Thursday, June 04, 2015 • י״ז סיון תשע״ה
ah where does the egel reason come from?
and what is the pshat?
Where? do you think there’s a simpler reason?
were the bechorim ever really the cohanim or is it just a story?
in parshas bo it says pidyon bechorim without this whole idea
כן אבל זה תמיד הבנו שכל שבט ראובן היה צריך להיות מנהיג?
ומאיפה המקור של הרעיון שלבכורים מגיע בכלל?
אני אסביר מה קשה לי
זה הרי תלוי באיזה רמה של החברה אנחנו מדברים
אני מבין שבתוך משפחה היה המנהג שהבכור יורש את הנחלה
אבל פה מדברים כבר מחברה הרבה יותר רחבה
ואז המקרא עושה מין קשר שמי שסבא של סבא שלו היה הבכור צריך להיות המנהיג, זה עושה סנס?
אולי
אבל אז בטח לא עושה סנס לחזור ולתת לבכור של כל משפחה פרטית להיות הכהנים
כלומר בתוך המשפחה הפרטית הוא יכול לקבל תפקיד אבל לאסוף הבכורים של כל משפחה פרטית שהם יהו כהנים של פולחן מרוכז זה כבר לא הגיוני
ואולי זה באמת הסיבה
רק החשבונות בפרשה הזו כן יש להם המוזרות הזאת
קח את הלויים תחת כל בכור
ואת בהמת הלוים תחת בהמתם?
מה המשמעות של זה בכלל?
הוא מסביר פה הסיבה לקדושת הבכורים כי לי כל בכור ביום הכותי וכו
שזה בעצמו מוזר כי זה הרי להיפך
הוא הכה את הבכורים בגלל שהם חשובים
להיפך, הוא הרג בכורי מצרים כי בכורים הם חשובים או משהו
אבל אולי זה הכוונה
לא בדיוק מובן לי איך. אפרש. יש שני דרכים להבין, אפשר לקרוא לי כל בכור בגלל שעשיתי להם טובה במצרים אז בגלל הנס הזה מגיע לי אותם. זה המובן הפשוט בלי כל בכור. השני זה שיש כבר מנהג קדום או יסוד קדום שהבכורות קדושים, ובגלל זה הרג בכורי מצרים אבל השאיר בכורי בני בכורי ישראל. איך משלבים שניהם?
תולדות אהרן – ה״ארהל׳ך” במאה שערים
על שם המילים הפותחות את פרקנו וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן, ועל שם הרב אהרן ראטה קרויה החצר החסידית הירושלמית בשכונת מאה שערים – תולדות אהרן. זוהי חצר שמרנית מאוד ואנטי ציונית שהמשתייכים אליה קלים לזיהוי בשל הלבוש המפוספס שלהם. על חסידות תולדות אהרן באתר ויקיפדיה ועוד בחדשות נענע 10.
ידעתי שהאתר 929 הם עמארצים אבל לא ידעתי שהם כזו עמארצים 🙂
בפרשה זו המספרים לא מתאימים אז כנראה הוא לא עבד כזה קשה על החשבון יואלי..
ראיתי מישהו מסביר שפדיון הבן זה דין אחר שיש קדושת בכורה וקדושת מקדש עפעס אזוי
Thursday, July 21, 2022 • כ״ב תמוז תשפ״ב
זה הלינק
Join Zoom Meeting
https://us02web.zoom.us/j/85230850920
תבואו פה
https://us06web.zoom.us/j/83496235277
סליחה
תבואו ללינק שלי
https://us06web.zoom.us/j/83496235277
זה החדש
Friday, July 22, 2022 • כ״ג תמוז תשפ״ב
תודה רבה על השיעור אתמול, זו דרך מאד טובה להעביר בפעם אחת באופן מסודר רעיונות וזה גם נותן באמת הרבה אופציה לדון באופן מסודר. גם לי יש עוד הערות והארות רק הייתי רוצה להשלים קצת מה שפספסתי בשיעור כשיהיה הקלטה וגם ללמוד קצת יותר על זה.
רק שאלה קטנה אשאל עכשיו, משמע לי שההכרה בכך שהכתיבה התנהלה כפי דפוסים קבועים כמעט מכריח אותך לסתור סוג מסויים של דיוקים מייתורים מסוימים או פסוקים קשים. מאד בדומה לשיטת רבי ישמעאל ש׳דיברה תורה כלשון בני אדם׳ במילים אחרות שביטוי כמו ‘איש איש׳ אינו כפילה אלא כך דרך הדיבור. אז בדיוק כך נובע מהתפיסה ש׳שופך דם האדם באדם דמו ישפך׳ כתוב באופן שהוא כתוב בגלל הענין של הסגנון, ואמנם עדיין צריכים להבין בכלל מה הוא אומר, אבל הכוונה הכללית הלא מובנת ששופך דם האדם – דמו של אדם זה יישפך מידה כנגד מידה. ואם מבינים שזה מתוך הסגנון זה די מפריך לכאורה דיוקים שונים הבונים על השאלה מה זה ‘האדם באדם׳. כי כל הדיוק הוא ‘נכון הכוונה הכללית מובנת אבל למה כתוב באופן כזה, על כרחך לדייק מזה לגבי עובר/שופך דם עצמו׳/וכו׳. אבל פה יש תשובה יותר נכונה, שאומרת הכונה הכללית פשוטה והוא כתוב באופן זה לתפארת המליצה.
ואגב משמעיינים ככה אז לכאורה באמת בפסוקים יחידים יש הרבה יותר רגלים לעניינים של סגנון כזה, הרי למשל בספר במדבר שאנו לומדים עכשיו כמעט כל פסוק שני נוהג לסיים במה שפתח ולכפול את פתיחתו, אפילו משהו כמו ‘ללבני משפחת הלבני׳ זה מבנה כאוסטי.. כל שכן שהוא נוהג ככה במבנים קצת יותר רחבים כמו ‘אלה שמות האנשים׳.. ‘אלה קרואי העדה׳. שזזה כותרת וסיום. או גם באמצע פסוקים המון כפיליות כמו ‘יחנו בני ישראל… סביב לאהל מועד יחנו׳. או ‘כי לי כל בכור…לי יהיו׳.
דימוי אחר: לפעמים יש שאלות על פיוטים שיש בהם משפטים דחוקים, אבל אם שמים לב למבנה שלהם אז הרבה פעמים ברור שזה כתוב באופן הפוך כדי להתאים לחרוז או לאריסטכרון וכדומה.
הלא רבי ישמעאל ורבי עקיבא כבר נחלקו בכך, ואף אחד מהם לא אמר שזה ענין של הדגשה. אחד אמר שזה ייתור כי התורה לא מדברת לשון בני אדם והשני אמר שהתורה כן מדברת לשון בני אדם. אתה יכול לפרש השאלה אם דברה כלשון בני אדם כשאלה היסטורית אם בזמן התורה היו מדברים בלשון שמדברים עכשיו, אבל זה לא מסתבר כי בלשון משנה לא אומרים איש איש.. אלא השאלה פשוטה אם דיוק כזה נחשב דיוק (אפשר כי התורה אלוהית אז גם ייתור כזה הוא ייתור) או שאינו אלא מטבע לשון.
ובין לדברי זה בין לדברי זה אילו יתברר שהתורה מדברת כלשון בני אדם לא משמע שיש להם אופציה להגיד ‘כן זה הפשט אבל הדרש תדרוש׳.
כמו כן הדיון אם דרשינן סמוכים נראה פשוט דיון אם יש משמעות בסדר של התורה או לא, והגמרא אומרת לכולי עלמא במשנה תורה דרשינן לכאורה הסיבה כי שם אי אפשר להגיד שהסדר פשוט כרונולגי לפי זמן הנתינה אז בהכרח יש טעם לסמיכות הפרשיות.
או עוד המון דיונים בגמרא שמסתיימים בנוסח ‘וההוא דברים הדברים לא דריש׳ כלומר לא חושב שדיוק מסוג זה הוא מספיק לתלות עליו דרשה
לא צריכים להגיע לדיון מה פשר המחלוקות בדרשות, בסך הכל הבאתי דוגמא שלפעמים המבנה הוא עצמו הפשט וממילא מפריך פירושים שמעמיסים יותר מזה, ואינו רק שלד שממנו מדייקים פשט וכדומה כפי שהיה משמע לי בשיעור
אבל אם כבר מדברים אז לא נראה לי שחזל קרובים ללשון המקרא, עובדא שהם לא כותבים ולא מדברים בלשון המקרא ולא נראה לי שהם היו יכולים גם אילו רצו. ואדרבה אם נאמין לחוקרים האחרונים או אפילו לכל מיני הברקות של ראשונים בעלי פשט אז יש לנו הבנה יותר טובה של לשון המקרא מאשר חזל שלא העלו בדעתם כללים שונים בלשון המקרא שנראים מוכרחים. זה בכלל מין טעות לעשות קל וחומר לינארי ‘אם אנחנו אחרי 3 אלף שנה יודעים כזה מעט אז חזל אחרי אלף שנה בטח ידעו יותר׳. אבל זה לא מוכרח, בין המקרא לחזל המוכרים לנו בשמותיהם מבדיל כמה מאות שנים לגירסת המאחרים ביותר את נוסח המקרא.. וכאלף שנה לפי המסורת שמשה כתב החומש. זה די והותר זמן לשכוח כל דבר בפרט שהיו בינתיים חורבנות וכו׳. יש גם עובדות פשוטות בהיסטוריה שקרובה לימיהם שלפי הנראה הם לא ידעו ואנחנו לא. (מאידך וודאי ייתכן שהיו הרבה דברים שהם באמת זכרו יותר טוב, רק הכלל לא מוכרח)
*ואנחנו כן
וודאי ר ישמעאל עושה דרשות רק מזה שחולק על דרשות אלה משמע שהוא חושב שהדרשות שלו הם פשט, אנחנו מסכימים על זה
אפילו אמתא דבית רבי ידעה לשון מקרא יותר טוב מכמה חכמים…
אני עוד צריך ללמוד פרק ג…
כל העניין של פקודי הלוויים והמינוי שלהם נורא מסובך, אולי מישהו יכול לעזור