המשתה של אחשורש התחיל מסתמא מראש חודש תשרי שכן מפורש שמונים למלכי אומות עולם מתשרי והתחיל המשתה בשנת שלש למלכות שזה בתחילת השנה. ונמשך עד ג ניסן שהם ששה חדשים פלוס ג ימים להשלים החדשים החסרים למאה ושמונים יום. אז רצו להמשיך לחגוג שבעה ימים אבל ושתי לא הסכימה לבוא חשב המלך שהיא חוששת שאין שבת הגדול שהוא י ניסן יום מסוגל לגוים לחגוג אז קראו לחכמים שהם יודעי העיתים לעבר שנים וביקשו מהם לעבר את השנה וממילא יהיה זה י אדר ולא י ניסן אבל חכמי ישראל התחמקו כי סברו שאין לעבר ניסן בניסן אבל ממוכן התעקש שאם המלך אומר שזה אדר אז זה אדר ואם לא מה יאמרו כל הנשים כל פעם שלא סיימו לנקות לפסח יחליטו הם לבד שזה אדר ולא ניסן והמצות שהגברים אפו כבר יתעפשו וכדי ביזיון וקצף ולכן שלחו מכתבים שהוא אדר ולא ניסן ומסתמא ארך משפט ושתי שלשה ימים שכן דת המשפט וביום י"ג אדר ב' למנין אחשורש שהוא ניסן למנין ישראל מתה ושתי וביום י"ד קם המלך מן ההאנגאובר שלו וזכר את ושתי ולפי שהיה זה באדר שהוא ניסן שבו נהפך משתה שלו לתוכה נאמר עליו כל ימי עני רעים שאפילו כאשר כבר עשה שיהיה פורים היה זה יום אבל שלו כי באמת היה זה י"ד ניסן שבו לא יאכל אדם וישתה עד שתחשך אבל טוב לב משתה תמיד גם אם אינו אלא י"ד אדר א.