Tuesday, March 05, 2019 • כ״ח אדר א׳ תשע״ט
כן זה לא הפשט בשום דבר שאתה מזכיר….
ובכל מקרה לפני שאתם צוחקים על שמטת כספים תזכרו שהיא נוהגת גם בימינו באמריקה ואפילו לא רק פעם בשבע שנים ונקרא פשיטת רגל
אבל הפירוש שלך לסיפור הפרוזבול לא ייתכן
אם רצון התורה היה פשוט שניתן צדקה לעניים ונקרא לזה הלוואה למה צריך כל המשחק שתגיד ישר לתת צדקה
ואם זה היה הדרישה להלוות אז מה נשתנה, אנשים עדיין נותנים הרבה צדקה עד היום…
אבל הפשט הוא בהכרח שיש הלוואה שזה דבר נפרד ושמיטת כספים לא היתה אמורה לבטל את זה לגמרי ולכך יש פרוזבול לאזן את זה
ויש קבוצה אחרת שלמדו שביעית אולי הם יודעים יותר…
צריך להבין את החוקים הללו בהקשר מאד לוקאלי של ניסיון לעזור לחלשים בחברה בתוך המציאות שהיה אז
הם דווקא לא אוטופיים בכלל רק אומרים אם יהיה לך עבד אל תקנה ליותר משש שנים וכדומה
וכאשר מנסים לגזור מהם עקרונות רחבים זה לא עובד
העיקרון היחיד הוא לרחם על החלש והעני ולחפש דרכים לעשות את החיים שלו יותר קלים
זה די מיותר להתווכח על הגדר המדויק של ריבית ושמיטה ושחרור עבדים וכו׳
המסר של התורה מאד פשוט אם אתה צריך להלוות ליהודי אחר אל תהיה חזיר ואל תהיה לאון שארק
ואם הוא עובד עבורך תתתיחס אליו כמו בן אדם ותשגע אותו קצת פחות ממה שהגוי משגע אותו
וכיצד בדיוק זה יוצא בפרטים פחות חשוב, כמו שהפסוק עצמו אומר לא יחדל אביון, התפקיד שלך הוא לא לעשות עקרונות נצחיים ואוטופיות, אלא הכי פשוט להיות קצת פחות קר ואכזר כלפי העני.
ואם זה אומר למשל בזמננו שתתן לו הלוואה בשש אחוז ולא בשבע אחוז זה הרבה יותר קרוב לכוונת איסור נשך מאשר חסידישע לאון שארק שלוקח שלשים אחוז אבל יש לו היתר עיסקא כשר
מה יש לי מההקפדה שלך על דיוק ההלכה אם הביזנס מודל שלך הוא לנצל את העניים.
וזה בדיוק מה שהלל אומר, מה אתם חושבים תהיו פרומרז ולא תלוו בכלל כי אתם בוודאי יהודים דתיים ולא תעברו על שמיטת כספים, אבל בסוף כך לא יהיה לעני מה לאכול
עדיף שתעברו על שמיטת כספים, ואני כבר אמצא לכם איזה לופהול למה זה מותר, ותעזרו אחד לשני במה שאפשר
עכשיו אנו באים ושואלים נו אבל מה התורה חשבה לכתחילה, אז התשובה הוא שיש כל מיני ספקולציות ואי אפשר לדעת בוודאות, מה שאפשר לדעת בוודאות היא שהתורה במציאות שהיתה בה ניסתה לעזור לעניים, וזה מה שאנו צריכים לעשות.
ומסתמא היה פעם מציאות שונה של כסף והאקונמי עבד אחרת אי אפשר ללמוד מזה על זה, לפעמים מה שנקרא בעיה במציאות אחת הוא שונה לגמרי במציאות אחרת, ומה שעובד בהסכם חברתי אחד לא עובד בהסכם חברתי אחר.
גם בימינו יש גמחים שלווים בחינם ומסתמא בעיני גוי רחוק מזה לא מסתבר כיצד זה אפשרי, הרי מאבדים כסף ככה, אבל יש לנו כבר גם איזה תועלת מזה ובגלל המציאות החברתית שלנו זה עובד.
אי אפשר ללמוד שום דבר מצעקות של נביאים
קודם כל זה הכל למפרע כמו שכתבתי אתמול
ושנית גם בימינו יש הרבה פסימייים כמוך…
ובמציאות נותנים יותר צדקה משום זמן בהיסטוריה
ולומדים יותר תורה
ועושים יותר מצוות
נו תמיד אפשר להיות יותר טוב…וזה התפקיד של הנביא לדרוש את זה..
בוודאי היו אנשים שלא שלחו את העבדים שלהם כפי שכתוב בנביא
אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי, זה הרי נהיה המחיר ככתוב כי משנה שכר שכיר עבדך
אבל בוודאי הרוב ברוב הזמן כן שלחו, ובוודאי שזה אפשרי
למה נראה לך, הנביאים לא נכתבו באותו שעה שדיברו
ובכל מקרה מה שכתבתי אתמול נכון, מי שהנביא צועק עליו היה לו חשבון אחר
זה לא תלוי איזה זמן זה תלוי מאיזה נקודת מבט זה נכתב
הם לא עיתונים
הם ספרים שמסתכלים אחורה ונותנים ציונים או דרשות מוסר
לפני שמסיקים משהו מספר צריך להכיר את הז׳אנר שלו
אם כתוב על הכריכה ספר מוסר אז אי אפשר ללמוד מזה הרבה על המציאות הכללית
כי הטבע של ספר מוסר לנקוט את החסרונות ולצעוק עליהם
ולפעמים זה דווקא הדברים שיותר טובים בהם והמתקבלים
למשל אם נעשה סקר של דרשות מוסר של זמננו נראה שם על פי רוב נושאים שהדור שלנו דווקא טוב בהם, זה עובד הפוך המשגיח לוחץ על מה שהוא יכול להשיג…
הוא נחרב כי מלך בבל היה יותר חזק מאתנו ולא ידענו להתנהג איתו נורמלי וכפי המתואר בסוף מלכים
והסיפור שזה בגלל החטא הוא רק מוסר זה לא כי באמת היו כאלה גרועים
נו מה כזה רע לעורר את העולם זה הגוב דסקריפשין של הנביא
זה לא סתם זה חשוב ביותר
אבל ללמוד מזה על המציאות זה שטויות
כמו שחזל כבר אומרים שכאשר הנביאים באו להשם עם טענות על העם הוא צעק עליהם שהם הרבה יותר טובים
זה רק כלפי העם הגוב שלו לצעוק, כלפי האמת זה להיפך
למה לחינם, שיחזרו בתשובה ויהיו יותר טובים
יש מדרש שהשם אומר לנביא אחד יפה המוסר שלך אבל ברצינות מה אתה מדבר הגוים יותר טובים…?
נו על שדיברו בשעת התפלה וכאלה
ורוב המוסר היו למנהיגים
שהם באמת לפעמים רשעים כי באמת קשה להיות מלך צדיק
כמעט בלתי אפשרי
בוודאי דברים כאלה אז זה היה נקרא לעבוד עבודה זרה או מה אבל לא באמת היה יותר גרוע מלדבר בשעת התפלה
לפחות לא בעיני מי שעשה את זה
טוב יום טוב נדבר…
הוא לא דיבר להם לא הבנתי
ובכלל כתוב גם הרבה דברים יפים על העם לא צריך להסתכל על חצי הכוס הריקה
התאורית קונספירציה שלי זה שרוב האנשים הפשוטים טובים. ורוב האנשים המנהיגים אגואיסטים אבל הם חריגים מאד, רק בגלל שהם המדברים הם סיפרו לכלנו את הסיפור הזה כיצד אדם הוא אגואיסט שזה נכון כלפי עצמם אבל לא כלפי הציבור
כן כי מה יש לאדם נורמל להיות מנהיג הוא לא מחפש את זה בכלל…אז רק הסייקאפאטים נהיים מנהיגים
אבל זה רק פורים תורה האמת שגם המנהיגים לרוב הם טובים
Friday, September 30, 2022 • ה׳ תשרי תשפ״ג
אני לא חושב שזה קושיא בכלל, הראשון הוא ברכה השני הוא המציאות.. כשיתקיים לא יהיה בך אביון באמת לא יצטרכו לפתוח את ידך, מה הבעיה פה בכלל
לא יחדל אביון לא מתכוון לומר שזה בכלל לא ברכה, הוא מתכוון בטח לומר משהו כמו תמיד יהיו עניים ומחר אתה תהיה אז כדאי לעזור לאחיך
גם לא יהיה בך אביון מדבר על ישראל דווקא, לנכרי תיגוש. ואולי פתיחת היד הוא גם לגויים או גרים שיהיו כן אביונים..
שני הפסוקים אבל מעניינים. מה הם רוצים בכלל. זה קשור למגמה של כל הספר בכל מצוותיו להבטיח ברכות רבות בזכות קיומם. ופה יש לו כאילו בעיה, כי כל המצוה הזו מניחה שיש עניים, אז זה לא מתאים כ״כ לכל התפיסה שלו שכל המצוות האלה זה למען הכל יהיה טוב. מיד ישאל איזה אויבער חכם אם תכלית המצוות שהכל יהיה טוב לכולם יהיה שדה ושפע אז למה יש מצוה שלימה לעזור לעניים ולהשמיט כספים…הרי כולנו עשירים אין בכלל עניים. וזה יש ב תשובות שונות אחד בשמיטה והשני בצדקה כללית. בשמיטה הוא אומר אין הכי נמי. כשתקיימו כל המצוות באמת מצוה זו תהיה מיותרת כי לא יהיה מי שלא יוכל לשלם חובו בזמן. בצדקה כללית הוא אומר כן מאד יפה, כשלא יהיו עניים נדבר, בינתיים כנראה אנחנו לא שם אז אל תשכח מאחיך האביון, ומסתמא מתכוון לומר אל תגיד נו שהוא יעשה תשובה ולא יהיה עני הרי ככה כתוב בתורה ..
איני חושב שעניות של התורה הוא יחסית. זה כמו בהלכות צדקה אבסולוטי, מי שאין לו לאכול. ויותר ספציפי פה שאין לו לשלם החוב שלו, או שאין לו קרקע נותנת פירות שיחיה ממנו.
כעין זה יש קושיא במפרשים אחרים אם התורה זה למען תחיה ובסוף יתבטל המיתה אז כיצד יש מצוה של טומאת מת מה יקרה עם מצוה זו אם נעשה תשובה על חטא אדם הראשון ולא נמות..התורה תתבטל?
באמת מעניין שאפילו מצוות הכי מעשיות הוא מנסח פה במונחים של הלב. לא תאמץ את לבבך. לא ירע לבבך. משה רבינו ממש רוצה שניתן צדקה בסבר פנים יפות, שנסכים לזה, לא שנעשה כאילו כפאו שד׳ (מסתמא הוא יודע שמי שמרגיש רע בשחרור עבדים וצדקה וכו בפועל נותן פחות..)
כן, זה נראה קצת דגש שונה של קדושה מספר ויקרא. פה הקדושה זה ספיישל. אתם נבחרים (עוד מילה של ספר דברים, בך בחר ה׳). לא כי השם שוכן בקרבכם ולא תטמאו אותו כבספר במדבר. אלא כי אתם חשובים בנים לה ולא מתאים לכם להתגודד ולאכול תועבה. לכן באמת גר או נכרי שיאכל נבלה הוא לא ספיישל.
צ״ל כבספר ויקרא
לא נכון לא כתוב שצריך להשוות את כולם, ואי אפשר להעמיס שוויון מודרני באיזה דין של די מחסורו. (ואדרבה אם יש כזה דין הוא מניח מעמדים שונים שמי שנולד לבית עשיר ראוי שיהיה לו הרגלים שונים ויש למלא את הצורך הזה כפי האפשר, ולא שכל בני האדם יהיו שווים)
זה הכל בעיה מודרנית,ומסתמא קשור לאופי האקונומי החדש שלא היה בכלל במושגים של אז. אין מצוה או מטרה בצדקה שיהיה לכולם השווה. המצוה הוא שלא יחסר לאף אחד לאכול, כמו הגדרים של המשנה מי שחסר לו מזון שתי סעודות או מאתיים זוז. אני לא חושב שהיה בזמן התורה בכלל מושגים של סטנדרטים בחברה, פחות או יותר היה צריך לאכול ולשתות ובית, לא היה מושגים בכלל של העלאת רמת הצריכה.
אני אומר פשוט אם לא יחדל אביון אומר שאין שוויון בהגדרה אז גם מצות צדקה באופן ברור לא נועד לעזור לבעיה זו, כי אין שום מטרה שכולם יאכלו בשווה
אוקיי אז מה זה לאכול משתנה קצת כל אחד כפי כבודו וכו׳, עדיין זה גדרים של צורך לא גדרים של להשוות קטן וגדול
עכ״פ לא יחדל אביון לא קשור לכל התורות האלה לענד , יותר מסתבר כמו הפירוש של אבי שאומר אל תדמה בנפשך שכבר אין אביונים …
אני לא חושב שהוא אומר שאין שוויון בהגדרה, הוא פשוט לא עוסק בזה בכלל
אבל אביון לא קשור לשוויון לא עלה על דעתו השאלה
זה לא קשור, יכול להיות שזה בעיה אחרת בכלל
וגם הפסוק הזה אינו איזה מין הבטחה שתמיד יהיו אביונים, כפי שמוכח מן הפסוק הקודם, אלא כפי שהסברנו
זה טיפשי לחשוב שהתורה מבטיחה שתמיד יהיו אביונים
למה שיהיה כזה הבטחה?
בשלמא אם מדבר על איזה שוויון אבל הלא אינו מדבר על זה.. הוא אומר משהו הרבה יותר פשוט.. שאביון הוא יהודי רעב.. ושתמיד יהיה. לא עלה על הדעת שזה איזה מין הבטחה שלו שתמיד יהיה למי לתת מתנות אביונים..
ולא אומר שלא צריך לעבוד למטרה שאכן לא יהיו, אדרבה כל המגמה שלו זה להגיד בגלל שתמיד יש אז צריך לעזור להם..
וכל זה לא קשור במאומה למושגים של שוויון כן או לא, לא בהוה אמינא ולא במסקנה..
הרי ההבטחה על הצד שישמרו התורה בשלימות הוא אכן שלא יהיה בך אביון.. רק אצל הגוים יהיה..
זה שיש עניים לא קשור לסטנדרטים
יש תמיד אנשים שפשוט אין להם לאכול
ואם אין כאלה אנשים אז לפי שורת הדין אין עניים.. רק שיש..
עכ״פ לפי פשט המשנה בלי שום סטנדרטים יש עניים בשופי…
כי עני זה מישהו שאין לו מאתיים זוז כלומר שיש לו איזה יסוד שיכול להתפרנס מזה הלאה, כל מי שנצרך הוא בהגדרה עני, וכל שכן אם אין לו ממה לקחת בעוד חודש וצריך לקוות שיהיה לו גוב או מה..
מאתיים זוז זה בערך פרנסת אדם לשנה, כלומר ככה צריך שיהיה לו לעתיד כדאי שלא יהיה נחשב נצרך
ואם המדינה נותנת לו נו אז היא עושה צדקה, מה זה קשור
לא, זה סטנדרט מאד יפה גם לזמננו
הכוונה הוא הרי שיש לו משלו להתפרנס מזה
ואם באמת יש לו מספיק לאכול רק אין לו מספיק לחתן באולם אז אולי באמת אין לו ‘דין׳ עני׳, כלומר לא על זה הפסוק מדבר, לא שזה קשור לשאלה מה צריך לעשות בפועל
יכול להיות להיפך שלפי התורה כולם עניים היום או יש הרבה יותר עניים
כי רוב אנשים אין להם בסיס להתפרנס מזה אם לא יהיה להם עבודה חודש חודשיים
הציפיה של התורה זה שיש לך שדה שמוציאה פחות או יותר מספיק לחיות מזה, זה העני.. העשיר יש לו הרבה שדות שיכול גם למכור..
והעני הכי גדול בחומש זה מי שמכר את שדהו, כי אז לא יהיה לו ממה לקחת מחר יש לו רק כסף היום, אפילו שהרוויח הרבה כסף ממכירת שדהו
מה לא מוכרע, אפשר ללכת לפי הלכה פשוטה, מאתיים זוז לפי הbuying power יוצא בניו יורק בערך מאה אלף דולר, כך שיערו איפשהו..
אם הצדקה צריך לשכור אולמות לחתונה זה באמת שאלה יפה, לא מאד רלבנטית כי אף אחד לא שואל אותה…
Sunday, October 02, 2022 • ז׳ תשרי תשפ״ג
https://m.facebook.com/story.php
זה סוג של פירוש מרושע… מה הרעיון לפתור בעיות ככה… לעשות הכל משעמם.. חוץ מזה שגם לפי התיקון הזה הפסוק לא אומר כלום…
כן המנהג הוא לעזור אז כנראה שאכן צריך…רק לא מוכרח לקרוא לזה צדקה לעניים אפשר שזה בחינת גמילות חסדים. יש לי תאוריה שחתונה זה בעצם חגיגה לכל הקהילה ותמיד היה כך כולם השתתפו גם בהוצאות היה לזה מוסד של שושבינים , אז עושים לכולם חתונה יפה מכספי כולם, זה לאו דווקא בחינת צדקה ממש יכול להיות בחינה אחרת.
וכן אנו רואים גם מהמנהג שאנשים שיתביישו לקחת צדקה סתם יקחו לחתונה או לחג למשל, כי זה עניין של חגיגה ציבורית לא כ״כ ענין של צדקה. וכן עוד דברים כי האי גוונא