או אפילו לא גר שם או אולי גם גר תושב שלא קיבל עליו מה שצריך וכו׳. אז אפשר שבאמת רק לנכרי מותר להלוות בריבית ולא לגר.
או שנגיד שזה אותו אדם רק מתי שמדגישים את השונות אומרים נכרי..
נכרי בתורה יכול להיות גם יהודי, כמו שרחל ולאה אומרים נכריות נחשבנו לו, או לעם נכרי לא יוכל למכרה, שפירושו סתם איש זר לא מהמשפחה
גם ראיתי אלטר יש לו פירוש יפה על לנכרי תשיך, שהוא מסביר שבמצב שהכל אגריקולטור, שזה לדעתו נקרא ‘אחיך׳, מי שיש לו נחלה איתך, אז מתי צריכים הלוואה, בדרך כלל רק לעבור את החורף כזה עד שיבוא התבואה בקיץ. אז באמת לא יפה לקחת על זה ריבית. אבל נכרי מדבר על סתם ביזנס שהוא בא מארץ אחרת למכור לך וכדומה, ואז מתאים לעשות ריבית.
כלומר לדעתו זה לא הבחנה בין יהודי לגוי אלא בעצם בין סוגים שונים של הלוואה, וגם יהודי ריבית של סוג הנכרי צריך להיות מותר,
אני לפחות חושב שיש דברים בגו. למשל זה יסביר יפה את שמיטת כספים. שתמיד היה קשה לי שיהיה זמן מסוים פעם בשבע שנים ומה התורה בכלל מדמיינת פה. אבל אם חושבים על מצב שבדרך כלל כל קיץ יש לשלם את ההלוואות שלקחו בחורף, אז באמת שמיטה זה הזמן שמתגלה מי באמת עני, כי לא גדל יותר מדאי לאף אחד, אז ראוי לשמט. ואז קצת עושה סנס השמר לך וכו׳ קרבה שנת השבע וכו׳, כלומר תבין שעדיין תלווה לו על הצד שכן יהיה לו, ולא שכאילו התורה אומרת תלווה לו אפילו שאתה יודע בוודאי ששנה הבאה שמיטה ולא תקבל בחזרה
וגם חושב שתמדי הפשט ההיסטורי של המצוות עושה לגמרי סנס, רק אחרי זה הכל נהיה הלכה ואז גם ההלכה מוצאת פטנטים למה במצב שבאמת מעולם לא היה כוונת המצוה שיהיה ככה אז באמת מותר ריבית כי זה עסקא או פרוזבול וכדומה. כתבתי פעם בדרך זה על מכירת חמץ גם.
גם במקום אחד בתוכחה כתוב הגר אשר בקרבך יעלה עליך וכו׳, וכן שיתהפך היחס שהוא ילווך ואתה לא תלוונו. זה מדובר כבר די בבירור על הלוואות בנילאומיות כאלה, כמו שמדברים היום על מאזן המסחר הבינלאומי, שמי שמלווה לכולם הוא האימפריה, וזה כבר באמת סוגיה אחרת, שהתורה אומרת תהיה העם החזק וכולם ילוו ממך כמו דרך משל היום כולם חייבים כסף לאמריקה, והיא לא חייבת לאף אחד, כאילו נו וודאי חייבת אבל זה המאזן. וזה עכ״פ לא קשור כלל לסוגיה של ריבית בין אנשים כפשוטו