אחת הבעיות בלימוד התלמוד והמדרשים הוא שאנחנו קוראים את הכל כדברים רחוקים ולא יכולים לצייר את עצמנו יושבים בישיבה בשיעורים של אביי ורבא ושומעים את החידושים שלהם ומתווכחים וגם את הוורטים שהם זורקים באמצע לחיזוק הבחורים וכו'. מה שלא היה היה שם ישיבה ממש לא רק מצע ללומדות ומחקר שלנו.
אז חשבתי שאפשר לרשום שיעורי אמוראים בסגנון שרושמים שיעורי ראשי ישיבה של היום ואולי נטעם את הטעם הזה, וזה יצא לפנינו קונטרס שיעורי רבינו ראש ישיבת פומבדיתא אשר במחוזא בעניינא דחנוכה.