ונסעו המחנות החונים תימנה – פירש הכתוב שתי תרועות, הראשונה – למסע מחנות המזרח (במדבר י׳:ה׳) , והשנית – למסע מחנות הדרום. ואמר: תרועה יתקעו למסעיהם – שיתקעו כן לכל מסעיהם, לומר שיתקעו תרועה שלישית למסע המחנות החונים ימה, ורביעית למסע החונים צפונה. כי לכל דגל מסע בפני עצמו כאשר יפרש: ונסע דגל מחנה בני אפרים (במדבר י׳:כ״ב) , ונסע דגל מחנה בני דן (במדבר י׳:כ״ה) , וכך היא שנויה בברייתא של מלאכת המשכן (ברייתא דמלאכת המשכן י״ג) .
אבל בסיפרי (ספרי במדבר י׳:ו׳) שנו: או כשם שתוקע למזרח ולדרום כך תוקע למערב ולצפון, תלמוד לומר: תרועה יתקעו למסעיהם – תקיעה אחת לשתיהן. ויש אומרים שלש לכל רוח ורוח. עד כאן.
וכך הוא פשוטו של מקרא באמת, שיתקעו לכל רוח ורוח כמו שפרשתי.
תרועה יתקעו למסעיהם – כבר פרשתי בסדר אמור אל הכהנים (רמב״ן ויקרא כ״ג:כ״ד) כי התרועה רמז למדת הדין, כי כן כתוב במסעות: על פי י״י ביד משה (במדבר ט׳:כ״ג) , והיא המנצחת במלחמה. וכתוב: וכי תבאו מלחמה, והרעותם (במדבר י׳:ט׳) , ועל כן אמר משה: וינוסו משנאיך מפניך (במדבר י׳:ל״ה) . וכבר פרשתי סוד הפנים בעשרת הדברות (רמב״ן שמות כ׳:ב׳-ד׳) . וכן תראו כי חומת יריחו נפלה בתרועה, דכתיב: עד יום אמרי לכם הריעו והרעותם (יהושע ו׳:י׳) , וכתיב: ויריעו העם תרועה גדולה ותפול החומה (יהושע ו׳:כ׳) . ולכך היתה חרם.