משב רוח נעים, קפה חם, וציפיות.
הצללים יעברו, השמיים יתבהרו, ומתוכם
נראה כעין, כעין ולא זה, אבל כעין.
החיים יחיו, ואנחנו נחיה בתוכם.
מרובה מה שלא ידענו ממה שידענו,
ומה שלעולם לא נדע ממה שנדע.
ניצוצי דעת יאירו לנו, נאחז בהם ונבין.
כל צעד יאיר לנו צעד אחד נוסף.
איזה שיר אופטימי ונעים. ממש תענוג. ויש בו גם אמיתות שנצטרך לחיות איתן.תודה.
תודה עפרה