ולדבקה בו – אמר ר׳ אברהם: בסוף, והוא סוד גדול.
ואין הסוד מטעם המקום הזה. אולי יאמר לאהבה את השם ללכת בכל דרכיו עד שתהיה ראוי לדבקה בו בסוף.
ונאמר ביהושע: ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם כי אם בי״י אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה (יהושע כ״ג:ז׳-ח׳) . אם כן, היא אזהרה מאזהרות עבודה זרה שלא תפרד מחשבתו מהשם אל אלהים אחרים, שלא יחשוב שיהיה בעבודה זרה שום עיקר, אלא שיהיה הכל אפס ואין. והנה זה כמו שאמר עוד: ואותו תעבוד ובו תדבק (דברים י׳:כ׳) – והכונה להזהיר שלא יעבוד השם וזולתו, אלא לשם לבדו יעבוד בלבו ובמעשיו.
ויתכן שתכלול הדביקה לאמר שתהיה זוכר השם ואהבתו תמיד, לא תפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו, ולבו איננו עמהם אבל הוא לפני השם.
ויתכן באנשי המעלה הזאת שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה כאשר רמז בעל ספר הכוזר, וכבר הזכרתי מזה בפרשת העריות (רמב״ן ויקרא י״ח:ד׳) . ומה שאמר יהושע: כאשר עשיתם עד היום הזה (יהושע כ״ג:ח׳) – כי בהיותם במדבר, וענן י״י עליהם (במדבר י׳:ל״ד) , והמן יורד מן השמים, והשלו עולה, והבאר לפניהם תמיד, וכל מעשיהם בידי שמים בדברים נסיים, הנה מחשבתם ומעשיהם עם השם תמיד, ולכן יזהירם יהושע שגם עתה בארץ, בהסתלק מהם המעשים הנפלאים ההם, תהיה מחשבתם בהם תמיד לדבקה בשם הנכבד, ולא תפרד כונתם מן השם.