ויסע מלאך האלהים – אמר ר׳ אברהם: מלאך האלהים – הוא השר הגדול ההולך בענן, והוא הכתוב עליו: וי״י הולך לפניהם יומם (שמות י״ג:כ״א) , וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם נסע עמוד הענן עמו, ויהי הענן והחשך – בין מחנה ובין מחנה, ויאר לישראל את הלילה – בעמוד האש כאשר יעשה בשאר הלילות לעבור הים, כי בלילה עברו.
ועל דעתי: זה שאמר הכתוב: ויסע מלאך האלהים – היה בתחלת הלילה, ומלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל – רמז לבית דינו של הקב״ה, שנקראת מדת הדין מלאך במקומות מן הכתוב, והוא השוכן בעמוד האש, והולך לפניהם לילה להאיר להם, ולכך הזכיר האלהים.
ויתכן שאינו נסמך, אבל הוא ביאור.
וראיתי במכילתא דר׳ שמעון בן יוחאי (מכילתא דרשב״י שמות י״ד:י״ט) : שאל רבי נתן את ר׳ שמעון בן יוחאי מפני מה בכל מקום כתוב ״מלאך י״י״ וכאן כתוב: ״מלאך האלהים״? אמר לו: אין אלהים בכל מקום אלא דיין וכו׳, רמזו למה שאמרנו.
והנה עתה נסע בעמוד האש מלפני מחנה ישראל והלך מאחריהם, ונסע עוד עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם, והנה שני העמודים מאחריהם, ושב לבאר כי בא עמוד הענן הזה בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, לומר שלא הפסיק עמוד הענן בין עמוד האש למחנה ישראל, אבל הפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש, ויהי הענן והחשך – בין מחנה למחנה, והיה לישראל אור בעמוד האש אף על פי שהוא מאחריהם, מפני שהיה למעלה ולא היה עמוד הענן מפסיק אותו להם כאשר למצרים.
וזה טעם ויאר את הלילה – כי האיר להם הלילה, אבל לא כשאר הלילות לנחותם הדרך, כי לא היה הולך לפניהם, והיה זה שאלו היה עמוד האש הולך לפני ישראל כשאר הלילות, ועמוד הענן בין מצרים ובין ישראל, היו ישראל ממהרים ללכת, והמצרים לא יראו ולא יבאו אחריהם, ועתה הלכו ישראל לאטם ואין המרחק רב ביניהם, והיו המצרים רואים את מחנה ישראל מתוך הענן והולכים אחריהם, כי יראו האש מתוך הענן, אלא שלא היו יכולים לקרב אלהם מפני הפסק שני העמודים. וזה טעם ולא קרב זה אל זה כל הלילה.
ויהי באשמורת הבקר וישקף י״י אל מחנה מצרים בעמוד אש (שמות י״ד:כ״ד) – כי הסיר עמוד האש ממחנה ישראל כמנהג כל הימים, ושמו היום משקיף על מחנה מצרים, בינם ובין עמוד הענן אשר ישתמשו בו ישראל ביום. ויהם את מחנה מצרים (שמות י״ד:כ״ד) בהשקיף עמוד האש עליהם, כי יגיע עליהם חומו הגדול ולהבה תלהט רשעים (תהלים ק״ו:י״ח) . וכבר פרשתי במעשה בראשית כי יסוד האש יקרא חשך (רמב״ן בראשית א׳:ד׳) , והענן והחשך הוא עמוד אש וענן, אבל עמוד האש היה אש מאיר לישראל לילה בעמודו, והיה עתה מחשיך למצרים מפני היותו בא בעמוד הענן אשר יחשיך עליו, כשמש אשר הענן יכסנו. והנה עשה הכל בשני עמודים הללו. וזה הנכון בפסוקים האלה.