סיכום השיעור 📋
סיכום משיעור הלימוד: רמב״ם הלכות קידוש החודש — פרקים י״א–י״ד (הקדמה ויסודות)
—
א. הקדמה כללית לחשבונות קידוש החודש (פרקים י״א–י״ד)
1. היסוד: הכל סובב סביב העולם — מדידה לפי המזלות
דברי הרמב״ם: השמש, הלבנה, וכל הכוכבים סובבים את העולם. השמש חוזרת לאותו מקום בגלגל המזלות לאחר שנה.
פשט: גלגל המזלות הוא 360 מעלות. כשאומרים שהשמש סובבת פעם אחת בשנה, הכוונה שהיא חוזרת לאותו מקום בגלגל המזלות.
חידושים:
– “אותו מקום” אינו מתכוון לא לצפון-דרום, אלא יחסית למזלות — כלומר, מודדים היכן השמש עומדת ביחס לקבוצות הכוכבים (מזל תשרי וכו׳). זהו הבסיס לכל החשבונות. נדחית במפורש דעה שמודדים לפי צפון-דרום — “לא רואים כלום לגבי צפון דרום, הכל לגבי המזלות.”
– המזלות הם לא חכמה “מפוארת” — כל אחד יכול היה לראות את המזלות בעין בלתי מזוינת, וזה הבסיס לאופן שבו ידעו שעברה שנה.
– המזלות נחשבים קבועים וקיימים לצורך החשבון — הם זזים רק פעם אחת ביום (עם הגלגל היומי), אבל לא יותר ממקומם שלהם. הרמב״ם כבר ידע שהמזלות עצמם גם זזים (precession), אבל זה לוקח זמן רב מאוד (הוא מזכיר כמה עשרות אלפי שנים), ולכן זה לא רלוונטי לחשבון. לכן היום המזלות אינם באותו מקום כמו שמותיהם (כלומר מזל שור אינו עוד קבוצת הכוכבים שור).
—
2. השמש והלבנה: מהירות, קיבוץ, ומולד הממוצע
דברי הרמב״ם: השמש נעה ~30 מעלות בחודש (360÷12). הלבנה סובבת פעם אחת בחודש. שמש ולבנה נפגשים פעם אחת בחודש — קיבוץ השמש והירח (conjunction). החודש הוא כ״ט ימים, י״ב שעות, תשצ״ג חלקים.
פשט: גלגל המזלות הוא 360 מעלות. הלבנה מגיעה לאותו מקום במזלות כל חודש, ולכן היא נפגשת עם השמש פעם אחת בחודש.
חידושים:
– הלבנה נעה לא רק פי 12 מהר יותר מהשמש, אלא כמעט פי שלושה עשר מהר יותר, כי מודדים הכל יחסית לשמש — הלבנה צריכה לא רק לעשות את 360° שלה, אלא גם לרדוף אחרי השמש שגם היא נעה ~30° באותו חודש.
– מולד הממוצע: החודש של כ״ט ימים, י״ב שעות, תשצ״ג חלקים הוא ממוצע (average). כשלוקחים 12 חודשים ומחלקים, יוצא המספר הזה. אבל אם מסתכלים על כל חודש בנפרד, פעם קצת יותר ארוך, פעם קצת יותר קצר — בקיץ יותר ארוך, בחורף יותר קצר (או להיפך). זו לא סתירה או טעות — זה תמיד הולך לפי מערכת, אבל זה לא אחיד.
—
3. מולד הממוצע לעומת מולד האמיתי — נפקא מינה מעשית
פשט: עד פרק י״ד, לעניין הלכה (קביעת לוח), הולכים לפי מולד הממוצע, ואין צריך לדעת היכן הלבנה באמת. אבל לעניין ראייה (כשצריכים באמת לראות את הלבנה), צריכים לדעת את מולד האמיתי — היכן הלבנה נמצאת ממש.
חידושים:
– עבור הלוח אין זו בעיה שראש חודש אחד בשנה יהיה יום מוקדם יותר — “בשנה הבאה חוזרים, בסך הכל ויפרע.” אבל עבור ראיית הלבנה אי אפשר לראות את הלבנה לפי חשבון הממוצע לבדו — צריכים את המקום האמיתי.
– חשבון האמצעי הוא למעשה יותר אמיתי מצד עצמו מחשבון האמיתי. האמצעי מייצג איך הכוכב נע מצד עצמו — באופן אחיד על המעגל שלו. האמיתי הוא מה שאנחנו רואים מהארץ. אז “אמצעי” לא אומר “לא אמת” ו״אמיתי” לא אומר “יותר אמת” — זה תלוי מאיזו פרספקטיבה: מצד האמת (מצד עצמו) האמצעי יותר נכון; מצדנו (מה שאנחנו רואים) האמיתי יותר נכון. אם מרכז גלגל השמש היה על הארץ, המולד האמצעי היה האמיתי.
– זה מומחש במשל משור עד מאזניים — הדרך משור עד מאזניים היא לגבינו הרבה יותר קטנה מממאזניים עד שור, אף על פי שמצד עצמו זה שווה. כשהכוכב נמצא בחצי של המעגל שלו שרחוק יותר מאיתנו, הוא מכסה מרחק גדול אבל זה נראה כקשת קטנה יותר (פחות מעלות). כשהוא קרוב יותר אלינו, הוא מכסה מרחק קטן יותר אבל זה נראה כקשת גדולה יותר (יותר מעלות).
—
ב. ההנחות (אקסיומות) של האסטרונומיה העתיקה — סוף פרק י״ד
1. שלוש ההנחות היסודיות
דברי הרמב״ם (סוף פרק י״ד): הרמב״ם מביא את יסודות המערכת האסטרונומית.
פשט: כל מערכת הגלגלים בנויה על שלוש הנחות.
חידושים:
הנחה #1: הארץ עומדת במרכז — הכל סובב סביב הארץ, הארץ לא זזה.
הנחה #2: הכל הוא מעגל (כדור/ספירה). כל רקיע עושה מעגל מושלם — גלגל. אף אחד לא ראה ממש שזה מעגל *מושלם*, אבל רואים פחות או יותר מעגל (זה מסתובב), וגם קל יותר לחשב עם מעגלים (אפשר מהמעגל הגדול ביותר לחשב את הקטן ביותר וכו׳). יש גם סיבות מטפיזיות (שלמות של מעגל).
הנחה #3: כל גלגל נע תמיד באותה מהירות (uniform motion). הוא לא מתעייף, הוא לא משתנה. (לא ש*כל* הגלגלים הולכים באותה מהירות — אלא כל גלגל *בודד* נשאר קבוע.) זה ממש נגד מה שרואים — הרי רואים שהלבנה הולכת פעם מהר יותר, פעם לאט יותר.
שתי ההנחות (#2 ו-#3) אינן נצפות ישירות — “nothing that anyone ever saw.” הן תיאוריות/מודלים שהניחו כדי שיוכלו לחשב. אפילו החכמים הקדמונים ידעו שזה לא 100% נכון שהכל נשאר תמיד אותו דבר — אבל למחזור (שנה) זה עובד.
מכיוון שרצו להחזיק בכל שלוש ההנחות, היו צריכים להוסיף ברציפות יותר גלגלים (עד שמונה עשר גלגלים לכל כוכבי הלכת — שניים לכל כוכב לכת, לחשבונות שונים).
[דיגרסיה: הנחת אריסטו] הרמב״ם במורה נבוכים מזכיר שאריסטו סבר שכל הגלגלים חייבים להיות בדיוק סביב הארץ (קונצנטריים), מה שמקשה על גלגל היוצא מן המרכז לפי אריסטו.
[דיגרסיה: ליכות/פרצסיה] מועלית שאלה לגבי סחיפה לטווח ארוך (ליכות/פרצסיה) — זה נדחה: “שכח מליכות, אנחנו מדברים עכשיו על מה שקורה בתוך מחזור.”
—
2. התירוץ: גלגל היוצא מן המרכז (מעגל אקסצנטרי)
פשט: אם כל גלגל נע בקביעות, למה רואים שהלבנה (והשמש) הולכים פעם מהר יותר, פעם לאט יותר? התירוץ נקרא גלגל היוצא (eccentric circle): המרכז של הגלגל של השמש/לבנה הוא לא אותו מקום כמו המרכז של גלגל המזלות (שבו הארץ נמצאת). לכן, אף על פי שהגלגל נע תמיד באותה מהירות, צד אחד של הגלגל קרוב יותר לארץ והצד השני רחוק יותר — וזה גורם לכך שנראה כאילו הולך פעם מהר יותר, פעם לאט יותר.
חידושים:
– זה “פשוט בעצם” — אם עושים הנחה כזו, אפשר ליישב את שתי ההנחות (מהירות קבועה + מעגל) עם מה שרואים (מהירות משתנה).
– שני סוגי הגלגלים שהמציאו הם: (א) גלגלים עם מרכז מוזז (eccentric/גלגל יוצא), ו-(ב) גלגלי הקפה (אפיציקלים).
—
3. גלגל הקפה (אפיציקל)
פשט: מלבד גלגל היוצא מן המרכז, יש עוד בעיה: רואים לפעמים שכוכב לכת (במיוחד הלבנה וכוכבי לכת אחרים) הולך אחורה — retrograde motion — יחסית למזלות. זה לא ניתן לתירוץ עם גלגל היוצא מן המרכז לבדו.
חידושים:
– כדי ליישב את ההליכה לאחור, המציאו את גלגל ההקפה (אפיציקל): מעגל קטן שמסתובב על המעגל הגדול, אולי בכיוון הפוך. הכוכב נע על המעגל הקטן, שבעצמו נע על המעגל הגדול. דרך זה יוצא לפעמים שלגבינו נראה שהכוכב הולך אחורה.
– אפשר אפילו להוסיף הקפה על הקפה (אפיציקל על אפיציקל) כשצריך.
—
4. המעבר לאסטרונומיה המודרנית (קופרניקוס, קפלר)
חידושים: מאוחר יותר באו קופרניקוס, קפלר ואחרים, שהורידו את כל שלוש ההנחות:
– במקום שהכל סובב סביב הארץ — הכל סובב סביב השמש (הליוצנטרי).
– במקום מעגלים מדויקים — אליפסות (אובלים).
– במקום מהירות שווה — תנועה לא אחידה (החוק השני של קפלר).
המעלה העיקרית של המערכת החדשה היא שקל יותר לחשב — לא צריך גלגלים, לא צריך גלגלים קטנים — הרבה חישובים מסובכים נופלים. מה ה״אמת” היא עדיין שאלה נפרדת, אבל מעשית זה הרבה יותר פשוט.
—
5. “חוקי זמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם” — ישן לעומת חדש
חידושים: הרמב״ם מביא את הפסוק/מאמר “חוקי זמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם” — שהגופים השמימיים מחזיקים בכללים קבועים. זה לא אותו כלל כמו היום. היום לא סוברים שזה חייב לנוע באופן אחיד במעגלים. הדברים שאינם משתנים (הקבועים) הם אחרים — חוקים פיזיקליים מופשטים יותר (כמו כבידה). הלבנה נעה לא באופן אחיד, ולא סוברים מההנחה שהיא חייבת. היא חוזרת לאותו מקום, אבל לא בגלל שזה חייב להיות כך מכפייה של מעגלים, אלא בגלל שהכוחות הפיזיקליים (כבידה וכו׳) מביאים לכך. יש כל מיני פרטים — כוכב קרוב יותר לגוף אחר, הוא נמשך וכו׳.
—
ג. דיוק חשבונות הרמב״ם לפי המדע המודרני
חידושים:
– חשבון הלבנה — חודש הלבנה של כ״ט ימים י״ב שעות תשצ״ג חלקים (כ״ט:12:793) הוא עדיין פחות או יותר מדויק, אולי רק כמה שניות. הלוח של הלבנה תואם עדיין היום.
– חשבון שנת החמה — הוא קצת לא מדויק, כמה שעות. כל מאה שנה מפסידים יום. זה מספיק ללוח, אבל צריך לתקן מדי פעם. נפקא מינה מעשית: תקופת ניסן כבר נופלת היום באמצע פסח, מה שמראה שהחשבון של שנת החמה (תקופת שמואל — 365 ימים ו-6 שעות בדיוק) אינו מדויק מספיק. זה לא בגלל שהטבע השתנה, אלא בגלל שהחשבון של כמה זמן שנת החמה, אינו מדויק מספיק.
– תקופת רב אדא — גם לא מדויקת בכמה דקות כל שנה, מה שיוצא יום שלם אחרי הרבה שנים.
– לגבי מקום הלבנה — החשבון של הרמב״ם היכן נמצא הלבנה הוא עדיין מעשית נכון, אפילו אם המודל הפיזי (גלגלים) אינו נכון. הרמב״ם עצמו אומר במקומות מסוימים שאולי ההנחות אינן נכונות — העיקר שיוכלו לחשב.
– למה השמש והלבנה עצמם עגולים (ספריים)? — היום מסבירים זאת דרך כבידה שמושכת הכל למרכז, לא דרך הסיבות של אריסטו.
—
ד. פרק י״א, הלכה ב׳ — “קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל”
דברי הרמב״ם (פרק י״א הלכה ב׳): “ועוד שיש לנו בעיקרים אלו קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל.”
פשט: הרמב״ם מסביר למה הוא כותב את הספר — יש לו מידע שאינו זמין בספרים הידועים.
חידושים:
– פירוש ר׳ אברהם קניבסקי: הוא מפרש ש״ספרים הידועים לכל” מתכוון לספרי הגויים (ספרים מדעיים בשפות אחרות), לא ספרי קודש. כלומר: המידע אינו בלשון הקודש, אלא בספרי חכמי אומות העולם.
– קושיא על כך: אם כך, הרמב״ם מתכוון רק שהוא עושה טובה ליהודים שיודעים רק לשון הקודש? זה נשמע מוזר.
– הסבר אלטרנטיבי: הרמב״ם לא מדבר מהגמרא — הוא מדבר מחכמי הגויים הקדמונים שהיו להם ספקות, ומאוחר יותר גילו. מלבד זה יש לרמב״ם קבלות מפי חכמים — זה אומר מסורות מחכמינו (אביי, רבא, נביאים או אחרים), שלא עומדות ברור במסכת ראש השנה.
– הפשט המועדף: הרמב״ם שואל על עצמו קושיא: למה אני אכתוב את החשבון? לך לקורס אסטרונומיה ולמד את זה שם! עונה הרמב״ם: שם תלמד “ספרים הידועים לכל,” אבל יש לי בשבילך מידע מסוים (קבלות מפי החכמים) שלא תמצא שם. זה הערך המוסף של ספרו.
– הקשר חשוב: הרמב״ם אמר קודם שחשבון האמיתי (ראיית הלבנה) לא צריך לדעת בזמן הזה להלכה — אלא בזמן הראייה, או היום לדעת גדלות השם. אבל הוא עובר על כל ההלכות שנוגעות בזמן הזה.
[דיגרסיה: פירוש ר׳ חיים קניבסקי] מוזכר שלר׳ חיים קניבסקי יש פירוש על הלכות קידוש החודש שבו הוא מסביר את אותם דברים אסטרונומיים בלשון חרדי / חסידי. זה מצוין כ״דבר מצחיק” — הוא נותן את אותו תוכן אבל בסגנון אחר.
—
ה. פרק י״א, הלכה י״ב — מהלך השמש ביום אחד
דברי הרמב״ם: “מהלך השמש האמצעי ביום אחד, שיהיו ארבע ועשרים שעות — תשע וחמשים חלקים ושמונה שניות.”
פשט: המהלך הממוצע של השמש ביום אחד (24 שעות) הוא 59 חלקים (מעלות) ו-8 שניות (שניות = שניות של מעלות, 1/60 מחלק).
חידושים:
– זה אומר שיום הוא קצת יותר מ-24 שעות ביחס לתנועת השמש — 24 שעות, 59 חלקים, 8 שניות.
– נמצא מהלכה לעשרה ימים — לעשרה ימים יוצא 400 מעלות (תנ״מ), 1 חלק, 5 מעלות, 13 שניות. סימן: תנ״מ כ״ג.
—
ו. דיגרסיה: קידוש לבנה — עד מתי עושים?
[דיגרסיה:] נדון עניין קידוש לבנה — עד מתי עושים אותו?
– בית יוסף (או״ח סימן תכ״ו) מביא בשם מהרי״ל שלא לעשות קידוש לבנה אחרי חצי חודש (14-15 ימים).
– דעה חזקה מוצגת: צריך לעשות זאת בימים הראשונים כשהלבנה באמת “חדשה.” המנהג לחכות עד 7 לילות ואז לעשות מ-7 עד 14 מבוקר — “זה טיפשי,” כי ב-7 ימים הלבנה כבר לא “חדשה,” היא כבר לבנה גדולה. המילה “חדשה” (חדש) מתאימה יותר לימים הראשונים.
– הערה הומוריסטית: “צריך להיות יצא מחזקת נפל אולי” — בדיחה שמחכים 7 ימים כמו בתינוק שנולד.
– הרמב״ם עצמו לא מדבר על קידוש לבנה בהלכות קידוש החודש — זה שייך להלכות ברכות, או״ח סימן תכ״ו.
תמלול מלא 📝
יסודות החשבונות האסטרונומיים בהלכות קידוש החודש
הקדמה: היסוד הבסיסי של החשבונות
דובר 1: היסוד הבסיסי של איך החשבונות עובדים בנוי על מה? על מה שלמדנו בפרק י״א בעצם, השמש והירח וכל הכוכבים מסתובבים סביב העולם, או לפחות הם נראים כאילו הם מסתובבים סביב העולם כסדר.
מה זה אומר שהם מסתובבים סביב העולם? כשאומרים שהשמש מסתובבת סביב העולם פעם בשנה, הכוונה היא שהיא מסתובבת דרך גלגל המזלות בזמן של שנה, כי כל יום היא מסתובבת סביב. אבל הדבר הבסיסי ביותר הוא שפעם בשנה היא מגיעה לאותה זווית, לאותו מקום בשמים.
דובר 2: לאותה זווית, לאותו מקום במזלות.
דובר 1: אבל רואים אותה באותו מקום בשמים.
דובר 2: רואים אותה כלפי צפון דרום.
דובר 1: לא, לא רואים אותה כלפי צפון דרום. לא נכון. רואים אותה כלפי… זה לא הדבר הכי פשוט. הדבר הכי פשוט ללמוד את כל הענין הוא לא זה. הדבר הכי פשוט ללמוד את כל הענין הוא שרואים אותה יחסית למזל אחר. במזל תשרי, במזל תשרי, וכן הלאה. זה ה…
דובר 2: מזלות זה כבר חכמה גדולה יותר.
דובר 1: לא, זה לא חכמה גדולה יותר. איך יודעים? מי שלא יודע מזלות, שעבר שנה?
דובר 2: לא, כל אחד יודע מזלות. אפשר לראות את המזלות.
דובר 1: אתה לא מבין מה אתה אומר. הם כבר עקבו אחרי זה. הדבר הבסיסי שכל החשבונות בנויים עליו הוא זה, לא מה שאתה אומר. לא רואים כלום לגבי צפון דרום. הכל לגבי המזלות. בסדר? אז זה הדבר הבסיסי. אתה לא יודע על מזלות, אתה חושב שמזלות זה משהו מצחיק, אני אומר לך שזה לא. כבר דיברתי, עקבתי אחרי זה פעם אחת.
התנועה של השמש והלבנה
דובר 1: מה שעיקר הוא, כך השמש מגיעה, היא עוברת, והמזלות הם שלוש מאות וששים, מעגל של מזלות למשל, שהוא הדרך שהשמש עוברת, הוא שלוש מאות וששים מעלות. יוצא שכל חודש היא זזה שלושים מעלות. בסדר, זה הדבר האחד.
הלבנה, למשל, לא הולכת קצר יותר, הלבנה הולכת מהר יותר. הלבנה מגיעה כל חודש לאותו מקום. נכון? הלבנה מסתובבת סביב העולם כל חודש. כל חודש היא מגיעה לאותו מקום במזלות.
יוצא שפעם בחודש, למשל, נפגשים השמש והלבנה, הנקרא קיבוץ השמש והירח. הלבנה היא במזל, איזה מזל אני לא יודע, באותו מקום שהשמש נמצאת פעם בחודש.
יוצא שהלבנה הולכת קצת יותר מהר. אתה רוצה לדעת? יוצא שהלבנה הולכת קצת יותר מהר מה… לא קצת יותר מהר, הרבה יותר מהר. הרבה יותר מהר, לא רק שתים עשרה פעמים יותר מהר, אלא שלושים פעמים יותר מהר כמעט. כי בינתיים, מחשבים הכל יחסית לשמש.
כן, הכל הולך באותה דרך, ממזרח למערב, הכל. חוץ מהעולם, שאולי מסתובב הפוך, כי זה כל יום. אבל על כל פנים, כן, הכל הולך הפוך, ממזרח למערב, ו… על ידי מה שאנחנו מחשבים. יש פעם דברים שנראים הפוך, אז זו בעיה. אבל באופן כללי, הכל זז בכיוון אחד.
המהירות של הלבנה יחסית לשמש
דובר 1: אז לכן, שהלבנה הולכת קצת יותר מהר מהשמש, ולא יותר מהר מהשמש, פלוס שלושים. היא הולכת שלוש עשרה פעמים מהר כמו השמש, עבור הלבנה, לפי החשבון, כי היא גם תופסת את השמש.
בכל מקרה, עכשיו, הדבר המעניין הוא כך, מה הדבר המעניין? איך מחשבים את זה? אז אנחנו יודעים, נגיד אנחנו יודעים כמה זמן זה לוקח, אפשר היה לכאורה לחשב גם כמה זמן זה לוקח, גם כמה מדויק זה יהיה לפי החשבון שאנחנו אומרים, כלומר, אתה יודע איזה מזל מחזיקים, איזה חודש, תדע בדיוק איך זה יהיה.
יש אבל דבר מעניין, שזה, שלמעשה זה לא הולך שווה, בקיץ זה לוקח יותר זמן, ובחורף זה עומד קצר יותר. לא רואים שזה מגיע כל שנה, כל חודש, הלבנה לאותו מקום.
מולד הממוצע: החשבון הממוצע
דובר 1: עכשיו יש את השאלה למה. מי שמחזיק ראש רואה שהחודש הבא נפגשים השמש והלבנה קצת יותר מאוחר, וכדומה, לא בדיוק לפי החישוב שהיה לכאורה צריך להיות. אז החכמים… אבל זה מתאזן בשנה כאילו?
דובר 2: רגע, כן, זה מאוד טוב.
דובר 1: על זה אנחנו אומרים, הדא דכתיב מולד הממוצע. מה זה אומר הממוצע? אם אומרים שהחודש הוא כ״ט י״ב תשצ״ג, שלקחו שתים עשרה פעמים את זה וחילקו בחזרה, נהיה כל כך הרבה. אם אתה מסתכל על כל חודש בדיוק, פעם זה קצת יותר ארוך, פעם זה קצת יותר קצר. זו עובדה.
וזה מאוד מעניין, כי זו לא סתירה, זה לא כאילו זה התעקם, כי זה תמיד הולך עם מערכת. אם מישהו היה עושה רק תצפית כמה ימים, הוא היה אומר, “זה לא תמיד בדיוק כמו שחישבתי.” לא, לא, בדיוק. זה מה שקוראים מולד הממוצע או קיבוץ הממוצע. זה הממוצע, ממש, זה ממוצע.
למה צריכים את המולד האמיתי?
דובר 1: עכשיו, למה צריכים את זה? אם כך יוצא שכשאתה רוצה לדעת איפה השמש, איך הלבנה תהיה, לא מספיק להשתמש במולד הממוצע. אתה צריך לדעת את האמיתי.
עד פרק י״ד, לענין הלכה, אם אתה שואל לענין הלכה, הולכים עם הממוצע, וזה לא נוגע איך הלבנה היא באמת. אבל לענין ראיה צריכים לראות איך הלבנה היא באמת. צריכים לחשב משהו יותר מזה.
שתי ההנחות של האסטרונומיה הישנה
הנחה #1: הכל הוא מעגל
דובר 1: עכשיו, איך טכנית הם למדו שזה עובד? אני אומר לך עוד מה שר׳ אלעזר הסביר לי. רגע, אני אומר לך רק עוד מה שהוא הסביר לי.
הם הבינו כך, מה הפשט? איך יכול להיות שלמה זה בסך הכל אותו דבר ולפעמים זה אחרת? הם אמרו כך, עשו הנחה. ההנחה הייתה ש… וההנחה היא nothing that anyone ever saw.
עשו הנחה מספר אחת – הרמב״ם הביא את ההנחה בסוף פרק י״ד – הנחה מספר אחת היא שכל רקיע שרואים בשמים עושה מעגל, מעגל מושלם, הנקרא גלגל, מעגל מושלם. הוא עושה את זה. הנחה. אף אחד לא ראה את זה, זה יכול להיות… לא פשוט שרואים את זה במעגל כל כך מושלם.
אנחנו רואים את זה פחות או יותר במעגל, כי אנחנו רואים איך זה מסתובב סביב וסביב. יש הבדלים, יש פעמים שזה הולך יותר מהר ויותר לאט. יש סיבה כל כך פשוטה לחשוב שהכל שם עגול. בסדר? יש סיבה מטפיזית, זה גם פחות או יותר אמת, אבל לא בדיוק מעגל על כל פנים. יש כל מיני סיבות, גם סיבות מפוארות וגם סיבות פשוטות, אבל הם החליטו, הכל הוא מעגל, גם יותר קל לחשב עם מעגל. הכל הוא מעגל.
דובר 2: האם מעגל יותר קל לחשב את החשבונות?
דובר 1: כן, תדמיין שלא, בטח יש דרך, אבל זה קצת יותר מסובך. אבל מעגל, אמרת שהמעגל הגדול ביותר אתה יכול לדעת מה המעגל הקטן ביותר, וכו׳ עם חשבונות, עם המתמטיקה. זה מאוד קל לחשב, זה פחות או יותר העיקר.
הנחה #2: כל גלגל נוסע תמיד באותה מהירות
דובר 1: הנחה מספר שתיים הם החליטו שכל אחד מהמעגלים נוסע תמיד באותה מהירות בדיוק, באותה מהירות. הוא אף פעם לא הולך יותר מהר ויותר קצר. עוד הנחה, עוד הנחה.
דובר 2: שכולם מונעים באותה מהירות?
דובר 1: לא כולם באותה מהירות. כל אחד הולך תמיד באותה מהירות. הוא לא מאט, הוא לא משתנה. אם אחד נוסע שלושים מייל בשעה, הוא נוסע שלושים מייל בשעה. אף פעם לא. הוא לא עייף בקיץ ושמח בחורף. וגלגלים אחרים הולכים במהירות אחרת. הם רואים אותם. הם רואים את הלבנה שהגלגלים הולכים במהירות אחרת מהשמש, נכון?
דובר 2: אבל שני הדברים האחרים. אתה צריך שיהיו הנחות.
דובר 1: לא, ההנחות מבוססות על, למשל זה שהלבנה הולכת במהירות יותר מהירה, כי רואים שהיא פעם בחודש באיזה מקום. מאוד טוב, אבל זה שהלבנה הולכת תמיד באותה מהירות, את זה לא רואים. רואים בדיוק הפוך. שיש פעמים קצת, כן? פעמים זה קצת יותר ארוך.
את זה כבר למדנו עכשיו, אבל יש חודשים שהם יותר ארוכים מחודשים אחרים. אם אנחנו הולכים עם העיניים שלנו לחפש את הלבנה, זה ייקח יותר זמן חודש אחד מאשר חודש שני. בחורף אני מתכוון יותר ארוך, בקיץ קצר, או להפך, זה אחרת. זה לא אמת שזה נוסע שווה.
אבל לחשבונות שלנו החלטנו את זה, וגם מסיבות טובות וסיבות אחרות החלטנו את זה, שכל גלגל נוסע תמיד בשווה.
דיון: האם אפשר להניח את הלוח לשנים ארוכות?
דובר 2: אה, אם כך קשה, אם הוא נוסע… כל העניין שאפשר להניח את הלוח לשנים ארוכות ארוכות מבוסס על זה שהכל הולך בשווה.
דובר 1: לא, לא, לא.
דובר 2: צדיק, צדיק, יכול להיות שבמשך שנים זה יכול להיות שהסטייה תהיה יותר ויותר גדולה.
דובר 1: לא, לא, לא, אתה טועה. אני מדבר על מה שקורה בשנה, בשנה, בסדר? לוח זה לא… אנחנו מדברים עכשיו מלוח. תשכח לוח. אני מדבר עכשיו על מה שקורה בפועל בשמש. ולא תגיד שזה נעשה יותר מהר כי מחר הוא נעשה יותר כבד. בשנה אחת, בסדר? בסיבוב אחד. within סיבוב. אנחנו רוצים לברר איך סיבוב אחד עובד. אם כל הסיבוב מתחיל ללמוד לא נגד.
דובר 2: עוד שאלה. זה גם אמת.
דובר 1: הם גם ידעו שזה לא actually אמת, שהכל נשאר תמיד אותו דבר. אבל זה דבר אחר. ומה שאנחנו מדברים זה רק דבר פשוט. והלבנה, היום אנחנו לומדים רק על הלבנה, בסדר? קידוש החודש זה רק על הלבנה, יש רק חכמות על השמש והכוכבים, ויש עוד הרבה על הלבנה.
בסדר, הלבנה לא לוקחת כל חודש י״ד פסח על ט״ז תשס״ג. לוח אנחנו יכולים לעשות כי אנחנו לא אכפת לנו מזה כשאנחנו עושים את הלוח, או כי בממוצע זה נכון. אז מה אכפת לנו שראש חודש אחד בשנה יהיה יום למטה? בשנה הבאה חוזרים, יש כשמחשבים בסך הכל ויפרע, זו לא בעיה. זה ללוח זו לא בעיה. הבעיה היא רק לראיה, אתה רוצה לראות את הלבנה לא תוכל לראות לפי החשבון.
התירוץ: גלגל היוצא (מעגל אקסצנטרי)
דובר 1: עכשיו, אני אומר לך רק עכשיו איך האסטרונומיה עבדה, הדבר הבסיסי של האסטרונומיה עבד. ומה שונה היום? או הדבר הבסיסי מאוד מאוד שלהם.
הם עושים את ההנחה מספר 1 הכל הוא מעגל, ומספר 2 הוא כדור מסוים, כדור מסוים. ספירקל זה לא ספירה. כדור מסוים. באנגלית אומרים ספירה, באידיש ספירה? לא, אני לא יודע. בכל מקרה, כדור מסוים, גלוב, כן, לא מעגל, אני לא יודע איך אומרים את זה, כדור בלשון הקודש, לא עיגול, כדור.
כל כדור נוסע תמיד באותה מהירות, הוא לא נעשה עייף, וכן הלאה. אם כך קשה, אם הוא נוסע באותה מהירות, הנחום הוא ממש נגד מה שאנחנו רואים. אנחנו רואים את הלבנה, פעמים זה הולך מהר, פעמים זה הולך קצר, פעמים זה הולך יותר מהר, פעמים יותר לאט, ובינתיים הוא אומר, מה התירוץ?
התירוץ נקרא, התירוץ נקרא, התירוץ נקרא גלגל היוצא. בסדר, קוראים לזה לפעמים, גלגל היוצא. מה התירוץ? שהשמש היא המרכז של גלגל השמש הוא לא אותו מקום כמו המרכז של גלגל הכוכבים, גלגל המזלות.
ואת זה כבר ראינו אתמול, ואת זה הראינו שזה פשוט בעצם. אם אתה עושה הנחה כזאת, אז שניהם נוסעים באותה מהירות. על כל זה, גלגל השמש הולך סביב העולם, אבל הוא יותר קרוב, צד אחד שלו קרוב יותר ל
אסטרונומיה: גלגל יוצא מן המרכז, גלגל הקפה, וההנחות של האסטרונומיה הישנה והחדשה
המשך: ההבדל בין חשבון אמצעי וחשבון אמיתי
דובר 1: למרות שמצד עצמו הוא נוסע באותה מהירות. נכון?
דובר 2: נכון.
דובר 1: הדייטשע פאר הולך באותה מהירות, אבל לגבי הארץ… תסתכל על התמונה, כן, כן, כן, מאוד פשוט. הוא נוסע כל הזמן. אם יש לך מעגל כזה, הוא נוסע כל הזמן. אבל ב… וכאן זה לוקח… והחצי העליון שהוא רחוק יותר מאיתנו, שהוא נוסע חצי שלם. כאן, כשאנחנו רואים… כן, מה שאנחנו רואים בווינט בחצי הוא רק מכאן עד כאן. זה הרבה יותר קטן מאשר מכאן עד כאן.
דובר 2: נכון.
דובר 1: זה אולי נראה לנו עגול לגמרי, אבל זה לא באמת עגול לגמרי. אפשר לראות שזה כאילו תמונה כזאת מהצד ותמונה כזאת מהצד. אבל ממילא כאן זז מהנקודה הזאת, כן, כאן זה שני הצדדים של הגלגל, נכון? אנחנו אומרים משור עד מאזניים, נכון? אז משור עד מאזניים, הוא לא נוסע מכאן עד כאן, הוא נוסע מכאן עד כאן, שזה הרבה יותר קטן. כי שיינקען ממאזניים לשור הוא נוסע מכאן לכאן, אז הרבה יותר ארוך. זה יותר ארוך לגבינו, אבל לא מצד עצמו.
בזה נתיישב ההבדל בין המולד החשבון האמצעי ובין החשבון האמיתי. האמצעי הוא בעצם יותר אמיתי מהאמיתי, אתה תופס? כי האמצעי הוא מה שהוא נוסע באמת. מה שאנחנו קוראים אמצעי ואמיתי זה לא פשוט שאמצעי לא קרה ואמיתי הוא אמת. כלומר, זה תלוי איך אתה מסתכל. מצידנו האמיתי הוא מה שאתה הולך לראות את השמש, והאמצעי הוא רק חשבון רנדנדיגע. אבל מצד האמת, האמצעי הוא איך הוא רץ מצד עצמו. אם המעגל של העולם היה כאן, המרכז גלגל השמש, סביב זה הוא נוסע באמת במולד האמצעי, בחשבון אמצעי. אבל כדי לראות אצלנו צריך ללכת עם האמיתי.
דובר 2: נכון?
גלגל הקפה (אפיסייקל)
דובר 1: ולא עוד אלא, מכמה סיבות הוסיפו עוד דבר, בסדר? לא רק מה שזה נקרא הגלגל היוצא, ואחר כך יש דבר שנקרא הגלגל הקפה. גלגל הקפה פירושו שלא רק שיש פעמים שזה הולך אחורה. את זה לא אפשר לענות עם התירוץ הזה, בסדר? ממילא צריך למצוא עוד תירוץ. אני מרגיש שהוא לא מראה את זה כל כך טוב כאן. עוד תירוץ. זה הולך אחורה. למה זה הולך אחורה? השמש והלבנה הולכים פעמים אחורה?
דובר 2: כן.
דובר 1: לא ידעת?
דובר 2: לא.
דובר 1: שוב, אחורה מדברים הכל יחסית למזלות. יכול להיות הלבנה יום אחד רואים אותה כאן, ומחר רואים אותה לכאורה בצד השני. עכשיו, איך אתה מסביר את זה? לא תמיד, פעמים זה הולך אחורה.
דיון: מזלות ועולם — מה זז?
דובר 2: אנחנו בטוחים שהלבנה זזה ולא המזלות או העולם שלנו?
דובר 1: אל תשאל עכשיו קושיות. אנחנו מניחים שכל הדברים האלה זזים?
דובר 2: העולם שלנו לא זז. זו ההנחה של כל ה…
דובר 1: אבל הלבנה והמזלות זזים, או שהמזלות תמיד קבועים?
דובר 2: לא, מזלות זזים בוודאי.
דובר 1: אז, אנחנו לא יודעים מי זז יותר.
דובר 2: לא, לא, אנחנו מחשבים תמיד שהמזלות לא זזים. הם זזים כל יום, כל עשרים וארבע שעות כמו היום והלילה. אבל בחשבון הזה הם לא זזים. הם באותו מקום במעלות. מעלות פירושו מזלות.
דובר 1: האמת היא שהם עצמם גם זזים, אבל זה לוקח שבעים אלף שנה. מה שלא, זה זמן מאוד ארוך… המזלות עצמם משתנים בגלגל שלהם. הגלגלות שלהם גם מסתובבת, אומר הרמב״ם כבר, וזה ידעו תמיד. בגלל זה היום המזלות לא באותו מקום שהשמות שלהם. מה שאנחנו קוראים מזל שור, אתה צריך לראות איפה התמונה של השור. הוא נראה גם אמיתי. אבל זה נראה מספיק איטי, לא להיות רלוונטי. אני שלא לכולם, המזלות נשארים קבוע וקיים. קבוע וקיים זה שהם זזים רק פעם ביום. מבין? אבל לא יותר לגבי עצמם.
המשך: גלגל הקפה
המשך שיעור – חלק 2
דובר 1: השמש והלבנה נעים כסדר לכבוד זה. אבל לפעמים רואים, לא רק הלבנה דרך אגב, גם שאר כוכבי הלכת, לפעמים רואים שהיא הולכת אחורה. אחורה. זו הבעיה הגדולה ביותר. התנועה לאחור עושה קושיא גדולה על התיאוריה שלנו של המעגלים. ממילא מצאו חידוש חדש שנקרא אפיסייקלס, אוקיי, באנגלית, או בלשון הקודש גלגל הקפה.
גלגל הקפה פירושו, הוא עושה הקפות? לא. הכוונה היא שמלבד המעגל הגדול שמסתובב, יש עוד מעגל קטן שמסתובב אולי בכיוון ההפוך. כביכול, בתמונה אני מרגיש שזו תמונה מצחיקה, אבל תבינו, הוא, כל המעגל נע סביב, אבל גם נע על עוד מעגל. ממילא, לפעמים, איכשהו יוצא שזה לגבינו הפוך, פשוט בגלל המעגל הקטן יותר, ואולי נוסיף הקפה על ההקפה. בקיצור, זה נעשה מסובך, כל זה כדי ליישב, שהחשבון יסתדר, למרות שאנחנו רואים לפעמים הפוך.
דיון: תנועות אחרות
דובר 2: אז אלה כמו קווים ישרים. רואים גם לפעמים שזה נע קדימה מהר יותר ממה שצריך להיות?
דובר 1: לא. גם, גם, אני לא יודע. וכדומה, דברים כאלה, אני לא יודע. כשאתה אומר שרואים, גם צריך לדעת, לפעמים לא ראו, והיום יש טלסקופ טוב יותר, רואים אולי כן, וכדומה. גם, הרבה פעמים כשאומרים שם, רואים, יכול להיות שרשימה מדור קודם לא מסתדרת עם רשימה שמישהו עושה שראה היום. אז הוא אמר, אז צריך לדעת, אתה רואה בוודאי, אולי לא ראו נכון. המחר שאמרו, נעשה פונקטואלי, נעשה שאלות לטלסקופ שלו. אז בכל מקרה, רק יהיה ברור, רק יהיה ברור, רק מי שנמצא כאן, והמורא איזה שבוע שנמצא כאן.
שלוש ההנחות של האסטרונומיה הישנה
דובר 1: ואנחנו אומרים שיש באופן כללי עשר, אנחנו מתכוונים שיש רק כאלה גדולות. כי באמת, הגלגלים הרבים יש שמונה עשר. למה? כדי לחשב את כל התנועות שאנחנו יכולים לראות מכוכבי הלכת, צריך להיות שמונה עשר שניים לכל כוכב, בגלל חשבונות כאלה. והשניים, הוא עשה, יש שני סוגי דברים: אחד הוא שהגלגלים אין להם כולם אותו מרכז. זה דבר אחד, זה עדיין גלגל אחד. מלבד זה, לפעמים מוסיפים עוד גלגל שלם שנע כביכול על הגלגל הקטן, ויש לו הקפה משלו, וזה נקרא גלגל הקפה, או באנגלית “אפיסייקל”. אוקיי?
ועכשיו, מעשה שהיה כך היה, שמה שמעניין שכך אפשר להבין, זה בסיסי. העיקר הסיבה למה ההנחות נבנו על שלוש ההנחות — בואו נאמר העולם עומד על אחת — נראה שהם רצו מאוד מאוד לשמור על ההנחות של המעגלים, שהם רצו לשמור על שלוש הנחות אחרות, שלוש הנחות שהם החזיקו בהן מאוד.
הנחה מספר 1: העולם לא זז, והכל זז סביבנו.
הנחה מספר 2: הכל זז במעגלים מדויקים. דרך אגב, זה גם כבר היה, הרמב״ם כבר ידע שיש תנועות לא במעגלים מדויקים, אולי זה אליפסה, כאן הולכים עדיין במעגלים מדויקים, אבל כבר ידעו אז. כל הספקות כבר היו פעם, זה רשימה חלקית שלהם. אבל בכל מקרה, מה שאנחנו לומדים כאן, וגם מה שאנחנו לומדים זה לא מעגלים מדויקים.
עוד דבר, אבל ההנחה מספר שלוש היא מעגלים מדויקים. ועוד מספר שלוש: שכל מעגל חיצוני נע מהר יותר, וממילא אי אפשר ליישב שום דבר, ולפעמים נע זה יוצא ככה, זה נע תמיד באותו קצב. גם דבר מסוים מקל לחשב, אתה עוקב אחרי כל אחד. אוקיי.
והנחה שלישית, מה ההנחה האחרת? אלה שלוש ההנחות, שממילא ההנחה האחרת היא למשל, הרבי אומר שאריסטו היה לו הנחה שכל הגלגלים צריכים כן להיות סביב העולם בדיוק, וזה לא נורא שיש גלגלים, מאז זה בכלל קשה.
בגלל כל הדברים האלה, אופטאל מיין, האנשים האחרים המציאו את זה בגלל הרבה קשיים, אבל הם תמיד רצו להחזיק בהנחה של מעגלים מדויקים, וההנחה שכל מעגל חיצוני נע באותו מהירות קבועה, וההנחה שהעולם עומד במקום אחד. ממילא הם היו צריכים להוסיף כל הזמן גלגלים.
המעבר לאסטרונומיה המודרנית
דובר 1: זה הבסיס. אחר כך באו האנשים קפלר, ומה שנקרא קופרניקוס, וצדיקים אחרים, שהם החליטו שכבר לפני כן הורידו הנחות שונות, וממילא הם החליטו שאפשר במקום לומר שהכל מסתובב סביב הארץ, אפשר להיות לנו הנחה שהכל מסתובב סביב השמש. הורידו את ההנחה שזה חייב לנוע במעגלים, הורידו את ההנחה שזה חייב לנוע באותו קצב, הורידו את ההנחה שהעולם נמצא במרכז. ממילא יצא חשבון אחר שיוצא יותר פשוט לחשב. העיקר מעלה של זה פשוט שזה יותר פשוט לחשב. מה האמת זו עדיין שאלה. אבל האסטרונומים חישבו שזה יותר פשוט, עושים פחות חשבונות מסובכים. That’s all the story על ההיום. ועם החשבונות החדשים לא צריך שום גלגלים. לא גלגלים, לא גלגלים קטנים, לא גלגלים גדולים, הרבה דברים לא צריך.
דיון: “חוקי זמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם”
דובר 2: אני חושב שזה בעיקר הגלגלים. כי זה שבדרך כלל הם מחזיקים באותה קביעות, ה״חוקי זמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם” שהרבי מביא את זה, זה לא היום כלל שבדרך כלל… לא בדרך הזו.
דובר 1: אבל איך אז עושים predictions על לוחות?
דובר 2: אפשר לעשות predictions, אבל לא עם ההנחה הזו, לא עם מציאת כללים שהכל נע באותו קצב. יש כללים אחרים, שהדברים שאינם משתנים בפועל הם אחרים. זה יותר מופשט לפי הדבר המודרני. אין שום הנחה, אין שום גלגלים, אין שום דבר שרוצה לנוע באותו קצב. הלבנה לא נעה באותו קצב, והם לא מחזיקים בהנחה באמת.
דובר 1: אז אי אפשר לומר שהלבנה חוזרת לאותו מקום מדויק?
דובר 2: בוודאי היא חוזרת לאותו מקום מדויק, אבל לא שזה חייב להיות כך. אין שום כפייה.
דובר 1: ומטילים ספק שזה היה כך לפני אלפי שנים, או רק שזה יהיה כך לעולם?
דובר 2: לא, זו לא השאלה. זה העיקר: כשההנחה שכל דבר נע, שהוא לא זז מהר יותר למשל, זה לא לגמרי אמת, למשל. כי יש כוחות, אני לא יודע, זה כל ההנחות, לא נכון שיש לי משקל כבד, כי הכבידה עובדת כך, כי יש את הכבידה מכאן, והוא קרוב יותר לזה, הוא נמשך לזה. יש כל מיני פרטים.
הלכות קידוש החודש: דיוק החשבונות לפי המדע המודרני והלכה י״ב — מהלך השמש ביום אחד
דיוק החשבונות של הרמב״ם לפי המדע המודרני
דובר 1: יש בזה הדרגתיות, זה מאמינים עוד היום פחות או יותר. אבל זה שבאופן הזה שהשמש חייבת לנוע על מעגל מדויק והיא לא זזה, זה לא מאמינים. חוץ ממה שהשמש זזה, בקיצור, כל החילוקים. אבל העיקר כבר עד כאן, עד כאן זה ההיסטוריה הבסיסית של איך זה עובד, אבל פחות או יותר, just to be clear, פחות או יותר מה שהרמב״ם הולך לומר זה עדיין אמת. זה חשוב לדעת.
אם אתה רוצה לדעת את החשבונות של הרמב״ם המדויקים, מה זה עדיין, זה שהלבנה היא כ״ט יום י״ב שעה תשצ״ג חלקים, זה עדיין פחות או יותר נכון. החשבון של שנת החמה קצת לא מדויק כמה שעות, כמו שאנחנו ראינו לפי מה שאנחנו יודעים היום. אבל שוב, you’re not very far off, לכל היותר, ובמשך מאה שנה מפסידים יום אחד. אוקיי, צריך עוד לתקן את זה, אבל זה מספיק ללוח, פחות או יותר, צריך עוד את אותו לוח, וזה עוד לא כל כך מעוות.
יש בעיה אחת. נעשה כבר היום שתקופת ניסן קורית כבר באמצע פסח. נעשה כבר היום. אוקיי, זה עניין קטן, אנחנו צריכים לתקן את זה. וזה יכול להיות קשור לשינויים בטבע, לא בלוח. וזה קשור לזה, שהחשבון, כמה זמן, החשבון שלהם, כמה זמן שנת החמה, לא נכון.
דובר 2: זה לא בגלל שדברים נעשים חמים יותר או אחד מהחשבונות?
דובר 1: לא, לא, לא, זה הרי מתקופת ניסן. תקופת ניסן זה דבר אסטרונומי. אה, איך הדבר מגיע לאותו מקום בשמים. ויש חשבון כמה זמן השנה, חשבון שהלוח בנוי עליו, שהוא ששנה היא בדיוק שס״ה ימים ו׳ שעות. תקופת רב אדא, במילים אחרות, הנקרא בראשונים מדויק לא מדויק. תקופת רב אדא גם לא מדויקת ב… אני לא זוכר כמה זמן, כמה דקות כל שנה, אבל כלום כל שנה יוצא… יום שלם אחרי הרבה שנים.
אז, החשבון של הלבנה למשל כן, אני מתכוון, פחות או יותר, אולי על כמה שניות, אבל היום של פסח בט״ו ניסן הוא פחות או יותר מדויק לפי מה שיודעים. אז, לכן, הלוח של הלבנה מסתדר עדיין היום. ואותו דבר, גם, מה שהרמב״ם הולך לומר לנו איפה הלבנה נמצאת, זה פחות או יותר נכון. אפילו אם זה לא על גלגל, זה בכל זאת עדיין בערך…
דובר 2: לא, לחשבון, לא רק שזה בערך, זה אותו מקום.
דובר 1: מה שהוא אומר לך, ההסברים הפיזיקליים שלו, כמה רחוק זה, איך הגלגל, שיש גלגל או אין, את זה לא עושים בשפה המודרנית. ממילא, בדברים אחרים זה עושה הבדל גדול יותר. אבל לגבי הפרטים של הלבנה, זה עדיין, שלעשות את החשבון שלו, תגיע לכאורה בדרך כלל למסקנה הנכונה איפה נמצא הלבנה.
מה, זה הרי בנוי על מה שרואים, רואים. מאוד פשוט, וזה בכלל עשו הנחות איך אפשר לחשב את זה. הרמב״ם עצמו במקומות מסוימים אומר שאולי ההנחות לא נכונות, העיקר שאפשר לחשב. זה שזה הולך בדרך מעגלית, או שזה יכול לפעמים ללכת בקו ישר, או שזה נראה לנו מעגל כי הדרך איך אנחנו נמצאים ביחד ל… לפי מה שאנחנו לומדים היום זה לא הולך ממש במעגל, אבל זה עדיין קירוב. וזה נראה לנו שזה הולך במעגל.
הגלגל מאוד מבוסס על זה שזה הולך במעגל. היום אומרים שהמסלול של הפלנטות לא מעגל, זה רק איזה אליפסה. זה גם עונה על אותה קושיא שהיתה להם, למה לפעמים זה ארוך יותר ולפעמים הקצה נענה כפשוטו. לא צריך להוסיף את המרכזים וכל הדברים. חוץ מזה, זה הולך סביב השמש. חלק מזה, לגבי לבנה אני לא יודע, לבנה כן הולכת, ולכאורה מה היה בעולם. גם לא צריך זה לא מדויק, אני לא זוכר. אבל זה היה דברים אחרים. זה עונה על הרבה מהקושיות בלי… אנחנו גם לא יודעים אם מה שאנחנו רואים תמיד מעגל מושלם זה מעגל מושלם, ואלה הלבנה.
דובר 2: חיצוני, אני לא מדבר על השמש, אני לא מדבר על המסלול, לא על השמש על השמש. אני אומר שהשמש והלבנה עצמם הם מעגלים מושלמים.
דובר 1: מעגלים מושלמים, כן?
דובר 2: כן, כן, כן, הכבידה עושה אותם כך.
דובר 1: זה מה שאומרים היום. יש סיבה למה הם מעגלים בדרך כלל, ולא ממש הסיבה שאריסטו חשב, אבל הסיבה היא כבידה. היא מושכת דברים למרכז. אז כל אחד מושך דברים למרכז, אז כל אחד הוא הכי קרוב למרכז שאפשר עם כל השכבות ו… פחות או יותר מי שזה… אוקיי, שוין, עד כאן הענין.
הלכה י״ב — מהלך השמש ביום אחד
דובר 1: עכשיו אפשר ללמוד את הרמב״ם הקדוש. י״ב, הווערט פארשטיין אן אידיש ווארט. אוקיי? אומר הרמב״ם הקדוש:
“מהלך השמש האמצעי ביום אחד, שהם ארבע ועשרים שעות — תשע וחמשים חלקים ושמונה שניות.”
דובר 2: שמונה?
דובר 1: יש כאן תיקון, אוקיי. יש כאן תיקון, אוקיי. יש כאן תיקון. מה זה אומר? כ״ד פלוס נ״ט חלקים וח׳ שניות. אוקיי?
דובר 2: כן.
דובר 1: יום הוא קצת יותר מעשרים וארבע שעות. זה אומר יום הוא עשרים וארבע שעות, זה לא מתחיל ככה. זה עשרים וארבע שעות, נ״ט חלקים וח׳ שניות. אוקיי?
האם זה נכון? מה אפשר להכניס ביום. מה?
“נמצא מהלכה, על כמה יוצא עשרה ימים, הוא ט׳ מעלות, ואחד וחמישה חלקים שלוש עשרה שניות, סימן תנ״ט כ״ג.”
עוד פעם.
דיגרסיה: פירושו של ר׳ חיים קנייבסקי
דובר 2: מה לומד רב חיים קנייבסקי? איך הוא עושה דברים כאלה בשפה חסידית, כל הדברים האלה?
דובר 1: זה הדבר המצחיק של רב קנייבסקי. הוא מסביר את אותו דבר לכאורה, רק בדרך חסידות, בלשון חרדי. איך זה? תקע ל״ע כבוד בשנה, למה אני לא מוצא את זה? קנייבסקי. הוא התקרב אליי יותר. הוא עוד יהודי, מה הוא אומר על כל הדברים האלה?
פרק י״א. לבושה, מהר, נו, אני רוצה לראות מה הוא אומר על פרק י״א. אתה מסכים איתי?
דובר 2: כן כן.
דובר 1: שרה מידים, לשון הקודש. כן.
דיון: הרמב״ם פרק י״א הלכה ב׳ — “קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל”
דובר 2: מה זה הג׳ כאן, ג׳ הולך על אילו מילים?
דובר 1: לא ג׳ אני מצטער, ג׳ הוא אמר עם הרמב״ם, כתוב ש“ואין הם בספרים הידועים לכל”, הוא מתרגם שזה אומר… איפה זה? על אילו מילים זה הולך? הרמב״ם… אוקיי, אנחנו לומדים שוב פרק י״א היום.
הרמב״ם, כשהוא אומר “ואין הם בספרים הידועים לכל”, וישפיד ביורים… ועוד, מאוד מעניין. אה, אתה זוכר ששאלנו את השאלה? הרמב״ם אמר ש… למה הוא כותב את זה? כי לפי דרך הרמב״ם קודם היתה מחלוקת עם ספק, ואחרי הרבה זמן גילו מקצת הכלל, “וחוץ מזה יש לנו בעיקרים אלו קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל.”
מה זה אומר? שיש לו איזו מסורה איש מפי איש מעזרא הסופר? אומר ר׳ אברהם קנייבסקי שהוא מתכוון שזה לא בלשון הקודש אלא בספרי הגויים.
דובר 2: מאוד מצחיק, אם כך זה אומר…
דובר 1: כן, זה מוזר, הוא מתכוון לומר אני עוזר שהיהודים המסכנים שיכולים לדעת לשון הקודש? חשבתי שהוא מתכוון לומר שהוא יודע את זה… למה במסכת ראש השנה לא כתוב הכל?
דובר 2: לא, אבל הוא אומר “קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל.”
דובר 1: אני לא חושב שהוא צודק בזה. הוא לא מדבר על הגמרא צדיק, הוא לא מדבר על הגמרא, הוא אומר, הוא מתחיל ברור… כל הספרים שיש ליהודים, לא כתוב מכל הספרים. הוא מתחיל לדבר על חכמי הגויים הקדמונים, הוא בכלל לא מדבר על היהודים בכל הספר, אוקיי?
בהלכה ב׳ מדובר על חכמי הגויים הקדמונים שהיו להם ספקות. והיום גילו. “וחוץ מזה יש לנו קבלות מפי החכמים.” וממילא אני הולך לכתוב את הדברים. אין את זה בגמרא, זה רק אני רציתי את זה. תסתכל רק על החלק הזה. “ועוד שיש לנו בעיקרים אלו קבלות מפי החכמים.” זה מתרגם, השם של החכמים שלנו מתרגם מאני לא יודע, אביי ורבא או הנביאים, איך החכמים הם. אבל הם נכתבו במסכת ראש השנה.
לרמב״ם יש בעיה, כי הלכות אחרות, עניינים אחרים הם… הוא לא אומר שבת, הוא אומר רק מסכת שבת. קידוש החודש של הרמב״ם הוא כל כך מעט. הוא אומר, לא, החכמים גם ידעו על זה, אבל לא רואים את זה ברור במסכת ראש השנה.
דובר 2: הוא לא מתכוון לזה.
דובר 1: לא, זה לא מה שהוא אומר. הוא מצדיק את עצמו על משהו אחר. הוא מצדיק את עצמו, למה אני כותב ספר אם כל אחד יודע את זה? משהו כזה. הוא אומר, אני יודע דברים מסוימים שלא כתובים בכל הספרים.
הפשט הפשוט של מה שהרמב״ם אומר כאן הוא, שאתה רוצה… הרמב״ם שואל על עצמו כמו קושיא, אני רוצה לומר לך את החשבון. תגיד לי, נו נו, לך לקולג׳, שם יש קורס אסטרונומיה, אתה תלמד. אומר הרמב״ם, לא, שם תלמד ספרים הידועים לכל, אבל אני מחזיק בשבילך מידע מסוים שלא תלמד שם, שיעזור לך. כך הייתי מבין את הרמב״ם, לא שהוא מתכוון לומר שזה לא בספרי הגויים, כי זה לא הנושא בכלל.
דיגרסיה: קידוש לבנה — עד מתי עושים?
דובר 2: מעניין, הוא אומר שבזמן הזה, כן, תראה מה הוא אומר, הוא מביא את כל ההלכות שהולכות, שנוהגים בזמן הזה. אתה זוכר שהרמב״ם אמר שהחשבון האמיתי לא צריך לדעת כלל בזמן הזה, אלא בזמן הראייה, או היום בזמן הזה לדעת גדולות השם, כמו שלמדנו, אבל לא להלכה. הוא עובר על כל ההלכות שיכלו להיות, שהולכים עם המועדים. למשל, תראה את המשלים שלו, אני יכול להיות כאן לפעמים.
אז, יש קידוש לבנה שעושים רק חצי חודש במועד, וזה הולך… זה מעניין, רואה? הוא מביא בית יוסף. מאוד מוזר. מה זה קידוש לבנה? יש בית יוסף שאומר, בשם המהרי״ל, זה כל המקור, שעושים… שלא לעשות אחרי חצי חודש לא לעשות יותר. ואת חצי החודש מחשבים אבל לא מה… קידוש לבנה הרי עשו על לראות לבנה חדשה, נכון? אז הוא אומר, עד מתי זה חדש? עד חצי חודש.
דובר 1: דרך אגב, זה קיצוני. אני סובר שצריך לעשות זאת בארבעה ימים הראשונים. זה מאוד מצחיק לי ההלכות של קידוש לבנה, כן. חדשה, זאת אומרת, בראש חודש צריכים לעשות זאת, היום שאחרי נוכל לראות אותה. ארבעה ימים ראשונים, מה? למה לחכות שבעה לילות שלמות? זה מגוחך. בסוף יש לך משבעה עד חמישה עשר.
דובר 2: כן, וזה הזמן הנכון, אז כבר לא חדש. הטענה שיש לה כבר לבנה גדולה.
דובר 1: זה צריך להיות יצא מחזקת נפל אולי.
דובר 2: אתה רוצה שאני אצחק או אבכה? אני לא יודע. איך הוא מביא את זה יוסף תכ״ו?
דובר 1: אני לא יכול, עדיין לא למדתי את הלכות לבנה, הרמב״ם לא מדבר על זה.
דובר 2: הרמב״ם לא מדבר על זה. בוודאי, בהלכות ברכות, אורח חיים תכ״ו.
דובר 1: אה, אה, אה, התכוונתי בפרקים.