Thursday, July 09, 2015 • כ״ב תמוז תשע״ה
פה זה תמידים ומוספים
שלכאורה באו אחרי הקרבנות על החטא או נדבה
זה כבר קשור לטקסים מסודרים בבית המקדש
שזה דבר יותר מאוחר
וממש לא ספונטני או קשור לרעב של איזה תאלוגיה..
אבל זה היה צריך לשאול בויקרא…
מה שמעניין דווקא הביטוי קרבני לחמי וכו כתוב כאן ולא שם
מה שסותר התיאוריה שלך מוישי
כי כאן זה כבר הלכות מועדים וכל יום, זה אורח חיים זה לא עבודת השם
כלומר זה העולם המסודר של הכהנים
אפשר שזה יותר הרעיון של הקרבה
ככה הייתי חושב
אבל אולי באמת זה אותו דבר
כבר דיברנו מלא על זה בויקרא. .
אני רק אומר שפה זה כבר לא קשור לאותו שורש מה שהוא לא יהיה, זה כבר עבר תהליך
you were allowed..
you just didn’t come..
בפיך ובלבבך לעשותו
moishy that’s a sort of anachronistic torah
its projecting more modern scientific ideas about causes backwards
its very debatable if the ancients, or even modern scientists… looked for such things
look how modern day religious or mythic people definitely don’t think of gids in the way you described it, maybe that is because of science… but its not even in a similar category
gods not gids
אני חושב שקרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי זה כבר ערבוב של כמה מהלכים
כי פעם לאחד היה תורה שהאל רוצה רק הריח של הקרבנות, שזה נתפס יותר רוחני
וכמו שכתוב בבראשית
ופעם אחרת היה תורה שהוא צריך לאכול כמו לחם, ולחם הפנים
ופעם אחרת היה העיקר האש שבה נראה השם כמו שרואים במקומות אחרים ותרד אש כן
והמחבר הזה כבר עשה שיטה מקובצת מכל הדעות
גם הוא עשה שיטה מקובצת של בהמות ומנחות ונסכים
שגם לזה יש לכל אחד מקור והסבר שונה בפרשיות אחרות
מה זה עולת תמיד העשיה בהר סינ
סיני?
משי ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, אם היה להם מושג אחר של אלוהים כל שכן שהיה להם מושג אחר של סיבות הטבע. התורה שאתה חוזר עליה מניחה הגמוניה של פרדיגמה מדעית מסוית וזה עוד יותר מגוחך מלהניח הגמוניה של פרדיגמה תאלוגית.
יש גם בטח איזה הסבר למה כבשים נתפסו לו מתאימים לקרבן תמיד ושעיר לחטאת ופר לחגים גדולים
ומתי מקריבים איל?
לחזור לענין התשובה רגע, אפשר לראות בתוכחת בחקותי שמוזכר וידוי אבל לא תשובה, והשם ירחם בסוף בגלל הברית לא בגלל התשובה, ואילו בנצבים זה בגלל התשובה, הרעיון של ברית סותר הרעיון של תשובה ,
לא זה ריצוי
העם לא עושה שום שינוי מצידו
בקיצור וידוי וסליחה זה מדאורייתא, עזיבת החטא זה מדרבנן..
וכך גם מוכח בכל סוגיות הכפרה בשס
עד שהרמבם ניסה להפוך את זה..
והיה העולם חשך עד שבא הבעל שם טוב והחזיר את אלוהי המקרא
חטאתי ואחטא עוד
זה קשור למה שדברנו קודם שהמקרא מניח שהאדם תמיד חוטא זה בכלל לא אשמה
באמת הרמבם כך הצדיק את השיטה שלו שהעזיבה זה פשוט וכו אבל זה לא נכון
איפה כתוב חרטה במקרא?
אני חושב שחרטה בלשון הקודש זה פשוט חזרה
ולכן בלעם אמר כי לא אדם הוא ויתנחם
זה הכל פסיכולוגיות שהמקרא לא העלה על דעתו
סליחה זה שהשם יחייך לך בחזרה אין פה בכלל מין חובה להתנצל
זה סתם המצאה פרוטסנטית
ייתכן שהפשט באמת שזה לא חטא רק תירוץ עלילה של השם שלא ייכנס לארץ כמו שארזל
וזה היה ברור גם למשה
זלמן לייב כבר כתב ככה אתמול
זה מדרש שזה עלילה
שניה אפתח את הבר אילן..
תנחומא וישב
סימן ד
ויוסף הורד מצרימה
זה שאמר הכתוב: לכו חזו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם (תהלים כה).
א״ר יהושע בן קרחה:
אף הנוראות שאתה מביא עלינו בעלילה את מביאן.
בא וראה כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם מיום הראשון ברא מלאך המות.
מנין?
אמר ר׳ ברכיה:
משום שנאמר וחושך על פני תהום (בראשית א), זה מלאך המות המחשיך פניהם של בריות, ואדם נברא בשישי ועלילה נתלה בו, שהוא הביא את המיתה לעולם, שנאמר: כי ביום אכלך ממנו מות תמות.
משל למה הדבר דומה?
למי שמבקש לגרש את אשתו, כשבקש לילך לביתו כתב גט, נכנס לביתו והגט בידו מבקש עלילה ליתנו לה.
אמר לה: מזגו לי את הכוס שאשתה, מזגה לו.
כיון שנטל הכוס מידה, אמר לה: הרי זה גיטך.
אמרה לו: מה פשעי?
אמר לה: צאי מביתי, שמזגת לי כוס פשור.
אמרה לו: כבר היית יודע שאני עתידה למזוג לך כוס פשור שכתבת הגט והביאתו בידך?!
אף כך אמר אדם לפני הקב״ה: רבש״ע, עד שלא בראת עולמך קודם שני אלפים שנה, הייתה תורה אצלך אמון, שכך כתיב: (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום ב׳ אלפים שנה, וכתיב בה: (במדבר יט) זאת התורה אדם כי ימות באהל.
אילולי שהתקנת מות לבריות היית כותב בה כך?!
אלא באת לתלות בי את העלילה, הוי נורא עלילה על בני אדם.
וכן אתה מוצא, שא״ל הקדוש ברוך הוא למשה: (דברים א) אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה וגו׳.
איש זה משה, דכתיב (במדבר יב) והאיש משה ענו. האיש המסוים באנשים.
וכן אתה אומר: (שמואל א יז) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים.
וכן הוא אומר: (שמות ו) עתה תראה אשר אעשה לפרעה במלחמת פרעה אתה רואה ואין אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים.
וכיון שאמר להם שמעו נא המורים (במדבר כ), א״ל הקב״ה: לכן לא תביאו את הקהל הזה, הוי נורא עלילה.
זה מחלוקת מפרשים..
כן זה אחד המדרשים הכי מפורשים שלהם..
Friday, July 10, 2015 • כ״ג תמוז תשע״ה
כתבתי השלשידעס תורה שלי מבוסס על הדיבורים פה ה
https://www.facebook.com/yitzchoklowy/posts/561…
Thursday, August 25, 2022 • כ״ח אב תשפ״ב
אני אלמד עוד הכל בינתיים אני אגיד לכם רק איזה גאונים אתם
יש גאונים טועים זה לא תלוי זה בזה 🙄
בעולם היהודי הגדול אף אחד לא היה יודע אפילו לדון בכל זה בלי שבע שגיאות .