בראשית כד – דברים מקבוצת הדיון

Wednesday, March 09, 2022 • ו׳ אדר ב׳ תשפ״ב

הסיפור היום אחד הסיפורים הכי מורכבים בתורה..

זה הסיפור האחרון של חיי אברהם. הסיפור הראשון הוא הולך מארצו הסיפור האחרון הוא חוזר לשם..

נראה לי אחד העיקרים זה שיצחק לא שב לשם כי כבר יורש ארץ כנען. גם פרשה הבאה של יצחק בגרר מחזק את זה. ליצחק אין לצאת מן הארץ זה היה נראה מדי וויתור על ההבטחה, בפשטות ההבטחה הוא לזרע אברהם המילולי שהוא יצחק, והסיפור להלן שיצחק זרע בארץ נראה החיזוק לזה, אברהם לא זרע היה עדיין יושב אהל אבל יצחק כבר התיישב

צדקו שאמרו יפה שיחתם… אבל זה בעצם סגנון נפוץ שסיפור נאמר בתורה בתוך נאום וגם הסיפור עצמו, החידוש פה שזה סיפור ארוך

יש פה מלאך שוב, ישלח מלאכו לפניך, נראה שאברהם כבר ציפה שמלאכים יעזרו לו

תמיד אומרים שהעבד עשה ניחוש אבל זה לא מה שכתוב. הוא פשוט התפלל שהראשונה שתצא תהיה הזיווג הראוי, והוא ציפה שגם מהראשון יבקש שתשקה אותו. לא כתוב מעבר לזה ולא יודע מאיפה הרעיון שזה היה סימן

קצת מעניין שהיא מציגה את עצמה עם כל היחוס, בן מלכה אשר ילדה לנחור, כך היה נורמלי להציג? נשמע שהוא רוצה לייחס עד משפחת אברהם אבל למה שהיא תצפה את זה לפני שהיא יודעת…

הלבן הזה כבר פה ביקש להתחמק מהבטחת האשה שלו, ויהי בבוקר פתאום נו אולי תשב אתנו ימים או עשור .. להלן אצל יעקב הוא כבר יהיה יותר ממולח עם הדחיות שלו

עבד של אברהם לא מתיישב לאכול… מאד יהודי… קודם צריך לספר סיפורים שלמים שעות עד שהאוכל מתקרר … אז נזכרים אה כן צריך גם לאכול

מה יצא הדבר זה כנראה האמינו שמהשם אשה לאיש, זה באמת אמונה הגיונית כלומר סבירה, אחרת כיצד יודעים עם מי להתחתן…אבל בטח אם יש מספיק כסף אז מהשם יצא הדבר…

הקושיא של חזל הוא יותר על הצד השני, שכמה גופי תורה הם ברמז… אבל זה אשמה שלהם שהמציאו על פסוקים קטנים של הלכה מסכתות שלימים. ..

כלומר ככה הסתירה בולטת. אם היינו קוראים פרשיות הלכה כפשוטם אז אין כזה קושיא…

רבקה כבר אז היתה אסרטיבית.. אנחנו עוד נכיר אותה ככזאת

מעניין מה נכנס פה הברכה שלהם לרבקה ומה הקשר פתאום לירש שער שונאיו, זה קצת נראה לא במקום הברכה הזו

אולי למשפחת אברהם כבר היה קצת שם של לוחמים טובים, מעת המלחמה בסדום

פסוק סא כפול, רבקה רכבה על הגמלים ויקח העבד אותה .. זה מתאר משהו אולי, קודם התיישבה על הגמלים כאילו בלי קשר ואז הוא הוביל, או משהו אחר

הצעיף מפרשים שהוא מנהג שהחתן לא רואה פני הכלה…

פסוק האחרון פה תמיד נראה לי מרגש. ונראה לי היחיד שכתוב עליו שאהב את אשתו.

נראה שלקח זמן ליצחק לקחת אותה לאשה, קודם הביא אותה לאהל, הוא לא סמך בעיוורון על הסיפורים של העבד ..

השאלה אם קראו לה “עיר נחור” או שזה היה “העיר שבו גר נחור”

😇

מסכנה שרה מתה לפני החתונה של הבן שלה

בטח הבאר היה מקום המינגלינג, שמה היו כל מפגשי השידוכים, והיה מנהג רווח לבחון את החתן ואת הכלה בשאיבת המים..

מה יצחק עשה בשדה לפנות ערב? נראה לי לשוח מלשון שיח השדה, הלך לבקר את הצמחים שלו, לעשות משהו בקשר לזריעה בארץ, ושם היה לו שדות בארץ הנגב

נו נו…