מקרא
מצוות לקיחת ד׳ מינים
מצוות ד׳ מינים – ויקרא כג, מ [ובהרחבה יש ללמוד את כל פרשת ‘אך בחמשה עשר, ויקרא כג, לט – מג]
ואין בעוד מקום בתורה זכר מצווה זו! למרות שמצוות חג הסוכות חוזרת חמש פעמים.
סיפור לקיחת המינים
נחמיה ח, טו [למי שיפרש שהוא קיום מצווה זו]
ושם נזכרו ה׳ מינים וכולם בשם ‘עלי׳: ‘(א) עלי זית, (ב) עלי עץ שמן, (ג) עלי הדס, (ד) עלי תמרים, (ה) עלי עץ עבות׳.
דימוי ד׳ מינים אלה במקרא
פרי עץ הדר
לא נזכר בשום מקום אחר פרי בשם או בתואר הזה, אלא ‘הדר׳ הוא תמיד תואר יופי, ‘הדר׳ כתואר ליופי, ‘בכור שורו הדר לו׳, ‘הדר הוא לכל חסידיו׳.
הדר לפירות נמצא אולי בישעיה לה, ב ‘הדר הכרמל והשרון׳, ובשלילה ישעיה נג, ב ‘ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר׳, שהוא דימוי עץ צומח ללא הדר.
כפות תמרים
‘כפות תמרים׳ לא נזכרו אלא כאן. אך ‘עלי תמרים׳ נזכרו בנחמיה שהביאו לחג הסוכות. (נחמיה ח, טו כדלעיל) ולפירוש המפרשים היינו׳ כפות תמרים׳ היינו ‘עלי תמרים׳.
ובסך הכל נזכרים פעמים במקרא, כמאכל טוב הנמצא במדבר כאשר מצאו שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים (שמות טו, כז. במדבר לג, ט). ויריחו עיר התמרים שהוא תחילת כיבוש אר״י (דברים לד, ג. שופטים א, אז. שופטים ג, יג, דברי הימים ב כח, טו) ותוך רשימת פירות טובים (שנהרסו בארבה, יואל א, יב). דימויו בשירה בקומתו הגבוהה – ‘צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׳ (תהלים צב, יג) ‘זאת קומתך דמתה לתמר.. אמרתי אעלה בתמר׳ (שיר השירים ז, ח – ט).
והוא נמצא גם בשמות מקומות כמו ‘חצצון תמר׳ (בראשית יד, ז. דברי הימים ב כ, ב), ‘בעל תמר׳ (שופטים כ, לג). ‘תמר׳ (יחזקאל מז, יט. מח, כח) וגם בשמות בני אדם, ‘תמר׳ כלת יהודה, ו׳תמר׳ בת דוד.
ולמפרשים ש׳דבש׳ הנזכר במקרא רבות, ובשבחי ארץ ישראל, הוא ‘דבש תמרים׳,אם כן נזכר המאכל הנעשה ממנו גם בשם הזה רבות.
עוד נזכר ‘תִּמֹרָה׳ בקישוטי מקדש שלמה ומקדש יחזקאל, מלכים א ו, ודברי הימים ב ג. יחזקאל פרק מ ופרק מ״א.
ענף עץ עבות
‘ענף עץ עבות׳ גם הוא תואר ייחודי לכאן. ובנחמיה נזכר ‘עלי עץ עבות׳, ולמפרשים היינו ענף היינו עלי. וכן נזכר עוד ביחזקאל (ו, יג) ‘אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת על עת רענן ותחת כל אלה עבתה (כ, כח) ‘ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם׳, משמע שהיה נהוג אצל עובדי ע״ז לעשות אשרה מעץ עבות הגדלים על ההרים הרמים, והוא העולה בנחמיה שיצאו ההרים להביא עלים אלה.
ולפי מסורת חכמינו דהיינו ‘הדסים׳, הרי נזכרו בנחמיה ‘ועלי הדס׳, ונזכרו עוד ההדסים כמה פעמים בנביאים אחרונים, ‘אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן׳ (ישעיה מא, יט הנה נסמך הדס לעץ שמן כאשר נזכר בנחמיה) ‘ותחת הסרפד יעלה הדס׳ (ישעיה נה, יג). ‘והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה.. ויען האיש העומד בין ההדסים.. ויענו את מלאך יי העומד בין ההדסים׳ (זכריה א, ח. שם י-יא). ונמצא בשם אדם ‘הדסה׳ היא אסתר.
ערבי נחל
‘ערבי נחל׳ בלשון הזה נזכרו עוד (איוב מ, כב) ‘יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׳, ובשם ‘ערבים׳ נזכרו עוד, ‘נחל הערבים ישאום׳ (ישעיה טו, ז) ‘וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׳ (ישעיהו מד, ד) – והוא דימוי הגידול המרובה. ‘על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו׳ (תהלים קלז, ב).
משנה
משנה
עיקר מצוות לולב
מסכת סוכה פרק ג – מצוות ד׳ מינים (ושם – נענוע הלולב). ופרק ד משנה א – ו׳ – מצוות לולב וערבה.
תקנת ריב״ז ליטול לולב במדינה שבעה זכר למקדש
הוצאת לולב לרשות הרבים
כל היום כשר לנטילת לולב
ארבעה מינים שבלולב מעכבין זה את זה
קונם לולב שאני נוטל, נשבע שלא ליטול לולב
תוספתא
עיקר מצוות לולב
תוספתא סוכה פרק ב הלכה ז – יא. פרק ג׳ הלכה א׳.
חינוך קטן ללולב
תוספתא חגיגה פרק א הלכה ב – ‘יודע לנענע חייב בלולב׳.
היה משכים לדרך נוטל לולב ומנענע
תוספתא ברכות ג יט
העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו
מדרש (‘מדרשי הלכה׳)
אגדה (‘מדרשי אגדה׳)
רמב״ם
ספר המצוות עשה קס״ט
הלכות שופר סוכה ולולב פרק
זוהר
כלל מצוות ולקחתם לכם
זוהר
א. זוהר תצוה קפו, ב “וכד ישראל אינון בחמיסר יומין” עד “כתיב בסכת תשבו”.
ב. זוהר אמור קד, א “ולקחתם לכם ביום הראשון” עד ק״ד, ב “ביום השמיני עצרת”. והמשכו בזוהר ויחי ר״כ, א “תא חזי מה בין ישראל” עד רכ״א, א “רבי שמעון פתח ואמר אני חבצלת”.
ג. זוהר ויקרא כד, א “רבי יהודה פתח כתיב פרי עץ הדר” עד כ״ד, ב “רבי יוסי פתח ואבואה אל מזבח”
ד. זוהר צו לא, ב “ארבעה מינין בלולב” עד לב, א “וזאת תורת האשם”.
ה. זוהר נח סג, ב “עד דהוי אזלי” עד סד, ב “עצרת תהיה לכם”.
מעשה פגישת רבי חייא ורבי יוסי ביהודי הנושא ד׳ מינים ומספר להם סודו בשם רבי יצחק בר׳ יוסי מחוזאה חכם במקומו. (תחילת הסיפור רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בדף סג א)
(מציין שכבר אוקמוה חברייא ומתוק מדבש מציין לפרשת צו אם כן מאוחר לו)
פקודין
פקודא מ״ז ‘ליטול לולב בההוא יומא׳ (נדפס בזוהר אמור קד, א)
רעיא מהימנא
פנחס רנה, ב “לולב דא צדיק” עד רנ״ו, א “אתו אבהן”.
תיקוני זוהר
רמזים פרטיים בד׳ מינים
אתרוג
זוהר
אתרוג היא שושנה בין החוחים – שמיני לח, א.
אתרוג היא נקבה – השמטות בראשית רסד, ב.
הדר זה אתרוג הנפרד מלולב ואין מצוותו מתקיימת אלא בו – השמטות בראשית רסז, ב.
אסתר ירקרוקת היתה גוון אתרוג – תוספת שמות רעז, א.
רעיא מהימנא
סוד אתרוג שווה לאילן בג׳ דרכים וכו׳ – משפטים קכ, ב “פקודא בתר דא להביא ביכורים”. עד קכא, א.
אפרוחים או ביצים אתרוג ששיעורה כביצה – פנחס רטז, א.
שכינה שורה על ישראל בחודש השביעי בתשובה סוכה אתרוג והקב״ה בלולב והמים הזידונים חסרים – רעיא מהימנא פנחס רנו, א.
ז׳ וד׳ מינים
א״ז סוכה וז׳ מינים וד׳ אעל״ה – רע״מ כי תצא רפג, א.
לקיחת ד׳ מינים – זוהר
פרק ה – סוד ארבעת המינים