כל החיים שלנו נותנים לנו ביפרים בטוחים במחיר טוב ואנחנו בטוחים שזה נפלא.
כל החיים שלנו נראה לנו שלא נעשה כלום ואין לאף אחד מושג רק אולי איך לשמור את הכסא ואולי גם זה לא.
אנחנו יכולים להאמין שהכל היה בכוונה.
אנחנו יכולים לפחות להפסיק להיות בטוחים שאנחנו יודעים את הסיפור.
אנחנו יכולים להאמין שגם נותני הביפרים וגם מקבלי הביפרים וגם נותני נותניהם ומקבלי מקבליהם מונהגים על ידי משהו עם גישה לעוד יותר מידע ועם עוד יותר ארך רוח.
ואין למשהו הזה שום עניין כנראה שנבחר בו או נחשוב שהוא מוצלח, או אם היה מספר לנו זה היה הורס את התוכניות.
ולפעמים עושה משהו שנראה שיודע ומתכנן ולא מתייאש כי כנראה אז צריך את הקולות שלנו.
ולפעמים עושה דווקא הפוך כי לא אכפת לו מה אנו הטיפשיים חושבים עליו.
רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה
כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא
וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י
אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה
מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א
וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃