Tuesday, January 08, 2019 • ב׳ שבט תשע״ט
כן, הוא נשמע אומר משהו כמו, אני לא רציתי בכלל העבודה הזאת, אבל השם הבטחת לי שתעזור לי, נו אני ממלא את חלקי ואתה לא ממלא את חלקך
אז מה באמת כל בהנהגה הזאת זה כי לא מצאתי חן בעיניך? אתה הרי שכנעת אותי שזה לטוב לי,
אבל במצב כזה אם זה נכון מה שאמרת שזה הכל כי אתה אוהב אותי, היה יותר קל אם היית הורג אותי
בכלל הפרשה מבולבלת זה נראה שיש שנים או שלש סיפורים שנתחברו כאן, בטח הביקורת יש לה איזה סדר פה
כן, הוא נשמע אומר משהו כמו, אני לא רציתי בכלל העבודה הזאת, אבל השם הבטחת לי שתעזור לי, נו אני ממלא את חלקי ואתה לא ממלא את חלקך
אז מה באמת כל בהנהגה הזאת זה כי לא מצאתי חן בעיניך? אתה הרי שכנעת אותי שזה לטוב לי,
אבל במצב כזה אם זה נכון מה שאמרת שזה הכל כי אתה אוהב אותי, היה יותר קל אם היית הורג אותי
בכלל הפרשה מבולבלת זה נראה שיש שנים או שלש סיפורים שנתחברו כאן, בטח הביקורת יש לה איזה סדר פה
Thursday, January 10, 2019 • ד׳ שבט תשע״ט
דיברנו על זה בפרשת בשלח אני נזכר..
דיברנו על זה בפרשת בשלח אני נזכר..
Tuesday, August 02, 2022 • ה׳ אב תשפ״ב
יש עוד שאלה מה ההבדל בין תרועה ותקיעה, לא מפורש מתוך הפירוש שלך.
לכאורה ‘תקיעה׳ יש לו שני מובנים, גם הפעולה של לתקוע, ולכן שייך לומר ‘ותקעתם תרועה׳. וגם לפעמים שם דבר שהוא תקיעה לאפוקי תרועה. ככה לפי פירוש חכמים. אפשר שהפשט לא ככה אלא תמיד זה תרועה. והם שמות מתחלפים הרי להיפך לא מצינו ‘והרעותם תקיעה׳. יש רק ‘והרעותם בחצוצרות׳. או ‘בחצוצרות וקול שופר הריעו׳. הרי התרועה הוא גם הפעולה שעושים. (ואפשר להריע גם בלי כלי כמו הריעו לה׳ כל הארץ שהוא לאו דווקא על ידי כלי). רק ההבחנה בין מקרא העדה למסע המחנות וכפי שחילקת יפה בין חג לבין מלחמה משמע שכן יש הבחנה בין תרועה לתקיעה. אבל לא מבואר מה ההבחנה הזו ומבואר בגמרא שכבר אז הסתפקו מהו בדיוק תרועה..
גם מהו ‘חוקת עולם׳ – לכאורה רק הבא אחר כך, התרועה בשעת מלחמה ובמועדים
ולמה חשוב שהחצוצרות יהיו מקשה?
הסדר של ספר במדבר הוא לכאורה ככה. עד ויהי בנסוע זה התיאור של המחנה בחנייתו ואז פרק י זה בערך התיאור היחיד של הנסיעה עצמה. ואז משם מספרים מה בעיות היו בכל הנסיעות במדבר..
מה קרה לחובב הוא הלך עם משה בסוף או לא?
גם מאמירת ויהי בנסוע מבואר שזה הכל שייך למלחמה, ויפוצו אויביך. אלפי ישראל כלומר דיוויזיות של ישראל.
פרק יא – משמע שיש חילוק בין ‘העם׳, והאספסף׳
יש כזה מקום איפשהו שנקרא תבערה וכאן מספרים לך למה נקרא ככה
משמע בכל זה שהדג בכלל בשר. הם בוכים שאין להם בשר זכרנו את הדגה.. וכן משה אומר הצאן ובקר ישחט אם את כל דגי הים יאסף
לא כתוב שנסעו משם אבל אחר כך יש מקום חדש שהוא קברות התאווה?
כן אבל ממה נפשך. אם אין סיבה לעשות פסח במדבר אז למה באמת עשו אותה כאן. ואם יש סיבה אז זה חייב להיות מובן מעצם מצוות הפסח לדורות וזה לא חידוש פה.
הדרשה של המתלוננים פה נראה לי אחד הדרשות היותר יפות של תלונות, שאר הדרשות לא מגיעות לזה
ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו
ואז התורה/הכותב מכניס כזה מאמר מוסגר להסביר את דבריהם, שהמן באמת לא היה כזה גליק גדול. והמן כזרע גד וכו׳
או שיש לפרש להיפך שהתורה אומרת אבל באמת המן היה טוב ונפלא
אני חושב שכל המעשה הזה הוא איכשהו מקביל או משתלב עם המעשה של ואתה תחזה של יתרו. ועם המעשה שמשה פותח בו את נאומו בפרשת דברים.
איכה אשא לבדי וכו׳ נשמע פראפרזה על דבריו כאן ‘לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה׳
בכל אלה משמע שהענין של האצלת הסמכויות, וכאן הנבואה, הוא הצעד הראשון בבעיות של משה כלפי ישראל. איכשהו זה קשור אפילו שלא מאד מוסבר בשום מקום איך זה קשור
גם פה יש יתרו לפני רגע שהלך לו אל ארצו
איני יודע הקשר בדיוק (לדביר היה הסבר יפה בקבוצה אבל אולי קצת דרוש)
גם פרשת יתרו באה מיד אחר כל מיני תלונות אם כי לא ממש אחרי התלונה על בשר
פעם שמעתי מישהו הביא ראיה מפרשה זו שאמא צריכה לפרנס את בניה, שהרי משה אומר האנכי הריתי וכו׳, משמע שאם הריתי אז כן יש חיוב. אבל להלכה אין כזה חיוב לאם לפרנס את בניה.
.
מוזר, אתה במחשב אולי?
אני יכול לנסות לשלוח כל ההיסטוריה של הקבוצה ותסתדר..