לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם – גם זו מצוה מבוארת, שכבר אמר: וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא י״ח:ג׳) , ועתה יזכיר מעשיהם ויאמר שהם תועבה לפני השם. והזכיר מעביר בנו ובתו באש, והוא מין ממיני הכישוף על דרך הפשט, או המולך על דעת רבותינו (בבלי סנהדרין ס״ד:) , והוא האמת כמו שפרשתי במקומו (רמב״ן ויקרא י״ח:כ״א) .
והזכיר מכשף – שם כלל לכל הכשפים, וחובר חבר ושואל אוב וידעוני – והם פרטים בכישוף, ואסר אותם גם לשואל ודורש אל המתים באוב עצמו, ובכל ענין שידרוש אליהם.
והזכיר קוסם קסמים – והוא מחשבה בעתידות בכלל, מלשון: קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו (משלי ט״ז:י׳) , כמו שאמר: בלעם בן בעור הקוסם (יהושע י״ג:כ״ב) , והיה מנחש כמו שנאמר בו: ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים (במדבר כ״ד:א׳) , וכתוב: קסמי נא לי באוב (שמואל א כ״ח:ח׳) . והזכיר בפרט מעונן – והוא היודע בעננים, ומנחש – המביט בעופות בכנפיהם או בצפצוף, כענין שכתוב: כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר (קהלת י׳:כ׳) . והוא לשון נגזר מן: חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קי״ט:ס׳) , שכל מה שימהר להודיע בעתיד קודם היותו יקרא נחש, כלומר נחיש ונקדים לדעת.
ואמר הכתוב: כי תועבת י״י כל עושה אלה, ולא אמר: עושה כל אלה, כי הכתוב ידבר על רובם, כי המעונן והמנחש אינה תועבה, ולא הוריש הכנענים בעבורם, כי כל בני אדם יתאוו לדעת עתידות למו ומתעסקים בחכמות רבות כאלה לדעתם.
[ועתה דע והבן בעניני הכשפים: כי הבורא יתברך, כאשר ברא הכל מאין, עשה העליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהן, נתן כח הארץ וכל אשר עליה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ומבטם בהם, כאשר הוא מנוסה בחכמת האצטגנינות. ועשה עוד על הכוכבים ועל המזלות מנהיגים מלאכים ושרים, שהם נפש להם, והנה הנהגתם מעת היותם עד לעולם ועד גזרת עליון אשר שם להם. אבל היה מנפלאותיו העצומות ששם בכח המנהיגים העליונים דרכי תמורות וכחות להמיר הנהגת אשר למטה מהם, שאם יהיה מבט הכוכבים בפניו אשר כנגד הארץ טובה או רעה לארץ או לעם או לאיש, ימירו אותם הפנים העליונים עליו להפך במבט עצמו, כענין שאמרו תמורת עונג נגע. ועשה כן להיות הוא יתעלה שמו: מהשנא עדניא וזימניא (דניאל ב׳:כ״א) קורא למי הים לעשות בהם כרצונו, והופך לבקר צלמות מבלי שנוי טבעו של עולם, ושיעשו הכוכבים והמזלות מהלכם כסדרן. ועל כן אמר בעל ספר הלבנה החכם בנגרמונסייא כשהלבנה, והיא נקראת גלגל העולם, בראש טלה על דרך משל, ויהיה פניו מול פלוני, תעשה תמונה לדבר פלוני ויוחק בה שם השעה ושם המלאך הממונה עליה מן השמות ההם הנזכרים באותו הספר, ותעשה הקטרה פלונית בענין כך וכך, ויהיה המבט עליה לרעה, לנתוש ולנתוץ להאביד ולהרוס. וכאשר תהיה הלבנה במזל פלוני ובמבט פלוני תעשה תמונה והקטרה לענין פלוני לכל טובה, לבנות ולנטוע. והנה גם זה הנהגת הלבנה וכח מנהיגיה, אבל ההנהגה הפשוטה אשר במהלכה הוא חפץ הבורא יתברך אשר שם בהם מאז, וזו הפך.
וזה סוד הכשפים וכחם שאמרו בהם (בבלי חולין ז׳:) שהם מכחישים פמליא של מעלה, לומר שהם הפך הכחות הפשוטים והם הכחשה לפמליא בצד מן הצדדין. ועל כן ראוי שתאסור אותם התורה, שיונח העולם למנהגו ואל טבעו הפשוט שהוא חפץ בוראו ית׳. וגם זה מטעמי איסור הכלאים כי יבואו מן ההרכבות צומחים יעשו פעולות נכריות יולידו שינויים ממנהגו של עולם לרע או לטוב, מלבד שהם עצמן שנוי ביצירה כמו שפרשתי כבר (רמב״ן ויקרא י״ט:י״ט) .]
ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה, ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם, כמו שאמרו בואלה שמות רבה (ויקרא רבה ל״ב:ב׳) כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י׳:כ׳) – זה העורב וחכמת הטיארין. העופות בלשון ערב: טאיר, וחכמי העופות יקראו: טיארין. ועוד מוזכר מזה הענין בגמרא (בבלי גיטין מ״ה.) .
אבל יש לענין הזה סוד וכבר הודענו ( רמב״ן שמות כ׳:ד׳ , רמב״ן ויקרא י״ח:כ״ה ) כי יש למזלות שרים ינהיגו אותם, והם הנפשות לכידורי הגלגלים ושרי זנב הטלה הקרובים לארץ, והם נקראים נגידי התלי יודיעו העתידות, ומהם נעשים סימנים בעופות שבהם יודיעו עתידות, ולא לזמן גדול ולעתידות רחוקות יגידו, רק בעתידות הקרובות לבא יודיעו מהם בקול העוף, בקראו בקול מר על מת ומהם בפרישת כנפיו, והוא שאמר יוליך את הקול (קהלת י׳:כ׳) למגידים בקולם, ובעל כנפים לרומזים בכנפיהם.
וכל זה איננו תועבה בעמים אבל חכמה תחשב להם. וכן אמרו (במדבר רבה י״ט:ג׳) : ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם (מלכים א ה׳:י׳) – מה היתה חכמתן של בני קדם, שהיו יודעין וערומים בטייר. וכן יאמר הכתוב: כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים (ישעיהו ב׳:ו׳) . והנה שלמה למד זה בכלל חכמותיו, והידיעה היא הבנת הצפצוף והערמה לסבור ענין בפרישת הכנפים.
וכאשר כלל הכתוב המעוננים והקוסמים עם התועבות הנזכרות, חזר ופירש: כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו (דברים י״ח:י״ד) , כי היא חכמתם לדעת הבאות, ואתה לא כן נתן לך י״י אלהיך (דברים י״ח:י״ד) – יאמר הנה אסר לך השם המעשים האלה הנזכרים בעבור שהם תועבות לפניו, ובגללם הוריש הגוים מפניך, ואסר לך הנחשים והקסמים בעבור שעשה לך מעלה גדולה לתתך עליון על כל גויי הארץ, שיקים בקרבך נביא ויתן דבריו בפיו, ואתה תשמע ממנו מה יפעל אל, ולא תצטרך אתה בעתידות אל קוסם ומנחש שיקבלו אותם מן הכוכבים או מן השפלים בשרי מעלה, שאין כל דבריהם אמת ולא יודיעו בכל הצריך, אבל הנבואה תודיע חפץ השם ולא יפל דבר מכל דבריה, והוא שיפרש: הוא הדבר אשר לא דברו י״י (דברים י״ח:כ״ב) . והנה אתה חלק השם וסגולתו שומע עצתו מפיו, והם חלק המזלות הולכים אחריהם. וזה טעם: לא כן נתן לך י״י אלהיך (דברים י״ח:י״ד) – שלא נתן לך כאשר נתן להם, כטעם: אשר חלק י״י אלהיך לכל העמים (דברים ד׳:י״ט) כאשר פרשתי (רמב״ן ויקרא י״ח:כ״ה) .
ובסיפרי (ספרי דברים י״ח:י״ד) : אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו – שמא תאמר להם יש במה לשאל, ולי אין לי, תלמוד לומר: ואתה לא כן נתן לך י״י אלהיך (דברים י״ח:י״ד) . והנה זו ראיה לכל מה שפירשנו כי הנחשים שורש דבר נמצא בם, ולכן היה לישראל טענה במניעה מהם.