"זכר עשה לנפלאותיו". לכל דבר עליון, פלאות חכמה, עשה זכר וסימן בארץ (אפלטון, חסידי אשכנז)
המועדים הם זכר לפלאות חכמה שכבר הראה בעולם התחתון, אותם נפלאות עצמם הם זכר לנפלאותיו שלו, והמועדים שלנו זכר לאותם פלאות, בחינת "מועדי אל בארץ".
אמנם יש גם מועדים שהם זכר וציון אל הפלאות העתידיים להתגלות, ומהם חג הפורים, ולכן ימי הפורים לא יתבטלו לעתיד כי אדרבה הוא זכר על העתיד ולא על העבר (הר"י הוטנר)
אבל כל אחד כבר השיג הרבה דברים, ונתמעט ערך הזכר על העתיד להיות. וכל אחד כמה שפחות הוא יודע עכשיו כך יש לו יותר להשיג א העתיד. לכן בני פרזים שהם ערי הפרזי הרבה מאד, שכבר השיגו למה שנאמר פרזות תשב ירושלים, הם מתחילים פורים מי"ד, כי יש להם עוד הרבה להשיג (זה הפוך כמובן, רק שלדעת הוא לעשות כלים בחוסר ידיעה כמובן). אבל מוקפים חומה יש להם עוד מה לכבוש בעולם הזה, לכן אין פורים שלהם מתחיל אלא בט"ו.
ופירש הרמ"א, יד רומז להשגות פעולות האל כדברי הר"מ, שזה נקרא י"ד השם. אבל י"ה רומז להשגת עצמותו (ג"ר בלשון הקבלה) ולכן בני פרזי הופסק השגתם אצל הפעולה, אבל אינם יודעים את חוסר ידיעת העצם, אבל יושבי עיר חומה יודעים גם שאינם יודעים י"ה. ולכן יש להם הכי הרבה למה לצפות לעתיד.