איתא מהרוזינער ומר פנחס’ל קאריצער שהרבה צדיקים נכשלו בגלל שלא ידעו את סוד השעיר לעזאזל. כנראה שזה היה טעות נדב ואביהו שלא נשאו נשים.
שהסוד מבואר שיש לתת חלק לס”מ. והלא כל הצדיקים מתפלאים על כך זובח לאלהים יחרם בלתי להויה לבדו. אבל זה מצווה שביום כיפור יש לתת קרבן לעזאזל. ואותו הקרבן נושא אלע עוונתם.
ובפשט הכי פשוט שאסור להיות צדיק מדי. וכל מי שמנסה להיות צדיק הרבה מבלי לתת חלק למציאות הפשוטה לגוף וליצר בסוף היצר יתגבר עליו. והתיאור של השעיר לפעמים שהוא כמו טריק שמרמים את הס”מ שנותנים לו מה שרוצה וכשהוא נפנה להתעסק בזה אז עושים היחוד הכי עמוק. היינו שאם רוצים להתבונן בדבר עמוק צריך להכין כוס גלידה אן בירה, לא ללבוש גרטל ולבוא עם רצינות גדולה, וכשבאים בצורה כזו מפרקים את ההתנגדות מנשקו וניגשים בנחת אל הקודש.
הרבי מלובלין אמר שאחרי תפילה טובה צריך לשבת לשתות לחיים ושם עושים את השעיר לעזאזל ובלי כן יהיה קטרוג . הקטרוג הזה אינו מיסטי הוא פשוט שאם באים לנצח הכל בכבדות כזו לא מצליחים. צריך לעשות בדיחה לפני הלימוד.
ובמנחת יום הכיפורים הדין שמותר להכין את הירק לשבירת הצום. פירוש המשנה אומרת שלא תחשוב כמו שהמשגיחים אומרים מה אתה חושב על האוכל של שבירת הצום עכשיו נעילה. כי לא ידעו סוד השעיר. אלא כמו שתיאר לי חסיד אחד על רבו ז”ל איך כל שעת הנעילה מסדרים את הכיסאות והשולחנות וחותכים את העוגה לשבירת הצום ובתוך כל זה מתפללים בדבקות יחוד נעילה.
וכאשר מדברים על גאולה שלימה מסתמא צריך לזה שעיר חשוב , הרבה אומרים חמורו של משיח אבל מסתמא הוא השעיר לעזאזל של משיח.