Thursday, February 10, 2022 • ט׳ אדר א׳ תשפ״ב
מהו הפשט בחלוקת שנות הדורות עד שהולידו ואחר כך, מה זה בא לבטא
אוקיי זה עדיין כתוב ארוך מדי, היה אפשר לציין גיל ההולדה מבלי לחתוך כל דור לשנים, כמה שנים חי לפני שהוליד וכמה אחר כך.
אולי זה חידוש שמישהו חי אחר שהוליד הרי לשם מה צריכים אותו.. כפי ששואלים חכמי הטבע בזמננו שזה קצת פלא שמין האדם נוהג לחיות כל כך ארוך אחרי גיל ההולדה ומחפשים לזה סיבות
אה נכון. אבל תמיד חשבתי שזה עוד סיפור לא שזה היה באותם השנים דווקא.
אוקיי אז חזר הדין שיש להבין מה טעם לרשום כמה שנים חי אחר הולדת הבן העיקרי, או במילים אחרות מה זה מוסיף מעבר לסיכום השנים אשר חי בסוף.
א.
פרק זה ליתר דיוק הוא תולדות שת, או תולדות אדם דרך שת. ולפיכך כוונת קריאת שם שת כי שת לי אלהים זרע אחר אינו תחת הבל בלבד אלא גם תחת קין, אע״פ שנמנו זרע קין בפרק הקודם הרי הם לא ממשיכים (לפחות בגלוי) מעבר למבול. ולפי זה נראה כי הפסוק ‘תחת הבל כי הרגו קין׳ חוזר על ‘כי הרגו קין׳ כדי לומר ששת הוא גם תחת קין, הבל נרצח וקין רוצח ושניהם לא זרע של אדם.
ויש רמז לזה בדור הבא, לשת ‘גם הוא׳ ילד בן, גם זה מוסיף את הולדת אנוש לסיפור החלפת קין והבל בשת. ולא לחינם נקרא שמו אנוש שהוא שם נרדף ל׳אדם׳ או ‘איש׳. כלומר שושלת זו הוא השושלת האמיתית של בני אדם.
ומסתמא לכן גם אז הוחל לקרוא בשם ה׳ אחר שכבר התבסס שושלת האדם הנכונה. ואם ממשיכים בזה אז מסתמא הכוונה פה להודיע ששושלת אדם שת אנוש עד לנח ועד לאברהם היה להם מסורת זו של קריאה בשם הויה משא״כ קין וזרעו או שאר הענפים שלא נמנו כאן.
אוקיי גם זה יתורץ לפי תירוצי למעלה
ב.
‘זה ספר תולדות אדם׳ זה הפסוק הראשון בתורה שהוא במפורש פסוק הקדמה לספר. ויש כאן איזה הדרגה. בראשית א פשוט מתחיל בהתחלה. בראשית ב מתחיל בהכרזה אלה תולדות השמים והארץ, שהוא פתיחה לסיפור אבל לא לספר וחורז את בראשית ‘ביום ברוא אלהים׳. בראשית ג כבר אינו רק בראשית אלא גם פתיחה מפורשת וגם פתיחה מפורשת ל׳ספר׳. והוא חורז הן את בראשית א ‘ביום ברוא אלהים אדם׳ והן את בראשית ב ‘זכר ונקבה בראם וכו׳. (זה לא מוכרח. אפשר שמתייחס רק לבראשית א. רק הנקודה שזה כבר ספר הוא מפורש).
ויש רגלים לדבר לענ״ד שכל הפרשיות שמפורש עליהם בתורה שהם פרשיות כתובות הם פרשיות של רשימות. כי סיפורים אינם צריכים להיכתב כמו רשימות שהרי אנשים זוכרים את הסיפורים. אבל רשימות מי הוליד את מי וכמה אנשים היו וכמה שנים חיו כל אחד זה מסוג הדברים שנשכחים במשך הזמן ולכן הדברים הכתובים הראשונים בהיסטוריה תמיד היו רשימות יבשות. והנראה שגם בתורה הסיפורים עברו בתחילה בעל פה ואילו הרשימות נכתבו בזמן יותר קדום להם, ויבחר כל אחד באיזה תקופה בהיסטוריה לשים הדרגה זו אם לפני משה או אחריו. או שעכ״פ הסגנון שכותב ספר ומפרש כתיבה על רשימה מתחייב מתוך ההיגיון הזה גם אם כולם נכתבו באותו זמן.
“זה ספר” “ויכתוב משה”
פרשת מסעי
שאר הספרים הם ספרים שיש בהם חלות על ידי הכתיבה, הם לא נכתבו עבור האינפורמציה
ספר הברית זה כמו שטר קנין
האזינו זה היחיד שלא מתאים
ספר שכתב על מלחמת עמלק למשל אין לנו הספר ההוא, זה רק סיפור שכתב
ופה
בספר דברים יש עוד כתיבה של משנה תורה
כל אלה תולדות הם הרי פרקים בספר זה..
הוא רשימה ולא סיפור
אני חושב ששירות שכתוב עליהם שנכתבו זה לא בדיוק ספר כתוב, הרי מפורש שים באזני יהושע, וכן מפורש בהאזינו שימה בפיהם.
אז השירה הוא לא דבר שבכתב אלא דבר שבעל פה
ולכן זה אינו קושיא עלי
מה הבעיה אותם הם לא הספר הזה
ספר זה בודאי דבר כתוב, לא בהכרח book אבל כן דבר כתוב
אפשר מגילה או אגדרת
אגרת
לא משנה לי אם נפרד או לא, משנה לי שזה דבר שצריך להיכתב. השירה יש לו כוונה אחרת במה שנכתב
כי צריך לזכור את המילים במדויק אולי, משא״כ שאר הסיפורים לא כל כך חשוב המילים
אף אחד לא היה זוכר כמה שנים חי אנוש בלי שיהיה כתוב. כולם היו זוכרים שהיה מעשה שיעקב גנב את הבכורה וכו׳.
מענייו
אבל מסתמא גם כי עושים מזה מין נוסח שחוזרים, כמו שחוזרים לילדים שיר למשל כמה נשיאים היו לאמריקה, משהו כזה
נוסח שונה יכול להיות גם בכתב וגם בעל פה
זה עדיין יותר ספר מאשר סיפור
זה לא קושיא שנראה לי בכלל. גם בזמננו בדור מסוים שכיח שם מסוים ואחר כך לא. זה דבר שקורה בלי שזה יהיה העתקה של הרשימות.
אפשר בדור מסוים היה שכיח שם קין או קינן ואחר כך שם מהללאל וכו׳. לא מבין מה יש להוכיח מהכפלה של רשימות
אם היינו מאמינים לחוקרים האלה גם לא היו מאמינים שהיו באמת ארבעה אנשים שמעון בן גמליאל בן שמעון בן גמליאל בן שמעון
זה סברא בלי קשר למציאות, המציאות דווקא תמיד מכפילה שמות
זה מאד הגיוני ששושלות הם אותו דבר. ההעתקה קורית במציאות לא בספר..
אני מוצא את זה כל יום בעולם הזה
למה זה משנה מה יש בתנך
הרי אתה רואה שבאמצע זה מעורבב, אלה שמות שהיו נפוצים בימים ההם
או נפוצים לשליטים או ראשי דורות וכדומה, מה שלא יהיה המובן של האנשים שנמנו כאן
בוודאי שכן
יש באמריקה גורג׳ בן גורג׳ בערך שמונה דורות.. דברים כאלה
אני חשוב שזה סתם אמונה יתירה במבנים של טקסטים בלי לבדוק כיצד העולם הממשי עובד
חוקרי טקסטים נוטים לטעות טעויות כאלה
יש גם המון הכפלות כמו שבגבשב״ג
ומאד מסתבר שיהיו יותר ממשפחה אחת עם אותו שושלת
אתה יודע כמה יואל בן חנניה יום טוב ליפא יש בעולם? וכדומה
שמות זה הדבר הכי נעתק בעולם כולם מעתיקים והרבה פעמים יש סיבה שזה נהיה ככה בגלל איזה משהו שלישי
למשל כולם נתנו שם בדור מסוים אחר איזה גיבור מפורסם וכו׳
בוודאי, למה לא 7 דורו, בפרט אם העולם קטן
אני בכלל רציתי לומר שעל אף שיש טעמים לכמה שמות זה לא שבאמת חשבו על הטעם ולפי זה נתנו את השם
השם היה קודם לטעם גם במקרים האלה
רק למשל חוה אמרה איזה שם מתאים לבן החדש שלי, שת נשמע כמו שת לי אז נתנה את זה
אבל השם שת כבר היה בעולם לפני
וזה מתרץ למה על הרוב הטעם קלוש
זה כזה קושיא רציונלית על המציאות שזה מצחיק.
יש בעולם הרבה יותר התאמות מוזרות מזה
תחפש אצל בעלי הרמז מכל הסוגים יש להם ארמונים שלמים מלאים כאלה התאמות מוזרות
ידעת שאברהם לינקולן חי בדיוק מספר השנים של אברהם אבינו? דברים כאלה..
בוודאי שזה משהו ספרותי
זה לא
אבל זה בדיוק הבעיה אתה עשית דוקטורט על ספר ולא על העולם.. בוודאי שלא על העולם בזמנים של קין וכו׳
היית צריך הרי לבדוק בעולם כמה התאמות כאלה יש למשל בזמן הזה, קודם שיהיה לנו בכלל אינדיקציה
כמובן אין כאן שבע דורות מתאימים הרי באמצע צריך להחליף אותם שיתאימו..
נו אז בדקת כמה משפחות יש בזמן הזה עם אותה שמות במשך 2 דורות? וכמה 3? וכמה 4? וכמה 7?
זה נקרא להניח את המבוקש..
תודה שלא בדקת אני מתערב שיש יותר ממשפחה אחת עם עשרה דורות שהם בדיוק כמו משפחה אחרת
אתה חיפשת בספרים ולא בדקת בעולם
אם מתוך 500 רשימות בתנך יש מקרה אחד כזה ובעולם יש מתוך 400 משפחות מקרה אחד כזה אז זה יותר נפוץ בעולם מאשר בתנך
תראה קודם כל אתה הופך הקבלה של 3 ל7 ואז עושה קושיות. הקבלות של 3 אני בעצמי מכיר עשרות
ואם נותנים את דרגת החופש הזו של להחליף בין דורות אני מתערב לך שתמצא מאות רק בחסידיות מסוימות
אבל אתה מערב בין 2 דברים. שמו.ת שחוזרים זה עוד יותר נורמלי. יש הרבה פחות שמות מאנשים אז הסטטיסיקה אומרת ששמות יחזרו
להיפך זה שיש לזה סיפור מאחורי זה מגביר את הסיכוי שיהיו אותם שמות, מהסיבות שאנשים נותנים לבניהם שמות. למשל אם כולם היו סוג של מלכים מסתבר שהמלך יתן לבנו שם שמתאים למלך הבא. ומאותו סיבה המלך המקביל.
תראה עבור מקובלים זה הקבלה מאד יפה, שחוקרים באים ואומרים זה פשט אני חושב שזה מצחיק
מה בארץ אחרת כולם לא מאד רחוקים מאדם הראשון וגרים קרוב לפי הסיפור
זה ממש מצחיק אותי כי החוקרים מאמינים יותר בקדושה של רמזים במקרא מאשר מפרשים נורמלים
אתה אמרת שאין כזה מקום ארץ נוד..
בוודאי אלא מי, כי הם רוצים לטעון שזה גירסאות שונות לאותו סיפור או משהו כזה
אתה צריך לדעת אם זה ארץ רחוקה או שזה השכן ליד, לפני שאתה מביא את זה כקושיא
בפשטות אם יבל היה אבי יושבי אהל זה עבור כולם לא רק עבור זרע קין, אז הם נחשבים חלק מאותם דורות ראשית
המפרשים שאתה שמעת מהם הם שמעו מהחוקרים שהמציאו לאותו סיבה
אני בכלל לא לוחם אני חושב שעבור רמזים זה יפה אבל אני חושב שזה לא משהו ספרותי זה העולם עובד ככה בכלל
העולם יותר ספרותי מהספרות, זה אתה שוכח כל הזמן…
לפחות אם זורקים את כל הפרטים האחרים שלא משתלבים בסיפור…
אמרתי לך כי הסטטסיקה מנבאת שזה יהיה בערך ככה.
נו תביא את הסטטיסטיקה
אמרת שעשית אז תביא..
ואל תשכח שלא מחפשים 7 דורות אלא 7 מתוך 7 שמות ש3 מהם הם באותו סדר
אני מכיר הרבה משפחות עם ג דורות
אז למה אתה חושב שהסטטיסיקה מוזרה פה
מסתמא יש כמה עם 4
צריך ללכת למשרד הפנים ולבדוק..
זה הרי לא נכון ברגע שזה לא באותו סדר יש בוודאי מאות של אותם שמות
הגמרא מדברת כבר על שני יוסף בן שמעון… בגמרא זה נשמע שזה נדיר ואצלנו זה לא נדיר בכלל
הסטטיסטיקה שלי אומרת שיש יותר מחד בדרא 🙂
זה גם לא נכון שיש 4 הקבלות מכל הרשימה יש רק 2 שמות חנוך ולמך שהם בדיוק אותו דבר. השאר זה התאמות בשביל שיתאים הוורט אז אומרים נו אתה לא חושב מתושאל זה אותו דבר כמו מתושלח.. לא יודע אם היה מתושלח וכתבו בגט מתושאל מסתמא הגט פסול..
לא מסכים, אין לנו מספיק ידע על המשמעות של שמות אלה בשביל לדעת, הדימיון הוא רק באותיות כאלה
אבל יכול להיות שדווקא עירד זה בדיוק משמע ההיפך מירד
ומחויאל ומהללאל זה כבר ממש סתם
תראה שערי רמזים לא ננעלו, אני בעד רמזים
אבל אלפי שנים יהודים קראו כל זה ואף אחד לא חשב שזה הכוונה.. לא יודע מי המפרשים הראשונים שעשו פלפול הזה
בשכל יש כאן משהו מעגלי. אם זה אותו דבר אתה אומר הנה זה אותו דבר. אם זה לא אותו דבר אתה אומר כן בדיוק בגלל זה שינו את זה כדי להנגיד..
(המעלה של מדרשים שהם לא אומרים שהם הפשט ואין להם לכתחילה בעיה עם טענות מעגליות.. )
למה לא מי קובע את הזמנים
אתם חושדים בי סתם, אני אובייקטיבי..
ואני בכלל אוהב הקבלות של חוקרים רק אני חושב שקין ושת זה לא אותו דבר…
כן
למעשה כשיהיה לך זמן תסביר לי כי אני רוצה לדעת
אני מחפש להבין את השאלה אם זה הכל המצאות של אנשים עם חוש סדר מסוים או שאכן היה מקובל לכתוב ככה וככה היה מובן אי פעם, הצד השני פה הוא הרי שזה הכל המצאות דרושים מאד מסובכים אבל לא יותר מזה. אז אם יש איזשהו מסורת פרשנית וכדומה ששמה לב לדברים כאלה אז מקבלים את זה, או אם איכשהו יש ראיה שאכן הנהוג היה לרמז דברים בצורה זאת או לכתוב בצורה זאת.
המציאות הוא שאפשר לבנות מבנים אם מחפשים אותם, השאלה הוא אם זה באמת שם. בין אם כוונת המחבר בין אם מסורת קריאה.
למשל במקרא שלנו יש ניקוד וטעמים. אנחנו יודעים לפי ההיסטוריה זה מופיע באיזשהו שלב. אבל אנחנו מבינים שבטח קראו עם איזה ניקוד גם לפני רק נכתב אז. וגם טעמים מסתמא היה משהו גם אם אפשר להתווכח אם כל הניקוד וטעמים צודקים, כי באמת היו קוראים באיזשהו ניגון או נוסח וכו׳.
לעומת זאת אם מישהו יתחיל להגיד שאפשר לפרש בגימטריא (או שאר חמישים שערים של חסידי אשכנז) אז בדרך כלל אומרים אנשי הפשט אין סיבה טובה לחשוב שמי שכתב או קרא לראשונה חשב על דברים כאלה אז זה לא היה שם לפני שהרוקח כתב חמישים שערי רמז אלא זה המצאה שלו.
השאלה אם מבנים יותר דומים לטעמים או יותר לגימטריא
בוודאי שאפשר וחסידי אשכנז טרחו המון על זה בצורה מסודרת.
וזה תמיד אמת הגימטריא כי זה מתמטיקה אז תוכל להגיד אותו דבר עובדה שזה שם..
רק משום מה לא נהוג להשתכנע מזה
למשל טוענים שלא היה נהוג בזמן המקרא לסמן בכלל מספרים באותיות וזה מנהג מאוחר ששאלו מהיוונים, אז זה סוג של ראיה היסטורית שזה לא הכוונה.
אז צריך ראיה שכן היו נוהגים לסמן במבנים כאלה
נו אותו שאלה על המבנים הם שם אבל השאלה אם הם הפשט.
אז תאריך.. עכפ זה דיון מובן, שצריך להוכיח אותו בראיות מבחוץ לנידון עצמו.. זה שיש מאתיים גימטריאות מתאימות אינו ראיה. בגלל שיש יותר מדי דרגות חופש בהתאמת גימטריאות. כמו שהראשונים כבר העירו.
ואותו דבר במבנים לענ״ד יש בהם יותר מדי יצירתיות בשביל להשתכנע שזה הפשט
בעיני זה סתם הרגל שלך. הדוגמא של קין יש בו איזה עשרים דרגות של חופש ואתה אומר שזה דוגמא ברורה..
כי עושים פרופגנדה :)O
בוודאי יש מבנים נכונים כמו שפרשת בראשית מחולקת לשבעה ימים וכדומה, על זה אני לא מתווכח.
אבל זה גם לא מלמד יותר מדאי
כל הדבר הזה דתיים ולא דתיים זה סתם מכניס הטיות. לצורך הענין אני לא דתי וזהו.. צריך סתם ללמוד. אם אפשר..
כלומר אני גם לא קונה את ה׳מיגו׳ הזה..
כן זה רק עוד שלב של תסבוך זה לא טוב..
תודה
מה אני יודע על אותם אחרים.. אני מיצג את עצמי..
אבל טוב צריך לזוז אקרא הדברים שלך על גימטריא
הזה של סרגון זה מפורש שהוא מתכוון לגימטריא?
רק להבהיר: אתה מציע שמיום חיבור המקרא ועד לערך לפני 150 שנה אף אחד לא שם לב לאחד מהאופנים העיקריים שבו הוא נכתב?
(לגבי פרשנות הפשט של הראשונים אין קושיא זו כי הם לפחות טוענים שפעם כולם הבינו את הפשט ואולי גם המדרש המסורתי יודע מה פשט ומה דרש. אם כי יש להתווכח)
זה עוד ראיה מסוג המניח את המבוקש…
מי הראשון שאומר ששושלת קין ושת מקבילים
זה שזה בולט לעין ולא מדברים עליו רק מגביר את הקושיא…
הטעמים הרבה פעמים סותרים במפורש את המבנה הבולט לעין
אבל זה טענה נגד ה״בליטות לעין”
צריך להמשיך פעם אחרת ממש לא טוב שאני עדיין פה.. זה מאד חשוב לי הדיון הזה נגיע לזה
אתה כבר מדבר כמו מחזיר בתשובה.. זה לא דיון בא תעשה אצלנו שבת 😇
לא שזה לא צודק..כל דבר מעניין בכלל זה ככה לא מכריעים בדיון אחד…אבל לכן צריכים ללמוד לא סתם להתווכח אלא לחדד דברים וללמוד זה מזנ
הדרש הזה מראה את הבעיה בנתונים… אנחנו לא רוצים להיות נתינים רוצים להיות חופשיים …..
נתונים זה מלשון נתון לך, אז אתה משועבד למה שנותנים
צריך גם לתת לפסוק בחזרה…
זה יהיה סתם תלוש, צריך לתת אל התורה…
יושר אינטלקטואלי זה בית סוהר שאיזה גרמני עשה😇
אני בעד ללמד את התורה, לא בלעדית, קצת היא מלמדת אותנו וקצת אנחנו מלמדים אותה.
כמו כל דו שיח יפה בין רב לתלמיד
לכן יש מידות דרש ולא רק מידות פשט. .
השאלה אם דתי זה מושג של פשט או של דרש… אני אוהב החתם סופר שאומר שאי אפשר להיות דתי עם פשט…
הטעם שלו כי הפשט מדי מצומצם
זה להיפך מהבעיה של אבא שלך…
Friday, February 11, 2022 • י׳ אדר א׳ תשפ״ב
(אני נוהג ללמוד ככה, זה פרקים א- ה שלמדנו השבוע, אם זה מועיל במשהו או יש הערות אשמח)
Saturday, February 12, 2022 • י״א אדר א׳ תשפ״ב
נכון. לומדים רק א- ה או לחילופין ה פרקים בשבוע, שזה מספיק..
כמה דברים שצריך להשלים מפרק ה
לפי הדיוק של נריה על 365 יש ללמוד שכל הפרשה סובבת על נקודת חנוך שהוא שחי 365 שנה. ואמנם לא סופר כלל מה קרה לו וזה אחד מן הסיפורים הנעלמים במקרא שמראים לי שלא כל הסיפורים הרלבנטיים סופרו והמקרא מניח שאתה כבר מכיר או משאיר למסורת או מדרש. מכל מקום לפי מבנה הפרשה דווקא סיפור חנוך מאד מובלט שכן הקצב של כל הפרשה זה ויחי..ויולד.. וימת. ואצל חנוך במפורש נעצר הקצב הזה והוא לא מת. או לפחות לא מתואר בו שמת. זה בוודאי מכוון אותנו.
ואם המסר של הפרשה שקדמה לכאן קשור לפחות לענין המיתה האנושית ואיך שזה קשור לענין ההולדה, מה שלא יהיה בדיוק המובן של זה כפי שדייקנו, הרי שנקודה זו מאד חשובה בענין הזה, שהרי זה ממש הסיפור הבא כיצד כל הדורות מתים, ויש חריג אחד שלא מת. (כמעט פלא לי על הזוהר שמצא מדרש שלם במלכים שמלכו בארץ אדום שהאחרון שבהם לא נאמר בו שימות בפרשת וישלח, אם כי בדברי הימים נאמר שמת וכמובן שמת אלא שהם דורשים את לשון הכתוב, ולמה לא עמד באופן זה על חנוך. כמובן מיסטיקנים קדומים עמדו על זה בהרחבה וצריך להבין היחס של הזוהר לזה).
ומה שנאמר על חנוך הוא שהתהלך את האלהים, שזה נאמר גם בהמשך על נח, שגם עליו נאמר שינחם אותנו ממעשינו ומעצבון ידינו, מה שלא יהיה המובן והנמשל של זה בדיוק עכ״פ הוא מתייחס למין החרגה או תיקון של הקללה שנתקלל אדם.
וכן לשון התהלכות עם אלהים הוא קול אלהים מתהלך בגן, לכן מסתבר שכוונת הכתוב לרמז שחנוך חזר לגן עדן איפה שקורה מה שקורה והוא עדיין מתהלך שם עם האלהים ואיננו .
בדברי למך על שם נח, צריך לדייק מה הנמשל, בפשטות זה מתייחס למשהו שנאמר בהמשך ולא כפירוש רש״י שזה איזה נקודה שלא נזכרה כלל שתיקן כלי מחרישה. ואמנם זה אירוני שבזמנו היה המבול ונהרס הכל, אבל אולי זה בעצמו מראה שהמבול הוא התוצאה ההכרחית מקללת ה׳ וכי נחמת ה׳ אחר המבול כוללת גם איזה נחמה על כל קללת האדם. או שאפשר שזה בדיוק הנבואה שנח ניצל מן המבול.
עוד אפשרות ראיתי כעת במפרשים וכבר פירשתי ככה פעם, שזה מדבר על חידוש נח אחר המבול ליטע כרם, שהיין משמח, וזה היפך הנאמר בעצבון תאכלנה. ובאופן כללי היין הוא נחמה על היגיעה שבלחם. ואע״פ שהיה מכשול באותו נטיעת כרם מכל מקום מצאנו נחמה, כמו שנאמר יצא אדם לפעלו.. ויין ישמח לבב אנוש.
במה שאמרה שפרקי רשימת הדורות הם כמו דברי הימים שמשמיט כל הסיפורים המלוכלכים. חשבתי שיש בזה נקודת אמת, כי הרי באמת אחרי כל המכשולות והסיבובים בדרך, מכל מקום הגענו לכאן. אחרי כל דברי הימים הגענו לאיפה שאנחנו היום. אחרי כל הדורות מאדם וכו׳ הגענו לנח ולאברהם. אז זה שרשימות היוחסין משמיטים את הלכלוך זה מבטא באמת את נקודת הנקיות שכאשר עושים זום אאוט אז מבינים שהכל מוביל בסוף למשהו טוב. (וכמובן שזה גם המהות של רשימת יוחסין להתפאר באבותינו ולא ללכלך עליהם..)
עוד דבר בקשר לענין השמות בפרקים ראשונים והשאלה אם הנחש צדק. שכחנו לשים לב שאע״פ שבכל הפרשה נאמר הויה אלהים, בדברי הנחש לא מופיע לעולם שם הויה. שלשה פעמים הוא מזכיר שם אלהים בלבד, אף כי אמר אלהים, כי יודע אלהים, והייתם כאלהים. ייתכן שזה רמז גדול לפירוש שתבחין בין אלהים שיש בו מן המשותף לשליטים או מלאכים, ושם הויה. וראיה לפירוש הרמבם שוהייתם כאלהים הכוונה תהיו כשופטים או דיינים. או אם רוצים להחזיר לאלהות עצמו אז נראה שמבחינת שם אלהים יש מאבק בין האדם ואל אבל באמת מצד שם הויה אין קנאה כזו והויה רוצה שכן יאכל מעץ הדעת ועץ החיים ויש כמה דרכים שזה רמוז, הרי בכלל אין פסקי טעמים במקור ואפשר לקרוא ויצו ה׳ אלהים מכל פרי עץ הגן אכל תאכל ומפרי העץ אשר מתוך הגן. לא תאכל ממנו כי ביום אכלך. כלומר תאכלו גם מעץ אשר בתוך הגן רק לא באופן שביום וגו׳. טוב זה כבר לא פשט..
גם בדברי הויה אלהים בסוף הפרשה רמזו שהקנאה הוא מצד האלהים, ‘כאחד ממנו׳, זה מצד אלהים שמקבל לשון רבים ולא מצד הויה. והשאלה כאשר נאמר ‘ויגרש את האדם׳ בסתם בנוסף למה שנאמר מקודם ‘וישלחו ה׳ אלהים׳ מי עשה את זה ומה נוסף כאן.