Friday, July 26, 2024 • כ׳ תמוז תשפ״ד
האם זה ברור שפירוש ה׳קנאה׳ בהקשר זה הוא jealousy
ברוב הפסוקים משמע שהתרגום של קנאה זה כעס
או הקפדה
לא שמקנא *ב*מישהו אלא שמקנא *ל*מישהו או *על* מישהו
אולי במשנה קנאה תאוה כבוד זה כן זה
אוקיי אז איך נקרא התחושה מהצד השני
למעשה נקרא קנאה..
של הבעל הנבגד
Your browser does not support audio.
📎 (file attached)
Your browser does not support audio.
📎 (file attached)
Your browser does not support audio.
📎 (file attached)
כן זה חז״ל
זה ההבדל בין המבול למה שבא אחר שיש ברית
באמת הטבע הכי אלים עיוור…
הרעיון של דין אנושי זה לרתום את הדין הקיים בעולם בצורה מיושבת יותר
פנחס זה ווריאציה קצת אלימה של זה עצמו
אבל הוא לא בפראות של הטבע עצמו
לכן בריתי שלום
זה ממוצע כזה
תקופת השופטים בקיצור
פנחס באמת היה הרבי של השופטים
גם פנחס חשב אז להילחם עם בני גד וראובן…
אני בכלל לא יודע מה בדיוק המושג של פנאטיות דתית..
ויקיפדיה אומר שהוא המציא את התואר
בחז״ל קוראים למי שהוא קורא להם קנאים “בריונים” 😀
ביוונית , zealots לא יודע איך קראו לעצמם…
אצל יוסף בן מתתיהו מופיע המושג “קנאים” ביוונית במילה “זאלוטאי” (zelotai). המקור הלשוני הקלאסי הוא “זאל” (zel), והוא בא מ״זאו” (ze’o), שמשמעו לרתוח, להאדים מחום, לההביל, ולעיתים במשמעות של קנאה. בתרגום השבעים לתנ״ך הוא מופיע תמיד כתרגום לשורש “קנא”. כך לדוגמה, מתורגם הביטוי בספר שמות[6]: “אל קנא” כ״תאוס זאלוטאס” (te’os zelotes).
משה היה נגד השמאלנות של הפקידים שחשבו שצריך לרחם על הבנות
מסתמא הוא חשד אותם שהם רוצים אותם..
מכל מקום רואים שהנטיה לרחם על מה שאפשר לא התחדש על ידי האומ זו שיטה מאד עתיקה של פקודי החיל..
לא יודע למה הימנים אומרים שזה נוצרי פרוגרס וכו׳ אם הבעיה כבר כתובה בתורה
ואצל שאול ועוד
כמו הטענה מפרשת השבוע שהנשארים יהיו לצנינים..
שגם זה בעצם מוכיח את ההיפך ממה שנוהגים להביא
כלומר שזה בעיה בלתי פתירה כבר בזמן הקדום
התורה מציגה איזה אידיאל של אילו אבל בפועל לא היה אפשר כבר אז.. עוד בטרם המציאו את חוקי המלחמה של האו״מ וכו׳
בשלמא אם היו מביאים שיהושע בן נון פשוט רצח את כולם ותשקט הארץ מילא, אבל בסך הכל אפשר להביא שהתורה אומרת אותו טענה לא מעשית כבר אז… אילו הייתם יכולים לרצוח את כולם לא היו נשארים בעיות… אוקיי אין בעיה אפשר להמשיך ולצעוק את זה…
לא נראה שאי פעם היינו כאלה מוצלחים דרך השיטה של לרצוח את כולם, יכול להיות שזה עבד אי פעם לאיזה גוים, גם איני יודע אבל אפשר
רציתי לרמז שזה גם הנטיה השמאלית בכלל….
או כמו שהימין טוען עכשיו שפקודי הצבא עצלנים מלעשות את עבודתם כי זה קשה מדי
מעניין שמלחמת מדין הכי מתוארת באריכות מכל המלחמות בתורה, נשמע שהכוונה שזה יהיה כמו פרדיגמה להלכות מלחמות. במשנה תורה יש לנו במקום זה דיני מלחמה בצורה של מצוות מפורשות.
יכול להיות שדברי אלעזר מפסיקים באמצע דברי משה, היה הגיוני ככה, וזה יסביר את ה׳אך׳,
כלומר שמשה אמר גם ‘וכבסתם בגדיכם ביום השביעי׳
ואלעזר אמר רק מן ‘אך את הזהב ועד ‘תעבירו במים׳
זה כאילו הערה איפה שאמר משה ‘וכל כלי עץ ‘
וכן מה שאומר ‘אך במי נדה יתחטא׳, זה יכול להיות כמו משה שעונה לו בחזרה, אוקי ייפה שאתה מוסיף את ההעברה באש אבל אל תשכח את עיקר הענין שצריך לחטא במי נדה
📎 (file attached)
אולי זה שהמרגלים חשבו שהם הבעלים של ישראל ויפירו את הנדר שלהם ללכת לארץ, משהו כזה
יש באמת כזה גירסא לא? שצריך לקרוא ראש המטה בפתח
בפשטות השבועה על הארץ זה של השם..
ומרגלים לא סומכים עליו
שמעתי פעם שיש קליפה שנקרא תניא שיוצא מהפסוק למה תניאון ולכן האדמור התחיל את ספרו במילת תניא (למרות שזו לא ברייתא…) כדי לשבר קליפה זו
יש עוד ב הופעות, בתהלים
כך שיטת הקונקרנדציה של על התורה…
מסתמא אפשר לקרוא לא ימנע שמן מראשי ,
בכל מקרה להניא מחשבות עמים זה מתחבר
כי הארץ זה משל 😀
גם אלה שקוראים הארץ מניאים את לב העם
זה מעניין הפרשה של בני גד וראובן,
זה הפעם הראשונה שמישהו טען על קבוצה אחרת “אתם מרגלים” 😀
ככה מהר דברים עובדים בצורה כזו
יש מדקדקים אומרים שמאותו שורש “וידעתם את תנואתי”
דונש ומנחם רבים אם אל תאכלו ממנו נא זה אותו שרש..
כי מנחם קרא “תניאון לב ” = תשברו לב
אני אומר שהדרך הזו לומר על מישהו עכשווי שחוטא שהוא חוזר על טעות איזה סיפור מהתורה כתוב ממש פה בתורה עצמו…
זה דרך לימוד שיש לו מקור ממש של משה רבינו עצמו
בסוף תלו את הניה
זה אפילו יותר מעניין בעצם, אנחנו תמיד מדברים על ללכת בדרכי אבות אבל בתורה דרכי אבות תמיד רעים שצריך רק ללמוד מהם מה לא לעשות
הרי היה אמור להיות כותרת יפה ‘כה עשו אבותיכם׳
לאיזה סיפורי מעשי אבות
אבל בתורה זה כתוב על הרע שצריך ללמוד לא לעשות..
לא יודע אם יש בכלל בחומש קריאה לעשות הטוב כמו האבות
וגם בנך אולי יש מעט
זה מתאים למה שאנחנו אומרים שבעצם הסיפור של התורה הוא בעיקרו סיפור של כשלון לא של הצלחה
זה השתנה מתי שהתחילו להתכחש לזה 🙂
בתור משהו עיקרי… ברור שהיו הצלחות ושיש מה לחקות אצל אבותינו
משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל! אי אפשר להפריז כמה זה אומר שזה הכל פנטזיה שלא קרתה
שבגלל שהם התחילו משהו טוב צריך לסיים את זה
אבל יש לשים לב שהבקשות של משה בזכות אבות לא לגמרי נענות
היו לנו אבות עם רצונות טובים
האמת, אולי אברהם יצחק יעקב תמיד נחשבו טובים
אבל לא הצלחה גדולה להיות אבא טוב או סבא טוב
ברגע שנסינו לעשות משהו ברמה יותר רחבה… אה
אז אנו מבקשים אולי נצליח להיות עם טוב כמו שאברהם היה ילד טוב
אוקיי גם לא.. בתור זה שהלך אחרי השם משהו כזה
התכוונתי בתור אדם פרטי שיש לו רק חלומות על משפחה
לכן צריך תמיד את השלב של האמהות חולמות על ילדים..
ברגע שהולידו כבר רצחו זה את זה
ולפי זה
שכחנו שאבותינו במובן הרחב זה דוגמא רעה
ברגע שהפסקנו לחלום על עם
כלומר כשיצאנו לגולה
ועכשיו שחזרו התבלבלו ולא זכרו שבתור עם יש לנו רק ללמוד מאבותינו מה לא לעשות
עזרא ונחמיה עוד זכרו את זה
כ
כל הדרשות של עזרא היו אל תהיו כאבותיכם..
אני לא יודע אולי יש עמים מוצלחים בתור עם
זה לא אנחנו זה בטוח
אולי יתרו ידע..
האמריקאים למשל יחסית טובים בתור עם למרות שהם תתי אדם בתור בני אדם
זה ליברליזם בעצם
שהאומה/המדינה צריכה להיות צדיקה סובלנית
בני אדם יכולים להיות נאצים
רק למדינה אסור
זה דוגמא של איזשהו מוסר לאומי מוצלח שממש לא אפכת לו אם הבני אדם נחותים ומסתכלים בטלביזיה כל היום
למרות שיש אומרים שזה כן בעיה שיפסיק לעבוד
בינתיים זה יצר משהו שאפשר לנסות לחקות.. איזה מאה מאתיים שנה של טמבלים שהיו טובים ליהודים שזה המבחן לאומה גויית טובה..
או אני יודע, רומא היתה אומה מוצלחת בהרבה מובנים עם בני אדם די נחותים
רעים אלינו אבל אפילו החכמים הוצרכו להודות שהם מוצלחים בתור מלכות
ובאמת תמיד היו מתלוננים על המוסר הנחות של האליטה הרומאית
לא הרבה… טוב אני קצת מבלבל אימפריה עם מדינה..
בכל מקום לכל דבר צריך איזה דוגמא טובה
ברור שמלכות ישראל ויהודה וחשמונאי זה לא הדוגמא שמסתכלים אליהם בתור מלכות
אפילו התורה לא חושבת ככה
לא יודע מאיפה יש יהודים שקיבלו כזה רעיון
אפשר לדבר על עיר מדינה קטנה גם, אתונה או וניציה
איפה יש דוגמה בהיסטוריה יהודית למשהו כזה<
היה מלכות בית דוד 14 דורות, לא מדויק.. רק ברוב הזמן שלטה על כמה ערים..
וגם אותה השליטה לא שמעתי שהיתה מי יודע מה
יש פנטזיות כאלה, צדק ילין בה
לא משנה, בא נחפש דוגמה. ההנהגה של ירושלים בימי חזקיה נגיד
האם זה חדש ימינו כקדם. כנראה שלא
אפילו הנביא לא חושב ככה
אבל אני אומר שאם מישהו היה אומר כל הזמן בא נהיה כמו אמריקה בין 1870 ל1970 נגיד זה לא הבעיה של אריה..
או אם היה אומר בא נהיה כמו אתונה בתקופה הדמוקרטית שלה שכחתי השנים
הבעיה הוא ספציפית שאנחנו נורא גרועים
אולי הברירת מחדל זה להיות נורא גרוע אין להאשים אותנו
רק צריך לחפש איזה דוגמה טובה ולנסות לחקות
החלום שלו היה וינא של מאה ה19 בלי אנטישמיות
לאו דווקא, יכול להיות שצריך לשאוף לזה
אבל זה לא בדיוק הענין של המלכות, למרות שסך הכל אוסטרו הונגריה גם היתה טובה לנו
היה אפשר אפילו לדבר על בריטניה בהרבה תקופות.. בניכוי הבעיות הסצפיפיות שלנו איתם..
שני מלכי מדינת ישראל חולמים שהם מנהיגי בריטניה
נראה שזה הדוגמא…
כן
לא רצה להיות צורציל בדיוק אבל רצה להנהיג צבא בריטי
כי הוא אחז שהיהודים לא יודעים לנהל צבא
ממש נרשם לצבא הבריטי ללמוד מהם כיצד עושים את זה
ושכר כל בריטי לשעבר שיכל למצוא בשביל הצבא החדש שלו..
כלומר יהודים שלמדו שם
אולי גם רצה להיות סוג של סטאלין טוב יותר..
בקיצור הנוןער גבעות וכו׳ צודקים שהם כמו דוד המלך רק שדוד המלך זה אסון..
כך כתוב בתורה…
אולי שלמה באמת כן, היה חכם עשה בריתות עם כל מיני מלכות שבא וכאלה
שבא זה כמו סעודיה אולי
אבל זה פרטים, אפשר תמיד להגיד שצריך ללמוד רק מירבעם בן יואש או משהו כזה..
הסך הכל של התנך זה שאנחנו לא הדוגמה לזה
אבל מה כולם מודים לזה בעצם, רק שהמקרא אומר מה הפתרון גם, השאלה אם זה מובן
תמיד אפשר לומר אוקיי לא נעבוד עבודה זרה או נוריש את יושבי הארץ או נשמור שבת
כנראה שלא הבנו אף אחד מהתרופות האלה נכון עדיין
נו מהתנך ומרומא 🙂
ומג׳ון לוק
בקיצור לא מפשוטו של מקרא…
מי זוכר איך אמור להיות 42 מסעות אני ספרתי ויצא לי רק 40?
אני רואה מישהו שפשוט המציאו שיש מסע מפני החירות לים סוף ומים סוף למרה
מה לעשות לא כתוב בחומש שלי
או שסופרים מקומות ואז נוסף גם רעמסס וערבות מואב
שזה לא מב מסעות אלא מב חניות
ככה מפרשי רשי אבל לא הבנתי למה הם אומרים שיש מא ומתרצים ככה יש מ
Saturday, August 09, 2025 • ט״ו אב תשפ״ה
אז ההופעות האלה הם בעצם ראיה שלפנים היו מבטאים את השם ככתבו גם בקריאה פשוטה של התורה
כלומר גם זה שכתוב ככה בכל מקום הוא ראיה? לא הכרח, לפי המקובל שיש כלל לא לבטא את השם אלא במקדש או משהו
הכתיבה במפורש נותן קדושה לכתב או משהו
אנחנו לא יודעים הרי על מנהגי קריאת התורה בזמנים הקדומים אם היו בכלל קוראים או מה ואיך
כתוב על הקהל…אבל איך זה עבד
לא הבנתי ההכרח, למה לא יכול להיות שלכתחילה יש דברים שלא אומרים אבל כותבי
לא הבנתי הרי כן אומרים אותם, רק הם תנועות?
נו אבל בשפות אחרות יש אותיות שמסמלות תנועות ובשלב מסוים התחילו בעברית להשתמש באהוי בכדי לסמן חלקם, לפני שהמציאו את הניקוד, או ככה חשבתי .
יפה אני מכיר, ועדיין זה קשה לי ..היה מתאים לי שיהיה גם ראיה שנהגו כבוד בשם ולא הגו אותו…
אני מבין שהעניין לא להגות את השם מבוסס על ההבנה שלומר שם השם עושה פעולה, זה קורא אותו. כמו שכתוב ויקרא בשם, בכל מקום אשר אזכיר/תזכיר, וכו׳ , invocation בלעז, ולכן מי שלא טהור וכדומה לא מתאים שיקרא את השם אצלו,
ואני לא בטוח ששמות תיאופוריים כזה קשיא, יכול להיות שזה תלוי הקשר, יש זמנים שזה לא בכוונה לקרוא אותו אז זה לא כזה בעיה, או להיפך, שזה בדיוק המשמעות של השם שהוריו קראו את האל עליו, כמו שיש מזבח שנקרא “יי נסי”, אבל כל פעם שמזכירים את זה לא עושים קריאה מחדש זה רק זכר
ולכן השאלה איך קריאת התורה עובדת
למשל יש לי צד בדיוק להיפך
שבברכת כהנים שעניינו “ושמו את שמי”, אז אסור להזכיר ככתבו שלא במקדש. אבל בלימוד המקרא דווקא מותר
וזה מפורש בגמרא דלהורות מותר
ואולי עד תקופת האחרונים היה יותר רופף האיסור. בתפלה וברכה ציבורית וודאי נהג אבל בפרטיות, מצינו לראשונים שהגו את השם ביחודין או עבוודות פרטיות שלהם, עם ההכנה המתאימה לדעתם
וכן בספר תיקוני זוהר למשל נראה ברור שבלימוד הגו את השם אחרת מאד קשה לעשות את הדרושים שהוא עושה
כמובן יש גם גדר של להזכיר לשווא.
אותו חלוקה יש לאידך גיסא לגבי איסור הזכרת שם עבודה זרה, “לא ישמע על פיך”, וגם שם יש את החלוקה זאת, וגם שם רואים כבר במקרא לפעמים זהירות מזה ולפעמים לא
לפי החלוקה שלי, זה כי חומש דברים המתחיל וזאת התורה הוא סיפור שלא כולל את כל הבעיה שמשה לא נכנס, זה מה שמשה אמר לפני שקרה כל זה. הדרשה הראשונה זה תוספת אחרי שנעשה כל הבעיה הזו. ושם מזכיר שמשה לא נכנס אבל עשה סיחון ועוג וכו׳. לפי זה אז יבדיל משה מתאים כתוספת חלק זה
כי אחר כך מתחיל הכל שוב
ויראו את אלהי ישראל?
רעיון מעניין
📎 (file attached)
📎 (file attached)
בפרשתנו מיש פעמיים דיאלוגים עם ‘כי תאמר בלבבך׳, קודם ‘רבים הגוים האלה ממני׳, ואחר כך ‘כחי ועוצם ידי עשה לי׳, זה ב׳ הצדדים.. זה יפה שהכתוב מתווכח עם מה שתאמר בלב, פירוש תחשוב (בעברית מקראית אין מילה ספציפית להרהור או חשיבה בלב, לחשוב זה לתכנן לא סתם ‘לומר בלב׳, אז צריך לומר ‘תאמר בלב׳)
אבל באמת לפי הפשט, זה לא המוסר שכולם אומרים, לשכוח את הנותן לך כח פירושו לעבוד עבודה זרה
אחר כך יש דבר שלישי, בצדקתי הביאני השם , זה המחשבה הכי לא מובנת באמת, למה לא בצדקתי הרי כל תורה זה שהצדיק יש לו טוב, אני לא כזה מבין את הפשט בזה
זה נראה לי פתיחה לכל הדרשה הגדולה פה כמה חטאו במדבר
זה לא שאתם כאלה צדיקים
אז תהיו צדיקים
כזה אל תאמין בעצמך אולי
הקטע של רשעת הגוים זה לא הסיבה באמת, זה חלק מדרשה ארוכה
זה רק, כזה כולם רשעים גם הגוים גם אתם
אז תיזהרו מאד כי אתם לא כאלה צדיקים
ככה בערך הייתי חושב בפשטות
לחשוב שאתה צדקי זה לא ענין של ענוה, זה פשוט ענין של לשכוח שצריכים באמת להיות צדיק.. רוב האנשים שחשוביםש הם צדיקים בגלל זה הם לא צדיקים..
הוא אומר שכולם רשעים אז לא יכול לומר שהגוים כן צדיקים… זה נו ברור הם רשעים, אבל לא אתם הצדיקים..
מה ה׳ שואל מעמך? אין לי מושג,
כלומר כל הפרשה הזאת, אני לא יודע מה הוא רוצה ממני בדיוק
פרשת עקב זה סוף הדרשה הגדולה של משה ההכנה לתורה הציבור כבר מתעייף וגם הדורש לא אוחז ראש כל כך..
נכון אני צריך לדבר על זה בזוהר שלי על מה ומי.. שזה המה הזה
מי שהוא בבחינת מה הוא מאה
סיכום הפרשה: השם הוציא אתכם ממצרים וככה הוא יתן לפניכם את הכנענים, אל תיראו
זה הכל כתוב מאד מאד באריכות עם רטוריקה שהיתה נשמעת פעם מוצלחת כנראה, אבל זה בערך הסיפור
בשבילנו יש כמה פסוקים מוצלחים שכולם מכירים אבל שוכחים לאחז ראש מהמטרה הכללית
📄 ../media/פרשת עקב.pdf
📎 (file attached)
אגב יפה שלא כתוב אמרת כחי ועוצם ידי..אבל זה כח השם
צריך עדיין להסביר למה פה נזכר להתחשבן עם אהרן…
אני מרגיש שזה קשור לבחירה בלוי שהזכיר אחר כך
אולי כמו שבחר בישראל לא כי הם כאלה צדיקים, ככה שגם הכהנים לא ידמיינו שהם כאלה צדיקים
מה זה כהן? מישהו יש לו כשרון מסוים, להיות כהן. הוא מוצלח גם לעשות עגל…
מה זה ישראל? מישהו שיש לו כשרון מסוים להיות עם בארץ הזו, לא משהו יותר. יש ככה ויש ככה
כלומר לכן לוקחים אותו, כי הוא יכול. לא כי הוא צדיק דווקא.
כמו שיש כישורי מנהיגות ואם צריך מנהיג יקחו מישהו שיש לו, להיות רבי זה לא פרס שמקבל מי שהכי צדיק
יש קושיא ראיתי בפורומים שבארץ ישראל לא באמת יש נחושת וברזל…
הכוונה שיש לה אבנים והרים חזקים? מה המעלה בזה
נו אתה לא מסביר מה זה מבטא..
אתה משתמש בתירוץ באופן לא טוב.. אני יודע מה הנמשל של ההרים הרוקדים, גם אם הם לא רוקדים..
שיר זה לא תירוץ לומר דברים בלי פשר, הרים רוקדים הכוונה שנסעו מהר דרך ההרים למעלה ולמטה
זה חלק מתיאור כמה מהר או מופלא היה המסע ממצרים לארץ
זה לא סתם מילים בלי קשר לכלום
כמו ערים גדולות ובצרוות בשמים, זה מובן, זה לא בשמים אבל הכוונה ערים גבוהות עם חומות גדולות
ככה הרים ברזל יש לזה מובן כלשהו גם אם אתה רוצה לתרץ ככה..
אבל לא נראה לי בכלל שזה דימוי בעלמא כל הקטע מאד ממשי, גם חטה ושעורה וגו” זה דברים קיימים
ומסתמא הפשט הפשוט הוא הנכון שהיה שם יותר ברזל ונחושת מבמצרים או משהו
ואם לא מצאו אותם? נו קושיא על מי שלא מצא
או שעל זה תגיד שקצת הגזמה, כמו שאיני יודע בדיוק באיזה מובן החיטה של ארץ ישראל טובה יותר, כי חסר לי הרקע נגד מה זה נאמר, מסתמא היה בזה אמת אבל גם זה דברי אהבה
אתה רוצה לקרוא כמו שכתוב ‘כ׳ברזל׳ ו׳כ’נחושת. זה אפשרי אבל בדרך כלל הכתובים וגם השירים יודעים היטב להגיד ‘כ׳ כשהם רוצים.. אמנם לא תמיד לפעמים זה מובן מאליו כמו והיו שמיך וגו׳ ברזל
ואני עדיין לא ברור לי, הכוונה שהסלעים חזקים, לא כמו במקומות אחרים שהם יותר פריכים, טוב אולי
בכל מקרה לחצוב נחושת זה דבר שאנחנו יודעים מהו, לא כתוב שההרים חזקים כנחושת או שהם נחושת, כתוב שחוצבים מהם נחושת
או אתה רוצה לומר כשר חוצבים את האבנים הם חזקים כנחושת טוב
יש פה איזה רקע היסטורי תקופת האבן תקופת הברזל “)
ויש על זה סיפורים בנך שלא היה חרש ברזל בארץ ישראל רק לפלשתים
אז מסתמא זה קשור לזה לומר שדווקא כן יש לנו
📎 (file attached)
שתסלח לי אבל אתה לא מדבר לעניין.. .מה פירוש סתם שיר, שיר בא לבטא איזה רעיון או רגש או מה שתגיד,כלומר יש לזה נמשל, נו מה הנמשל של הרים שרוקדים? על איזה מצב או הבנה או רגש הוא מדבר בכלל,
אתה יכול להגיד שפינטז שההרים רוקדים אוקיי אז זה פנטזיה מסוימת, מה פירוש להגיד סתם שיר.. אף אחד לא כותב סתם שטויות כשיר, תמיד יש לזה מובן פשוט רק מגזימים או מאנישים וכדומה
הכוכבים נלחמו מהשמים הפירוש היה ממש כזה ניצחון כאילו הכוכבים בעצמם היו נלחמים מהשמים
נו מה הכאילו של ההרים הרוקדים, תמיד יש משהו שנדמה כאילו המליצה של השיר לפחות, אין בלי זה
ההרים רוקדים אתה יכול להגיד היה כזה בשמחה שנראה לו אפילו ההרים רקדו כמו שהנהרות ימחאו כף, וכו׳, אפשר גם
אם כי גם לזה יש מסתמא איזה מובן פשוט רק מגזימים אותו, עצי השדה שגדלים יפה בחיות ורעננות וכדו׳ זה נדמה כאילו מוחאים כף
או אם אדם כזה שמח שמרגיש שהירוק של העץ מחייך אליו
עם סוג כזה של ראיות…
אני מכיר יהודים שגרים היום בארץ ישראל ומשוכנעים שהיא הארץ הכי טובה, לא צריכים הרבה עבור לדמיין ובכל מקום יש איזה נקודה טובה שהיא לאוהב אותה הכי יפה
בפרשתנו יש אפילו סוג של התנצלות נגד קושיא גגדולה שלכאורה מצרים יותר טוב… ואפילו התורה עצמה כותבת כמה פעמים שמצרים המקום הכי טוב
וצריך עיון אם התירוץ פה כזה תירוץ טוב, נדמה לי דיברנו פה על זה למעלה כבר..
זה דווקא התקבולת ברזל ונחושת, סתם ברזל מאד מעניין שיש למעלה שמצרים הוא כור הברזל… אבל אולי שם זה לגמרי משל למשהו, למרות שלא ברור לי מה (יש פירוש על פי קבלה אבל זה הפשט? אולי)
גם לעוג היה ערש ברזל
עכ״פ זה נחשב דבר חשוב
וקשור למלחמה כמו שאומרים המקצר על המאריך וכו׳, ככה זה באמת בתורה כמו ואם בכלי ברזל הכהו, אז אם רוצים אפשר לומר שהברזל הוא לומר שחזקים או יהיהו חזקים במלחמה
למרות שאין להם רכב ברזל… ההרים הם להם רכב ברזל
כי הטופוגרפיה עוזרת להגן
זה חשבתי למרות שלא נכנס כ״כ להקשר המיידי שלא מדבר על מלחמות
אני לא מוצא פה שום גוזמאות מדי גדולות בכלל לא הבנתי זה הכל תורות גג על גג..
באמת זו ארץ טובה למה לא, אתה מכיר ארץ יותר טובה? מה צריך בארץ? שתגדל פירות יפים וכו׳ וזה באמת ככה
כמובן שבני אדם מספרים כל היום וכל הלילה גוזמאות גם על דברים שניתן לבדוק ושהם שם, להגדיל את פארם וגודלם וכו׳, הסוג הזה של ראיה הוא במחילה…
מה מוגזם פה? טיילת פעם בארץ ישראל? זה בדיוק ככה.
גם מקומות אחרים הם ככה אז מה, לא כתוב פה שזה המקום הכי טוב בעולם או היחיד
גם אז היה כסף וזהב.. התורה לא אמרה שארץ ישראל מלאה מכרות זהב וכסף.. כמו השדר שאמר שיש רחובת מאבני חן..
הפסוקים על מלכות דוד ושלמה מתארים מלכות בערך בגבולות הללו
דוד כבש עד נהר פרס ככתוב
וכתוב שם ‘כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה׳, תפסח הוא על נהר פרת ועזה הוא על גבול מצרים
אתה מקשה על הפסוק או עלי
הכתובים בלי ספק מתארים את מלכות שלמה בדיוק בגבולות הללו המובטחים, אתה יכול להקשות עליהם ולפלפל
בספר שמואל שלי כתוב שדוד כבש את ירושלים הוא יבוס (כן יש סתירות וכדומה, אבל שוב אתה רוצה אתה יכול להתווכח עם הכתוב)