ומלתם את ערלת לבבכם – שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת, לא כאשר עשיתם עד היום, שלא נתן י״י לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע (דברים כ״ט:ג׳) . וערפכם לא תקשו עוד – שלא תהיו כאבותיכם דור סורר ומורה, שישבו עם המצרים וילמדו מעשיהם והם קשים לעזוב דרכם, כמו שעשו את העגל וקראם שם: עם קשה עורף (שמות ל״ב:ט׳) , שלא ישובו מן הטעות שנכנס בלבם לחשוב שיש תועלת בעבודת המלאכים או צבא השמים. אבל אתם תדעו ותשכילו ותאמינו כי י״י אלהיכם הוא אלהי האלהים – הם מלאכי מעלה, ואדני האדנים – כל צבא השמים אשר להם ממשלה בשפלים, כי הוא האדון אשר שם להם משטרם בארץ, ולו הגדולה והגבורה, והוא נורא בתפארת עוזו, אשר לא ישא פנים לאחד מן האלהים והאדנים להגן על עובדיהם, ולא יקח שחד מיד אדם. ופירשו בשוחד שאפילו חסיד גמור שיעבור עבירה לא יקח ממנו מצוה ממצותיו בשוחד לכפר לו, אבל יענישנו על חטאו ויגמול לו ככל טובותיו.
ואנקלוס תירגם: דלית קדמוהי מסב אפין ואף לא לקבלא שוחדא. יתכוין לפרש שהוא משבחי השוללות בבורא יתברך, יאמר הכתוב שאין השם בענין שישא פנים, כי לא יראנו האדם וחי, והכל כאין נגדו ומאפס ותוהו נחשבו לו (ישעיהו מ׳:י״ז) , ולא בענין שיקח שחד וממון מאדם כמלכים ושופטי ארץ.
והנכון בעיני שיאמר: אשר לא ישא פנים לגדולי בני אדם בריבם עם קטניהם, ולא יקח שחד מעשיריהם בריבם עם דל, כי הוא עושה משפט יתום ואלמנה מן הגדולים, וקבע את קובעיהם נפש (משלי כ״ב:כ״ג) , ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, והם כל צרכי האדם, והנה הוא יפרנס העניים אשר אין להם אוהב ורע.