330. א איד דארף קוקן אויפ'ן הימל איין מאל א חודש - זוהר החודש תשפ"ג

פסיקתא דר"כ החודש ה
"ר' יודן בשם ר' חמא בר חנינא, ר' ברכיה בשם ר' אבהו, אם נאמר ואבדיל אומות העולם מכם לא היתה תקומה לאומות העולם, אלא ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי (שם), כזה שהוא בורר את היפה מתוך הרע, בורר וחוזר ובורר, אבל כשהוא בורר את הרע מתוך היפה, בורר ושוב אינו בורר"

חכמים אלה מדייקים. יש שני סוגי בורר. יש בורר פסולת מתוך האוכל. ויש בורר אוכל מתוך הפסולת. הבורר פסולת מתוך האוכל כוונתו לזרוק מיד את הפסולת ולגזור עליו דין כליה. אבל הבורר אוכל מתוך פסולת לאו דווקא שכוונתו לגזור דין הפסולת ייתכן שזה ענין של קדימת זמן בלבד, או העדפה כלשהו למטרה מסוימת, שעכשיו מתאים לו יותר או נקל לו יותר לאכול את האוכל, ואחר כך ישיב ידו שוב לברור עוד פעם אוכל מתוך מה שהושאר כפסולת בשלב זה, וכן הלאה. (ולכן בהלכות שבת מלאכת בורר גמור נחשב רק בורר פסולת מתוך אוכל דבורר אוכל מתוך פסולת אינו עיקר מלאכת בורר אלא ייחשב כאוכל לפעמים)

לא כתוב שהקב"ה הבדיל את העמים מתוך ישראל, שאז היה משמע שזרקם כפסולת ללא תקנה. אלא כתוב שהבדיל את ישראל מתוך העמים. היינו למטרה שהיה לו בזמן הזה ובאופן הזה הוקדמו ישראל. אבל אחר כך ישוב לברור עוד פעם מתוך העמים ושוב ושוב, ויש להם עוד אפשרות להיות גם הם נבחרים.