Thursday, February 17, 2022 • ט״ז אדר א׳ תשפ״ב
דנו פעם באריכות על אשכנז שכחתי כבר הפרטים.
עילם של פרס זה עילם הנזכר פה?
בעיקר על ספרד וצרפת בעובדיה. אשכנז כנראה זה עוד דבר. עכ״פ הכינוי אשכנז הוא בערך מתחילת ההתיישבות באשכנז אז מסתמא היה להם לפחות דרש למה זה אשכנז..
תוגרמה זה דווקא טורקיה לפי שימוש מסורתי כלשהו..
יש דווקא תאוריה בלשנית שגרמנית יש לה שורשים שמיים, רק זה לא יעשה את הגרמנים לאשכנזים אלא לכנענים… ויש כזה מסורת אשכנזיץ
אבל אולי צריך להבחין בין האנשים לבין המקום. האם כל השמות פה של משפחות או של מקומות או של מלכויות
המספר שבעים אומות זה כי מישהו ספר פה, אבל מאיפה מגיע הדימוי של *ישראל בין שבעים אומות* ? לכאורה הרשימה פה לא מתחשבת בכלל עם ישראל כאומה אם כבר אנחנו מבני עבר וכו׳ אבל באמת אלה רק האומות הקדמוניות בהמשך יצאו עוד הרבה אומות כמו מזרע אברהם ויצחק וכו׳
אתם מסכימים למגיה פה שחסר “אלה תולדות יפת”?
אפשר אולי הטעם שיפת כה קטן פה כי הם גרו רחוק אז היו פחות מוכרים.
“איי הגוים”
כל הילדים ונכדים של כוש נשמעים אותו דבר. סבא שבא סבתה .
אם כל השמות פה מקומות אז מתאים הפסוק הנפרד שכוש ילד את נמרוד
ופתאום הערה צדדית על הממלכות והערים
המפרשים אומרים החל להיות גיבור בארץ כלומר היה הראשון . וכן החל לקרוא בשם השם. ויחל נח ויטע כרם. כלומר היה הראשון שנטע כרם.
היה גיבור ציד. וגם מלך. שילוב מעניין.
אשור יצא מאיזה ארץ משנער?
מענין באיזה הקשר היו אומרים “כנמרוד גיבור ציד לפני ה”
היה כזה שיר תהלה לכל ציד מוצלח או משהו כזה. כמו הגם שאול בנביאים ויהי למשל. אנשים היו אומרים את זה וכבר שכחו מי זה נמרוד שהיה איש כזה.
מהו לפני השם? יש ביטוי כזה הרבה פה. קין יצא מלפני ה׳. הארץ נשחתה בפני האלהים. לא ברור לי הפשט. אפשר הכוונה בכל מקום אבל זה לא מתאים לקין.
אפשר היה גיבור ציד של טקסים כזה, סוג של קרבנות, משהו. הציד היה ריטואלי בכל מיני תקופות.
גם מעניין. נמרוד החל להיות גיבור בארץ. כבר לפני המבול היו הגיבורים אשר מעולם? וגם אחרי כן…
אולי נמרוד היה סתם בשר ודם הראשון שהיה גיבור בארץ לא נפל מהשמים, נולד מכוש
מהו העיר הגדולה רסן או נינוה או כלח? ספר יונה משמע נינוה
אתה צריך לפרט ולהרחיב פה באמת הראיה לזה…
“ויהי גבול הכנעני” כבר מקשה עלינו לפרש שהשמות פה שמות מקומות אם כנען צידון זה בעצמו מקום מה שייך לפרש את גבולו. אולי פה ככה ופה ככה
מה פירוש המילות
למשפחותם – פשוט משפחה?
ללשונותם – כל אחד מדבר שפה אחרת?
בארצותם – כח אחד יש לו מקום ארץ?
בגוייהם – אומה? יותר ממשפחה?
מה זה לשם ילד גם הוא? בכלל יש פה הרבה פעמים מדי פעם גם הוא אני לא יודע הפשט מה זה מבטא
כל אחד יש לו סיום בסוף אלה בני חם אלה בני שם, חוץ מיפת. וגם הסיום אצל יפת נראה קטוע.
בנסעם מקדם, שם יש בקעה אז יש גם הר..
יש 3 שבא? בן רעמה בן כוש בן חם. בן יקטן בן עבר בן שלח בן ארפכשד בן שם. בן יקשן בן קטורה אשת אברהם
או שזה סתם שם פפולרי
יש לו אפילו עוד גירסאות סבא וסבתא וסבתכא…
אף אחד לא אמר שיקשן פה זה בעצמו יקשן בן קטורה?
כן
נו זה כמו מחויאל מתושאל…
*יקטן* הוא האח*הקטן* של פלג ובסוף יש לו 12 בנים…
השאלה מה פירוש המילה יפת
אפשר שזה איכשהו רמז לאותו דבר, שגר רחוק, מלשון הרחיב כפי שיש שפירשו
אתה עושה מעגל שהרבה מפרשים עושים…. במקום אחד כותב כבר פירשתי שם ואז אני מסתכל שם הוא כותב לי בחזרה כבר פירשתי במקום השני…
כן אני צריך ללמוד לספור..
אבל מה עם זה
וכן ויהי מושבם
החלוקה של שם חם יפת לאסיה (שם) אפריקה (חם) ואירופה ( יפת( היא נכונה?
מי המציא את זה, כנען זה וודאי לא עובד אבל
וכן נמרוד
למה לא, אם צריך שיהיה אפריקה אז יהיה
מעניין
אבל איך נמרוד מולך בבבל גם בבל זה באפריקה?
מי התחיל חלוקה זו ולמה
בתורה יש ארץ וים ואיים
אלא מה? גויי האיים זה בכלל גויי אירופה
אה, אבל אולי כי לא ידעו שהם ממש יבשת
זה כזה נוסעים בים רחוק ויש איזה עם מוזר
אגב מקוה המים שנברא בששת ימי בראשית זה ים התיכון ? שאר הימים לא היו ידועים
רק בגמרא יש ים אוקיינוס שמקיף העולם מבחוץ
שזה אוקינוס היוני
הם חשבו שאחרי גיברלטור מגיעים לכזה נהר שמקיף העולם
הים סוף יכול להיות כמו ים כינרת
לא מה שאנו קוראים ים
לא יודע, סתם המצאתי
כן, וחזל התקשו בזה…
וזה גם לא מוסבר, כי היה צריך להיות גם כמה מקוואות
שיש רק ים אחד אז ענו שהטעם של הדגים שונה
כתוב מפורש אל מקום אחד
אבל אתה מסכים שהחזל המובא ברשי עדיין חשב שיש רק ים אחד בעולם?
שיהיה צריך תירוץ דחוק של טעם הדגים
כן זה צודק.
אבל זה עדיין תמיד איי הים מול “הארץ”
“הארץ” זה החוף המזרחי של ים התיכון…
צ״ע.
זה האוקיינוס מסביב והים באמצע
כן אבל כך משמע בלשונות חכמים אוקינוס שמקיף העולם
רק יכול להיות שהוא ים ממש לא נהר כמו בתמונה זו
יש מדרשים שמפרשים נהר אוקיינוס
צע
לא יודע. אבל זה בטוח ש״הים” סתם זה הים הגדול, לא?
והוא לא רק גדול כי קרוב לארץ ישראל אלא כי באמת היה נחשב הכי גדול, לא ידעו על הפסיפיק..
לא הכרח, כי בראשית מתאר כל הדברים כאילו לפני שהיה להם שמות אלו
זה שאלה טובה
אני לא יודע מה התירוץ אבל, כי הכתוב סותר את עצמו בזה בפירוש, הרי הסיפור שלו שכל המים הלכו למקום אחד וזה נהיה הרבה ימים? הייתי נוטה שהרשי השני צודק שהלשון ריבוי לאו דווקא
אולי השם המקורי שלו היה “ימים”
באמת זה הנעוץ סופם בתחילתם לפחות לפי הפשט, שדברי הימים גם מסכם הרשימות מבראשית
👍
Friday, February 18, 2022 • י״ז אדר א׳ תשפ״ב
יישר כח
Saturday, February 19, 2022 • י״ח אדר א׳ תשפ״ב
בפרשת כי תשא חשבתי יותר על נח, יש הרבה קשרים, משה מצא חן כמו נח
וגם ביקש שהשם ילך איתם כמו שנח התהלך עם ה׳.
ויש לדון בכלל הרעיון שמשה היה מתפלל יותר טוב. למעשה את החוטאים ממש משה הרג בעצמו, לא יודע מאיפה הרעיון שהיה כזה ליברלי..רק על השאר שלא חטאו או חטאו פחות ביקש רחמים, והשם בעצם אמר לזה אני מסכים, מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, כלומר מי שחטא ייענש ומי שלא לא. אין ענישה קולקטיבית כמו שגם אמר לאברהם בסדום. משמע שאפילו זה צריך תפלה אחרת השם כועס והורג גם טובים.
אבל העיקר, גדולה הבטחה שהבטיח השם לנח הרבה יותר מכל ההבטחות האחרות. למעשה נח עם קרבן אחד השיג ברית וברכה ללא תנאי. יש להסתפק ולחקור אבל אני חושב שאין עוד הבטחה כזו בכל התורה שהוא בלי תנאי בכלל לא במרומז לא במפורש כלום (על ארץ אחת מביא אינו שולל את זה), פשוט לא אכה עוד את הארץ עבור האדם לא משנה מה יהיה, וזה הברית של נח.
שוב חשבתי שמשה רבינו קיבל גם ברית דומה לזה והוא כריתת הברית של יג מידות רחמים.
אגב הראשון שמצא חן הוא נח והאחרונה זו אסתר
בכל התורה חוץ ממשנה תורה יש כ״ו חן, והיינו מצא חן בעיני הוי״ה. הכז זה בכי תצא והיה כי לא תמצא חן בעיניו וכתב לה ספר כריתות..
Tuesday, February 22, 2022 • כ״א אדר א׳ תשפ״ב
נראה לי שכל הוויכוח פה לא תלוי באמת מה כתוב בתורה אלא תלוי אם אוהבים קרבנות, ואז לפי זה כל אחד מוצא מה שהוא אוחז מהתורה.
זה כי אתה אוחז שעבודה יותר גדולה מלא לעשות קרבנות זה להגיד מה בדיוק כתוב 🙂
עכ״פ לדעתי הסיבה שלא כתוב שהקריב הוא כי הסיפור פה אין עיקרו על מה עשה אברהם אלא על הדברים שקבע לדורות, ועיקר המזבחות זה לומר שבנה אותם כלומר קבע שזה המקום קדוש לעבודת ה׳. וכפי שמדויק ממקום המזבח. ולכן לדורות הקריבו שם או התפללו שם או למדו שם וכו׳ אחר שאברהם קידש את המקום. ייתכן אולי שמעמד קביעת המקום קדוש הוא המכונה קריאה בשם ה׳ במקום.
ויש לכאורה סיפור על מי התחיל את ענין הקרבנות בכלל וזה סיפור קין והבל, זה לא היה חידוש אברהם אבינו.
אולי גם נח
באר שבע לא קשה כי שם היה אשל ולא מזבח..מה שלא יהיה מובן האשל. השאלה רק למה במקום אחד לא כתוב ויקרא.
איפה מצאת בספר בראשית את המילים גוי לאפוקי ברית, אדרבה חנוך ונח הלכו את האל כמו אברהם
יכולת להביא ראיה יותר טובה נגד הצעה שלי כי גם בפעם שנית שחזר למזבח בין בית אל וכו׳ כתוב ויקרא.. אז זה לא פעולת קביעת המזבח אלא משהו אחר, ואולי קשור דווקא לאותו מקום
שכחתי לכתוב אתמול.
ויאמר ה׳ אל אברם לך לך, הכפילות של אמירה ועשיה שכבר התחיל אברם ללכת עם תרח נראה קשור לאותו כפילות שראינו גם במבול וגם בבראשית וגם בהפלגה. יש פעימה קבועה בתורה של ה׳ אומר ואז עושה, או ה׳ אומר ואז אדם עושה. ויש לשים לב לשינויים בזה. נראה מהפסוק וה׳ אמר המכסה אני מאברהם שאברהם חידש את הנבואה שהוא שה׳ אומר לו מה שיעשה קודם שיעשה, וזה לא היה בבראשית נח ששם ה׳ אמר בליבו ולא אמר לנביא. וכאן בלך לך יש לנו להיפך שאברהם כבר הלך לפני שאמר לו שזה אומר הוא הבין את האמירה לפני שנעשה. ולכן כתוב וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳ שזה לשון שלא מתאים לפעימה של ויעש כאשר צוה ה׳. ‘כאשר דבר אליו׳ זה משמש כמעט בכל מקום בתורה במובן של קיים הבטחתו ‘ויעש ה׳ לשרה כאשר דבר׳. כלומר כאשר האדם עצמו עושה את מה שהוא אמר מקודם שיעשה אז כתבו שעשה כאשר דבר, לא כאשר אדם מקיים דיבור של אדם אחר או אל לא מופיע כמעט אף פעם סגנון זה אלא פה. כלומר הליכת אברהם היה כמו כאשר ה׳ עצמו משלים הבטחתו כאשר דבר, כי הוא נמצא כבר בשלב האמירה ולא רק בשלב העשיה. (או אפשר לקרוא וילך כאשר דבר, כלומר הלך עם הבטחת ה׳ ואעשך לגוי גדול וכו׳)
בדור הפלגה יש גם הפוך יפה של הסדר הזה, כתוב ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וכו׳. ואז הם לא עשו אלא השם אמר, ואז השם עשה ויפץ., ואז חוזר למה שהיה צריך להיות העשיה שלהם אבל הם כבר לא בונים אלא ויחדלו לבנות
בבאר שבע בנה יצחק מזבח וקרא בשם ה׳
מצד שני משמע לפעמים שבנין המזבח הוא בעצמו חלק מפעולת הקרבת הקרבן, לפחות לפני שהיה מזבח קבוע.
זה חוזר לשאלה ששאלתי פעם מה ענין המזבח לקרבן בכלל, אולי אם נבין את זה נוכל לדעת
בפשטות קריאה בשם זה תפלה? כמו הודו לה׳ קראו בשמו, כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא, אצל אליהו אני אקרא בשם ה׳ והם קוראים בשם הבעל.
כאילו זה מילולי, לצעוק ה׳! ה׳! זה נקרא לקרוא בשמו, לפעמים בתור בקשה לפעמים בתור הודיה.
והפירוש של הרמב״ם שקרא לאנשים לדעת את ה׳ לא יודע איך זה נכנס בפסוקים. (אלא כשיטתו שכל עיקר התפלה הוא עבור זה..)
אם זה מילולי אז זה מתיישב יופי בכל המקומות, חוץ אולי פעם שזה כמו משל לזה כמו קראתי בשם בצלאל שלאו דוקא צעק בצלאל אלא הכוונה מינה אותו, אם כי גם שם ייתכן כפשוטו
אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי: – כלומר הנני עונה להם כאשר לא קראו לי ‘ה ענני׳. אם קורא בשמי זה להכיר בו וכדומה אין מובן שהניגוד של זה הוא לומר הנני. אם זה כפשוטו אז זה יופי, כמו שה׳ קורא משה משה אברהם אברהם והם אומרים הנני כן כשבני אדם קוראים ה׳ הוא אומר הנני, ופה ישעיה אומר שיאמר הנני גם ללא שיקראו.
“הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו” – זכריה
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו
שעונה לתפלותינו
לכן לדעתי פירוש הרמבם על ויעבור ה׳ על פניו ויקרא מאד יפה ופשוט גם, שהוא אומר ה׳ הדגים כיצד מתפללים, וקראתי בשם ה׳ לפניך, כאילו הוא בעצמו יתפלל והוא בעצמו יענה, וחנותי את אשר אחון (שזה גם המדרש, הרמ טוען שזה משה שקרא אבל לא משנה) והוא אומר ה׳! ה! אל רחום וחנון ! וכו׳
קשיא על הניקוד.. אבל לא הבנתי הקושיא.
אי אפשר שהמובן יהיה קורא?
למעשה זרקו את אברהם ממצרים, והוא נשאר רעב,, מה קרה עם הרעב? נתנו לו מספיק כסף והיה יכול לקנות אוכל?
האם יכול להיות מקדש ללא קרבנות?
כי אם זה אפשרי אז מזבח לא כזה רחוק מזה
לתפילה וכו׳
כמו בית כנסת, כמו שכתוב בתפלת שלמה
ולצה צריך מקדש בכלל?
אם כבר צריך מקדש אז כמו שצריך מקדש בכלל אפשר להבין שמזבח זה חלק מזה
יכול להיות כמו מצבה, הרמב״ם טוען נראה לי שמצבה (או אשרה?) זה סתם כמו שלט שכולם יבואו שם לפולחן. אז אפשר מזבח משמש אותו תפקיד. ולמה זה מזבח? כי פעם היו נוהגים להקריב, כמו שעץ זה משום איזה סיבה,בסוף הוא סתם סמל
איך היית מציע שיקראו לזה?
מצבה זה כנראה לא אותו סוג מבנה
לא לגמרי, למשל יש קרנות על מזבח, שהם סוג של יופי או סמל למשהו, כלומר יש לזה תפקיד אסתטי כלשהו זה לא סתם שולחן להקריב. לכן אמרתי שצריך לחזור לשאול למה יש בכלל מזבח
והוא?
הדיון הוא שאולי אברהם כבר עשה כך… לא יודע אם זה הגיוני היסטורית אבל ככה הרעיון פה
“כבד מאד” זה לא מילה מוזרה להגיד שיש לו הרבה?
למה אברהם היה לו מקנה כסף וזהב ולוט היה לו צאן ובקר ואהלים? ללוט לא היה כסף וזהב?
אברם הבין שמריבה בין הגבאים אף פעם לא נשאר שם, בסוף אם יש ריב בין הרועים זה יהיה גם בין האדמורים..אל נא תהי מריבה ביני ובינך.
אברהם עשה ההיפך מהאדמורים, אצלם הם רבים ושולחים הגבאים, אברהם הגבאים רבו אז תיכף הרבי עצמו בא לסדר
אבל אפשר הפסוק הקודם ולא יכלו לשבת יחדו כבר מדבר על מתח בין אברהם ללוט עצמם
ענין מצרים פשוט כי להם אין בעיה עם רעב כי הנילוס אז מאותו סיבה לוט רצה את זה, זה גם מה שהיה בגן ה בגן עדן ואד יעלה. אברהם כנראה אהב את ההרים שצריכים להתפלל שירד גשם .
כיצד נסע לוט מקדם סדום אינו מזרחה לבית אל
אבל אולי נסע (אל)מקדם למקום שהוא כמו הגן בעדן מקדם
מעניין שצריך לציין לפני שחת ה , הרי זה לכאורה כל הסיפור בהמשך שהשם שיחת את סדום
מהפכת סדום היה הפעם השנית שבני אדם ניסו לגור בגן עדן והיו רעים מדי עבורו
תמיד מספרים כאילו לוט נסע מאברם אבל זה לא מה שכתוב, זה מתואר בפירוש כחלוקה שווה, הפרד מעלי, ואני אשמאילה, ויפרדו איש מעל אחיו. אברם ולוט חילקו ביניהם את הארץ. ושניהם התרחקו זה מזה.
מסתמא כוונת הסיפור לומר שלבני אברהם אין זכות בארץ לוט ושאין זכות לבני לוט בארץ כנען, שכבר חילקו אבותיהם את הארצות ביניהם
Wednesday, February 23, 2022 • כ״ב אדר א׳ תשפ״ב
וירא לוט מול אברהם – שא עיניך וראה
יש ראיות שונות, אפשר לראות כולה משקה ואפשר לראות את העתיד, כעפר הארץ
מי היה ממרא הזה? אני רוצה לדעת עליו יותר
ויש לו אתר של מקרא ורמבם על שמו 🙂
מה הראיה ממלכי צדק אדני צדק
ויהי בימי אמרפל. בדרך כלל ויהי בימי בא לציין תאריך, בימי מלך כך וכך. שכך היו מתארכים שנים כמו שלמדנו. ובדרך כלל מצוין גם השנה למלך, כפי שמצוין אולי גם פה שלש עשרה שנה עבדו וכו׳. אבל זה קשה כי יש פה רשימה שלימה של מלכים ויהי בימי, שזה כמדומה לא מצאנו עוד פעם?, אם כן בזמן איזה מלך, בזמן כולם..
התורה חוזרת פעמיים על כל הרשימה של תשעה שמות הללו, זה נראה חלק מן השיר של הפרשה או יש בזה משמעות. כאילו חלק עיקרי מן הפרשה זה לספר שמות המלכים האלה.
כל המקומות נשארו בשמם חוץ מלך בלע שנוסף לו – היא צער. לכאורה היינו בלע של אז הוא צער של היום. אולי כי סדום ועמורה וכו׳ נחרבו אז לא צריך לעדכן שמם אבל צער הרי ניצלה מן החורבן ונשארה עיר ידועה בזמן התורה ובמקומה אם כן צריך לציין איפה זה בלע.
משמע גם שים המלח לא היה אז אלא היה נקרא עמק השידים, וים המלח אולי נעשה על ידי חורבן סדום. או שעמק השידים הוא מקום ליד ים המלח?
שתים עשרה שנה..ושלש עשרה שנה. ובארבעה עשר שנה.. פשט היינו בשנה היג מרדו ובשנה היד בא כדרלעומר. כי אם זה במצטבר יהיה זה מאד מוזר שלקח לו יד שנה להגיב למרד, או נצטרך בכלל להגיד שלקח לו 27 שנה להגיב..
כדרלעומר והמלכים שלו היו כזה, אם כבר הכנו את עצמנו למלחמה, חבל שלא נכה עוד כמה עמים שנמצאים במקרה בדרך…
וכל אלה העמים לא היו מוכנים לזה לא ידעו אז לא היה מלחמה, רק סוף סוף הגיעו אל המורדים והם כבר היו ערוכים לקרב
מסע כדרלעומר היה בעיקר להכניע את סדום וכו׳, שישלמו מיסים וכו׳, שזה נקרא לעבוד את כדרלעומר, אז ברגע שלקחו את כל הרכוש, היינו גבו את המס בעצמם.. והיו מרוצים
משום מה החליטו גם לקחת את לוט, לא כתוב ששבו מאנשי סדום בכלל. אבל בהמשך מבקש מלך סדום את הנפש משמע שכן שבו. מסתמא רכוש כולל גם עבדים ואולי נשים. ולוט איכשהו היה נחשב להם מישהו שאפשר לקחת, לא יודע למה
אולי זה והוא יושב בסדום, לא היה נחשב מבעלי העיר שינקמו בהם, היה איזה סדר מקובל מי מותר לשבות במלחמה, ולוט שלא היה לו פטרון אלא גר שם לקחו
אבל הם טעו כי ללוט כן היה פטרון.. וזה אברם, שמע “כי נשבה אחיו”, פה רואים שאח לאו דווקא ביולוגי ממש. אלא הכוונה ליחס מסוים של הדדיות ואחריות.
ואברם כבר הספיק לאסוף לעצמו קואליציה שלימה, הוא היה חבר בנאט״ו, כרת ברית עם ענר אשכול וממרא שהיו גיבורי האיזור, ובכלל היה לו עצמו צבא של 318, והוא טען להם שברית ההגנה שלהם כולל את לוט אחיו.
איזשהו איש ברח מכדרלעומר וכו׳ ובא לספר לאברם מה שקרה, או אולי כמה אנשים ברחו.
ואברהם תיכנן אמבוש הלכו בלילה והתחלקו זה מצד זה וזה מצד זה, הוא ועבדיו, והפתיע את כדרלעומר שלא התכונן לזה, רדף אחריהם ממקומו והמלכים כבר היו בדרך חזרה צפונה הוא פגש אותם בדן, ושם עשה את האמבוש ורדפם עד חובה.
ובינתיים הלך מלך סדום והחיילים שלו והכו את מה שנשאר מהמלכים בעמק שוה, איפה זה?
או לא שם הכו אלא לשם חזרו
והיה המנהג להוציא לחם ויין ולברך את הגיבור הבא מנצח במלחמה, כמו שעושים בימינו תהלוכה למנצחי מלחמה. והסדר באירוע הזה להביא את הכהן המייצג את האל לברך את המנצח בשמו, וכך עשה מלכי צדק שהיה גם המלך וגם הכהן, שזה מעניין איש אחד נשא בשני התפקידים, והוא הביא לחם ויין ונתן לאברם ברכה.
ובכך רואים שנתקיים והיה ברכה, ונברכו בך, כולם אמרו הוריי אברם הגיבור שוררו לו, והכהן הודה על זה.
(אולי עמון ומואב שלא קידמו בלחם ויין זה מתכתב עם זה, היו צריכים לתת לישראל את הhero’s welcome כאשר יצאו גיבורים ממצרים, והם להיפך פחדו ושכרו את בלעם, והם הרי נכדים של לוט שהציל אברהם וקיבל פה לחם ויין היו צריכים לזכור את זה)
קונה שמים וארץ זה מעניין, למעלה כתוב את הנפש אשר עשו ומבינים שהיינו קנו, ופה כתוב קונה ומבינים עשה.. אבל בפשט קונה היינו ‘הבעלים של שמים וארץ׳, לא שעכשיו קנה אותם. כמו וחשב עם קונהו, קונה זה הבעלים, רק גם הפעולה של להיעשות בעלים נקרא על שם זה, כנראה כי לא מתאים לעשות מבעל פועל שזה בעילה.
וכמובן הברכה הזו של הכהן לא היה בחינם, לא אמר היו צריכים להבין שזה עולה טיפ, אז אברם נתן לכהן מעשר תמורת ברכתו..
הברכה היא תמיד כפולה, ברכה לאברם שהוא מבורך לאל, וברכה לאל שהוא עזר לאברם, זה סדר ברכות.
מלך סדום מציע לאברם דיל, גם על זה היה כנראה איזה סדר, מי שמציל אחרים מפי כובש לכאורה הכל שייך לו, הוא הרי מציל מזוטו של ים, או אולי חלק, עכ״פ צריכים להתחשב איתו, לפי המנהג. אז מלך סדום אמר תן לי הנפשות ואשלם לך בעד זה את הרכוש שהצלת מן המלכים.
אבל אברם לא רצה לקחת את הרכוז,
הרכוש, הטעם שלו ניתן לזה כל מיני פירושים, הפשט אני חושב כעת הוא מבין שאם יקח תשלום אז הוא יהיה מחויב יותר מדי למלך סדום, זה כבר יהיה שיש ביניהם עסקים. ואברם לא רוצה עסקים עם מלך סדום, הוא רוצה להישאר חפשי ממנו. אם יישאר אברם זה שהציל בהתנדבות אז יהיה הוא למעלה על מלך סדום ולא יהיה חייב לו. אולי כי אנשי סדום רעים וחטאים, או שכך נהג אברהם לכולם, אבל הסתירה לזה מפרעה, רק שאצל פרעה אברהם הבין שהוא משלם לו כי מגיע לו, ואצל סדום איכשהו יגידו שלא מגיע לו.
אולי אברם הבין שלא כדאי להיות היהודי שלוקח כסף על השירות שלו ומשאיר את המדינה שהציל עניה, אחרת יגידו שהוא תקע סכין בגב סדום ויעשו לו שואה.
אבל הגוים אין להם בעיה זאת, הנערים והאנשים שהלכו איתו יקחו תשלום, הם אין להם הבעיות האלה הם בכל מקרה תושבי האיזור ויש להם חשבונות עם מלך סדום.
ואם לאברהם היה איזה חשבון דתי שהוא לא רוצה להתערב עם סדום או כי ה׳ אמר לו שיעשיר אותו ולא מלך סדום, אז הוא אומר אני יכול להיות פרום לעצמי אבל לא על חשבון אחרים.
נכון, למה לא כתוב פה
אולי את העם זה חלק מסוים
איפה עוד יש קונה במובן של עושה, לא ראיתי
אולי קניתי איש את ה׳
אבל הרוב זה בעלות, אז יותר סביר שזה הפוך
ובשירה קנה זה עשה? מעניין
טוב, מספיק קרוב 🙂
לא נראה לי, הרי היה אל בעצמו…התגלמות של אל מסוים שכחתי השם. גם בתורה יש כהן און. אולי היה יכול לשמש כהן לפעמים אבל היה בוודאי מערכת של כהנים בנפרד, אבל אולי גם מלכיצדק ככה, בכל אופן זה מעניין. במקרא רואים שלא טוב למלך לנסות להיות גם כהן..
מעניין