יסוד בדרכי הוראה של רבינו חתם סופר, שאין צריך שיהיו לאדם נערווין, ואין המורה צריך לגור מפני זה שהוא איש, כי המשפט לאלהים הוא וכאשר הדיין פוסק לפי מה שעיניו רואות באותו שעה עזר ה' עליו ממעל.
חתם סופר על דברים פרק א פסוק יז
לא תגורו מפני איש, ר"ל מפני אישיות (פי' מענטשליכקייט, אנושיות) העלול לטעות ויהי' לבך נוקף בדבר הוראת המשפט, לא תגור. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, כי המשפט לאלקים הוא, והוא עם השופט לעזרהו על דבר המשפט שלא יטעה ח"ו. עי' פי' רמב"ן בפ' משפטים בפסוק כי לא אצדיק רשע ולקמן פ' שופטים גבי וקמת ועלית דזקן ממרא. [תקס"ג]: