תכלה שנה וקללותיה, שהתורה למעלה מן הסדר של ברכות וקללות, שתהיו עמלים בתורה.
הברית והתוכחה באה לסדר את סיפור ומשמעות העולם ולא את האל.
תלמיד חכם חי למעלה מצורך הסדר בעולם הזה – עולמך תראה בחייך.
ברכה הוא הרחבה שיהיה לו יותר ממה שצריך להיום, שלא יחיה מדיש לבציר, שלא יצטרך לדאוג.
הקללה הוא להיפך והשיבו לחמכם במשקל.
בתורה אפשר לקחת בעצמו שמלאכתו נעשית כלומר שאינו חי בדאגת הצמצום.