בראשית פרק ד – פירושים והערות

תוכן עניינים

לכאורה פרשה זו מספרת

א. יסוד המקצועות של עובד אדמה ורועה צאן.
ב. שורש המחלוקת הגדולה שהיה ביניהם לאורך ההיסטוריה כפי שיש להאריך, הרועים לא אוהבים את עובדי האדמה. באופן כללי למשל העברים היו רועים והמצרים עובדי אדמה תועבת מצרים כל רועה צאן.
ג. שורש תקנת הקרבנות.
ד. שורש סוגי הקרבן השונים של פרי האדמה ושל צאן. והשורש שצאן יותר משובח. אם כי אולי זה תלוי אם תיטיב, לא יודע.

קין והבל זה גם המחלוקת התיאולוגית הראשונה. את מי ה יותר אוהב

מלחמה דתית
אז יש כן רגליים לטענה שהדת אשמה במלחמות…

איפה זה ארץ נוד?

שמו של קין נראה לי התגובה של חוה לקריאת שמה על ידי האדם. הוא אומר את אשה מאיש. אז כשנולד לה בן זכר היא אומרת עכשיו אני קניתי איש.. אני כבר לא רק אשה אני כבר מקור לאיש. אני כבר לא רק תולדה של בעלי אני כבר את ה’.

בפעם ראשונה שעבר משך זמן, ‘ויהי מקץ הימים’. לא ידוע כמה זמן זה היה. (המדרש אומר חמישים יום בערך, כי הוא חושב שהקרבן מסתמא היה כעבור המחזור הראשון של זריעה וכאשר התחיל לצמוח הביאו קרבן)

מה פירוש וישע ה’ אל הבל ואל מנחתו? כיצד ידעו? לפי הנראה בהמשך המקרא שעיית ה’ לקרבן זה שיורדת אש משמים ואוכלת אותו. אבל לא ברור לי פה.
בהמשך הענין יש הרבה פנים, נפלו פני קין, וה’ אומר אם תיטיב שאת שזה קיצור לנשיאת פנים, נראה שוישע ה’ זה כמו ישא ה’ פניו אליך, שהופך פניו אליך. וכנראה אז זה היה כפשוטו קין ראה שה’ מחייך להבל ולא אליו. ולכן נגד זה נפלו פניו.

ומה ה’ אמר לקין זה עוד אחד הפסוקים שחסרים, לא יודע אם השתכנעתי משום דבר פה. אלטר אומר כעין אורי, ומפסק ככה
למה חרה לך..
הלא, (בין) אם תיטיב שאת (=תצליח לשאת מנחה), ו(בין)אם לא תיטיב, מכל מקום בידך הדבר אם להיענות לחטא..
ועדיין לא ידענו מה תעשה החטאת אצל הפתח, ואיך יש לו תשוקה. זה אכן מקביל למאמרו לאשה אבל זה לא עוזר לנו להבין פירוש המילות פה בצורה נורמלית.\

אולי ‘חטאת’ זה קיצור ל’קרבן חטאת’, כלומר הבהמה שהביא לקרבן. ומתאים לבהמה להיות רובצת. וה’ אומר שלא יחר לקין שה’ קיבל מנחת הבל כי הבהמה נתונה למרות האדם יש לו תשוקה לאדם עבור אוכל והאדם מושל בו. ולכן יותר קל להבל להביא קרבנות יפים מהבהמות שלו. על פרי האדמה אין כזה שליטה אחר החטא הרי אדרבה נתקללה האדמה ולכן לא נתקבל קרבנו.

ויאמר קין אל הבל אחיו – עוד פסוק חסר סיומו מה אמר. או שאפשר שאמר לו מה שאמר לו ה’. אבל אז צריך לפרש מה נמשך מזה. ויש אומרים שאמר לו ‘ויהי בהיותם בשדה’, או משהו כזה. שבתרגום שבעים וכו’ יש כאן עוד חלק פסוק נצא השדה.

כבר דיברו פה שהדו דיח אצל קין הוא חזרה על זה עם אדם, אבל כמה הבדלים חשובים.

קין הוא הראשון שעונה לה’, אפשר לומר בחוצפה. הוא לא כנוע כמו אדם. שלא עונה כמעט כלום. אדם נפחד קין לא נפחד. אדם עונה כמו בוידוי נתנה לי מן העץ ואוכל. קין עונה מה, לא ודע, מה קשור אלי. ואחרי שה’ מעניש אותו הוא מעיז לומר מה? כזה חטא גדול עשיתי? לא מתאים העונש לחטא.. וה’ נענה לו.

בענין הקול הצועק מן האדמה הנראה מכללות הענין פה ועוד מקומות הכוונה באופן קצת מובן שאם רוצים עבודת אדמה במקום מסודר מיושב סביב לעיר אי אפשר לתת לרצח לקרות, זה הורס את התחברות בני אדם ואז הם לא יכולים לקחת סיכונים להיות לבד בשדה וכדומה וממילא הישוב נהרס. זה המשמעות שאחרי שקין הוא עובד אדמה הרי הוא דווקא צריך ליזהר לא לרצוח כי זה לא עובד להסתיר רצח הישוב לא סובל את זה.

אצל אדם נתקלל האדמה עבורו ואילו קין נתקלל הוא מידי האדמה. זה אותו דבר בסגנון הפוך..

האדמה שהסתירה את דמי אחיך אינך ראוי לה, לא בדיוק יודע מה זה אומר.

לא תוסף תת כחה לך זה לא כמו שנאמר לאדם שתצמיח קוצים אלא שהפירות עצמם לא יגדלו. כמו שקורה למשל אם זורעים יותר מדי פעמים באותו מקום זה כבר לא עובד. וכאמור אפשר שרצח מונע אפשרות להתרחב ללכת לשדה אחר וכו’ אז נתקעים עם שדה שאינה נותנת כח ואז נעים ונדים לא בצורה מסודרת להתרחב סביב לעיר וכדומה ואז חזר הדין שכל מוצאי יהרגני וצריך לעשות חוקים מוגזמים שכל הורג שבעתיים יוקם.

מהו ‘ומפניך אסתר’. בפשטות הכי פשוט ה’ גר באיזה מקום, ליד העדן, לא מובן לי בדיוק, ואם יתרחקו יותר מדאי אז גם ה’ כבר לא ישמע את הקול הצועק מן האדמה ולא יהיה מי שישמור עליו. אז ה’ נותן לו אות מה שלא יהיה האות הכוונה כמו כל אות, שזה משהו שיעבוד גם מרחוק, כמו אם אני נוסע למקום רחוק אני לוקח דרכון שבצורה המקורית היה הבטחה מהמלך שלי שאם משהו יקרה לי ישלח חיילים לאותו דרך לנקום ברוצח

אני מפרש פה שבעתיים יקם – יוקח ממנו נקמה שבעתיים

קין הוא השורש של רעיון הגלות, שנובע מזה שהאדמה לא נותנת כח, כמו שכתוב שאם לא שומרים שמיטה האדמה לא תתן יבולה ויגלו. (אפילו שלא בדיוק הגלות קרה ככה, אבל זה הרעיון)

כל הלמכים היו משוררים עם שמות בעלי משמעות לבניהם, גם הלמך אבי נח בפרשה הבאה..

ויהי בונה עיר – בשעה שאשתו הרתה והולידה חנוך במקרה היה קין באמצע לבנות איזה עיר אז אמר אה מזל טוב נולד לי בן הנה יש לי שם לעיר שלי. (ולמה נקרא הבן עצמו חנוך? לא ידוע..) זה היה רק אחד מהערים שבנה קין הרי היה נע ונד.

כל הסיפור של למך ונשיו כזה שיר. עדה וצלה יבל ויובל.

יובל זה השורש של יובל שתוקעים בשופר לכלי שיר כנראה נקרא על שם כן, קרן היובל.

ויבל אולי מלשון יבול השדה? לא מסתדר, הוא אהל ומקנה לא עובד אדמה

 מה זה השיר שלמך שר לנשיו?
תוכנה בפשטות שהוא יודע לנקום, אם קין נוקם שבעה הוא נוקם שבעים ושבעה, הכוונה כפול משובע לא יודע, בקיצור אל תתחילו איתי..
אני נוקם לא רק אם הורגים אותי אלא אפילו אם רק פוצעים אותי אני כבר הורג את האיש
וילד אני הורג אפילו רק עושה לי חבורה
מה יותר פצע או חבורה? או שזה אותו דב

משמע במקומות אחרים שיש הבדל, פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה

בקיצור המענה לקין שמפחד שיהרגו אותו כיון שנודד כעונש על שהוא רוצח זה שהוא צריך להיות רוצח יותר גדול..
זה לא תיקון גדול, זה כזה עבירה גוררת עבירה..
אתה רוצה עולם של אלימות? אין בעיה תקבל

אז הוחל לקרוא בשם ה’ – צריך להחליט אם הדגש על ‘הוחל’, או על ‘לקרוא’, או על ‘בשם ה’.
אם הוחל אפשר לפרש נעשה חולין או איזה התחלה מעניינת. אם לקרוא אז אפשר שמקודם רק הקריבו קרבנות או משהו אחר כמו שאמרו פה. אם בשם ה’ אז אפשר שאז נודע שם הויה או קראו לו כך כמו שנריה פירש.

גם משמע שזה קשור לשם אנוש אבל איני יודע כיצד.