מנהג הגמרא לקרוא עשרת בני המן בנשימה אחת.

מנהג הגמרא לקרוא עשרת בני המן בנשימה אחת.
רוב בעלי הקריאה קוראים אותו כרשימה, והמדקדקים חושבים שזה רק כי קשה לקרוא בנשימה אחת עם ההטעמה והם מתאמצים וקוראים גם הטעמים.
אבל באמת בכלל לא קשה לקרוא עשרים מילים בנשימה אחת.
אבל בוודאי המנהג הנפוץ צודק.
כי הכל חושבים שפיסוק וניגון הטעמים הוא האופן היחיד והכי מדוקדק לקרוא את התורה.
אבל באמת זה רק הצעת הגשה של בעלי המסורה לפי הכללים שלהם.
(וגם למ"ד בנדרים שהוא מסיני אין הכוונה שכל טעם נמסר בסיני אלא שיש הלכה למשה מסיני לקרוא בפיסוק טעמים, שאחרת לא היה זה נקרא 'הלכה למשה מסיני' אלא הוא גופא התורה מסיני)
ולצערנו נשכח מאתנו רוב ההרגש כיצד לבצע את קריאת התורה, ונשאר רק הכללים הכי כלליים שניתנו לכתוב בטעמים. רק זה נשאר לנו לפליטה במגילת אסתר שעדיין יש הרבה פסוקים שמסלסלים ומרימים ומנמיכים ומשנים הטעם, הכל ליתרון תפארת ביצוע הסיפור.
ובוודאי כוונת הגמרא שיש לקרוא עשרת בני המן בנשימה אחת אינו הוראה על סדר נשימות הבעל קורא, כי אין הלכה כזו בשום מקום, למאי נפקא מינא מתי אתה נושם, (ובשלמא תקיעות כל מהותו הוא נשימה ושייך מחלוקת ראשונים על זה למרות שגם שם זה יותר ענין בצירוף וחלוקת הקולות מאשר בטכניקה של הנשימה). אבל כוונת הגמרא בדיוק להחריג פה מן הקריאה הטעמים ולומר שיש לקרוא הכל בנשימה אחת דהיינו בטון אחד, וכפי שנוהגים כל ישראל עד שכמה מדקדקים נוקדנים שיגעו לנו את הראש.
ובאמת הטעמים, פה כמו בכל רשימה שבתורה, אין להם שום היגיון לכאורה, כי יש פה רשימה ישרה של עשרת את, ולשם מה יש להם להתחלק בשלשה פסוקים וכל אחד עם התחלה וסוף וכו' כחוקי חלוקת הטעמים?
אלא שיש בטעמים היגיון מצד הלימוד, כי אחד הכללים הגדולים של הטעמים הוא חלוקת הפסוקים באופן שמאפשר לחזור ולזכור ולהקריא פסוק פסוק בפני עצמו, ואף להפסיק ביניהם בתרגום, ולגבי זה צריך תמיד לחלק רשימות ארוכות לכמה פסוקים בעיקר לפי אריכותם ולא לפי שום היגיון פנימי כי לא ייתכן בעולם היגיון פנימי שבו דווקא פרשנדתא ואספתא הם קבוצה נפרדת מפורתא וארידתא (כמובן שעל פי סוד יש מהלכים בזה ואינו סותר). אלא עיקר מגמת הטעמים בכל הרשימות לאפשר לימוד לתשב"ר או כאשר מקריאים עם תרגום והם בדרך כלל לא מקבצים יותר מג' או ד' פריטים ברשימה לכדי פסוק, פשוט להקשות על, ובכן 'הנשימה', לא מערכת הריאות אלא מערכת העיכול של השומעים והקוראים שקשה לזכור רשימה ארוכה.
ועל זה מורה הגמרא שכאשר קוראים המגילה בציבור אין היגיון זה שולט אלא צריכים לקרוא הכל בנשימה אחת שכן באמת כאחד יצאה נשמתם ואין איזה הבדל מדרגות בן עשרת בני המן כולם כאחד חשובים וזה בדיוק כוונת המגילה שיהיה מבוצע בניגון מונוטוני כזה להראות שזה סתם רשימת מכולת של הבנים הנתלים. שזה נקרא כאחד יצאה נשמתם, שגם זה כמובן לא דיווח על סדר התליה בממלכת פרס אלא הדגשה והטעמה שכולם כאחד נתלו כל הרשימה הארוכה המשעממת הזאת..עשעעעערת.