Sunday, March 24, 2024 • י״ד אדר ב׳ תשפ״ד
אחשורש – הסבר-
האיש הזה הוא שהוא ‘מה׳ ‘מי׳, או שהוא ‘תלוהו עליו׳, ‘עשו כטוב בעיניכם׳
הציבור לא לומד היום אני רואה
מה
זה היה תשעה באב
פורים כל השטויות הם תורה
זה הפול
ככתוב כאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות
ויתאפק המן ויבוא אל ביתו – הכל חושבים שהכוונה שהמן התאפק מלכעוס או לעשות משהו פזיז למרדכי עד שיתייעץ עם אשתו.
ולמעשה כל הסיבה שהמן רצה לתלות את מרדכי הוא בכדי שיוכל לבוא אל המשתה שמח, ומכאן רואים את גודל מעלת השמחה, שאילו לא היה המן דואג ששמחת המשתה שלו לא תהיה בשלימות לא היה לנו את כל המהפכה של תליית המן. וכן בגלל שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה יש להתפלל להקב״ה שיתלה את שונאינו על העץ הגבוה כדי שנוכל לבוא עם המלך אל המשתה שמח.
להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה
ראיתי שיש בעיה במפרשים, יש אומרים שלפעמים כן יש לו משמעות של הימנעות הפסוק היחיד שלכאורה חייבים לפרש ככה הוא ‘העל אלה תתאפק ה׳
אבל האמת שזה לא ראיה, כי אפשר לומר ‘העל אלה תתגבר׳
ובאמת אין הרבה מרחק בין התגברות לבין התאפקות
רק מה שאנחנו קוראים התאפקות זה להתגבר על עצמך
וזה לאו דווקא הפירוש גם שם
אבל לא הבנתי ממה יולדה נמנעת?
אה
הבנתי
אבל אני לא יכולתי להאמין שיוסף לא יכול להתאפק והמן כן…
רק לכאורה זה הנכון איכשהו
כן לפי הפשט זה לא קשה….
אני לשיטה שלא יפה להתפעל…
אם הוא השתכנע זה דבר אחד אבל מה הרגשנות הזאת..
לגבי יוסף?
לא יודע, לא מספיק שפירשתי את המן?
נראה לי שזה דומה למה שנאמר שם מקודם ‘ויתנכר׳, הכוונה לומר שהוא ממשיך בתכנון שלו לשגע את אחיו
שכבר אין לו כח זה לא אותו דבר כמו שכל הזמן הוא היה כביכול מונע עצמו מלבכות עד שזה התפרץ
החליט שדי עם המשחקים האלה
או אולי אוותר ואישאר עם הפשט אצל יוסף
רק אז צריך להבין הקשר להמן ויוסף כי בטח זה רפרנס
אני לא רואה שהמן רצה או יכל לעשות משהו מיד
כל מדרש נכתב – כלומר נדרש – בזמן של אותו פרשה, פסח בפסח וכו׳
זה פשוט
גם חזל היו יהודים שאמרו דרשות לפרשת השבוע… זה לא אנחנו המצאנו
פעם זה היה הגוים שלא הספיקו ועכשיו זה התורות שלא הספיקו 😀
המן בן המדתא האגגי. סדר המגילה להציג בפעם הראשונה את הדמות בשמו ותוארו המלא, ושוב הוא מזכירו בשמו בלבד, ורק לפעמים כאשר יש לו סיבה הוא מציג את שמו המלא. וכך כאן הזכיר את שמו המלא, ומשאר 53 פעמים שהזכיר את שמו ישנם רק עוד 4 פעמים שנזכר בשמו (ונמצא מתוך ד״ן פעמים המן ישנם מ״ט פעמים המן סתם וה׳ פעמים המן בן המדתא, והיינו מ״ט שערי טומאה והאות ה׳ הוא שורש השערי טומאה היינו ה׳ ראשונה ששם ביקש המן לעלות עד לשער החמישים שהוא העץ הגבוה חמישים אמה וזה המקום שהוא נוגע במרדכי היהודי הבא מצד החכמה שהשער הנ׳ הוא חיבור הבינה עם החכמה, אבל בכל פעם שהוא נוגע עד לשם בא הה״א ודוחף אותו משם והוא נשאר במ״ט, והיינו טעם בן המדתא כי מדת ה״א הוא שורשו בקדושה והוא אם יעלה לשמים שיאו משם יורד). והם (ב) בנתינת הטבעת, וכך מתאים כי מתן הטבעת הוא מעמד רשמי של המלכות וצריך לזכור בו שמו המלא כפי שהזכיר אחשורש בטקס כנהוג. (ג) וכן אסתר בבקשתה הרשמית להעביר את רעתו אמרה מחשבת המן בן המדתא האגגי. (ד) וכן בסיכום הסיפור בסוף כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב וגו׳, שכל אלה מבטאים את הרשמיות של מחשבתו שנחתמה בטבעת. ועוד פעם אחת (ה) נזכר בשמו המלא והוא בתליית עשרת בניו, וכך ראוי לו כי ‘מחשבתו׳ הרשמית הזאת היא שהושבה על ראשו ‘ותלו אותו ואת בניו על העץ׳, ואם כן בוודאי באותו מעמד הוצג המן בשמו המלא כי זה ממש מאד רשמי שנתלו עשרת בניו. אך בפעם הזאת יצא מן הכלל ולא נזכר ‘האגגי׳, כי אגג סבא ביקש בקהלם אל תחד כבודי שלא יזכירו שמו כאשר יתקהלו למנין תלייתם ורק בהזכרת מחשבתם הרעה הוא נזכר, ועוד מחשבתו הרעה הזו לא נתלה לגמרי ועוד נשאר מרחף בחלל העולם מחשבה זו עד שיהיה השם שלם והכסא שלם. וכן אפשר כי אגג הוא שם השבט וברגע שנתלו עשרת בני המן מיד התנערו כל בני השבט מהמן ובניו ואמרו שזה היה שוליים קיצוניים של השבט אבל דעת מחשבת האגגי בעצם הוא להיות טוב ליהודים ככתוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד מרדכי עליהם ולכן שוב לא נזכר האגגי על בני המן.
האגגי. לא נאמר כאן מהו האגגי, ובמגילה הוא נראה מתפקד כמו ‘איש ימיני׳, ‘איש יהודי׳, ‘מרדכי היהודי׳, כלומר שם תואר שייתכן שיהיה על שם השבט או העם או המקום שממנו האיש הנקרא כך, ולאו דווקא על שם התולדות כפשוטם. וכפי הנראה במלכות פרס ומדי שהיתה אימפריה גדולה היו שרי ועבדי המלך מלוקטים מהרבה מקומות והיו נודעים בשם מקורם או מקומם, כי בשונה מעבדי ושרי פרעה על דרך משל שהדבר הפשוט הוא שכולם אנשים מצריים, הרי מלכות אחשורש מעורבת היתה מכל שבע ועשרים ומאה מדינה וברצות המלך בקבוצה אחת היה מרים את השר השייך לה, ולפעמים מצד שנתחבב השר הבא מאותו מקום על המלך לכן נהנו מזה אנשי ארצו ומקומו.
עוד עם שלא יודעים מיהו 🙂
בטח הוא היה עומד על הגג
גוג מגוג אגג
גגגגגג
גידל את המן
ולכן ‘וירם מאגג מלכו׳, יהיה למעלה מן הגג
הוא לא עשה מעקה לגגו ולכן כתוב כי יפול הנופל ממנו כי נפל תפול לפניו
ועל זה אמר שלמה בחכמתו ‘טוב לשבת על פנת גג מאשת מדנים ובית חבר׳
יהיו כחציר גגות
היה מגמגם
ולכן אמר חרבונה גם הנה העץ
יש אומרים אגגי = מוקדוני משום מה, ועל זה בונים קונספירציה שלימה שהמן היה שתול של היוונים
מה בגלל שהם מפרס נשמרו להם סודות? …
נראה לי בשבעים?
ברור שזה מה שמרדכי ואסתר טענו..אין אין הצר שווה …השאלה אם זה גם אמת
עכשיו הבנת
הוא גייס חמישי
Your browser does not support audio.
📎 (file attached)
אני חושב שהמן אמר שישקול על ידי עושי המלאכה אז אחשורש אמר מה אני לא לוקח שוחד ..מה אתה טיפש אתה חושב שכותבים ברשימות המס את הכסף הזה…
.זה כמו עפרון
ביני ובינך הכל בחינם רק תביא 10000