והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן – בעבור היות המכות הראשונות עומדות, איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גשן, אבל זאת מכה משולחת, וכאשר יעלו החיות ממעונות אריות ומהררי נמרים, וישחיתו כל ארץ מצרים, ראוי היה בטבעם שיבאו גם בארץ גשן, אשר היא מכלל ארץ מצרים בתוכה. לכך הוצרך לומר: והפליתי את ארץ גשן, שתנצל כולה בעבור שעמי עומד עליה, כי רובה של ישראל היא.
ואמר: ושמתי פדות בין עמי ובין עמך – שאפילו בארץ מצרים, אם ימצאו החיות איש יהודי לא יזיקוהו ויאכלו המצרים, כדכתיב ישלח בהם ערוב ויאכלם (תהלים ע״ח:מ״ה) , וזהו לשון פדות, כטעם: נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך (ישעיהו מ״ג:ג׳) .
אני י״י בקרב הארץ – פירש ר׳ אברהם: דרך משל, כמנהג המלכים שיעמדו באמצע המלכות להיותו קרוב אל הקצוות. ואין לדבר טעם במקום הזה.
אבל הוא לומר כי הוא שליט ומשגיח בקרב הארץ, לא כמי שיחשוב: עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך (איוב כ״ב:י״ד) . ויתכן שיהיה כמו: כי שמי בקרבו (שמות כ״ג:כ״א) , והוא סוד נשגב ונעלם.