עיינתי עוד בקינות שנכתבו על השואה, הם כולם מגיעים לסיום בנחמה די מהר אחרי כעשרים שורות. זה אכן דרך הקינה הקדומה אבל זה נראה קלישאה. אבל עוד משהו מעניין. הרבה מהם מזכירים את תחיית המתים כנחמה האולטימטיבית. האם מצינו כיוצא בזה בקינות ושמדות קודמות? אני מכיר בקשות לנקמה, בקשות לשכר נשמות הנהרגים בעולם העליון, אבל לא זוכר לפני זמננו רעיון שתחיית המתים הוא נחמה. מישהו יודע להגיד משהו על זה?