משהו מעניין זה שהרמבם מבסס הרבה טעמי מצוות על הכרת מנהגי הצאבה העתיקים אבל יש מצוה אחת לבד שהוא מציין אל הפגאניות היוונית העתיקה וזה חג האסיף, ובפירוש מציין לאריסטו שהזכיר את זה.
(הרבה פעמים הוא עושה את עצמו כלא יודע שהיוונים האהובים עליו היו עובדי אלילים כמו אלה שלכאורה כל התורה באה לבטל, ובפירוש אומר שלא היה להם הרגלים דתיים או אמונות אסטרולוגית, אבל כאן הוא מכיר בכך ואולי יש כאן רמז)