במדבר ב – דגלי המחנות (תורגם אוטומטית)

פרשת במדבר: סדר המחנות והדגלים

הקשר לפרשה הקודמת

בפרשה הקודמת ספרו את ישראל, אבל הוסבר שזה היה כדי לדעת כמה אנשים יש יוצאי צבא, מה הסדר להיות במלחמה וכדומה. בפרשה הנוכחית אכן מסדרים את זה. כשכבר יודעים כמה יש בכל שבט, אפשר לדעת מי חזק יותר, מי חלש יותר.

כשסופרים, יודעים לא רק כמה אנשים יש, אלא מבינים בשמות, למשפחותם, לבית אבותם. נמצא שמבינים לגבי כל אחד מה כשרונותיו, היכן הוא שייך, באילו דברים הוא טוב יותר, האם הוא יכול יותר לתקוף, לאטאק, או שהוא יכול יותר להגן, לדפנד. לכל אחד יש את כשרונו ואת תפקידו, אולי לפי מה שנתמנה במשפחתו, והוא רגיל יותר אחרי אביו, וכדומה.

הביאור בפסוק “איש על דגלו”

בפרשה הנוכחית הפסוק מסדר איך כל אחד הולך לעמוד. ויש שני חלקים. יש, קודם כל איך נקרא, כתוב “איש על דגלו”. מה פירוש “דגל”?

שני פירושים במילה “דגל”:

“דגל” יש לו שני פירושים. “דגל” יכול להיות פאן, כמו שהיום קוראים לזה בדרך כלל דגל. אבל הפשטות בפסוק היא ש”דגל” פירושו כמו שכתוב בשיר השירים “איומה כנדגלות”, הכוונה כמו מחנה גדול. למשל, שבט הוא קבוצה קטנה של חיילים. ה”דגל” הוא כמו כל הדיוויזיה, כמו שאומרים, קבוצה שלמה של חיילים, זה נקרא “דגל”.

רש”י: התכלית המעשי של הדגל:

וכנראה לכן נקרא “דגל” מה שמשתמשים בדגל, אולי באותות, כלומר, זה פירוש רש”י, שמביאים סימן, דגל. זה התחיל לא רק כסמל, אלא יש לו תכלית, משמעות מעשית, שתולים את הדגל, וכל חייל יודע לאן הוא צריך ללכת. לכל חלק יש את הדגל שלו, ואולי לכל אחד היה דגל. אבל העיקר הוא שמסדרים כאן את הדגלים, איך לסדר את הצבא בעצם.

שני סדרים: חנייה ומסעות

סדר החנייה:

ולצבא יש שני דברים. יש “יחנו בני ישראל” היכן נחים. זה כבר נאמר בפרשה הקודמת, נאמר שהלויים נחים סביב למשכן, וישראל סביבם. זה כמו סביב המשכן, כלומר בשעת המחנה. נחים פירושו לא כשנוסעים או כשנלחמים, אלא כשיושבים במקום אחד, שלכל אחד יש את מקומו היכן לשבת. וזה הכל סביב המשכן. אפשר להבין שזה כמו שמגינים על המשכן. הלויים מגינים על המשכן, וישראל אחר כך סביב המשכן. כך נאמר. על כל פנים, זה היה הסדר איך נחים.

סדר המסעות:

אולי זה גם הסדר איך מסודרים. הרי נכנסים לצבא, צריך להיות תמיד מסודר. כמו שכל אחד יושב כבר במקומו כפי יכולתו, ואחר כך כמו שעומדים באמצע, “כאשר יחנו כן יסעו”, אותו סדר, או פחות או יותר אותו סדר, אפשר לומר שהיה ממש אותו סדר, יש מחלוקת בחז”ל כבר על זה, אבל כמו שהם חונים, כך הם גם נוסעים.

אבל כשנוסעים במסעות, עכשיו נוסעים, אני חושב שיש דבר שלישי של מלחמה, כשאכן נלחמים, אז כנראה יש כבר סדר שלישי, לא בדיוק כל אחד נוסע כך. אבל כשנוסעים טרם מלחמה, נוסעים לארץ ישראל, הולכים לנסוע באותו סדר של הדגלים.

ארבעת המחנות

עכשיו, בשעת עשיית הדגלים, קודם נספרו השבטים לארבעה חלקים, כן?

דגל מחנה יהודה:

יש דגל מחנה יהודה, הוא הראש, ואלוף מטה יששכר, אחר כך, בפעם השלישית לא כתוב כבר אלוף מטה זבולון, כדי שיצטרפו, הוא רק טפל לטפל.

משמעות הספירה:

והתורה מונה את המספרים, גם המספרים של כל שבט, יש שני פקודים, וגם המספר של כל המחנה, כל הדגל יחד. ובעצם לא מחדש כאן כלום, כי אפשר לעשות את החשבונות לבד ממה שיודעים בפרק הקודם. אבל נראה שיש לזה משמעות, הספירה לא רק לדעת כמה, אלא גם לסדר, לדעת לבצע, כי זה נותן יותר, כתוב שהוא בחזית. וכדומה, יש מפרשים שרוצים לומר, בעל הטורים, זה מבטא עוד דבר, שאכן סידרו את זה באותו אופן.

שאר המחנות:

בצד השני יש ראובן ושמעון וגד. אחר כך כתוב באמצע, דגל מחנה לויים נוסע באמצע, “ואחר כך כאשר יחנו כן יסעו”, כלומר שהמשכן נוסע יחד, כמו שהמשכן כשהם יושבים באמצע, ינסעו אותו גם באמצע. אחר כך יש מחנה אפרים, מנשה, בנימין. אחר כך דן, אשר, ונפתלי, זה המחנה הרביעי, האחור. זה הסדר.

הסדר לפי משפחות

שמירת המבנה המשפחתי:

ובעצם, כל אחד נשאר עם משפחתו, עם שבטו. לא כמו לפעמים היום, נכנסים לצבא, כל אחד מתפזר משבטו, ומחלקים כל אחד לפי כשרונותיו. לא, הצבא הוא “כאשר יחנו כן יסעו איש על דגלו למשפחותם”, זה מאוד מסודר לפי איך שכל שבט הוא הבן של משפחתו, של בית אביו.

היתרון בסדר זה:

למרות שאמרנו קודם, אולי כל אחד לפי כשרונו, אבל יכול להיות סתם כך, כל אחד, שעדיף שאנשים יילחמו יחד עם אחיהם, יחד עם קרוביהם, עם בני דודיהם, מה שיותר קרוב, שכך עובד יותר טוב, וזה לא משתנה. הרבה פעמים כשהולכים הביתה, מתחילים לנסוע, נעשית התפזרות גדולה. כבר הזכרתי בדיוק התפזרות מאוחר יותר בעניין הזה.

הסיכום:

אבל בינתיים רוצים שהסדר יהיה סביב המשכן, כל אחד ידע את מקומו, וישאר. אפילו כשנוסעים, “כאיש אשר יעשה איש על דגלו באותות”, כל אחד יודע בדיוק את מקומו, יודע לאן הוא הולך, יודע לאן הוא מגיע, יודע איזה מספר הוא, כמה אנשים, מה תפקידו, כך באיזו משפחה הוא שייך, באיזה בית אב, כך כל הפרטים. כמו שזה כשנחים, כך זה גם כשנוסעים.