דרש רבא מאי דכתיב (ירמיהו יח, כג) יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר.
לבכות ולרחם על הראוי לכך, איננו דבר קל, לא כל אחד ראוי לכך, כל לב מתעורר למול מה שהוא מתעורר, ולא כל הדברים תלויים בידינו, מכשולים נמצאים בכל הצדדים, מי שיש לו זכות מיוחדת, זוכה שהדבר שמעורר אותו לבכי הוא הדבר האמיתי, ומי שיש לו חובה מיוחדת, תמיד הדבר שמעורר אותו הוא הדבר השקרי.
ובאמת כל הבכיות שבעולם הם בכי השכינה, אבל גם היא התלבשה במלבושים שאינם ראויים לה. לפחות נגלה דעתנו שאין כוונתנו בכלל כי אם לכלה, וכל נערותיה ומשרתותיה, והיא יושבת.