א. הכתוב אומר שענין ספירת העומר הוא שידעו באיזה יום לעשות יום הביכורים.
ב. המדרש אומר שענין ספירת העומר הוא לזכר שמחת ישראל ביציאת מצרים ששמעו שיקבלו את התורה וספרו את הימים.
ג. הר"מ אמר שענין ספירת העומר הוא הגדלת יום מתן תורה בספירה אליו, טכסיס להגדלת המעמד בעיני בני אדם.
ד. הזוהר אומר שענין ספירת העומר הוא לטהר את השכינה ובני ביתה מן הדם שנדבק בה בעולם מצרים, כמו שאשה סופרת לה שבעה נקיים.
ה. האריז"ל אומר שענין ספירת העומר הוא להמשיך שפע הדעת לתוך הגוף אחר שנעלם במצרים.
ו. החסידים אומרים שענין ספירת העומר הוא לברר את שבעת המידות על ידי שפע הדעת.
ז. ומי אומר שענין ספירת העומר הוא להשתוקק ולהמתין ולחכות אל האור.
והכל ענין אחד.