בראשית פרק ג הוא סיפור חטא אדם וחוה. דהיינו מתוך הי”א נולד איתו גם רע הנחש והוא גרם לחטא עץ הדעת שהוא קיצוץ בנטיעות. ספרו את השמות בפרק זה והנה יש בו תשע פעמים הויה אלהים. הוא סוד כל המוסיף גורע אף כי אמר אלהים וכו’. וכאן נתגרשו אדם וחוה מעץ הדעת והוא תשע פעמים הויה אלהים בלבד ונחסר העשירי.
בראשית פרק ד הוא סיפור בני אדם הראשון. אכן הוא מתחיל בהריגת הבל וכו’ אך מסתיים בתיקונם שהוא לידת שת ואנוש. בפרשה זו כבר לא נכפלים הויה אלהים, כאן יש כבר הויה אחת של התיקון. (כלומר התחלנו בשם אלהים בלבד, שיתפנו איתה שם הויה, ושוב נשאר הויה בלבד). או במילים אחרות טרם הגענו אל העשר היינו צריכים עשר ולא אחד עשרה – פרק ב, עשר ולא תשע – פרק ג, אלא עשר. צריך השם הויה להשתלם ולהיבנות בעשרה ספירות שיהיה ראוי לקרוא בו בפרשה זו עשרה שמות הויה, וכאשר הגענו אל העשירי שבהם הנה הוא “אז הוחל לקרוא בשם הויה”. עכשיו כבר אפשר לקרוא בשם הויה.